Nachum 2 – נחום ב‏ – Mikraot Gedolot

הָא אֲנָא שְׁלַח רוּגְזִי עֲלָךְ אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת וְאַדְלֵיק בְאֶשְׁתָּא רְתִיכָךְ וְכַפְרָנָךְ תִּקְטוֹל חַרְבָּא וֶאֱשֵׁיצֵי מֵאַרְעָא סְחוֹרְתִּיךְ וְלָא יִשְׁתְּמַע עוֹד קַל אִזְגַדָךְ.

רכבה – רוב רכב שבה קרטדין בלעז ה״א יתירה היפך הלשון לריבוי מרכבות וכן סיר אשר חלאתה בה (יחזקאל כ״ד:ו׳) – זוהם רב.

ולא ישמע עוד קול מלאככה – קול מלאכיך כמו שעשה כבר רבשקה וחביריו שלוחי אשור ויקרא בקול גדול יהודית (מלכים ב י״ח:כ״ח).

her chariots – The multiplicity of the chariots therein; caraijedic in Old French -army of chariots. The additional "hey" converts the language to mean many chariots. Simliarly, there is "The pot in which there is filth (חֶלְאָתָה)" (Yechezkel 24:6), much filth.

the voice of your ambassadors Heb. מַלְאָכֵכֵה. The voice of your ambassadors, as Rabshakeh and his colleagues, the ambassadors of Assyria, had already done, "And called in a loud voice in Judean" (Yeshayahu 36:13).

והבערתי בעשן רכבה – אדליק באישתא רתיכך.

ולא ישמע עוד קול מלאככה – קול מלאך שהיית שולח. וכן הוא אומר ויאמר רבשקה האל אדניך ואליך שלחני אדוני לדבר אליך^א את^ב הדברים האלה הלא על האנשים היושבים על החומה וגו׳ (ישעיהו ל״ו:י״ב).

א. כן בכ״י ברסלאו 104, לוצקי 777. בנוסח שלנו אין מלת: ״אליך״.

ב. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104 נוספה כאן מלת: ״כל״.

הנני אליך – נינוה.

בעשן – מרוב חום האש, והטעם על חרון השם.

טרפך – הטרף שהיית טורפת.

וה״א מלאככה תחת יו״ד, סימן לשון נקיבה, כמו: עווניכי (תהלים ק״ג:ג׳), תחלואיכי (תהלים ק״ג:ג׳). והטעם: רבשקה, וכתוב: ביד מלאכיך (מלכים ב י״ט:כ״ג).

הנני אליך – נינוה.

וכפיריך – מלכיך ושריך.

והכרתי מארץ טרפך – שלא תטרפי עוד אחרים,

ולא ישמע עוד קול מלאכיך – שאת שולחת אל גוים רבים להחרידם ולכובשם כגון סנחריב ששלח אל חזקיה את רבשקה לחרף אלהים חי.

הנני אליך – אמר לנינוה הנה אשים פני אליך להשחיתך.

והבערתי בעשן רכבה – ר״ל באש גדולה שנראה עשנה מרחוק.

ויונתן תרגם: ואדליק באישתא רתיכך רכבה שהיתה מתגאה ברוב רכב ופרשים.

וכפיריך – משל לבני החיל.

טרפך – שהיית טורפת בני הארץ.

ולא ישמע עוד קול מלאככה – מלאכיך, שהיו מרימים קול על ארצות העמים ליראם ולבהלם כמו שעשה רבשקה על ירושלם שדבר עליהם גבוהות והפחידם גם על האל ית׳ דבר ואמר שלא יוכל להציל ירושלם מיד מלך אשור ודקדוק מלת מלאככה צר״י הכ״ף האחרונה מקום קמץ והה״א כמו אשר צויתי אותכה (שמות כ״ט:ל״ה) והדומים לו ואף על פי שזכר בפסוק לשון נקבה ומלאככה לשון זכר לשון נקבה הוא כנגד העיר ולשון זכר הוא כנגד המלך שהוא סנחריב ור׳ יונה כתב שצר״י מקום חירק והוא כמו מלאככי על משקל נעוריכי תחלואיכי.

וכל זה היה משל לנינוה שהיו יוצאים משם מלכי אשור והולכים לכבוש את העולם ובוזזים ושוללים ומביאים שמה למלאות אוצרותיהם ולהניח לבניהם, ולכן היתה גזרת השם על נינוה בעשן רכבה רוצה לומר לשרוף באש כל הרכב שלה עד שיעלה עשנו השמים והיה זה ברכב מפני שברכב ההוא היה מחריד את העולם, והכפירים של אותם האריות שהם בני המלכים וכל זרעם תאכל חרב ובזה האופן אכרית מארץ טרפך שלא תטרפי ולא תגזלי העולם עוד ולא ישמע עוד קול מלאככה רוצה לומר קול מלאכיך שהיו מרימים על ארצות העמים ליראם ולבהלם כמו שעשה רבשקה על ירושלם:

והבערתי – ענין שריפה.

רכבה – קבוצת המרכבות.

מלאככה – מלשון מלאך ושליח.

הנני אליך – הנה אני אלחם בך.

והבערתי – אשרוף רוב הרכב שבה בהעלאת עשן השמים לגודל השרפה.

וכפיריך – ר״ל בניך וזרעם תאכל החרב.

והכרתי וגו׳ – ר״ל עוד לא תטרוף בארץ לשלול את העכו״ם.

קול מלאככה – שהיו מרימים קול על ארצות העכו״ם ליראם ולבהלם וכמו שעשה רבשקה על ירושלים כמ״ש (במ״ב ובישעיהו).

הנני אליך נאם ה׳ צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא ישמע עוד קול מלאככה – לכן כי גדלה רעתך וחטאתך כי כבדה מאוד הנני אליך וגו׳ והבערתי בעשן רכבה, מעשן אש פלדות הרכב של האויב יבער רכבה של אנשי ננוה. וכפיריך המה בני השרים הגבורים תאכל חרב. והכרתי מארץ טרפך שהיו טורפים בכל הארץ ולא יטרוף עוד. ולא ישמע עוד קול מלככה, קול השלוחים המבהילים לבוא הטרף באוצר המלך לא ישמע עוד.

הנני משיב הנני אליך נאום ה׳ – ר״ל זה היה בגזרת ה׳, והבערתי בעשן רכבה של המלכה, שהיא הועלתה למוקד עם רכב שלה ועגלת צב כמ״ש והוצב גולתה הועלתה ונחנקה בעשן המוקד, וכפיריך תאכל חרב גם יתר בניו שנשארו תאכל אותם חרב האויב (וכבר מובא בדברי המפ׳ שדרך צודי אריות להבעיר עשן במעון האריה ואז יצאו הכפירים מחוריהם ויהרגום הציידים בחרב) ועי״כ והכרתי מארץ טרפך שלא תטרף עוד גוים רבים, וגם לא ישמע עוד קול מלאככה אשר ביד מלאכיך חרפת ה׳.

טרפך – עשוך שקנית לא ביושר.

מלאככה – נקדוהו נקודה זרה לעשותו לשון נקבה, והכותב היתה דעתו לעשותו לשון זכר בתוספת ה״א ע״ד על ידכה (סוף פרשת בא); וכונתו על מלאכי סנחריב שהתפארו על ירושלים ועל אלהיה, ואולי עשו כן גם ליתר הערים שתפשו; וזהו שכתב לשון זכר, שהכונה על המלך ולא על העיר.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון