Ovadyah 1 – עבדיה א‏ – Mikraot Gedolot

רְשַׁע לִבָּךְ אַטְעַיָךְ דְאַתְּ דָמֵי לְנִשְׁרָא דְשָׁרֵי בְשִׁינֵי כֵיפָא בְּרוֹמָא מוֹתְבֵיהּ אֲמַר בְּלִבֵּיהּ מַן יַחֲתִינַנִי לְאַרְעָא.

זדון לבך השיאך – (כתוב ברמז רכ״א).

שוכני בחגוי סלע – סומך על משענת אבותיו אברהם ויצחק והם לא יועילו לו.

חגוי – כמו והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא (ישעיהו י״ט:י״ז) ברייטיינ״א בלעז. ואל תתמה על וי״ו של חגוי שהיא כוי״ו של קצוי (תהלים ס״ה:ו׳) וכוי״ו של כמטחוי (בראשית כ״א:ט״ז) שאין יסוד בתיבה אלא טי״ת וחי״ת.

who dwell in the clefts of the rock – Who relies on the support of his ancestors, Abraham and Isaac, but they shall not avail him. the clefts Heb. חַגְוֵי. Cf. "And the land of Judah shall be to Egypt for a dread (לְחָגָּא)" (Yeshayahu 19:17), frayteyne [or fraite] in Old French, a cleft of a rock. And do not wonder about the "vav" of "like a shot (כִּמְטַחֲוֵי) ;⁠" (Bereshit 21:16) in which there is no radical in the word but the "teth" and the "heth.⁠"

זדון לבך השיאך – השיא אותך שחטאת להקב״ה.

שוכני בחגוי סלע – שהיית^א אומר: אשכון בשן סלע ואשב מרום.

והיית אומר בלבך מי יורידני^ב ארץ.

א. כן בכ״י ברסלאו 104. בכ״י לוצקי 777: ״שהיתה״.

ב. כן בכ״י ברסלאו 104. בכ״י לוצקי 777: ״יורדיני״.

זדון – שוכני^א – חסר כ״ף, כי חשבת כי הר שעיר ימלטך, כשוכני בחגוי הסלע.

א. כן בדפוסים. בכ״י לונדון 24896, וטיקן 75 חסרה מלת: שוכני.

כלפי, שזדון לבך השיאך – לאמר: מי יורידני ארץ – ולמרוד בי בגאותך על שאתה שכני סלע – במרום שבת הסלע.

חגוי – נקיקים ומחילות ומסתרים.

זדון לבך השיאך – להגדיל פה ולהרע אף לאחיך יעקב.

שכני בחגוי סלע – כשהיית שוכן בהר שעיר חשבת שאתה נשגב בו ואין מי שיורידך ממנו.

מרום שבתו – מרום ישיבתו היה בחגוי סלע והוא הר שעיר, ובירמיהו מרום גבעה (ירמיהו מ״ט:ט״ז).

שכני – כמו שוכן, והיו״ד נוספת, וכן חוצבי (ישעיהו כ״ב:ט״ז), היושבי בשמים (תהלים קכ״ג:א׳), והדומים להם.

בחגוי – כמו חוג הארץ (ישעיהו מ׳:כ״ב). חג וחגה בעניין אחד, כלומר סבוב הסלע, ר״ל ראש הסלע. והוא המגדל הבנוי עליו.

אמר בלבו – כמה מזה בכתוב למינים רבים.

זְדוֹן לִבְךָ הִשִּׁיאֶיךָ.⁠״זדון לבך״ תרגמו יונתן: ״רשע ליבך״.⁠¹ ו״השיאיך״ - הסית אותך ופיתה אותך.⁠² ור׳ל׳ שכפרו בהק׳ב׳ה׳ ובנו מזבחותם בזדוֹן חלף מה שצוה הק׳ב׳ה׳ וחילפו השבת ועשו אותה ביום הראשון ואכלו מאכלות אסורות.

שׁוֹכְנִי בְחַגְוֵי סֶלַע.³ יש מפרש בבקעי הסלע.⁠⁴ וזה אינו על פשט מרום שבתו אומר בלבו מי יורידני ארץ. אלא הוא כמו ״חוג הארץ״ (ישעיהו מ,כב), שהוא המקום הגבוה שבה. ויהיה פיר׳ ׳חגוי סלע׳ המקום הגבוה שבסלע.⁠⁵ ויונתן תרגם: ׳בשִנֵי כיפא׳, ופיר׳ ׳שני כֵיפא׳ – קצה ההר, שהוא כמו השן מחודד. ו׳שׁוֹכְנִי׳ כמו ׳שוכן׳ והיוד נוספת, כמו יוד ׳שכני [דף 42א] סנה׳ (דברים לג,טז),⁠⁶ והוא ענין קריאה, כלומ׳ ״אתה השוכן בחגוי הסלע״, ר׳ל׳ במקום הגבוה שבסלע, ומחשב בנפשך שמרום שבתך יצילך ולא תגיע אליך הרעה – אין הדבר כמו שחשבת,⁠⁷ וכאלו אמ׳: ״השוכן בחגוי סלע במרום שבתו״, כלומ׳ במרום ישיבתו.⁠⁸ ורומז בזה הדבר לקסטנירינייה ודומיה שהיא בית המלכות.

אומֵר בלבו. לרוב גאותו ״מי יורידני אָרֶץ״ – כמו שאמ׳ על נבוכדנצר: ״ואתה אמרת אעלה על במתי עב״ (ישעיהו יד,יד).

1. כך הגירסה גם בתרגום הארמי שלפנינו (שפרבר 1962, עמ׳ 433).

2. השוו ר׳ תנחום, המביא לראיה את דברי חוה: ״הנחש השיאני ואֹכל״ (בראשית ג,יג)

3. בשולי הדף נכתב: ״הוא הר שעיר״.

4. בכ״י ל נכתב כאן בשוליים: ״פיר׳ שקוק אלצכ׳ר״ [=נקיקי הסלע].

5. הדברים לקוחים כמעט מלה במלה מר׳ תנחום.

6. ראו רש״י ורד״ק על אתר.

7. השוו ראב״ע: ״חשבת כי הר שעיר ימלטך כשוכני בחגוי הסלע״; ובדומה לו גם רד״ק: ״כשהיית שוכן בהר שעיר חשבת שאתה נשגב בו ואין מי שיורידך ממנו״.

8. השוו שי תשנ״ב, עמ׳ 100.

והגיע ענינה עד שאמר אני ואפסי עוד וע״ז אמר זדון לבך השיאך כאלו היית שוכן בחגוי סלע שהוא מושב רם ונשא ולכן היית אומר מי יורידני ארץ.

שכני בחגוי – הבית רפה.

מי יורידני – במקצת ספרים חסר יו״ד אחר רי״ש.

השיאך – ענין הסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג׳:י״ג).

שוכני – היו״ד יתירה.

בחגוי – ענין בקוע וחריץ כמו יונתי בחגוי הסלע (שיר השירים ב׳:י״ד).

זדון לבך השיאך – כאומר הנה עתה שנתגדלת למשול ממשל רב כאשר באת אל הר שעיר וכו׳ לכן זדון לבך הסית אותך להתגאות יותר מדאי.

שוכני – כאלו אתה שוכן בבקעי הסלע עד שלא יוכל מי לקרוב אליך וכאלו היה מקום מושבו במקום מרום ונשא.

אומר בלבו – לכן חושב בלבו מי הוא אשר יוכל להוריד אותי בשפל הארץ.

זדון לבך – סתם זד הוא החולק על עקרי האמונה ומכחישם ביד רמה, בפרט כשנסמך אל הלב, כמ״ש בפי׳ משלי.

השיאך – גדר פעל השיא שהמסית אותו מסיר מלבו הפחד והמורך וזה הבדלו מן, הסית, פתה (ישעיהו ל״ו).

בחגוי סלע – אדום שכן בסלע, כמ״ש ותפש את הסלע במלחמה (מלכים ב י״ד ו׳) וישליכום מראש הסלע (דברי הימים ב כ״ה י״ב) ונפץ עולליך אל הסלע (תהלות קל״ז), וחגוי סלע ת״י בשיני כיפא, וי״מ בבקעי הסלע, וי״מ מענין חוג הארץ ראש הסלע מקום שהוא עגול בראש.

זדון לבך השיאך – ע״י זדון לבך שזדה בעניני האמונה לדבר על ה׳ תועה, ותוארים מגונים, זה השיא אותה עד שאתה שוכני בחגוי סלע מרום שבתו, שעלית לישב במרומו של עולם, ואומר בלבו מי יורידני ארץ, ר״ל שע״י שהאמונה הזאת תתפשט מאוד עי״כ תתנשא מלכות אדום באחרית הימים עד שלא תירא משום אדם, וה׳ משיב לה, דע כי גם.

בחגוי – ממקור גו או גב, מקום גבוה, ומפורש ע״י מרום שבתו שאחריו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון