Nachum 2 – נחום ב‏ – Mikraot Gedolot

בְּזִיזָא וּמִתְבַּזְזָא וּפְתִיחַ תַּרְעָא לְסָנְאָה וְלֵב מְסֵי וְנִקוּשׁ רְכוּבִין וְזִיוּעַ בְּכָל חַרְצִין וְאַפֵּי כּוּלְהוֹן אִתְחַפִּיאוּ אִכְּרוּם אוֹכָמִין כְּקִידְרָא.

בוקה – ריקנית.

ומבוקה – ומרוקנת על ידי בוקקים.

ומבולקה – מפורצת בחומותיה אישברטירא בלעז.

ופיק ברכים – כשלון ברכים כמו לפוקה ולמכשול (שמואל א כ״ה:ל״א).

קבצו פארור – שחרורית כקדירה.

Empty Heb. בּוּקָה.

yea, emptied out Heb. וּמְבוּקָה, and emptied out through emptiers.

and breached Heb. וּמְבֻלָּקָה, breached in its walls: espartide in Old French.

the knees stumble Heb. וּפִק, the stumbling of the knees, as, in "As a stumbling block and a remorse" (I Sam. 25:31).

have gathered blackness Heb. פָארוּר, blackness like a pot.

ופיק ברכים – יהיה לכם מרוב פחד.

ופיק – דישאוונטרורא בלעז, כמו: יחזקום ולא יפיק (ירמיהו י׳:ד׳).

קיבצו פארור – אוכמין כקידרא.

בוקה ומבוקה – גזרה אחת להם כדרך: גאה וגאון (משלי ח׳:י״ג), י״י עזי ומעזי (ירמיהו ט״ז:י״ט).

ומבולקה – כמו הנה י״י בוקק הארץ ובולקה (ישעיהו כ״ד:א׳). וטעם בוקה גם מבולקה – כמו: שממה תהיה נינוה.

ולב – כל שומע נמס.

ופיק ברכים – על דרך: ויפק רצון (משלי ח׳:ל״ה), אך הוא מעט רחוק.

והנכון: כי הוא כמו: לפוקה ולמכשול (שמואל א כ״ה:ל״א).

וחלחלה – חיל וחילה כפול.

פארור – כבר פירשתיו (ראב״ע פירוש ראשון יואל ב׳:ו׳).

והכל בוקה ומבוקה ומבולקה – כי בקקום בוקקים, והניחום נעורים וריקים.

ולב נמס – היה להם מלהיעזר.

{ו}⁠פיק ברכים – כמו במקבות יחזקום ולא יפיק (ירמיהו י׳:ד׳) שחיבור עצמות הברכים ניתק ממקום חיבורו.

קבצו פארור – ביואל פירשתי כיוצא בו.

בוקה ומבוקה – ענין ריקות והכפל לחזק כי מבוקה כמו בוקה אלא שנוספה בו המ״ם הנוספת על השמות וכן י״י עוזי ומעוזי.

ומבולקה – כרותה ואמר על נינוה שתהיה ריקה מכל טוב ונכרתת.

ולב נמס – וכן יושביה יהיה להם לב נמס.

ופיק ברכים – הוא כשלון כמו לפוקה ולמכשול (שמואל א כ״ה:ל״א) ופי׳ פיק ברכים כי כשמפחד אדם מאד ונבהל ארכבותיו נוקשות זו בזו מרעדה ורתת וכן תרגם יונתן ונקוש רכובין וכן אמר בבלשצר וארכבותיה דא לדא נקשן (דניאל ה׳:ו׳).

קבצו פארור – ענין שחרות פירשנוהו בנבואת יואל.

ובכלל אמר הנביא שתשאר נינוה מבלי עושר ומבלי כבוד והוא אומרו בוקה ומבוקה ומבולקה רוצה לומר ריקה ושוממה מהעושר, ואמנם מהכבוד תשאר בלב נמס רוצה לומר שבכל האשורים יהיה לב נמס מאין גבורה, ופיק ברכיים רוצה לומר כלשון ברכים מבלי חוזק כי פיק הוא מלשון לפוקה ולמכשול, וכן יהיה באנשי נינוה חלחלה בכל מתנים כלומר חולי שלא יוכלו לעמוד על עומדם נצבי הקומה ופני כולם קבצו פארור כלומר שיהיו פניהם שחורים כקדרה.

ופיק – בהרבה ספרים כתובי יד ודפוסים ישנים חסר יו״ד וכן מסורת עליה לית וחסר.

בוקה ומבוקה – ענין ריקות כמו גפן בוקק (הושע י׳:א׳) וכפל המלה לחוזק הענין.

ומבולקה – ענין כריתה כמו ובולקה ועוה פניה (ישעיהו כ״ד:א׳).

ופיק – ענין כשלון כמו ולא יפיק (ירמיהו י׳:ד׳).

פארור – קדרה כמו ובשלו בפרור (במדבר י״א:ח׳).

בוקה וגו׳ – ר״ל נינוה תשאר ריקה וכרותה מן העושר.

ולב נמס – לבם יהיה נמס מגודל החרדה וכשלון ברכים מבלי חוזק וכל מתנים יהיה חלחלה ורעד לבל יוכלו לעמוד על מתניהם.

קבצו פארור – פני כולם ישחר כאלו קבצו כל השחרות שיש בקדרה הנשחרה מעשן האש.

בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור – כיון שזכר שהאויב אינו מפנה אל הנפשות רק אל הביזה, אמר גם אחרי שהיא בוקה וריקה מן שטף מים, ומבוקה ונתרוקקה מכל כלי חמדה, ומבולקה פירש כל חומות העיר וארמנותיה המה פרוצים ונתרוצצים אז לא היה פחד להם מן האויב שיבוא עליו עוד. אבל ה׳ נתן להם לב מורך עד שלבם נמס. ופוקה בכל ברכים וחלחלה בכל מתנים וכו׳, כי למלחמה צריכים ד׳ דברים: עזות בפנים כמו נמר, ולב אריה בגבורתו, ואמיץ ברכים לעמוד בקשרי מלחמה, וזריזות גדולה ורבה במתנים לשוב הנה והנה בכל עת ורגע אל רוח שיפנה האויב או מלפניו או מאחריו או מצדדדין. אפס אנשי ננוה פני כלם קבצו פארור כל הדאגות שהיו להם מקדם נתקבצו כלם ואין להם עזות מצח להרים ראש נגד האויב גם לב נמס וכו׳.

בוקה ומבוקה – תוספת המ״ם מורה על הגדלת הריקות כמו שמה ומשמה (יחזקאל ו׳).

מבלקה – מענין השחתה (ישעיהו כ״ד א׳).

ופיק ברכים – עי׳ ש״א כ״ה ל״א מש״ש.

קבצו פארור – פרשתי יואל ב׳ ו׳.

בוקה – מצייר מעמד אנשי העיר, הכל נתרוקן וזה בוקה ומבוקה – והכל נשחת וזה מבולקה, ולב אנשי העיר נמס מרוב הפחד, ופיק ברכים בעת הניסה והבריחה, וחלחלה בכל מתנים מרוב שבר ויגון.

בוקה ומבוקה – על מקורו כתבתי למעלה פסוק ג׳, ומבוקה בתוספת מ״ם להוראת העדפה (עיין מה שכתבתי עמוס ו׳:ח׳) מוסיף על בוקה.

ומבלקה – חרבן, וכן הוראת השרש בל׳ ערבי (שד״ל בפירושו לישעיה כ״ד:א׳).

פארור – עיין מה שכתבתי עליו ביואל ב׳:ו׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון