יתן ה׳ את האשה הבאה אל ביתך וגו׳ – לא הוה צריך קרא למימר אלא כלאה וכרחל, אלא אע״פ שיצא בועז וכל סנהדרין שלו מלאה היו מודים שעקר הבית היתה רחל שלא נשתעבד יעקב בבית לבן אלא בשביל רחל.
יתן ה׳ את האשה – א״ר אחא כל הנושא אשה כשרה כאלו קיים כל התורה מראש ועד סוף, ועליו הוא אומר אשתך כגפן פוריה, לפיכך נכתבה אשת חיל מאל״ף ועד תי״ו. ואין הדורות נגאלים אלא בשכר נשים צדקניות שיש בדור, שנאמר זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, לבני ישראל אין כתיב כאן אלא לבית ישראל.
מעשה בחסיד אחד שירד מנכסיו והיתה אשתו כשרה לסוף נעשה שכיר, פעם אחד היה חורש בשדה פגע בו אליהו ז״ל בדמות ערבי אחד, א״ל יש לך שש שנים טובות אימתי אתה מבקש אותם עכשו או בסוף ימיך, א״ל קוסם אתה אין מה ליתן לך אלא הפטר מעלי בשלום וחזר אצלו עד שלש פעמים, בפעם שלישית א״ל אלך ואמלך באשתי, הלך אצל אשתו וא״ל בא אלי אתך והטריח אותו עד שלש פעמים וא״ל יש לך שש שנים טובות אימתי אתה מבקש אותם עכשו או בסוף ימיך, א״ל ומה את אומרת, א״ל לך אמור לו הבא אותם עכשו, א״ל לך הבא אותם עכשיו, א״ל לך לביתך ואין אתה מגיע לשער חצרך עד שתראה ברכה פרוסה בבית והיו יושבים בניו לחפש בידם בעפר ומצאן ממון שיזונו בו שש שנים וקראו לאמן, ולא הגיע לשער עד שיצאת אשתו לקראתו ובשרה אותו, מיד הודה להקב״ה ונחה דעתו עליו, מה עשתה אשתו הכשרה א״ל מכל מקום כבר משך עלינו הקב״ה חוט של חסד ונתן לנו ממון מזון שש שנים נעסוק בגמילות חסדים שנים הללו שמא הקב״ה מוסיף לנו משלו, וכן עשתה, כל מה שעשתה בכל יום ויום אמרה לבנה קטן כתוב כל מה שאנו נותנין וכן עשה, לסוף שש שנים בא אליהו ז״ל אמר לו כבר הגיע עונה ליטול מה שנתתי לך, א״ל כשנטלתי לא נטלתי אלא מדעת אשתי אף כשאני מחזיר לא אחזיר אלא מדעת אשתי, הלך אצלה אמר לה כבר בא הזקן ליטול את שלו, א״ל לך אמור לו אם מצאת בני אדם נאמנים ממנו תן להם פקדונך, וראה הקב״ה דבריהם וגמילות חסדים שעשו והוסיף להם טובה על טובה, לקיים מה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום.