Ovadyah 1 – עבדיה א‏ – Mikraot Gedolot

וְגָלוּת עַמָא הָדֵין דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דִבְאַרְעָא כְנַעֲנָאֵי עַד צָרְפַת וְגָלוּת יְרוּשְׁלֵם דִבְאַסְפַּמְיָא יַחְסְנוּן יַת קִרְוֵי אַרְעָא דְדָרוֹמָא.

וגלֻת החל – הגלות שהחלו לגלות. (מובא בראב״ע)

וגלֻת ירושלם – הם אשר נפזרו מהבית הראשון. (מובא בראב״ע)

וגלות החל הזה – תרגם יונתן עמא הדין, החל לשון חיל כמו ויבא ירושלמה בחיל כבד (ישעיהו ל״ו:ב׳) דרבשקה אלא שזה חסר יו״ד ויש עוד לפרש החל הזה גלות הגיא הזה.

לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת – גלות אשר הוא מבני ישראל שגלו מעשרת השבטים לארץ כנענים עד צרפת.

וגלות ירושלים אשר בספרד – שהם מבני יהודה אשר גלו לספרד הם ירשו את ערי הנגב שבדרומה של ארץ ישראל ואומרים הפותרים צרפת הוא המלכות הזה שקורין פרנצא בלעז ספרד תרגם יונתן אספמיא.

And this exiled host Heb. הַחֵל. Jonathan renders: This people. הַחֵל, An expression of a host. Cf. And he came to Jerusalem "with an army (חֵיל) of a great multitude" (Yeshayahu 36:2), which deals with Rabshakeh, only that this one is missing a "yud.⁠" It is also possible to explain גָלֻת הַחֵל as "the exile of this valley.⁠"

who are [with] the Canaanites as far as Zarephath – The exile which is of the children of Israel who were exiled from the ten tribes to the land of the Canaanites as far as Zarephath.

and the exile of Jerusalem which is in Sepharad – who are of the people of Judah who were exiled to Sepharad – they shall inherit the cities of the southland, which are in the southern part of Eretz Israel. The exegetes claim that Zarephath is the kingdom called France in French. Sepharad – Jonathan renders: Spain.

וגלות – אמר ר׳ משה: הגלות שהחלו לגלות.

ור׳ מרינוס אמר: כי החל – כמו: ויאבל חיל וחומה (איכה ב׳:ח׳), והטעם כי תתפש המדינה ונהרג שבתוכה, גם הבחורים^א לא נמלטו רק^ב מעטים שהיו בחיל.

אשר כנענים – שמענו מפי גדולים: כי ארץ אלמנייה הם הכנעניים שברחו מפני בני ישראל בבואם^ג אל הארץ, גם ככה צרפת היא פרנסיה.

ותירגם יונתן בן עוזיאל: ספרד – אספמיא, וזו היא גלות טיטוס.

וזאת הנבואה לעתיד, לא כאשר אמר ר׳ משה, כי אז נפזרו מהבית הראשון.

א. כן בכ״י לונדון 24896, וטיקן 75. בדפוסים: הבורחים.

ב. כן בדפוסים. בכ״י לונדון 24896, וטיקן 75: דרך.

ג. כן בכ״י וטיקן 75 ובדפוסים. בכ״י לונדון 24896: בברחם.

וגלות החל הזה – כמו בחל יזרעאל (מלכים א כ״א:כ״ג) ובלעז מוטְא, גובה תל העיר. כמו חיל וחומה (איכה ב׳:ח׳). ואינו לשון מחלות עפר. וכה פתרונו, וגלות ההר הזה הר שמרון, שיגלה לבני ישראל, ירשו הארץ אשר לכנענים עתה אשר לא הורישו אותם אבותיהם.

עד צרפת – אשר לצידון, שהוא בקצה גבול צידון החצון.

וגלות ירושלים אשר – גלו בספרד – כל ארץ המערב,

ירשו את ערי הנגב – אשר בערד.⁠^א

וכל כך למה, לפי שתרחיב ארצם מאד ויגדל גבולם הרבה כמפורש בסוף יחזקאל (יחזקאל מ״ז:ט״ו-כ׳), ולפיכך ישתנה גבול רוב השבטים מתחלתן.

א. כן בכ״י אוקספורד. במהדורת פוזננסקי בטעות: בעיר.

וגלות החל הזה לבני ישראל – החל חסר יו״ד, והוא כמו החיל. ואם הוא בצירי הנה כמוהו אל המלך חזקיהו בחל כבד (מלכים ב י״ח:י״ז). ופירוש גלות החיל הזה אשר לבני ישראל – כלומר שהם בני ישראל שהם נפרדים בגלות.

אשר כנענים – כלומר אשר גלו והם עם כנענים עד צרפת.

וגלות ירושלם אשר בספרד יירשו את ערי הנגב – והם ערי יהודה, כי חלק בני יהודה היה בדרום ארץ ישראל, וכן אמר עליהם בירמיה ערי הנגב סגרו ואין פותח (ירמיהו י״ג:י״ט). ואמר יירשו על גלות ירושלם שהיו מבני יהודה, כלומר ישובו לארצם ולעריהם. או אמר יירשו על כולם, מפני ירושלם שהיה בחלק יהודה וכל שבטי ישראל יהיה להם חלק בירושלם כמו שכתוב בנבואת יחזקאל (מ״ז:י״ג והלאה).

והגלות הזה הוא גלות טיטוס שהגלם בארצות מלכי רומי, והם ארצות אלמניא ואשקלוניא וצרפת היא שקורין פרנצא וארצות ספרד שקורין שפניא. ובני ירושלם הם שגלו בספרד, והאחרים גלו לשאר ארצות הנזכרים שהיו ברשות רומי, ומארצות אלו גלו מעצמם אותם שהם היום בארצות ישמעאל והתפשטו^א בארצות. ואומרים^ב בקבלה כי בני ארץ אלמנייא היו כנעניים, כי כשפנה כנעני^ג מפני יהושע כמו שכתבנו בספר יהושע הלכו בארץ אלמנייא ואשקלוניא שקורין ארץ אשכנז, ועד היום קוראין אותם כנעניים.

ויונתן תרגם הפסוק כן: וגלות עמא הדין דבני ישראל יחסנון ית ארע כנענאי עד צרפת וגלוית ירושלם די באספנייא יחסנון ית יתבי ית יתבי ארע דרומא.

א. ״והתפשטו״, כן הוא בכת״י אוקספורד 33. בכת״י וטיקן 71: ״התפשטו״.

ב. ״ואומרים״, כן הוא בכת״י אוקספורד 24 ועוד כת״י. בכת״י וטיקן 71: ״ואמרו״.

ג. ״כשפנה כנעני״, כן הוא בכת״י אוקספורד 33. בכת״י וטיקן 71: ״כשנשבעו כנענים״.

וגלת החל הזה – מטעם תחלה.

ואמרו אשר כנענים – אשר הם היו כנענים, כלומר רוכלים פחותים, כמו שהפליג כנעניה נכבדי ארץ (ישעיהו כ״ג:ח׳), ואין ספור [כמו] מטבע הדבר עצמו, ומצד שאנו רואים כמו זה תמיד, כי מיום שנחלקה מלכות בית דוד, ויתעוררו הבלבולים בעמנו ביניהם, וכל שכן אחרי כן כי צוה י״י ליעקב סביביו צריו (איכה א׳:י״ז), וכל שכן בקום החיה הראשונה, כי רבים מעמנו הלכו, להיות נפשם לשלל, ולהחיות נפשיהם ובניהם, לצרפת ולספרד, והיו רוכלים נושאים מחטים וכדומה לזה, או יותר עניים, וכן אנחנו היום. וכל ההולכים או קצתם שבו לארץ ישראל בשוב בית שני, וכן יהיה לנו בענין בית שלישי.

וְגָלוּת הַחֵל הַזֶה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְנַעֲנִים עַד צָרְפַת וְגָלוּת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִסְפָרַד יִירְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב. וגלות הצבא הזה א׳ע׳פ׳ שלא נכתב ביוד.⁠¹ וכן תרגם יונתן: ״עמא הדין״, ואם בא כדרך הסמיכות.⁠² והם ישראל אשר גלו מארץ הכנענים עד צרפת, וצרפת היא ארץ רומי. יירשו שתי גליות הנזכרים כאן והם גלות החיל וגלות ירושלם את ערי הנגב. ויש מפרש ״הַחֵיל״ כמו ״חֵיל יזרעאל״ (מלכים א כא,כג), שהוא מחוז וחלק מהארץ, וכמו ״בְחֵלֶק יִזְרעֶאל״ (מלכים ב ט,י ועוד) גם כן. ויהיה פירושו המחוז שסמוך לחומה הקטנה שנקראת ״חיל״, כמו ״ותעמד בַחֵיל״³ (שמואל בב כ,טו).⁠⁴ והלמד שַבְ״לִבנֵי״ כענין ״מן״, כלומ׳ מבני ישראל.⁠⁵

ואמרוֹ ״אשר כנענים עד צרפת״ – יהיה ״אשר״ רמז על החיל, ויהיה ענינו החיל אשר לכנענים, אשר⁶ לקחו מן הכנענים וכיוצא בזה. ויהיה ״אשר״ רמז על ישראל, ויהיה ענינו ״אשר גלו מארץ הכנענים״, כמו שמפורש למעלה. וזו הגלות מישראל אשר הם בחיל אשר לכנעני, ר׳ל׳ בגבול שלכנעני, או אשר הם בגבול אשר לקחו מן הכנעני והם נמשכים עד צרפת, סוף שיירשו את ערי הנגב.⁠⁷ ו״צרפת״ היא ארץ רומי, ויש אומרין שהיא פרנסייה.⁠⁸ וקאל ר׳ תנחום ז׳ל׳ צרפת בלאד אפרנסה.⁠⁹ ״וְגָלוּת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִסְפָרַד״ הם אהל בית תר אלד׳י גזאהם אדרינוס פצ׳פרהם [דף 45א] וקתל אגלאהם ואגלא אלבאקי אלי אלאנדלס וכאן בית תר חצן קריב מן בית אלמקדס ולם יצל מן ג׳ואלי אלבית אלאול אלי הד׳י אלמוצ׳ע אחד [=ר׳ תנחום ז״ל אמר: ״צרפת״ – ארץ אפרנסה״.⁠¹⁰ ״וגלות ירושלים אשר בספרד״ הם אנשי בית תר אשר פשט עליהם אדרינוס, גבר עליהם, הרג את נכבדיהם והגלה את הנותרים לאנדלוס. בית תר היתה מבצר קרוב לירושלים ולא הגיע למקום הזה אף אחד מגולי הבית הראשון.]

וזו היתה גלות עשירית בחרבן בית תר ועשר גליות הם כתובים בפירוש נביאים ראשונים.⁠¹¹ ו״ספרד״ היא גזירה׳ [תרגום: האִי] אלאנדלס, והיא הנקראת בלשון רבותינו ז׳ל׳ אספמיא. וכן תרגם יונתן: ״אשר בספרד״ – ״די באספמיא״.⁠¹² ונאמר שהמלך מלך בה בתחלה היה שמו אספאן ונקראת על שמו אשפאניא¹³ ונעתק אותו השם בחילוף הלשונות לאספמיא.⁠¹⁴ ופיר׳ ר׳ תנחום ז׳ל׳ ״ספרד״ – אלאנדלס מנסוב אלי מלך כאן להד׳י אלאקלים יסמא אנדלסאן פנסב אליה [=אלאנדלס, מיוחס למלך שהיה לאיזור הזה בשם אנדלסאן ויוחס אליו].

1. דהיינו, למרות שנכתב ׳חל׳ ללא יוד, הוראתו כאילו נכתב ׳חַיִל׳; וכן ביארו רש״י ורד״ק ואבן ג׳נאח (תרנ״ו, שורש חי״ל).

2. אע״פ שהצורה ׳חֵל׳ היא צורת הנסמך של ׳חַיִל׳, היא משמשת במקום צורת הנפרד.

3. כאן מתחדש כ״י ל.

4. ראו רד״ק ור׳ תנחום.

5. השוו ר׳ תנחום.

6. בכ״י ב: או אשר.

7. ראו ר׳ תנחום ורש״י.

8. בשולי העמוד נוספה הערה: ׳פרנצא׳; השוו רש״י, ראב״ע ורד״ק.

9. ר׳ תנחום מביא שתי אפשרויות לזיהוי ׳צרפת׳: ״גזירה אלרום״ [=איטליה] או ״פרנסיה״. הקטע המובא בהמשך, אף שלשונו ערבית, אינו לקוח מר׳ תנחום.

10. שמהּ של צרפת בערבית.

11. השוו איזנשטיין תרע״ה, עמ׳ 435. על שאירע ב׳בית תר׳ ראו איש שלום תרס״א, פרשה כח, ד״ה ׳ר׳ אליעזר אומר׳: ״ר׳ אליעזר אומר: ׳מזמור לאסף׳ – באתה מלכות רומי והרגה את בית תר, באותה שעה הרגו בו ארבע ריבוא בני אדם, עד שהיה הדם יוצא מן הפתחים ומן הצינורות, עד שהיתה בית תר באותה שעה כימות הגשמים. אמרו: שלש מאות קופות של תפלים מצאו בבית תר, כל אחת ואחת מחזקת שלש סאין, כשאתה בא לידי חשבון, את מוצא תשע מאות סאין של תפילין״. בפירושו של ראב״ש לנביאים ראשונים לא מצאתי התייחסות לעניין זה.

12. השוו רש״י, ראב״ע ורד״ק.

13. בכ״י ל: אשפניא.

14. דעה זו על מקור השם ׳אספמיא׳ מבאת גם על ידי אבן בלעם (פוזננסקי 1924/5, עמ׳ 35) ור׳ תנחום. ההסבר שראב״ש מצטט בשם ר׳ תנחום (על שם המלך אנדלסאן) אינו מצוי בנוסח ר׳ תנחום שלפנינו.

ואמרו וגלות החל הזה וגומר תרגם יונתן וגלות עמא הדין דבני ישראל יחסנין ית ארע כנענאי עד צרפת וגלות ירושלם די באספמיא יחסנון יתבי ארע דרומא, עשה החל שאין בו יו״ד בין החית והלמד כמו החיל ביוד שרומז אל העם ולדעתו יהיה פירוש הפסוק הזה שבני הגלות יירשו את הארץ אשר היתה לכנעניים עד צרפת ותהיה צרפת לפי זה אותה צרפתה אשר לצידון, וכבר הודעתיך דעת הרב רבי אברהם אבן עזרא שנמשך אחריו הרב רבי דוד קמחי שכנענים הם האשכנזים כי נסמך ה״ר אברהם אבן עזרא על מה שהעידו לו שאשכנז נתישבה מהכנעניים וכבר אמרתי שהוא עדות שקר, ולי נראה שמלת החל הוא מלשון התחלה כמו החל רש (דברים ב, כד), והענין כי לפי שאמר וירשו הנגב את הר עשו (עבדיה א׳:י״ט) שבני ישראל ירשוהו ביאר הנביא בכתוב הזה מי ומי משבטי ישראל יהיו יושבי הנגב העתידים לירש את הר עשו ואמר שהם יהיו אותם שגלו לארץ אדום אשר לנוצרים, כי מפני שסבלו שם צרותיהם ורעותיהם יזכו לרשת את התחלת וראש ארצם שהוא הר שעיר וזהו אומרו וגלות החל הזה רוצה לומר והגלות המתחיל הזה לבני ישראל אשר הלכו בני ישראל בכנענים עד צרפת שהוא פראנצי״א וכן גלות ירושלם אשר בספרד שהוא אספמי״א כדברי המתרגם אלה כולם ירשו את ערי הנגב, ולפי זה הפירוש יחסר בכתוב כף הדמיון במלת הכנעניים שענינו כאלו אמר אשר ככנעניים, ואינו מהתימה כי כן כתב הרב רבי אברהם בן עזרא שיחסר כף הדמיון בשוכני בחגוי סלע שהוא כמו כשוכני וכן אמרו כאן אשר כנעניים ענינו ככנעניים רוצה לומר שישראל שהלכו בגלות בית שני שעליו אמר וגלות החל הזה בכל ארץ יון ואיטליא עד צרפת כמו שהלכו הכנעניים כאשר יצאו מארצם בורחים וכן גלות ירושלם שכבר היה בספרד כולם ירשו את ערי הנגב, ומה טוב אומרו וגלות ירושלם אשר בספרד כי הנה בני יהודה הלכו לספרד מחרבן בית ראשון שהוליכם שם פירו מלך ספרד והושיבם בשני מחוזות האחד בלוזינ״ה שהיתה אז עיר גדולה באנדאלוזיא״ה אשר ממלכות קשטילי״א והשני במחוז טוליטול״ה וכמו שכתבתי בסוף פירושי לספר מלכים, ואל ירע בעיניך אומרו צרפת ולא זכר אינגלאטיר״ה שהלכו שם גם כן כי הנה האי ההיא לחלק צרפת תחשב ומצרפת היה בתחילה וכן קראוה בספריהם הקדמונים אי צרפת עם היות שאחרי כן נבדלה מצרפת ונעשתה מלכות בפני עצמה, ואף על פי שעתה אין בצרפת ולא בספרד איש אשר בשם ישראל יכונה לא איש אל ויכזב כי תמיד יתקיים הייעוד הזה באותם אשר יצאו משם או בבניהם אשר ילדום, ואולי שכוון ג״כ אל בנ״י אשר יצאו מכלל הדת מתוקף הצרות והשמדות ונשארו בצרפת ובספרד לאלפים ולרבבות קהלות גדולות שהם ישובו ובקשו את ה׳ אלהיהם כמו שמהם עושים היום הזה ובהם תתקיים זאת הנבואה והותרה בזה השאלה הו׳.

החל הזה – ברוב הספרים הה״א במאריך והחי״ת בצירי ובמקף בין שתי המלות וכן כתב רד״ק שהחי״ת בצירי.

צרפת – הצד״י בקמץ רחב מפני המונח ובספר אחד כ״י במאריך ועיין מה שכתבתי ביהושע ג׳.

ירשו – כן הוא בספרים מדוייקים ביו״ד אחד לבד ובמאריך והוא חד מן החסרים יו״ד בלשון ירושה על פי המסורת ועיין מה שכתבתי במלכים ב׳ י״ז.

החל – כמו החיל ונפלה היו״ד.

וגלות החל הזה וגו׳ – במקרא שלפניו נאמר שבית יעקב ירשו הנגב וגומר ויפרש עתה מי ומי מהם יהיו היורשים ואמר בני הגולה של החיל הזה של בני ישראל אשר ישבו עם הכנענים שברחו מארצם בימי יהושע אשר מקום מושבם עד צרפת וגם בני הגולה של ירושלים אשר ישבו בספרד הם יירשו את ערי הנגב הוא הר עשו ארץ אדום (אבל ארץ פלשתים ושדות אפרים ושומרון המה בתוך גבולי א״י ויחולק אח״כ כמ״ש בסוף יחזקאל).

החל – מענין התחלה, כמו גז חן חץ, מן גזז חנן חצץ, ומלת ירשו נמשך לכאן, יירשו אשר כנענים.

וגלות החל הזה – התבאר ביחזקאל סי׳ מ״ז שבני דן הם יירשו לעתיד את צור וצידון שיתוסף לא״י, ובני דן הם גלו קודם כל השבטים כי הם ישבו חוץ לא״י, ע״כ קראם גלות החל, הם יירשו אשר לכנענים שהם צור וצידון כמ״ש ה׳ צוה אל כנען (ישעיהו כ״ג:י״א) שכיון על צור, עד צרפת אשר לצידון (מלכים א י״ז:ט׳).⁠^א

וגלות ירושלים ירשו את ערי הנגב – שהם חלק יהודה ובנימין, שיירשו במקומם, כמו שהתבאר ביחזקאל סי׳ מ״ז מ״ח שיהודה ובנימין יקחו מנגב לא״י והם היו גולי ירושלים, והתישבו אח״כ בספרד.

א. כן כנראה צ״ל. בכי״ק: ״(מלכים א כא)״.

וגלת החל הזה – כתב שד״ל (עיין למעלה פסוק ט״ז) ״הַחֵ֣ל במונח בדפוס ברישא ובשני כ״י על קלף שבידי״.

לבני ישראל – ע״ד מזמור לדוד; ובני חיל אלה של בני ישראל שנשבו והגלו בין הכנענים יושבי צידון וצור עד צרפת (מלכים ב׳ י״ז:ט׳), ובני ירושלים שבזמן לא נודע לנו גלו לספרד, יירשו שנית את ערי הנגב, בעוד שהר עשו יִשָפֵט וְיֵעָנֵש, וְתֵרָאֶה בו כי המלוכה לה׳ השופט בצדק; ובשתי גליות אלה בודאי היתה יד אדום עם שוֹבֵי ישראל, ומצאנו אמציה (שמלך ט״ו שנה בימי ירבעם בן יואש) מכה את אדום (מלכים ב׳ י״ד:ז׳); וספרד זה תרגם יונתן איספמיא וכך היתה קבלה בימי המתרגם, ונוכל להניח שתרשיש הנזכר במלכים ב׳ י׳:כ״ב בימי שלמה היא Tartessus באיספמייא ושמבני ישראל הלכו להתישב שם, אבל אין לקראם גלות; וטוב להניח דעת החכם וואָלף מדעסוי מבאר ספר זה שספרד היא עיר סאפארית בארץ הגליל, ונצחוה החשמונאים והוציאו חפשי בני ישראל שהיו שם עבדים, והושיבום בערי הנגב.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון