Nachum 2 – נחום ב‏ – Mikraot Gedolot

וּמַלְכְּתָא יָתְבַת צִיבָא בְגָלַיָא נַפְקַת וְאַמְהָתָהָא מַדְבְּרָן אָזְלָן בַּתְרָאָה מְנַהֲמָן כְּקַל יוֹנִים מְטַרְפָן עַל לִבֵּיהוֹן.

והוצב – היא המלכה הנצבת לימין המלך כד״א נצבה שגל לימינך (תהלים מ״ה:י׳).

גלתה הועלתה – בגלוי הלכה בשבי והעלתה מן העיר.

מנהגות כקול יונים – מנהגות עצמן בקינה כקול יונים המקוננים מנהגות שרימייצנט בלעז.

מתופפות על לבבהן – ת״י מקישות ידיהן על לבן כהקיש בתופים.

And the queen Heb. וְהֻצַּב. She is the queen who stands to the right of the king, as is stated: "The queen stands to your right" (Tehillim 45:10).

has been exposed and taken away – In the open, she has gone into captivity and has been taken away from the city.

moan like the voice of doves – They moan with a lamentation like the voice of lamenting doves. moan Heb. מְנַהֲגוֹת, gemissant in French.

beating their breasts Striking their hand on their heart like the beating of a drum.

והוצב גולתה העלתה – המלכה שהוצבה למלכות עכשיו תסתלק מן המלכות. וכשמעמידין מלך נופל בו לומר הוצב, כמו: בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך (תהלים מ״ה:י׳). ויש מפרשין גולתה – כתר מלכות, כלומר נתגלה קלונה.

ואמהותיה מנהגות כקול יונים – אמהותיה של מלכה כיונים הגה תהוגינה.

מתופפות – מטפחות, כאדם המטפח על ליבו מרוב צער.

והצב – לא מצאתי למלה פירוש יותר נכבד מדברי רב שמואל הנגיד, כי הצב – שם המלכה, על כן גלתה העלתה על המרכבה^א להוליכה בשביה ואמהותיה שהיו נוהגות אותה דומות לקול יונים בהמותן.⁠^ב

מתופפות – דרך התוף להכות בו ביד.

א. כן בפסוק ובכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896 חסר: על המרכבה.

ב. כן בפסוק ובכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: והמותן.

והצב – מלך בבל בהיכלו של מלך נינוה.

[והצב – חילוף של העלתה, זה עמד והיא נסתלקה.]⁠^א

ואפילו גלתה – גלת הכותרת של נינוה, היא המלכה.

העלתה – ונסתלקה מהיכלה ויצאה בגולה

ומלכה ושריה נהרגו, ואמהותיה מנהגות כקול^ב יונים.

מנהגות – מהגות כמו וכיונים הגה נהגה (ישעיהו נ״ט:י״א).

אותן שהיו רגילות להיות מתופפות – לפניה

על לבביהן – על בריה שלהן וסעודתן. כמו ותלבב לעיני שתי לביבות (שמואל ב י״ג:ו׳) עתה הוגות על לבביהן.

א. המלים בסוגריים המרובעים מופיעים בגיליון בכ״י.

ב. בכ״י: בקול.

והצב גלתה העלתה – ההיכל שהוצב בשלוה ימים רבים בנינוה עתה נמוג ונגלתה נינוה שהיתה מכוסה עד עתה שלא עבר בה זר והעלתה כמו נכרתה מן כעלות גדיש בעתו (איוב ה׳:כ״ו).

ואמהותיה – אמהות נינוה והן השרות הגדולות קראון אמהות שילכו כשפחות בגולה.

מנהגות – אשה אחותה.

מתופפות – ומכות על לבביהן על הכבוד שסר מהן וילכו בגולה כשפחות כן פירש אדוני אבי ז״ל זה הפסוק ותרגם יונתן והצב ומלכתא רוצה לומר לפי שהיתה נצבת אצל המלך כמו שאמר נצבה שגל לימינך (תהלים מ״ה:י׳). והנגיד רב שמואל פירש כי שם המלכה הצב.

גלתה – שהיתה נסתרת בחדר כמנהג המלכה והנשים הנכבדות כמ״ש כל כבודה בת מלך פנימה (תהלים מ״ה:י״ד) ועתה גלתה ויצאה מחדרה והעלתה על המרכבה להוליכה בגולה ואמהותיה מנהגות אותה ומנהמות בקול קינה כקול יונה מתופפות כמו שאדם מכה בתוף כן הם מכות על לבביהם כדרך הנשים הנוהות והמקוננות.

והצב גלתה העלתה – נכון כי בנינוה היה מלך מיוחד, כמו שמנהג הארץ ההיא, כמפורסם בספר יהושע מלך שלשים ואחד (יהושע י״ב:כ״ד), אבל כלם היו נשמעים לנבוכדנצר וזרעו, כי הוא היה מלך מלכים כי אז היה מלך כמו שר בארצנו זאת, לכן אמר על אשתו של מלך נינוה הגבירה כמו ושתי לאחשורוש: והצב גלתה העלתה – כטעם וגלה על ראשה (זכריה ד׳:ב׳), כי לכל מלכה עטרת זהב בראשה והיא יושבת בהיכל המלך פנימה. לכן אמר כי בהלכד נינוה, הנה גלתה שהֻצב על ראשה, נסתלקה מעל ראשה. ושפחותיה מנהגות אותה המלכה, כי נפשה מרה לה ולא תוכל ללכת, והן כקול יונים מתפפות על לבבהן – כדרך המקוננות.

ואמר והוצב גולתה הועלתה כי הוצב היא מלשון מצב וקיום והתיצבות וגולתה הוא מענין עטרה כמ״ש (זכריה ד, ב) וגולה על ראשה, מימין הגולה (שם ג), גולה וכותרת, יאמר מצב העטרה שלה שהיא השכינה נסתלקה ממנה וכנוי גולתה הוא כנגד ירושלם שעליה אמר למעלה ימהרו חומתה, ועל הכהנים והלוים המנהיגים העובדים והמשוררים בבית המקדש אמר ואמהותיה מנהגות כקול יונים מתופפות על לבביהן רוצה לומר אותם שבימי הצלחתה היו מנגנים ומתופפים בתוף וכנור בכוונה רבה על לבביהן עתה ינהמו כקול יונים.

ובעבור שכל מה שזכר הנביא ע״כ מתחלת פרשת הנה על ההרים היה הכנסת דברים מענין ישראל בתוך נבואת ננוה, לכן כשהשלים לדבר בענין ישראל חזר לדבר בענין נינוה באומרו ונינוה כברכת מים כאומר נחזור לענינינו אשר החילונו בענין נינוה זהו פירוש הפסוקים האלה אצלי. ואל יקשה עליך איך יבא ענין ישראל בתוך נבואת נינוה כי פעמים רבות יראו הנביאים בראותם חזון אחד אגב גררא דבר אחר, כ״ש שכבר מצינו לחז״ל בבראשית רבה (סג, יז) שדרשו בפ׳ ויצא הראשון אדמוני (בראשית כה, כה) הוא אדום ותבשילו אדום ארצו אדומה גבוריו אדומים לבושו אדום ופורע ממנו אדום בלבושיו אדומים, הוא אדום שנאמר ויצא הראשון אדמוני תבשילו אדום שנאמר (שם כה, ל) הלעיטני נא מן האדום ארצו אדומה הר שעיר בארץ אדום (בראשית לב, ד) גבוריו אדומים מגן גבורהו מאודם (לעיל ד) לבושיו אדומים אנשי חיל מתולעים (שם) ופורע ממנו אדום שנאמר (שיר השירים ה, י) דודי צח ואדום בלבוש אדום שנאמר (ישעיה סג, ב) מדוע אדום ללבושך עד כאן. הנה ביארו מגן גבורהו מאודם אנשי חיל מתולעים שנאמר כאן על מלכות אדום הרשעה ועל חורבן בית שני, והוא המוכיח שאינו מהקושי שנאמר שכאשר ראה הנביא נחום מה שיעשה נבוכדנצר בענין נינוה ראה אגב גררא מה שיעשה גם כן בירושלם שיחריבה כיון שלדבריהם ז״ל ראה מיד גם כן אגב גררא החורבן השני שיעשו בירושלם בני אדום. אמנם המפרשים פירשו מגן גבורהו מאודם על גבורי נבוכדנצר כשהלכו על נינוה שהיו לבושים בגדי תולעת שני מפני כבודם וגם להבהיל לבות בני אדם והיו בוערים כלפידי אש רצים בחפץ גדול להלחם עליה, ופירשו יזכור אדיריו על מלך נינוה שיזכור ויקרא גבוריו ואדיריו להלחם בכשדיים ואותם הגבורים שלו יכשלו בהליכתם לפי שהכשדים ימהרו אל חומת נינוה להפילה והכינו הסוכך והוא מכסה קרשים ועורות עליהם שנכנסים ולוחמים תחתיו להשגב שם בעוד שהם חותרים החומה והוא מגין עליהם מן האבנים שמשליכים מעל החומה, ויונתן תרגם ויבנון מגדלא, ומלבד זה שערי נינוה היוצאים לנהרות נפתחו לפי ששברו אנשי החיל דלתות העיר, וכיון שנפתחו היה ההיכל נמוג והוא היכל המלך הסמוך לשערים שהיה נמוג ונרעד מכח אבני הסוללות שהיו מכים בכתליו, ויונתן תרגם ומלכא בהיכליה זע.

ואמנם והוצב גולתא הועלתה פיר׳ רש״י כפי יונתן על המלכה לפי שהיא אצל המלך כמו שאמר (תהלים מה, י) נצבה שגל לימינך, ורב שמואל הנגיד פירש ששם המלכה היה הוצב, והענין שהיא היתה כבודת בת מלך פנימה עתה גולתה והועלתה על המרכבה להוליכה בגולה, ואמהותיה שהן נערותיה היו מנהיגות אותה ונוהמות בקול קינה כיונה ומתופפות על לבביהן כנשים המקוננות המכות בידיהן על לבביהן כדרך האדם המכה בתוף: ואבן כספי לא יאמין שהנביא נחום יקפיד לזכור שם המלכה הנבלית הזונה ממלכות נינוה שאם לא זכר שם המלך איך יזכור שם המלכה, ולכן פירש שהוצב הוא מענין קיום ותוקף וגולתה הוא מענין עטרה כמו שפירשתי אני, ויאמר הכתוב וההיכל היה נמוג והוצב כלומר שלא נפל ההיכל אבל היה עדיין נצב וצוה ג״כ נמוג ומתמוגג מפני הסוללות ואז המלכה המעוטרת שהיא גולתה העלתה משם, ואמהותיה מנהגות לפניה היו מנהמות כקול יונים תחת שהיו מנגנות ומשוררות לפנים ומתופפות על לבביהן בתוף וכנור. וה״ר דוד קמחי בשם אביו פירש הפסוק כולו על נינוה ולא ישר בעיני והותרה השאלה הו׳ כפי כל אחד מהפירושים האלה אשר זכרתי:

על לבבהן – במקצת ספרי הדפוס בי״ת ראשונה דגושה אבל בכל ספרים כתובי יד מדוייקים ודפוסים ראשונים שתיהן רפות.

והוצב – ר״ל דבר הנצב במקום אחד מבלי רגילות התנועה וההליכה.

גלתה – מלשון גלוי.

הועלתה – מלשון עליה.

ואמהותיה – שפחותיה.

מנהגות – מלשון הנהגה והבאה.

מתופפות – מלשון תוף והוא שם כלי נגון.

והוצב גלתה הועלתה – ר״ל המלכה הנצבת פנימה לימין המלך כענין שנאמר נצבה שגל לימינך (תהלים מ״ה:י׳) נתגלית לעין כל והועלתה על המרכבה להוליכה בגולה.

ואמהותיה – שפחותיה מנהגות אותה בקול קינה כנהימת קול יונים.

מתופפות – כמו שהאדם מכה בתוף כן הן מכות על לבבהן כדרך הנשים המקוננות.

והצב גלתה העלתה ואמהותיה מנהגות כקול יונים מתפפות על לבביהן – פירש כל כך גבר שטף קצף המים עד שגלת עלית וגלת תחתית שנעשו להשקות שדותיהן באמת המים שהולכים לכל שדה ושדה, וכל השנה נסכרו הגלת ונצבים המים במקומן בגלת עלית ותחתית. רק בעת השקאת השלחין נוטלין ופותחין את הגלת ובעת ההיא עבור שהמים עד צואר יחצה ישטוף גם את הגלת וזהו והוצב גלתה העלתה דבר המציב את הגלת וסוכרת פיה, העלת ממקומה על ידי מים שוטפים. ואז מנהגות מים בקול גדול לתוך אמות המים והחריצים, כקול יונים שנשמע כאלו מתופפות על לבבהן כן קול הפחד והאימה משטף קצף המים מתופפות על לבבהן של אנשי ננוה אשר פחדו כנשים ויכשלו יותר.

והוצב גלתה העלתה – לדעתי גלתה היא שם המלכה, שהמלך נקרא גלת. תגלת פלאסר מלך אשור, ששם תגלת הוא שם כבוד המלכות בלשונם, והמלכה נקראת גלתה, והצב היא מענין עגלת צב, בצבים ובכרכרות, מרכבה מכוסה שבה נשאו את המלכה, ונקרא הוצב של גלתה, ר״ל כסא המלכה או מרכבת המלכה, והשרפה כליל באש בא בלשון העלאה, ר״ל מרכבת המלכה הועלתה לעולה על המוקד, כמ״ש אח״כ והעברתי בעשן רכבה.

מנהגות – משתתף עם כיונים הגה נהגה, ויש ששרשו הגה ויש ששרשו נהג, שמבואר אצלנו שבעלי פ״א נו״ן ובעלי למ״ד ה״א משתתפים במובנם.

והוצב גלתה הועלתה – ואז הוכן מדורת אש לשרוף את המלכה ואת כל פלגשיו וגולתה היינו המלכה הועלתה על המוקד מכוסה בצב שהוא כסא מכוסה שבו נושאים את השרים, ואמהותיה גם הם הועלו על האש, והם מנהגות ומקוננות כקול יונים, ומתופפות על לבביהן מכים על לבבם מרוב הצער.

והצב וגו׳ – מקרא קשה לפי שלא ידענו מה או מי הֻצב זאת, ולא אכפול ואכתוב כאן מה שכתבו עליו קדמוני המפרשים או אחרוניהם כי בעיני דברי כולם השערות רחוקות; ומפי מהר״ר משה ערענרייך הלוי שמעתי שיש לקרוא וְהַצָב testudo, וענינו שלשת מערכות אנשי החיל זו על גב זו שכתבתי עליהם בפסוק ו׳.

גלתה – הוצאה מתחת הסכך וקרבה אל החומה לעלות עליה.

והעלתה – הצליחה לעלות.

ואמהתיה – של נינוה, נערותיה היראות מזרמת הצרים שלכדו את העיר.

מנהגות – מלשון וכיונים הגה נהנה (ישעיהו נ״ט:י״א) והנו״ן בו נוספת.

מתפפות – מכות בכח כמו מכה בתוף; והפרש גדול יש בין אמה לשפחה, וכי ימכר איש את בתו לאמה (פרשת משפטים) כדי שאדוניה ישאנה ותהי לאֵם, ולא ימכר את בתו לשפחה, וראיה גדולה מזאת מה שכתוב באביגיל (שמואל א׳ כ״ה:מ״א) הנה אמתך לשפחה לרחץ רגלי עבדי אדוני; וקרה לשם אמה מה שקרה לשם Magd בלשון אשכנז, שמתחלה היתה הוראתו נערה ושמש אח״כ להוראת משרתת גרועה אם לא שפחה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון