Ovadyah 1 – עבדיה א‏ – Mikraot Gedolot

הָא חֲלָשׁ יְהַבְתָּךְ בְּעַמְמַיָא בְּסִיר אַתְּ לַחֲדָא.

הנה קטן נתתיך בגוים – תני רב יוסף שאין מעמידין מלך בן מלך, בזוי אתה מאד שאין להם לא כתב ולא לשון. ועל ידי שאלה מוקמי כגון אסוירוס בן אנטונינוס, א״ל אנטונינוס לרבי בעינא דימלך אסוירוס ברי תחתי ותתעביד טבריא קלניא חדא עבדי תרי לא עבדי. אייתי גברא ארכביה אחבריה ויהיב ליה יונה לעילאה א״ל לתתאה אימא ליה לעיילאה דניפרחה. אמר שמע מינה הכי קאמר לי את בעי מינייהו דאסוירוס בני ימלוך תחתי ואימא ליה לאסוירוס דליעבד טבריא קלניא וכו׳.

הנה קטן נתתיך – כלפי שקראו אביו בנו הגדול ואמו בנה הגדול, אמר הקב״ה: לפני קטן הוא.

רבותינו דרשו (בבלי עבודה זרה י׳.): קטן שלא היה להם לא כתב ולא לשון. בזוי – שלא היו מעמידין מלך בן מלך.

Behold I have made you small – In contrast with what his father called him, his big son, and his mother called him her big son, the Holy One, blessed be He, says: In My eyes, he is small (Pesikta deRav Kahana p. 56; Pesikta Rabbathi, ed. Meir Ish Shalom p. 79a; Pesikta Rabbathi ed. Warsaw p. 144; Bereshit Rabbah 65:11). And our Sages (Avodah Zarah 10a) expounded: small for they have neither script nor language. [from Avodah Zarah 10a]

despised – That they did not crown a king the son of a king.

הנה קטן נתתיך בגוים – כתרגומו: הא חלש יהבתך.

הנה קטן – כי מספרם מעט ואין ארץ מלכותם רחבה.

הנה קטן נתתיך – ושפל וחלש כנגדם.

בזוי אתה מאד – בעיני כולם.

הנה קטן – בזוי ושפל, כמו קטנתי מכל החסדים (בראשית ל״ב:י״א), וכן תרגם יונתן: הא חלש יהבתיך עשו רשיעא בעממייא. וכן אמר בזוי אתה מאד, כלומר שלא יחושו לך שאר הגוים יום תאבד.

נתתיך – כמו אתנך, כי בנבואות עבר במקום עתיד.

קטן – בכמות ואיכות, אבל בזוי הוא באיכות לבד.

הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַגוֹיִם. זו מלכות רומי, שאין לה לא כתב ולא לשון. ואמרו בדרש פיסוק זה: ״הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ״ (בראשית כז,לט) – אמרו חכמ׳ אמ׳ עולא: זו איטליא שלהן, זה כרך גדול שלרומי, והיה שלש מאות פרסה על שלש מאות פרסה, ואין לה לא כתב ולא לשון מיוחד לה,⁠¹ אלא כתב עמים אחרים ולשון עמים אחרים, שאין הכתב והלשון אלא לשבעים אומות וזה אינו מהם.⁠² אמר על אדום שחילפו השבת ועשו אותה ביום הראשון, הלא עושים כן אלא הנצרים שציוה אותם ישו, ואם הנצרים הם מאדום.⁠³ מנין זה ידוע שאדום כולם דתיהם ונִמוסיהם על נימוסי הנצרים, שישו, שם רְשָׁעִים יִרְקָב, נתקבצו עמו אנשים רבים מלשונות רבים ורובם מאדום. ואמרו שמלכות רומי הרשעה והיא [דף 41ב] אדום כשנתפרסמה בעולם נתערבה במלכות יון וחזרו מלכות אחת, לפי כך חזרה ונקראת איטליא שליון על שמה, ובידוע שזו המלכות איננה משבעים אומות. ופיר׳ איטליא – שם מדינה בארץ יון.

פ׳א׳. הִנֵה קָטֹן נְתַתִיךָ בַגוֹיִם. שאין מעמידין מלך בן מלך.

בָּזוּי אַתָּה מְאֹד. שאין לה כתב אלא⁴ לשון. כתוב בפרק הזורק גט בגמר׳: ״כָתַב לשון מלכות שאינה הוגנת – זו מלכות רומי שאין לה כתב ולא לשון״.⁠⁵ פיר׳⁶ היאך מלכות רומי מלכות שאינה הוגנת ואין לה לא כתב ולא לשון, והלא אמרו זו מלכות רומי שטבעה יוצא בכל העולם, וחזינן דאית לה שני כתיבות? אלא הכי מסתבר, כלומ׳ אלו הן עניני הדברים דמלכות רומי נתחלקה לשתי מלכיות, אחת גדולה, טבעה יוצא ויש לה כתב והיא הוגנת; ואחת קטנה ואין לה כתב ואינה הוגנת, וגזרה הגדולה שיכתבו רבנן הגט לשמה. ומשום שלומה תיקנו מלכות בגטין. והם גזרו שלא לכתוב הגט לשם מלכות שאינה הוגנת שמולכת עמה ביחד, ולא לשם מלכות מדי ולא לשם מלכות יון, ולא לבנין הבית ולא לחרבנו.⁠⁷

בָזוּי אַתָה מְאֹד. פיר׳ מתועב. וכמוהו: ״כי דבר ייָי בזה״ (במדבר טו,לא).⁠⁸

1. בכ״י ל: לו.

2. ראו לעיל, עמ׳ 3. ביקורת זו על אדום מצויה בקצרה גם בביאור רש״י על אתר (״ורבותינו דרשו: ׳קטן׳ - שאין להם לא כתב ולא לשון״). עם זאת רש״י מביא ביאור אחר לתואר ׳קטן׳: ״כלפי שקראו אביו ׳בנו הגדול׳ (בראשית כז,א) ואמו ׳בנה הגדול׳ (שם טו), אמר הקדוש ברוך הוא: לפני הוא ׳קטן׳⁠ ⁠⁠״. ראב״ע מסביר שהתואר ׳קטן׳ נאמר על אדום ״כי מספרם מעט ואין ארץ מלכותם רחבה״, ואלו ר׳ אליעזר מבלגנצי רואה בו ראיה לכך שאדום ״שפל וחלש״ בהשוואה לשאר הגויים. ר׳ יוסף כספי נחרץ עוד יותר: ״⁠ ⁠׳קטון׳ – בכמות ואיכות״.

3. ראו לעיל, עמ׳ 3.

4. בכ״י ל: ולא.

5. השוו גיטין, דף פ,א: ״מאי מלכות שאינה הוגנת? מלכות הרומיים. ואמאי קרי לה מלכות שאינה הוגנת? משום דאין להם לא כתב ולא לשון״.

6. כאן מתחדש הביאור לס׳ עובדיה בכ״י ב.

7. השוו מסכת גיטין, שם.

8. הביאור והדוגמה מספר במדבר מצויים גם בפירוש ר׳ תנחום.

הנה קטון נתתיך בגוים וגו׳ עד מחמס אחיך יעקב וגו׳. המפרשים פי׳ הנה קטון נתתיך בגוים שהוא עבר במקום עתיד שלעת״ל בחרבן אדום יהיה קטון כמות אנשיו ובזוי בלתי נחשב בערך הגוים אשר יבאו עליו עם היות שזדון לבו השיאו לעלות על א״י כיושב בחגוי סלע ובמרום שבתו שהוא אומר בלבו מי יורידני ארץ (עבדיה א׳:ג׳) ולא יהיה כמו שחשבת כי אם תגביה כנשר (עבדיה א׳:ד׳) במעלתך ובין כוכבים תשים קנך ומושבך משם אורידך כשיבא יום חרבנך, וכן פי׳ אם גנבים באו לך וגו׳ (עבדיה א׳:ה׳) שהוא ג״כ עבר במקום עתיד וענינו שיתמהו הרואים כשיראו אדום במפלתו ויאמרו נגדו מה זה היה לך אם גנבים שודדוך בלילה שהיית ישן ולא הרגשת בהם למנעם ולקום כנגדם הלא יגנבו דים (עבדיה א׳:ה׳) כאשר יוכלון שאת ויניחו את השאר, וכן אם בוצרים כבוצרי הכרם באו לך איך היה שלא השאירו עוללות שלא נשאר ממך שריד ואיך נחפשו עשו נבעו (עבדיה א׳:ו׳) ונתבקשו מצפוניו באופן שלא השאירו כלום ואפילו מטמוני מסתרים אשר לו, ואומרו שנדמים הוא כמו נכרת ע״ד (הושע ד, ו) נדמו עמי מבלי הדעת ואוהביך שהיית בוטח בהם הם עזרו את אויביך כי על הגבול שלחוך כל אנשי בריתך (עבדיה א׳:ז׳) ואוכלי לחמך אשר היית בוטח בם ואתה לא הרגשת והיו מראים עצמם כאלו ישימו מזור תחתך (עבדיה א׳:ז׳) ורפואה למכתך ואין תבונה בך להשכיל מרמתם לפי שביום ההוא יאבדו חכמים מאדום ותבונה מהר עשו (עבדיה א׳:ח׳): זהו דרך המפרשים ודרך נכון כשתסבול שיאמר העבר על העתיד:

אבל לי נראה לפרש הכתובים האלה העבר בדרך עבר והעתיד לעתיד, וכבר הודעתיך פעמים שאדום הסמוכה לארץ ישראל משם יצאו המלכים אשר מלכו באיטליא ואשר בנו רומי רבתי בגוים שרתי במדינות ונתמלאה איטליא וכל ארץ יון מבני אדום וגם כל ארצות המערב, ומפני זה כינו הנביאים האומה כולה בשם אדום ועשו לפי שהוא היה התחלת היחס, וקראו בשם אדום אם אותם שהיה ארצם סמוכה לירושלם ואם הרומיים אשר נסתעפו ונמשכו מהם כי כולם וכל אחד מהם כינה הכתוב בשם אדום, וכאשר אמר הנביא הנה קטון נתתיך בגוים אפשר לפרשו על הר עשו שמשם יצאו מלכי אדום כי הוא היה ארץ קטנה ומעט גוי והעבידום מלכי יהודה ומלכי החשמונאים ומלכי בית הורדוס בזמן בית שני לפי שהיה אותו מלכות אדום קטון בגוים ובזוי מאד, אמנם אחרי שיצאו משם שריה ואוכלוסיה ונתפשטו באיטליא וארץ יון ובכל ארצות המערב פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ומלכו בכיפה מלכי רומי שהיו מאדום ואז זדון לבם השיאם לכבוש את כל העולם ולהכניעו. ואפשר ג״כ לומר שעל רומי עצמו בפרט שקראה אדום מהסבות אשר זכרתי אמר הנה קטון נתתיך בגוים כי רומי בתחילתה היתה דבר מועט וישוב לרועים היתה וארץ מקנה צאן ואח״כ נתישבה והיתה עיר קטנה.

בזוי – מבוזה.

הנה קטן נתתיך – בתחילת ממשלתך בארץ שעיר הנה אז היית קטן בעכו״ם ומבוזה מאד ביניהם כי היתה ממלכה שפלה.

הנה – ע״ז מתמה הלא קטן נתתיך בגוים שהאומה בני אדום שישבו בהר שעיר בימי הנביאים היה גוי קטן, וגם בזוי מאד ולמה יצטרך אסיפת כל הגוים נגד אומה קטנה, ואיך יתעוררו להלחם על אומה בזויה?, משיב.

הנה קטן וגו׳ – זה יתכן על אדום גם טרם הכבש ארצו ע״י נבוכדנאצר, שאחר לכידת ירושלים בלכתו לכבוש ארץ מצרים כבש גם ארץ אדום; ובני עשו, כמו עמלק שהוא מצאצאיהם, שנאמר עליו ויזנב בך כל הנחשלים אחריך (סוף פרשת תצא), לא היו עם עז לעמוד לפני אויב, אבל עם שודד ובוזה ונמלט אח״כ לעריו הבנויות בחגוי סלע, וקשה לכָבשן, וגם דוד עשה לו שם בהכותם (שמואל ב׳ ח׳:י״ג), ועיין מה שכתבתי על זה בפירושי לנביאים ראשונים; וע״כ גוים אבירי לב היו בוזים אותם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון