Nachum 2 – נחום ב‏ – Mikraot Gedolot

אֲרֵי אָתִיב יְיָ תּוּקְפֵיהּ לְיַעֲקֹב רְבוּתֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל אֲרֵי בְזוּנוּן בָּזוֹזִין וְקִרְוֵי תוּשְׁבַּחְתְּהוֹן חַבִּילוּ.

כגאון ישראל – כמו שהיה כבר.

בקקום – בזזום והריקום לשון בקיקה נופל על גפן.

as the pride of Israel – As it was already.

the emptiers have emptied them out – They have plundered them and emptied them. The expression of בְּקִיקָה is appropriate for a vine.

כגאון ישראל – פתרונו כמו שהיה גאונם גדול מקדם.

כי בקקום בוקקים וזמוריהם שיחתו – שנתרוקנו מארצם על ידי הַאומות כגפן בוקק שזמורותיו נשחתו והוא ריקם מפירות.

ודע:⁠^א כי – עתה ישיב השם שבות גאון יעקב כגאון ישראל, בהיותו בארצו. הטעם: ישיבם לגאונם, כמו שהיו ישראל מימי קדם בגאונם.

ומלת בקקום – תורה כי הפועל יוצא. והנה יהיה גפן בוקק (הושע י׳:א׳) פועל, והפעול הוא הפרי שישוה לו, או^ב תהיה כמלת שב שתמצא עומדת ויוצאה. וטעם: כי בקקום – שמום כגפן בוקק, על כן.

וזמוריהם – כמו: ויכרתו משם זמורה (במדבר י״ג:כ״ג). ושב לפרש המפיץ העולה.

א. כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: ידע.

ב. כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: אם.

כי שב י״י את גאון יעקב – בימי חזקיה, כאשר היה גאון ישראל מתחלתו.

כי בקקום בקקים – לאויביהם הבאים עליהם.

וזמוריהם שחתו – וכלם נכרתו הנשארים על ידי נבוכדנצר מלך בבל.

כי שב י״י את גאון יעקב – אם כדברי ר׳ יונה ז״ל יהיה יוצא כמו ושב י״י את שבותך והדומים לו ואם כדברי ר׳ יהודה יהיה ענין הנחה והשקט ואמר כי במות סנחריב ישוב גאון יעקב כמו שהיה זהו כגאון ישראל כי ישראל הוא יעקב וזהו בימי חזקיהו גאון יעקב היא ירושלם וארץ יהודה כמו את גאון יעקב אשר אהב סלה (תהלים מ״ז:ה׳) שהוא אומר על ירושלים כמו שאומר אוהב י״י שערי ציון מכל משכנות יעקב (תהלים פ״ז:ב׳).

בקקום בוקקים – האויבים הריקום מכל טוב והנה הוא פעל יוצא גפן בוקק פעל עומד.

וזמוריהם שחתו – נטיעותיהם וזמוריהם שחתו שנה בשנה בבאם בארצם כמו שאמר וישחיתו את יבול הארץ (שופטים ו׳:ד׳).

ויונתן תרגם וזמוריהם – כמו מזמרת הארץ (בראשית מ״ג:י״א) שתרגם וקרוי תושבחתיהון חבילו.

כגאון ישראל – שהוא השם היקר ליעקב מצד שהיה לו גאון וכח, כי שרה עם אלהים ואנשים ויוכל.

בקקים – הוא נבוכדנצר ומחנהו וזרעו אחריו עד בלשצאר.

כי שב ה׳ את גאון יעקב כגאון ישראל רוצה לומר כי השם יתברך אשר שבר את גאון מלכות ישראל ראיתי ששב את גאון יעקב והוא ירושלם וארץ יהודה וכמו שאמר (תהלים מז, ה) את גאון יעקב אשר אהב סלה, שב אותה מלכות יהודה גאון יעקב שיהיה כגאון ישראל רוצה לומר בגלות ובחרבן כמוהו, וכמו שפירש מיד כי בקקום בוקקים וזמוריהם שחתו רוצה לומר שהבוקקים והם סנחריב ונבוכדנצר בקקום ישראל ולמלכות יהודה שהוא גפן בוקק והוא מענין ריקות ששמום חרבים ושוממים כגפן בוקק וזמוריהם שהם העמים שחתו שהוא מלשון ויכרתו משם זמורה, הנה אם כן אין הייעוד הזה רוצה לומר כי שב ה׳ את גאון יעקב כגאון ישראל ייעוד נחמה שישיב ה׳ את גאון ירושלם במעלה ורוממות כימי קדם בגאונם כמו שפירשו המפרשים כולם, אבל הוא ייעוד רע להגיד שמיד אחרי חרבן נינוה יבא נבוכדנצר ויחריב את ירושלם וישוב גאון יעקב כגאון ישראל לרוע, והותרה בזה השאלה הה׳:

שב – ענין השקט ומרגוע כמו בשובה ונחת (ישעיהו ל׳:ט״ו).

גאון – ענין רוממות וממשלה.

בקקום בוקקים – ענין ריקות כמו גפן בוקק (הושע י׳:א׳).

וזמוריהם – כן יקראו ענפי הגפן כמו ויכרתו משם זמורה (במדבר י״ג:כ״ג).

כי שב וגו׳ – כי עתה יניח וישקיט ה׳ את גאון יעקב להיות כגאון ישראל ר״ל כמו שהיה מאז ומקדם.

כי בקקום בוקקים – כי המריקים הם הכשדים הריקו את אשור ושחתו זמוריהם ר״ל לקחו עשרם והרגו גבוריהם ולכן תשב במנוחה והשקט כי אין לך לפחוד עוד מאשור.

כי שב ה׳ את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בוקקים וזמריהם שחתו – פירש למה שאמר ואמץ כח מאד הוא מפני כי שב ה׳ את גאון יעקב כגאון ישראל יעקב נקראו המון העם הדר גאונם יחשב כגאון ישראל המופלאים שבדור לכן צריך לאמץ כח מאד כי עד עתה היה המון ישראל לא הדר להם. כי בקקים בוקקים הרואים את ישראל הרחיקו כבודם לא נהלו אותם בדרך הסלולה והריקו מכל כבוד והדר וגם זמוריהם הם הבנים כמאמר רז״ל הזהרו בבני העניים שמהם תצא תורה גם אותם שחתו הרועים במעלליהם אבל מעתה יקום להם רועה נאמן ושב ה׳ גאון יעקב כגאון ישראל.

יעקב ישראל – התבאר בכ״מ שכשבאו נרדפים יציין בשם יעקב את עשרת השבטים ובשם ישראל את שבט יהודה שהם נכבדים מהם, כי שם ישראל נכבד משם יעקב.

בקקום – בא תמיד על הרקת פרי הגפן, גפן בוקק (הושע י׳).

כי שב ה׳ את גאון יעקב – שגם עשרת השבטים שהיו בגלות תחת ידו נתן להם רשות לשוב לארצם, ויהיה גאונם דומה כגאון ישראל שהוא שבט יהודה שלא היו תחת ידו, כי עד עתה בקקום בוקקים היו דומים כגפן שהריקו את פירותיו, וגם זמורותיהם שחתו ששחתו זמורות הגפן עצמו, ר״ל שמלבד ששללו את ממונם הגלום מארצם עד שלא יוכלו עוד לשאת ענף ולעשות פרי, (וגם אם נאמר שהיה מעשה זו בימי קדם, צ״ל שמלך אשור כבר התחיל להשליח חילו בעשרת השבטים מזמן קדם הגם שלא נזכר בכתוב.

כי שב – וכל כך למה? כי רצון ה׳ להשיב גאון יעקב, כלו׳ העם השח ושפל עתה, כגאון ישראל, כמו שהיה גאון האומה בימי קדם; ולא לחנם הסב המלאך שמו של יעקב בשם ישראל, רק לתת לו שם תפארת תחת שם שפלות.

כי בקקום – הריקום, ועל שרשו כתבתי בהושע י׳:א׳.

וזמריהם שחתו – לא די להם להריק כרמיהם מענבים, כי גם ברוע לבם שחתו הזמורות למען לא תוספנה לעשות פרי.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון