Nachum 2 – נחום ב‏ – Mikraot Gedolot

תְּרִיסֵי גִבָּרֵיהוֹן מְסַמְקִין גַבְרֵי עָבְדֵי קְרָבָא לְבִישִׁין דְזָהֲרִיתָא בְּאֶשְׁתָּא פִּילֵי רְתִיכֵיהוֹן זַמִינִין לְיוֹם קִשׁוּטֵיהוֹן וְרַבָּנֵי מַשִׁרְיָתְהוֹן מְסַרְבְּלִין בְּצִבְעוֹנִין.

מגן גבוריהו מאדם – הוא אדום ותבשילו אדום (כתוב בישעיה ברמז תק״ז).

מגן גבריהו – גבריהו בהוספת ה״א לשון רבים, וככה בהתפללו בעד רעהו (איוב מ״ב:י׳). (מובא בראב״ע)

מגן גבוריהו – של נבוכדנצר הצרים על אשור.

מאדם – מאודמים הם ואנשי חילם.

מתולעים – לבושי זהורית.

באש פלדות הרכב ביום הכינו – ביום שהוא מוכן לצאת בצבא מצחצח רכב ברזל שלו ולא ידעתי מהו פלדות ואומר אני שהוא מין המצחצחת ברזל יפה ויש פותרין פלדות לשון לפיד אש בדרך ההפך.

והברושים הרעלו – ת״י ורבני משריתהון מסרבלין בצבעונין.

הרעלו – מעוטפין ודומה לו הנטיפות והשרות והרעלות (ישעיהו ג׳:י״ט) ובלשון משנה שנינו מדיות רעולות מסכת שבת (בבלי שבת ס״ה).

The shields of his mighty men – The mighty of Nebuchadnezzar, who lay siege to Assyria.

are dyed red – They are dyed red, and the men of their army are in crimson, dressed in crimson.

the chariots are in the fire of torches on the day of his preparation Heb. פְּלָדֹת. On the day that he [Nebuchadnezzar] is prepared to go out in the army, he polishes his iron chariots, but I do not know what פְּלָדֹת means. I say that it is a material that polishes iron well. And some interpret פְּלָדֹת as an expression of a fiery torch (לַפִּיד), by transposing the letters.

and the cypresses are enwrapped – Jonathan renders: And the heads of the [Babylonian] camps are enwrapped in colored garments.

are enwrapped Heb. הַרְעָלוּ, enwrapped. Similar is "The necklaces and the bracelets and the shawls (הָרְעָלוֹת)" (Yeshayahu 3:19). In the language of the Mishnah we learned "shawled (רְעוּלוֹת) Arabian women" in tractate Shabbath (65a).

מגן גיבוריהו^א מאודם – הם מגיני גבורי אשור שהיו אדומים.

אנשי חיל מתולעים – זהו סימן חילם שכולם מלובשין לבושים הצבועין בתולעת שני.

באש פלדות הרכב ביום הכינו – ביום שהיה מכין חילו למלחמה היו הרוכבים והולכי המלחמה מבריקים כאש פלדות – לפידות.

והברושים הורעלו הם הרומחים של עץ ברוש. והיה הברזל מעוטף בבגדים עד שיבואו למלחמה.

הורעלו – לשון עטיפה, כמו: מדיות רעולות.

א. כן בכ״י פריס 162, פרמא 2994. בכ״י ברסלאו 104: גיבורייהו. בכ״י לוצקי 777: ״גיבורהו״.

מגן – אמר ר׳ משה הכהן: כי גבורהו בתוספת ה״א לשון רבים, וככה: בהתפללו בעד רעהו (איוב מ״ב:י׳). ולא דבר נכונה, כי פיו כמו פיהו, אחיו – אחיהו, שיו – שיהו. וטעם רעהו (איוב מ״ב:י׳) – שהתפלל בעבור כל אחד.

וגבורהו – שם המין שכולל גבורת הגיבורים.

מתלעים – שלובשים תולעת שני.

ביום הכינו – הרכב – כאילו אש פלדות יוצא במרוצתו.

ומלת פלדות זרה – אולי היא הפוכה לפידות.

והברושים^א הרעלו – כמו: רעדו ברושי היער.

ויפת אמר: כי הם חניתות.

א. כן בפסוק ובכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: הברושים.

מגן גבורהו – של בוקקיו הוא נבוכדנצר.

מאדם – ויראה להם.

מתלעים – תולעת שני,

כמו באש פלדות – מצהיב ומבריק

הרכב ביום הכינו – לערך המלחמה.

ואנשי חיל החסונים והגבוהים כברושים הרעלו – מיין חמתי ומשתגעים ממראה עיניהם.

מגן גבוריהו – אמר על חיל נבוכדנצר הבאים על נינוה גבוריהו כמו גבוריו.

מאדם – אמר זה לשתי סבות וכן אנשי חיל מתולעים שפי׳ לבושים בגדים צבועים בתולעת שני האחת לגדולתם ורוב כבודם והאחת לפי שהוא צבע מבהיק ומירא בני אדם.

באש פלדות הרכב – הרכב הוא כאלו הולך באש פלדות כי גלגלי הרכב הם ברזל ובמרוצתם בדרכים על האבנים יוצא אש מתוכם מכח המרוצה וידמה שהרכב הוא באש פלדות ופלדות הוא כמו הפוך, מן לפידי אש.

ביום הכינו – ביום שיכין נבוכדנצר את החיל לבא על נינוה כן תהיה תכונתו.

והברושים הרעלו – י״מ החניתות שהם עץ ברושים אמר כי סם המות, בראשם להמית מהר מי שיתקעו בהם כי עושים חניתות מברושים והם חדים בראשם ותוקעים אותם בגוף האדם כמ״ש ביואב ויקח שלשה שבטים ויתקעם בלב אבשלום (שמואל ב י״ח:י״ד).

הרעלו – מן תרעלה שמפרשים סם המות.

ואדוני אבי ז״ל פי׳ תרעלה רעדה ופי׳ הרעלו רעדו ופי׳ ברושים שרי עיר של נינוה וגדוליה כי הגדולים נמשלו לארזים ולברושים אמר כשיראו גדולי נינוה החיל תאחזום רעדה.

ורמז אמרו: מגן גבריהו מאדם. ודמיון מתלעים – כמו אם יאדימו כתולע (ישעיהו א׳:י״ח). וכל זה בכלל על כל תגבורת נבוכדנצר וזרעו, אבל בפרט על המושל אשר בנינוה מצד מלך אשור, כי כל אלו המערכות עשו כשעלה עליהם מלך מדי.

וטעם והברושים הרעלו – החניתות והחצים שבם עצים, והמנהג לשים בם סם ממית.

ועל אותו מפיץ נבוכדנצר מחריב נינוה ומחריב ירושלם אמר מגן גבוריהו מאדם ופירושו אצלי שמגן גבורהו של נבוכדנצר היה כולו מאודם מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב וכן אנשי חיל שלו היו מתולעים כלומר לבושי תולעת שני והוא משל לרוב ההריגה אשר הם עושים כאילו ילבשו תולעת שני כולם וכמאמר ישעיה (ישעיה סג, ב) מדוע אדום ללבושך שהוא תואר לרוב ההרג וכן אמר שהיו אותם אנשי חיל והרכב כאש פלדות והיא מלה הפוכה מלשון לפידים כאילו אמר כאש לפידות היה הרכב שלו ביום הכינו רוצה לומר למלחמה, ואומרו והברושים הרעלו אפשר לפרשו משל על האנשים הגדולים על המלכים והשרים שהם רמים במעלתם כברושים שהם הורעלו ושתו כוס התרעלה או שהורעלו כמו רעדו כאלו אמר רעדו ברושי היער, וי״מ הברושים על החניתות שהם מעצי ברוש והיו מחודדים בקצוותם ומיובשים בתנור והיו נותנים סם המות בראשם להמית בהם כשיתקעום בבשר החי וגם היום בארץ אפריק״א נוהגין הישמעאלים החניתות בדרך הזה בלא ברזל וידמה שגם בימים הראשונים היו נוהגין כן כמו שאמר ביואב (שמואל ב יח, יד) ויקח עשרה שבטים ויתקעם בלב אבשלום.

מגן גבריהו – בספרים מדוייקים חסר וא״ו אחר בי״ת ומלא יו״ד אחר רי״ש ובמכלל יופי בא כנוי הנסתר בה״א וא״ו מונע בשורק והוא כמו גבוריו וחסרה יו״ד הרבוי מהמכתב ונשאר במבטא והצירי מורה עליה עכ״ל. והיא העתקת המכלול דף קצ״ז.

מאדם – האל״ף בקמץ לבד והוא חטוף מפני דגשות הדל״ת.

גבוריהו – גבוריו.

מאדם – מלשון אודם.

מתלעים – ל׳ תולעת שני והיא צבע אדומה.

פלדות – מלשון לפיד אש בדרך ההפוך והוא העץ שהשלהבת נאחז בו.

והברושים – ר״ל מקלות מאילני ברוש.

הרעלו – ענינו סם הממית ודוגמתו יין תרעלה (תהלים ס׳:ה׳) המטמטם את הלב מרוע תכונתו והוא מלשון ערל בדרך ההפך שהוא ענין אוטם כמו ערלה אזנם (ירמיהו ו׳:י׳).

מגן גבוריהו מאדם – המגן של גבורי הבוקקים הכשדים יהיו אדומים מדם החללים.

אנשי חיל מתולעים – יהיו מלובשים בגדי תולעת שני שהיא צבע אדומה ר״ל בגדיהם יהיו צבועות מדמי ההרוגים.

באש פלדות הרכב וגו׳ – ר״ל ביום שהכינו את הרכב למלחמה היה נראה כאלו הולך בלפידי אש כי הברזל שעל גלגלי הרכב היה מוציא ניצוצי אש במרוצתם על הסלעים.

והברושים הרעלו – ר״ל המקלות של ברוש העשויות כחניתות המחודדות בראשן כבר הושם שם הסם הממית כי הכינו מקלות כאלה על המלחמה.

מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים באש פלדות הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו – עתה חזר לספר מפלת ננוה. וההבדל שבין אדם לתולע הוא שנאמר אם יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו פירש מרי אבא זצ״ל תולע היא התולעת שבים שעצמו אדמו מפנינים ובו בגופו צובעין הצמר והוא מראה הראשון שבאדמימות וכאשר מבשלין את התולעת במים נקרא המים שני שהוא מראה השני וז״א אם יהיו חטאיכם רק כשני שהוא מראה השני שבאדום כי דם הוא הנפש ונפש כי תחטא אז ילבינו כשלג שהוא מראה הראשון שבלבן מפני שלא היה אדמימותו עזה כל כך. ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו הוא מראה השני שבלבן שלא ילבין כל כך כשלג. וידוע ההבדל שבין גבורים לאנשי חיל בראשונה הולכים הגבורים להפיל אימה ופחד על שונאיהם ואחר כך אנשי חיל וזה אמרו מאש פלדות הרכב של פרשים ההולכים על ננוה היה מגן גבוריהו שהם רחוקים מהרכב ההולכים מאחריהם היו מאדם. אבל מגן של אנשי חיל הקרובים לאש פלדות של הרכב יהיו מתולעים באדמימותם של נגה האש כמו תולע מראה הראשון של אדמימות וגם הברושים הרמחים נעשה קנם מעץ ברושים ובראשם ברזל והברזל משוח בסם רעל הממית בבשר אדם אמר שגם הברושים אשר הרעלו ברעל אדם ממראה נוגה אש פלדות של הרכב.

מאדם – פעל מן הדגוש.

מתלעים – מענין תולעת שני.

באש פלדת – כמו באש לפידות, וחכמי הלשון יאמרו כי בלשון ערבי יקרא המגל פלד והיה לרכב המלחמה מגלות משני הצדדים להכרית את האויב, ור״ל מגלות של הרכב נתנו מחדש באש להכינם למלחמה.

הברושים – החניתות מעצי ברוש.

הרעלו – הטבלו ברעל שהוא סם המות.

מגן – עתה חוזר לספר חורבן הראשון של נינוה בפרטות, תחלה בטח המלך סרדנאפל על המון גבוריו שנצחו את המלחמה עד שמגן גבוריהו היה מאדם צבוע אדום, שהוא אות שישפכו דם רב ולא יחמולו, אנשי חיל שלו הם מתולעים לבשו מלבושים צבועים בדם תולע לסימן רצח ודם, באש פלדות הרכב – הרכב שהוכנו עתה מחדש למלחמה נתנו באש פלדות דהיינו בלפידי אש שיהיו חדשים כאילו הוכנו היום, והברושים הרעלו – החניתות שהיו מעצי ברושים המשחו ברעל וסם המות.

גבוריהו – בה״א נוספת ע״ד לשון ארמי (תחותוהי, ענפוהי, דניאל ד׳:ט׳) רק שבלשון הקודש קדמה היו״ד לו״ו.

מאדם – צבוע אדום ע״י דם; וכן היה מנהג בני פרס ומדי לצבוע מגניהם בדם להורות כי צמאו לדם אויביהם; או ר״ל מבהיק ומצהיב, וגון אדום קרוב לצהוב.

מתלעים – לבושים בגדי תולעת שני, וכן היה משפט הגוים הנ״ל.

פלדת – אותיותיו הפוכות מן לפידות, והראיה מראיהן כלפידים שאחריו; ויש שפירשוהו ברזל נקשה ע״י אור (Acciaio, Stahl), ומקורו אחד, כי יתנו הברזל באש וכשהוא מלבין מגודל חומו, ישליכוהו תוך מים קרים או תוך שמן להקשותו; וענין המליצה – הרכב ע״י חשורי אופניו והחרמשים הדבוקים בהם ששניהם (חשורים וחרמשים) מבהיקים, נראה במרוצתו כבוער באש.

הרעלו – יש שפירשוהו לשון נענוע, ומזה כוס התרעלה כשכור הנע ונד הנה והנה, רעלות – צעיפים קלים המתנועעים ברוח קלה; אבל יש ג״כ לתת לו הוראת ארס, הוטבלו להבי החניתות בארס כדי שכל מחיצה שתעשה על ידם תגרום מיתה ודאית.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון