×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וּבְכׇל⁠־זֹ֕את אֲנַ֛חְנוּ כֹּרְתִ֥ים אֲמָנָ֖ה וְכֹתְבִ֑ים וְעַל֙ הֶֽחָת֔וּם שָׂרֵ֥ינוּ לְוִיֵּ֖נוּ כֹּהֲנֵֽינוּ׃
Yet for all this we make a sure covenant, and write it; and our princes, our Levites, and our priests, set their seal to it.
ילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וכותבים ועל החתום – (כתוב ביהושע ברמז י״ח). אמר רב אשי שקולה צדקה כנגד כל המצות שנאמר והעמדנו עלינו מצות. א״ר אליעזר מאליהם קבלו המעשרות, מה טעם ובכל זאת אנחנו כורתים וגו׳ – מה מקיים רבי אליעזר בכורות צאנו, מכיון שקבלו עליהם דבר שלא נתחייבו אפילו דברים שהיו חייבים בהם העלה עליהם כאלו מאליהם קבלו עליהם, מה מקיים ר׳ יוסי בר חמא ובכל זאת – מכיון שקבלו עליהם בסבר פנים יפות העלה עליהם כאלו מאליהם קבלו, מה מקיים ר״א מאבותיך, פתר לה לע״ל.
ובכל זאת – ובכל הרעה הזאת הבאה עלינו אנחנו כורתים אמנה להקב״ה להאמין ולבטוח בו.
וכותבים – ואנחנו כותבים בספר לקבל מלכותו עלינו למען תהיה לנו לעדות.
ועל החתום – שרוב גדולים וחשובים שבנו חתומים על ספר קבלת המצות להיות לנו לעדות.
Yet, despite all this Despite all the evil that has come upon us, we are making a trust with the Holy One, blessed be He, to believe and to trust in Him.
and writing And we are writing on a scroll to accept His kingdom upon us in order that it be to us as a testimony.
and signed thereon for most of the great and prominent men among us have signed the scroll of the acceptance of the commandments, to be for us as a testimony.
ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה – מכיון שקבלו עליהם דברים שהיו חייבים בהם העלה עליהם המקום כאלו קבלום מאליהם.
[ד״א:] ובכל זאת – מכיון שקיבלום עליהם בסבר פנים יפות העלה עליהם המקום כאילו קיבלום מאליהם.
כורתים אמנה – כורתים ברית אמת בלי לשקר בבריתך.
ועם כל זאת אנחנו כורתים ברית אמת לקיים את דברי התורה ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת י״י ולשמור ולעשות מצותיו ומשפטיו וחקיו כמו שאמרה התורה תחת אשר לא עבדת. וכבר כתבנו זה הברית אשר אנחנו כורתים ועל החתום כל המנהיגים והם השרים והלוים והכהנים והנה זכרם בשמות.
אמנה – ענין קיום כמו יאמן נא דברך (מלכים א ח׳:כ״ו).
החתום – ענינו גמר וסוף ובדרז״ל כל חותמי ברכות (בבלי ברכות ס״ג).
ובכל זאת – מוסב למעלה שאמר הנה אבותינו היו במלכות ובטובה ועכ״ז לא עבדוך ואנחנו הלא עבדים ובצרה גדולה ובכל זאת אנחנו כורתים ברית אמנה ומקוימת לעובדיך וכותבים אותו בספר למען יהיה לזכרון.
ועל החתום – על גמר דברי הספר יחתמו שרינו וכו׳ בחתימות ידם לאות ולראיה שקבלו על עצמן כל הכתוב בספר.
ובכל זאת, הגם שאנחנו בצרה, אנחנו כורתים אמנה היינו ברית נאמן וקיים, הפך אבותינו שלא עבדו את ה׳ מרוב כל, ועל החתום – היינו בספר שעליו חתמו, ויתכן לאמר שהיה דרכם בכל דבר הנעשה לקיום לכתוב הדבר בשני ספרים, אחד ספר הגלוי ואחד ספר החתום, וכמ״ש בירמי׳ (ל״ב י״א י״ד) ובס׳ הגלוי היו חותמים מבפני׳ ובספר החתו׳ היו חותמי׳ מבחוץ, כמ״ש חז״ל גט פשוט עדיו מתוכו מקושר עדיו מבחוץ, וסדר החתימות היו הכהנים ואח״כ הלוים ואח״כ השרים, וזה היה בספר הגלוי, אבל בספר החתום שקפלו את החתומים לחוץ נתהפך ונקראו האחרון בראשונה, תחלה השרים ואח״כ הלוים ואח״כ הכהנים, וז״ש ועל החתום, היינו ספר החתום, היה הסדר שרינו לוינו וכהנינו.
ובכל זאת – ב״ת של ובכל הוראתה כמו בי״ת של ויעבד יעקב ברחל – בעבור זאת שבצרה אנחנו.
אמנה – הבטחה שראוי להאמין בה, וכותבים אותה וחותמים כדי שלא יוכל אדם לומר אני לא הבטחתי.
ועל – והראשונים לחתום בה; וכן ועל החתומים שאחריו.
ילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(ב) וְעַ֖ל הַחֲתוּמִ֑ים נְחֶמְיָ֧ה הַתִּרְשָׁ֛תָא בֶּן⁠־חֲכַלְיָ֖ה וְצִדְקִיָּֽה׃
Now those who sealed were: Nechemyah the governor, the son of Hacaliah, and Zedekiah,
מיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל
ועל החתומים – עתה מונה והולך החתומים בספר לעדות קבול המצות.
נחמיה התרשתא – שם אחד הוא וזהו שפירשתי (מיוחס לרש״י עזרא ב׳:ס״ג) דהתרשתא הוא נחמיה ולמה נקרא שמו התרשתא שהתירו לו חכמים לשתות יין נסך לפי שהיה משקה למלך.
And signed thereon He now proceeds to enumerate the signatories on the testimonial document of the acceptance of the commandments.
Nehemiah Hattirshatha It is one name, and this is what I explained (Ezra 2:63) that [the name] Hattirshatha refers to Nehemiah. And why was he called Hattirshatha? Because the Sages permitted him to drink wine of gentiles, because he was the butler of the king.
ועל החתומים – ר״ל ואלו הם הבאים על החתומים.
נחמיה וכו׳ – ולפי שכתבו בספר כל הדברים אשר נשבעו עליהם האמורים למטה אמר החתומים בלשון רבים ור״ל הגמור של כל הדברים.
ועל החתומים – שהוא בספר הגלוי שם באו החתומים כסדר כהנים ואח״כ לוים ואח״כ שרי העם, וכשתמנה תמצא שחתמו א״ע פ״ג אנשים והם נגד שבעים סנהדרין וי״ג ממונים שחשב הרמב״ם פ״ד מה׳ כה״מ חוץ מן הכהן גדול (שלא נזכר בין החתומים) סגן ושני קתיקולין וז׳ אמרכלים וג׳ גזברים.
מיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל
 
(ג) שְׂרָיָ֥ה עֲזַרְיָ֖ה יִרְמְיָֽה׃
Seraiah, Azariah, Jeremiah,
הכל
 
(ד) פַּשְׁח֥וּר אֲמַרְיָ֖ה מַלְכִּיָּֽה׃
Pashhur, Amariah, Malchijah,
הכל
 
(ה) חַטּ֥וּשׁ שְׁבַנְיָ֖ה מַלּֽוּךְ׃
Hattush, Shebaniah, Malluch,
הכל
 
(ו) חָרִ֥ם מְרֵמ֖וֹת עֹֽבַדְיָֽה׃
Harim, Meremoth, Obadiah,
הכל
 
(ז) דָּנִיֵּ֥אל גִּנְּת֖וֹן בָּרֽוּךְ׃
Daniel, Ginnethon, Baruch,
הכל
 
(ח) מְשֻׁלָּ֥ם אֲבִיָּ֖ה מִיָּמִֽן׃
Meshullam, Abijah, Mijamin,
הכל
 
(ט) מַֽעַזְיָ֥ה בִלְגַּ֖י שְׁמַֽעְיָ֑ה אֵ֖לֶּה הַכֹּהֲנִֽים׃
Maaziah, Bilgai, Shemaiah; these were the priests.
מצודת דודעודהכל
אלה הכהנים – אלה החתומים היו מן הכהנים.
מצודת דודהכל
 
(י) אוְֽהַלְוִיִּ֑ם וְיֵשׁ֙וּעַ֙ בֶּן⁠־אֲזַנְיָ֔ה בִּנּ֕וּי מִבְּנֵ֥י חֵנָדָ֖ד קַדְמִיאֵֽל׃
The Levites: namely, Jeshua the son of Azaniah, Binnui of the sons of Henadad, Kadmiel;
א. ‹רווח› ל=פרשה סתומה
מצודת דודהואיל משהעודהכל
וישוע – כן שמו בוי״ו.
וישוע – ו״ו יתירה, ויש להוסיף ו״ו לפני שם קדמיאל.
מצודת דודהואיל משההכל
 
(יא) וַאֲחֵיהֶ֑ם שְׁבַנְיָ֧ה הֽוֹדִיָּ֛ה קְלִיטָ֖א פְּלָאיָ֥ה חָנָֽן׃
and their brothers, Shebaniah, Hodiah, Kelita, Pelaiah, Hanan,
מנחת שימצודת דודעודהכל
ואחיהם שבני׳ – בבית וכן הכתוב לקמן.
ואחיהם – חבריהם של הלוים הנזכרים.
מנחת שימצודת דודהכל
 
(יב) מִיכָ֥א רְח֖וֹב חֲשַׁבְיָֽה׃
Mica, Rehob, Hashabiah,
הכל
 
(יג) זַכּ֥וּר שֵׁרֵֽבְיָ֖ה שְׁבַנְיָֽהא׃
Zaccur, Sherebiah, Shebaniah,
א. שְׁבַנְיָֽה =ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-א וטברנית ומ״ש
• ל?=שְׁכַנְיָֽה (באות כ״ף במקום בי״ת?)
• ברויאר ציין בי״ת בספק, אבל בהגדלה האות נראית כ״ף ודאית בכתי״ל; אף אחד מהמעתיקים האחרים של כתי״ל העיר לגבי האות וכולם ראו בה כ״ף.
מנחת שיעודהכל
שרבי׳ – בצירי הרי״ש.
מנחת שיהכל
 
(יד) הוֹדִיָּ֥ה בָנִ֖י בְּנִֽינוּ׃
Hodiah, Bani, Beninu.
הכל
 
(טו) רָאשֵׁ֖י הָעָ֑ם פַּרְעֹשׁ֙ פַּחַ֣ת מוֹאָ֔ב עֵילָ֥ם זַתּ֖וּא בָּנִֽי׃
The chiefs of the people: Parosh, Pahathmoab, Elam, Zattu, Bani,
מצודת דודעודהכל
ראשי העם – אלה ראשי העם הבאים על החתומים.
פחת מואב – מושל במואב.
מצודת דודהכל
 
(טז) בֻּנִּ֥י עַזְגָּ֖ד בֵּבָֽי׃
Bunni, Azgad, Bebai,
הכל
 
(יז) אֲדֹנִיָּ֥ה בִגְוַ֖י עָדִֽין׃
Adonijah, Bigvai, Adin,
הכל
 
(יח) אָטֵ֥ר חִזְקִיָּ֖ה עַזּֽוּר׃
Ater, Hezekiah, Azzur,
הכל
 
(יט) הוֹדִיָּ֥ה חָשֻׁ֖ם בֵּצָֽי׃
Hodiah, Hashum, Bezai,
הכל
 
(כ) חָרִ֥יף עֲנָת֖וֹת [נֵיבָֽי] (נובי
Hariph, Anathoth, Nobai,
מנחת שיעודהכל
נובי – ניבי קרי.
מנחת שיהכל
 
(כא) מַגְפִּיעָ֥שׁ מְשֻׁלָּ֖ם חֵזִֽיר׃
Magpiash, Meshullam, Hezir,
הכל
 
(כב) מְשֵׁיזַבְאֵ֥ל צָד֖וֹק יַדּֽוּעַ׃
Meshezabel, Zadok, Jaddua,
הכל
 
(כג) פְּלַטְיָ֥ה חָנָ֖ן עֲנָיָֽה׃
Pelatiah, Hanan, Anaiah,
הכל
 
(כד) הוֹשֵׁ֥עַ חֲנַנְיָ֖ה חַשּֽׁוּב׃
Hoshea, Hananiah, Hasshub,
הכל
 
(כה) הַלּוֹחֵ֥שׁ פִּלְחָ֖א שׁוֹבֵֽק׃
Hallohesh, Pilha, Shobek,
הכל
 
(כו) רְח֥וּם חֲשַׁבְנָ֖ה מַעֲשֵׂיָֽה׃
Rehum, Hashabnah, Maaseiah,
הכל
 
(כז) וַאֲחִיָּ֥ה חָנָ֖ן עָנָֽן׃
and Ahiah, Hanan, Anan,
הכל
 
(כח) מַלּ֥וּךְ חָרִ֖ם בַּעֲנָֽה׃
Malluch, Harim, Baanah.
מנחת שיעודהכל
מלוך – מלא וא״ו.
בענה – י״ס בענא באל״ף.
מנחת שיהכל
 
(כט) וּשְׁאָ֣ר הָעָ֡ם הַכֹּהֲנִ֣ים הַ֠לְוִיִּ֠ם הַשּׁוֹעֲרִ֨ים הַמְשֹׁרְרִ֜ים הַנְּתִינִ֗ים וְֽכׇל⁠־הַנִּבְדָּ֞ל מֵעַמֵּ֤י הָאֲרָצוֹת֙ אֶל⁠־תּוֹרַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים נְשֵׁיהֶ֖ם בְּנֵיהֶ֣ם וּבְנֹתֵיהֶ֑ם כֹּ֖ל יוֹדֵ֥עַ מֵבִֽין׃
The rest of the people, the priests, the Levites, the gatekeepers, the singers, the Nethinim, and all those who had separated themselves from the peoples of the lands to the law of God, their wives, their sons, and their daughters, everyone who had knowledge, and understanding;
מיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
וכל הנבדל – הם הגרים שנבדלו מתורת העמים להיות דבוקים ומחוברים אל תורתו של הקדוש ברוך הוא ולשמור מצותיו.
and all who separated themselves These are the proselytes who separated themselves from the practice of the nations to cling and attach themselves to the Law of the Holy One, blessed be He, and to keep His commandments.
נשיהם בניהם ובנותיהם כל יודע מבין – רוצה לומר: אשר יהיו מהם בני דעת לשמוע וללמד את דברי התורה.
ושאר העם – אשר לא באו על החתומים.
וכל הנבדל – אלו הגרים.
כל יודע מבין – כל מי שיודע להבין בדבר מה.
ושאר – ר״ל ושאר העם שלא באו עה״ח מחזיקים על אחיהם ומסכימים אל השבועה, וכל הנבדל – היינו הגרים, כל יודע – ר״ל בין נשיהם שאין יודעים בין היודע ומבין כולם מחזיקים וכו׳.
הכהנים וגו׳ – שלא היו מן השרים והחשובים.
כל יודע מבין – כמה כשר הדבר.
מיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(ל) מַחֲזִיקִ֣ים עַל⁠־אֲחֵיהֶם֮ אַדִּירֵיהֶם֒ וּבָאִ֞ים בְּאָלָ֣ה וּבִשְׁבוּעָ֗ה לָלֶ֙כֶת֙ בְּתוֹרַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר נִתְּנָ֔ה בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד⁠־הָֽאֱלֹהִ֑יםא וְלִשְׁמ֣וֹר וְלַעֲשׂ֗וֹת אֶת⁠־כׇּל⁠־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֲדֹנֵ֔ינוּ וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְחֻקָּֽיו׃
they joined with their brothers, their nobles, and entered into a curse, and into an oath, to walk in God's law, which was given by Moses the servant of God, and to observe and do all the commandments of Hashem our Lord, and His ordinances and His statutes,
א. עֶֽבֶד⁠־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל=עֶֽבֶד⁠־הָֽאֱלֹהִ֑ים בגעיה ימנית
מיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהעודהכל
על אחיהם – עם אחיהם.
אדיריהם – גדולים שבהם.
with their brethen Heb. עַל אֲחֵיהֶם with their brothers.
their noblemen the great ones among them.
מחזיקים על אחיהם אדיריהם – רוצה לומר: שגדוליהם ושריהם מחזיקים על אחיהם להכריחם לקיים התורה.
באלה – הוא קללת השבועה כמו בשבועת האלה (במדבר ה׳:כ״א).
מחזיקים – הם כולם היו מחזיקים ואוחזים על דברי אחיהם האדירים והשרים אשר באו על החתומים.
ובאים – גם המה היו באים באלה ובשבועה וכו׳.
מחזיקים וגו׳ – מסייעים את האדירים (השרים והחשובים שבהם).
באלה – שבועה שיש עמה ארור.
ובשבועה – זו ואין צריך לומר זו; או ר״ל באלה – מפי בית דין, ובשבועה – מפי עצמם.
מיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודהואיל משההכל
 
(לא) וַאֲשֶׁ֛ר לֹא⁠־נִתֵּ֥ן בְּנֹתֵ֖ינוּ לְעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְאֶת⁠־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם לֹ֥א נִקַּ֖ח לְבָנֵֽינוּ׃
and that we would not give our daughters to the peoples of the land, nor take their daughters for our sons;
מקבילות במקרארלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל
ואשר לא נתן בנותינו וגו׳ – הנה זכרו קצת פרטי המצות אשר נכשלו בהם כמו ההתחתן בגוים ועשות מקח וממכר בשבת אע״פ שאין אסורו אלא מדברי סופרים לפי שהוא מביא לעבור על אסור תורה כמו הכתיבה שהיא מלאכה.
ואשר לא וגו׳ – מוסב הוא על המקרא שלפניו שאמר ובאים באלה ובשבועה וגו׳ לומר שגם השבועה היתה אשר לא נתן וגו׳ וכן על כל הדברים שחושב והולך.
אשר לא נתן – אף שאינם מז׳ עממין.
מקבילות במקרארלב״גמצודת דודמלבי״םהכל
 
(לב) וְעַמֵּ֣י הָאָ֡רֶץ הַֽמְבִיאִים֩ אֶת⁠־הַמַּקָּח֨וֹת וְכׇל⁠־שֶׁ֜בֶר בְּי֤וֹם הַשַּׁבָּת֙ לִמְכּ֔וֹר לֹא⁠־נִקַּ֥ח מֵהֶ֛ם בַּשַּׁבָּ֖ת וּבְי֣וֹם קֹ֑דֶשׁ וְנִטֹּ֛שׁ אֶת⁠־הַשָּׁנָ֥ה הַשְּׁבִיעִ֖ית וּמַשָּׁ֥א כׇל⁠־יָֽד׃
and if the peoples of the land bring wares or any grain on the Sabbath day to sell, that we would not buy of them on the Sabbath, or on a holy day; and that we would forego the seventh year, and the exaction of every debt.
מקבילות במקראמיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
המקחות – הסחורות.
שבר – תבואה כמו בשבר אשר הם שוברים (בראשית מ״ז:י״ד).
וביום קדש – של י״ט.
ונטוש את השנה השביעית – כענין שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה (שמות כ״ג:י״א).
ומשא כל יד – השמטת מלוה בשביעית.
and all grains Heb. שֶּׁבֶר, grain, like (Gen. 47:14): "... for the grain (בַּשֶּׁבֶר) that they were purchasing.⁠"
or on holy days This refers to festivals.
and we shall abandon during the seventh year As is stated (Exod. 23:11): "But throughout the seventh year you shall let it go and abandon it (וּנְטַשְּׁתָּה).⁠"
and the loan given by every hand This refers to the release of loans during the seventh year.
המקחות וכל שבר – הסחורה וכל מיני תבואה.
ונטוש את השנה השביעית – כדכת׳ והשביעית תשמטנה (שמות כ״ג:י״א).
ומשא כל יד – ככת׳ כל בעל משה ידו (דברים ט״ו:ב׳).
וכל שבר – וכל קנין והשמטת קרקע והשמטת כספים כי בזה נכשלו בהיותם בא״י כמו שתמצא מבואר בדברי ירמיה. והנה נטישת השנה השביעית הוא שישמיטו ידיהם מקרקעותיהם בעליהם והוא שיהיו הפירות כמו הפקר כמו שבארנו בפרשת בהר סיני.
המביאים – במדוייקים קלה המ״ם וההה״א במאריך.
ומשא כל יד – בשי״ן ימנית כמ״ש לעיל סי׳ ה׳.
ונטש – ונעזוב כמו תשמטנה ונטשתה (שמות כ״ג:י״א).
ומשא – חוב ההלואה.
את המקחות – הדברים הנקחים מהם.
וכל שבר – כל מיני תבואה כמו בשבר אשר הם שוברים (בראשית מ״ז:י״ד).
וביום קודש – זה י״ט.
ונטש – נעזוב עבודת האדמה בשנת השמטה.
ומשא – אף נעזוב בשמטה חוב ההלואה הניתן ביד וכן נאמר שמוט כל בעל משה ידו (דברים ט״ו:ב׳).
ועמי הארץ – קבלו על עצמם איסור מקח וממכר שלא נזכר בתורה בפירוש, ונטוש, לאפוקי ממ״ד שאם אין יובל אין שמיטה, ואין יובל נוהג רק בזמן שכל יושביה עליה.
המקחות – דברים הנקנים ואינם מיני אוכל הנקראים שבר מפני ששוברים ומכלים תאות האכילה.
וְנִטש – האדמה בלי עבודה בשנת השמטה, וְנִטוש כל נֶשִי (ועיין מה שכתבתי על הדבר בביאורי עה״ת, פרשת ראה).
מקבילות במקראמיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(לג) וְהֶעֱמַ֤דְנוּ עָלֵ֙ינוּ֙ מִצְוֺ֔ת לָתֵ֥ת עָלֵ֛ינוּ שְׁלִישִׁ֥יתא הַשֶּׁ֖קֶל בַּשָּׁנָ֑ה לַעֲבֹדַ֖ת בֵּ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃
Also we made ordinances for us, to charge ourselves yearly with the third part of a shekel for the service of the house of our God;
א. שְׁלִישִׁ֥ית =ק-מ,ב1 ומסורת-ל וטברנית (כתיב מלא יו״ד ומלא יו״ד)
• ל!=שְׁלִשִׁ֥ית (כתיב חסר יו״ד ומלא יו״ד)
מקבילות במקראילקוט שמעוניר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה – א״ר אשי לעולם אל ימנע אדם עצמו מליתן שלישית השקל בשנה שנאמר והעמדנו עלינו מצות וגו׳.
והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה – מיכן אמרו חכמי׳ שקולה גמילות חסדים כנגד כל המצות.
לתת עלינו שלישית השקל בשנה – ראוי שתדע שהשקל הזה היה יותר גדול מהשקל הנזכר בתורה ולזה הספיק להם שלישית השקל להיותו כמו מחצית השקל שצותה התורה וכבר נתבאר בפרשת כי תשא שזה הכסף היה נתן על עבודת אהל מועד לעשות ממנו כל קרבנות צבור וכל המלאכה הצריכה בבית המקדש ובעבור שלא תשבת העבודה בבית המקדש הפלנו גורלות על קרבן העצים. ר״ל שקצתם היו מביאים שם עצים בבית המקדש וקצתם בעת אחר בדרך שהיה הדבר מוגבל להביאם שם לעתים מזומנים ומוגבלים באופן שלא יחסרו שם עצים לצורך המערכות אשר על המזבח. וידמה שגם בזה שגגו בעתים הקודמים. וקשרו עצמם גם כן לתת מתנות כהונה ולויה בדרך שיהיו הכהנים והלוים לעבוד עבודת המקדש ולא יחסר להם לחם ושמלה כי גם בזה שגגו בימים הקדמונים. ולזה היו הכהנים והלוים עוזבים עבודת המקדש והנה זכרו בזה המקום ממתנות כהונה בכורים ובכורות אדם ובכורות בהמה טמאה וטהורה וחלה ותרומה ומעשר מן המעשר שיקחו הכהנים ממעשר הלוים ותקנו שיביאו לכהנים כל אלו המתנות בבית האלהים כדי שלא יעזבו הכהנים העבודה לחזר על הגרנות לקחת התרומות והמעשרות.
והעמדנו – קבענו על עצמינו דבר מצוה להיות חובה עלינו לתת שלישית השקל בכל שנה נוסף על מחצית השקל שאמרה התורה.
לעבודת – להיות די צורך עבודת הבית.
שלישית השקל – נוסף על מחצית השקל למפ׳, ועי׳ (מלכים א ז׳:כ״ו) שאז נשתנה המטבע, ושלישית השקל היה כמחצית השקל הקודם, וכמ״ש ביחזקאל (מ״ה י״ב).
שלישית – עכשו שהיו עניים, ואח״כ קבלו עליהם מחצית (גם על זה עיין מה שכתבתי ראש פרשת במדבר).
מקבילות במקראילקוט שמעוניר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(לד) לְלֶ֣חֶם הַֽמַּעֲרֶ֡כֶת וּמִנְחַ֣ת הַתָּמִ֣יד וּלְעוֹלַ֣ת הַ֠תָּמִ֠יד הַשַּׁבָּת֨וֹת הֶחֳדָשִׁ֜ים לַמּוֹעֲדִ֗ים וְלַקֳּדָשִׁים֙ וְלַ֣חַטָּא֔וֹת לְכַפֵּ֖ר עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכֹ֖ל מְלֶ֥אכֶת בֵּית⁠־אֱלֹהֵֽינוּ׃
for the show bread, and for the continual meal offering, and for the continual burnt offering, for the Sabbaths, for the new moons, for the set feasts, and for the holy things, and for the sin offerings to make atonement for Israel, and for all the work of the house of our God.
מיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
וכל מלאכת בית אלהינו – לעשות מן הכסף.
and all the work of the Temple of our God to do with money.
ללחם המערכת – הוא לחם הפנים.
ומנחת התמיד – הוא הקטורת שהיו מקטירים במזבח הזהב.
ולעולת התמיד – הם התמידין שבכל יום.
השבתות החדשים למועדים – הם מוספי שבת וראש חדש וימים טובים.
ולקדשים ולחטאות – הם זבחי שלמי צבור וחטאות של צבור.
וכל מלאכת בית אלהינו – הוא כל מה שיצטרך שם כמו שמן למאור וסולת למנחות ויין ושמן ופרה אדומה ושאר מה שיצטרך שם.
ולקדשים – בס״ס הקו״ף בשוא לבד וספרים אחרים בחטף קמץ.
המערכת – ענין סדור.
ללחם המערכת – הוא לחם הפנים.
ומנחת התמיד – מנחת נסכי התמידין.
השבתות – לעולות השבתות וגו׳ הם קרבנות המוספין.
ולקדשים – הם כבשי עצרת שהם שלמי צבור.
ולחטאות – חטאות הצבור והם שעירי הרגלים ור״ח.
וכל מלאכת – לצורך בדק הבית.
ולעולת התמיד, (ולעולת) השבתות והחדשים והמועדים ולקדשים – כמו העומר וכבשי עצרת ושתי הלחם, ולחטאות – שעירי ר״ח ושל מועדות.
המערכת – לערכו על השלחן שבמקדש.
השבתות החדשים – חסרה הו״ו לפני שניהם; וגם במקום למ״ד של למועדים היתה ראויה הו״ו, אבל הווי״ן של ולקדשים ולחטאות במקומן עומדות.
מיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(לה) וְהַגּוֹרָל֨וֹת הִפַּ֜לְנוּ עַל⁠־קֻרְבַּ֣ן הָעֵצִ֗ים הַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּם֮ וְהָעָם֒ לְ֠הָבִ֠יא לְבֵ֨ית אֱלֹהֵ֧ינוּ לְבֵית⁠־אֲבֹתֵ֛ינוּ לְעִתִּ֥ים מְזֻמָּנִ֖ים שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה לְבַעֵ֗ר עַל⁠־מִזְבַּח֙ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כַּכָּת֖וּב בַּתּוֹרָֽה׃
We cast lots, the priests, the Levites, and the people, for the wood offering, to bring it into the house of our God, according to our fathers' houses, at times appointed, year by year, to burn on the altar of Hashem our God, as it is written in the law;
ילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
והגורלות הפלנו על קרבן העצים – ת״ר למה הוצרכו זמן עצי הכהנים והעם להמנות שכשעלו בני הגולה ולא מצאו עצים בלשכה עמדו אלו והתנדבו משלהם וכן התנו נביאים שביניהם שאפילו הלשכה מלאה עצים יהיו מביאים משלהם שנאמר והגורלות הפלנו על קרבן העצים.
הפלנו – כמה יביא כל אחד.
קרבן העצים – תקרובת של עצי המערכה למזבח.
לבית אבותינו – שהיא בית קדושת אבותינו.
we cast how much each one should bring.
the wood offering an offering of wood for the arrangement on the altar.
to the House of our forefathers which is the House of the sanctity of our forefathers.
והגורלות הפלנו על קרבן העצים לעתים מזומנים – כמו ששנינו במשנה זמן עצי הכהנים והעם תשעה באחד בניסן בני ארח [בן] יהודה בעשרים בתמוז בני דוד בן יהודה בחמשה באב בני פרעוש בן יהודה בשבעה בו בני יונדב ולוים וכל מי שטעה ובני גונבו עלי בני קוצעי קציעות בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה בן רכב בעשרה בו בני סנאה בן בנימן בחמשה עשר בו בני זתוא בן יהודה ועמהם כהנים בעשרים באלול בני עדין בן יהודה באחד בטבת שבו בני פרעוש שניה.
על קרבן – בשלש נקודות.
מזומנים – ענין הכנה וקביעות וכן בעתים מזומנות (נחמיה י״ג:ל״א).
לבער – מלשון הבערה והסקה.
על קרבן העצים – מתי יביא כ״א תקרובות עצי המערכה למזבח.
הכהנים וגו׳ – על כולם הפלנו הגורל להביא לבית ה׳ להעת המוכן וקבוע לו ע״פ הגורל שנה בשנה בכל שנה יביא בהעת ההיא.
והגורלות הפלנו – כמו שבארו זה חז״ל בתענית.
קרבן העצים – לפרנסת המזבח בעצים הצריכים לו.
ילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(לו) וּלְהָבִ֞יא אֶת⁠־בִּכּוּרֵ֣י אַדְמָתֵ֗נוּ וּבִכּוּרֵ֛י כׇּל⁠־פְּרִ֥י כׇל⁠־עֵ֖ץ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה לְבֵ֖ית יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃
and to bring the first fruits of our ground, and the first fruits of all fruit of all manner of trees, year by year, to the house of Hashem;
מקבילות במקראמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל
ובכורי כל פרי כל עץ – בכורי של כל פרי האילן הם מדברי חכמים.
the first fruits of our soil The first of every fruit of a tree. They are required by rabbinical injunction.
בכורי אדמתנו – הם בכורי חטה ושעורה.
ובכורי כל פרי כל עץ – כבר בארו רבותינו שזה אינו אלא בפירות המיוחסים לארץ ישראל כמו גפן ותאנה ורמון וזיתים ותמרים ואלו השבעה מינין שזכרנו הם המיוחסים לארץ ישראל כאמרו ארץ חטה ושעורה גפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש.
את בכורי – אלו הבכורים מראשית כל פרי האדמה.
כל פרי כל עץ – להביא מכל פרי העץ עם שהתורה לא חייבה אלא מחמשת המינין.
ולהביא את בכורי אדמתנו – חטה ושעורה, ובכורי כל פרי כל עץ – גפן ותאנה ורמון וכו׳. ורש״י כתב בכורי כל פרי באילן הם מדברי חכמים, והוא תמוה דמבואר בירושלמי בכורים דאם הביא בכורים חוץ מז׳ המינים לא נתקדשו, ונראה מפני שמן התורה אין שיעור לבכורים קבלו עליהם להביא לבית ה׳ מתנה ראויה אחד מששים כתקנת חכמים.
מקבילות במקראמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהכל
 
(לז) וְאֶת⁠־בְּכֹר֤וֹת בָּנֵ֙ינוּ֙ וּבְהֶמְתֵּ֔נוּא כַּכָּת֖וּב בַּתּוֹרָ֑ה וְאֶת⁠־בְּכוֹרֵ֨י בְקָרֵ֜ינוּ וְצֹאנֵ֗ינוּ לְהָבִיא֙ לְבֵ֣ית אֱלֹהֵ֔ינוּ לַכֹּ֣הֲנִ֔ים הַמְשָׁרְתִ֖ים בְּבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃
also the firstborn of our sons, and of our livestock, as it is written in the law, and the firstborn of our herds and of our flocks, to bring to the house of our God, to the priests who minister in the house of our God;
א. וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ =ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים (כתיב חסר יו״ד)
• ל=וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ (כתיב מלא יו״ד)
מקבילות במקרארלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל
ואת בכורות בנינו ובהמתנו – הם בכור אדם ופטר חמור וזכרם יחד לפי ששניהם נתנו לפדיון.
בכורות בנינו – ליתן פדיונו חמשת שקלים.
ובהמתנו – זה פטר חמור לפדותו בשה.
לכהנים – לתת לכהנים המשרתים חלף עבודתם.
ואת בכורות בנינו ובהמתנו – היינו בהמה טמאה, שא״צ להביא הפדיון לבית ה׳, ובכורי בקרינו להביא לבית אלהינו להקרבה.
מקבילות במקרארלב״גמצודת דודמלבי״םהכל
 
(לח) וְאֶת⁠־רֵאשִׁ֣ית עֲרִיסֹתֵ֣ינוּ וּ֠תְרוּמֹתֵ֠ינוּ וּפְרִ֨י כׇל⁠־עֵ֜ץ תִּיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֗ר נָבִ֤יא לַכֹּהֲנִים֙ אֶל⁠־לִשְׁכ֣וֹת בֵּית⁠־אֱלֹהֵ֔ינוּ וּמַעְשַׂ֥ר אַדְמָתֵ֖נוּ לַלְוִיִּ֑ם וְהֵם֙ הַלְוִיִּ֔ם הַֽמְעַשְּׂרִ֔ים בְּכֹ֖ל עָרֵ֥י עֲבֹדָתֵֽנוּ׃
and that we should bring the first fruits of our dough, and our wave offerings, and the fruit of all manner of trees, the new wine and the oil, to the priests, to the chambers of the house of our God; and the tithes of our ground to the Levites; for they, the Levites, take the tithes in all the cities of our tillage.
מקבילות במקראמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
נביא לכהנים אל לשכות – כי שם היו רגילים.
המעשרים בכל ערי עבודתנו – שנוטלים מעשרותיהם בכל ערי ישראל.
we shall bring to the priests to the chambers for they were usually there.
who receive tithes in all the cities of our work who take their tithes in all the cities of Israel.
ותרומותינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר – רוצה לומר: תרומות הדגן ותרומת פרי כל עץ שנגמרה מלאכתו כמו תירוש ויצהר.
אל לשכות – הכ״ף רפי.
ומעשר אדמתינו – בספרים מדוייקים העי״ן בשוא לבדו וכן לקמן בסימן י״ג ומעשר הדגן.
המעשרים – הה״א במאריך.
עריסותינו – ענין עיסה כמו ראשית עריסותיכם (במדבר ט״ו:כ׳).
תירוש – יין.
ויצהר – שמן.
ראשית עריסותינו – זה החלה מן העיסה.
ותרומותינו – זה תרומת דגן.
ופרי וגו׳ – תרומות פרי תירוש ויצהר.
אל לשכות – לשומם בהלשכות והכהני׳ יחלקו ביניהם.
המעשרים – הלוקחים המעשרות בכל הערים אשר אנחנו עובדים את האדמה בחרישה וקצירה וכאומר עם שאנחנו עובדים את האדמה מ״מ נותן למי אשר לא עמל בה.
ואת ראשית – הוא נכון מאד לדעת הרמב״ם דבימות עזרא לא היו חייבים בחלה ותו״מ רק מדבריהם [כמ״ש בה׳ תרומות סוף פ״א] וא״כ כל מה שקבלו ע״ע היה מדברי חכמים, ולדעת הראב״ד שהתרומ׳ היא מה״ת ורק חלה דרבנן, י״ל שקבלו עליהם תרומות שאר פירות כמ״ש ופרי כל עץ, שלשטתיה [פ״א מה׳ מעשרות ה״ט] אין חייב מה״ת רק דגן תירוש ויצהר, ועז״א ומעשר אדמתנו – ר״ל מכל מה שגדל באדמה, והם הלוים המעשרים – שהם לוקחים המעשר בכל ערי עבודתנו בכ״מ שעובדים בשדה.
המעשרים – מעשר מן המעשר הנתון להם ונותנים אותו לכהנים.
עבדתנו – שאנו עובדים האדמה סביבותן; להוציא השדות שסביב ערי הלוים שלא נודע לנו אם גם מתבואתם הלוים היו מעשרים.
מקבילות במקראמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(לט) וְהָיָ֨ה הַכֹּהֵ֧ן בֶּֽן⁠־אַהֲרֹ֛ן עִם⁠־הַלְוִיִּ֖ם בַּעְשֵׂ֣ר הַלְוִיִּ֑ם וְהַלְוִיִּ֞ם יַעֲל֨וּ אֶת⁠־מַעֲשַׂ֤ר הַֽמַּעֲשֵׂר֙ לְבֵ֣ית אֱלֹהֵ֔ינוּ אֶל⁠־הַלְּשָׁכ֖וֹת לְבֵ֥ית הָאוֹצָֽר׃
The priest the son of Aaron shall be with the Levites, when the Levites take tithes; and the Levites shall bring up the tithe of the tithes to the house of our God, to the chambers, into the treasure house.
מקבילות במקראמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לח]

בעשר – לשון בעשור.
את מעשר המעשר – שהיו הלוים מעשרים מעשר מן המעשר ומביאים אותו לכהנים שלא היו עוזבים את בית המקדש.
at the [Levites'] tithing Heb. בַּעְשֵּׂר ;an expression meaning at the tithing.
the tithe of the tithe for the Levites would take a tithe from the tithe and bring it up to the priests, who did not leave the Temple.
והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים – עשו זה להרחיק הלוים מכבוש תחת ידם מעשר המעשר שהוא לכהנים ולזה חייבו שיהיה שם כהן עמהם בלקחם המעשרות ועל הלוים חייבו שיהיה הטפול להביא מעשר המעשר ללשכות בית המקדש לבית האוצר.
במעשר – בשוא לבד העי״ן והראוי בהעשר ן׳ עזרא ורד״ק.
יעלו את מעשר – בספרים מדוייקים העי״ן בחטף פתח ובמסרה רבתא מעשר ג׳ דגשין ר״ל בשוא פשוט וכל מעשר הארץ מזרע הארץ. וכל מעשר בקר וצאן (פ׳ בחקתי). כי את מעשר בני ישראל (פרשת קרח) ע״כ. מהכא משמע דכל שאר מעשר דשי״ן דילהון בפתח רפויין ר״ל שהעי״ן בח״פ וכ״כ בעל מסו׳ המסו׳ בסף מאמר ג׳ ותרי תמיהי איכא במילתא חדא דאשכחן פסוקי אחריני טובא דכתיבין מעשר בשו״א לבד ותרתי מנייהו בפ׳ ראה מעשר דגנך תירשך. את כל מעשר תבואתך. ותרתי אחריני ביחזקאל סי׳ מ״ה וחד בפ׳ כי תבא כי תכלה לעשר את כל מעשר וחד בד״ה ב׳ ל״א מעשר בקר וצאן וחד בסוף נחמי׳ הביאו מעשר הדגן ועוד קשה דלא אשכחן בחטף פתח בספרי דיקי רק הדין דנחמי׳ יעל את מעשר וכן מסור עליו בס״א מטוליטולא לית חטף פתח ושארא חטף ומספקא לי מילתא כלילא וקשיא לי כמה שני ולא שנינא בה מידי דאית בה מששא משום דאית בה קיטרי וכמה ספרייא טעו בה ואטעו לכולהו ספרי וצריכא ודאי עיונא ודקדוקא והשתא לפום מאי דחזיתי ברחמי מחרי׳ דשמיא אשכחנא נוסחא דיקא וברירא כנהורא וליכא למינדע מינה דכל ספרי עתיקי קיימי כוותא ודא היא כל קריא מעשר במ״א מעשר והיה הכהן בן אהרן דסופי דעזרא. וכל מעשר המעשר דכוותי׳ בר מן חד בעשר הלוים דוהי׳ הכהן בן אהרן ע״כ. ובמ״ק דילן נמסר על בעשר הלוים לית ואחד לעשר והוא כי תכלה לעשר דכי תבא וחזינא נמי מסר׳ אחריתא בהאי לישנא וסימן כל מעשר חטף בלא חטף פתח בר מן אחד חטף פתח והיה הכהן בן אהרן וכל מעשר המעשר דכוותי׳ חטף פתח בן מן אחד בעשר הלוים ע״כ. והלין תרי. לישני חד אורחא אית להו ונסחי מעליא נינהו ולית בהון ספיקא כלל. ובהכי ריהטן כולהו פסוקי שפיר.
בעשר הלוים – בעת יקחו הלוים את מעשרם יהיה עמו כהן כי גם חלק הכהן נבלע בה והיא תרומת המעשר.
מעשר המעשר – מעשר מן המעשר שלקחו להם.
לבית האוצר – למקום אוצר התרומה.
והיה הכהן עם הלוים – לדעת חז״ל קנסו ללוים אז שיקחו גם הכהנים את המעשר [עי׳ מ״ש ביבמות דף פ״ו ע״ב ובחולין קל״א], ור״ל הכהנים היו יכולים ליקח גם את המעשר, ומעשר מן המעשר היו צריכים לתת לכהנים אף מתבואת הלוי.
בעשר – היה נוטל גם הוא חלק מן המעשר שמקבל הלוי.
לבית האוצר – א״כ תרומת מעשר הלוי לא היה נותן אותה לכל כהן שירצה, רק נותנה לבית אוצר המקדש, והכהנים חולקים אותה ביניהם.
מקבילות במקראמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
 
(מ) כִּ֣י אֶל⁠־הַ֠לְּשָׁכ֠וֹת יָבִ֨יאוּ בְנֵי⁠־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י הַלֵּוִ֗י אֶת⁠־תְּרוּמַ֣ת הַדָּגָן֮ הַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָר֒ וְשָׁם֙ כְּלֵ֣י הַמִּקְדָּ֔שׁ וְהַכֹּהֲנִים֙ הַמְשָׁ֣רְתִ֔ים וְהַשּׁוֹעֲרִ֖ים וְהַמְשֹׁרְרִ֑ים וְלֹ֥א נַעֲזֹ֖ב אֶת⁠־בֵּ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃
For the children of Israel and the children of Levi shall bring the wave offering of the grain, of the new wine, and of the oil, to the chambers, where are the vessels of the sanctuary, and the priests who minister, and the gatekeepers, and the singers; and we will not forsake the house of our God.
מצודת דודהואיל משהעודהכל
ושם – בהלשכות ההם היו מונחים כלי המקדש.
והכהנים וגו׳ – ישבו שם לשמרם ולזה יביאו לשם את התרומה.
ולא נעזב – למען לא נעזוב את בית ה׳ כי אם היו הכהנים רדופים לשוטט אחר התרומה היה א״כ הבית נעזב מהם ולזה גזרו להביא אליהם.
ושם – דרים ג״כ לא בלבד הכהנים כי גם המשרתים וגו׳.
מצודת דודהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144