ואחיהם שבני׳ – בבית וכן הכתוב לקמן.

שרבי׳ – בצירי הרי״ש.

נובי – ניבי קרי.

מלוך – מלא וא״ו.

בענה – י״ס בענא באל״ף.

המביאים – במדוייקים קלה המ״ם וההה״א במאריך.

ומשא כל יד – בשי״ן ימנית כמ״ש לעיל סי׳ ה׳.

ולקדשים – בס״ס הקו״ף בשוא לבד וספרים אחרים בחטף קמץ.

על קרבן – בשלש נקודות.

אל לשכות – הכ״ף רפי.

ומעשר אדמתינו – בספרים מדוייקים העי״ן בשוא לבדו וכן לקמן בסימן י״ג ומעשר הדגן.

המעשרים – הה״א במאריך.

במעשר – בשוא לבד העי״ן והראוי בהעשר ן׳ עזרא ורד״ק.

יעלו את מעשר – בספרים מדוייקים העי״ן בחטף פתח ובמסרה רבתא מעשר ג׳ דגשין ר״ל בשוא פשוט וכל מעשר הארץ מזרע הארץ. וכל מעשר בקר וצאן (פ׳ בחקתי). כי את מעשר בני ישראל (פרשת קרח) ע״כ. מהכא משמע דכל שאר מעשר דשי״ן דילהון בפתח רפויין ר״ל שהעי״ן בח״פ וכ״כ בעל מסו׳ המסו׳ בסף מאמר ג׳ ותרי תמיהי איכא במילתא חדא דאשכחן פסוקי אחריני טובא דכתיבין מעשר בשו״א לבד ותרתי מנייהו בפ׳ ראה מעשר דגנך תירשך. את כל מעשר תבואתך. ותרתי אחריני ביחזקאל סי׳ מ״ה וחד בפ׳ כי תבא כי תכלה לעשר את כל מעשר וחד בד״ה ב׳ ל״א מעשר בקר וצאן וחד בסוף נחמי׳ הביאו מעשר הדגן ועוד קשה דלא אשכחן בחטף פתח בספרי דיקי רק הדין דנחמי׳ יעל את מעשר וכן מסור עליו בס״א מטוליטולא לית חטף פתח ושארא חטף ומספקא לי מילתא כלילא וקשיא לי כמה שני ולא שנינא בה מידי דאית בה מששא משום דאית בה קיטרי וכמה ספרייא טעו בה ואטעו לכולהו ספרי וצריכא ודאי עיונא ודקדוקא והשתא לפום מאי דחזיתי ברחמי מחרי׳ דשמיא אשכחנא נוסחא דיקא וברירא כנהורא וליכא למינדע מינה דכל ספרי עתיקי קיימי כוותא ודא היא כל קריא מעשר במ״א מעשר והיה הכהן בן אהרן דסופי דעזרא. וכל מעשר המעשר דכוותי׳ בר מן חד בעשר הלוים דוהי׳ הכהן בן אהרן ע״כ. ובמ״ק דילן נמסר על בעשר הלוים לית ואחד לעשר והוא כי תכלה לעשר דכי תבא וחזינא נמי מסר׳ אחריתא בהאי לישנא וסימן כל מעשר חטף בלא חטף פתח בר מן אחד חטף פתח והיה הכהן בן אהרן וכל מעשר המעשר דכוותי׳ חטף פתח בן מן אחד בעשר הלוים ע״כ. והלין תרי. לישני חד אורחא אית להו ונסחי מעליא נינהו ולית בהון ספיקא כלל. ובהכי ריהטן כולהו פסוקי שפיר.