Nachum 1 – נחום א‏ – Mikraot Gedolot

עַמְמַיָא דְבָזוּ יַת יִשְׂרָאֵל מָא אַתּוּן חָשְׁבִין קֳדָם יְיָ גְמִירָא הוּא עֲתִיד לְמֶעְבַּד עִמְכוֹן לָא תִתְקַיֵם עֲלֵיכוֹן בְּבֵית יִשְׂרָאֵל תַּרְתֵּין זִמְנִין רְוַח בָּתַר עָקָא.

כלה הוא עושה – לנינוה ומלכי אשור לא ישנה להם עוד פעם אחרת.

He will make a full end – of Nineveh and the kings of Assyria. He will not repeat this to you again.

לא תקום פעמים צרה – פעם אחת יעשה כלה בהם.

מה – אומר לאנשי נינוה: לא ידעתם מחשבת השם, כי כלה הוא עושה, ואין צורך שתקום הצרה עליכם^א פעמים, כי באחת תכרתון.

א. כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: עליהם.

מה תחשבון אל י״י – שמא סבורים אתם שיחוס עליה להשחית לפי שעיר גדולה היא זו כמו שעשה בימי יונה בן אמתי,

אין זאת, כל כך באה צעקת ישראל לפניו ממנה, כלה יעשה בה.

לא תקום פעמים צרה – כלומר שעוד לא יצרו ולא ירעו לעמי פעם אחרת, [כדכתיב למטה מהענין (נחום א׳:י״ב): ועניתיך לא אענך עוד.]⁠^א

לפיכך לא אשאיר בה שארית, כאשר עשה אחאב לבן הדד שחמל עליו ושילחו ולתשובת השנה בא עליו.

א. המלים בסוגריים המרובעים מופיעים בגיליון בכ״י.

מה תחשבון – אמר כנגד אויביו שהם אנשי נינוה מה תחשבון אתם על י״י הגוזר עליכם רעה זאת תחשבון כי לא יוכל לעשות זאת כמו שאמר מלך אשור כי יציל י״י את ירושלם מידי (מלכים ב י״ח:ל״ה).

כלה הוא עשה – דעו כי כלה הוא עושה אתכם.

לא תקום פעמים צרה – כי בפעם אחת יכלה אתכם.

כלה הוא עשה – בחיה הראשונה, ופעם אחת ברגע, ולכן אמר: לא תקום פעמים צרה, וזה מבואר כי בלילה אחת נשחת כל מלכות החיה הראשונה.

וזהו אומרו גם כן מה תחשבון אל ה׳ כלה הוא עושה לא תקום פעמים צרה כלומר מה תחשבו אתם אנשי נינוה אל ה׳ הגוזר עליכם זאת התחשבו להנצל מידו דעו כי כלה הוא עושה לכם לא תקום פעמים צרה כי בפעם אחת יכלה אתכם.

מה תחשבון – בחילופים אשר אתנו בדפוס לב״א מה תחשבון בלא מקף ומלת מים במאריך אם כן התי״ו רפה שאין כאן דין דחיק ולב״נ בלא מאריך ובמקף והתי״ו דגושה כדין דחיק ובחילופים מצאתי בהפך וכן הוא בכל הספרים במקף ובדגש ובס״א תחשבון ובמה נחשב הוא.

מה תחשבון – ר״ל אתם אנשי נינוה מה תחשבון על ה׳ הגוזר עליכם את הכלייה הזאת אם תחשבו להנצל מידו דעו כי כלה הוא עושה לכם ולא תקום הצרה פעמים כי בפעם אחת יכלה אתכם.

מה תחשבון אל ה׳ כלה הוא עשה לא תקום פעמים צרה – אמר אל ה׳ ולא על ה׳ כי יש הבדל ביניהם. על הוא סמוך ממש ואל הוא מרחוק כמו שלמדו רז״ל (במנחות) שמפגלין על הכבש של המזבח מפני שנאמר אל ולא על המזבח ממש וכן תשכיל בכל אשר תלך בתנ״ך במקום אל ועל. וזה אמרו מה תחשבון אל ה׳ שמחשבותיכם רחוק ממחשבותיו כי על פי חשבונם לא היה יכול נינוה לחרוב על פי מערכת וטבע הארץ אבל כל חשבונות הוא רק בעת קיום המקום ולא בעת בא קיצו. וז״א כלה הוא עושה זהו אות שבא קיצו כי אם היה רק הפסד מועט ולא כליון מפני שלא נתמלא סאתם היה מאריך אף וגובה קצת היום וקצת לאחר זמן. אבל בעת ההיא לא תקום פעמים צרה.

תחשבון – כבר בארו דורשי הלשון שפעל חשב הבא בנפעל מורה על מחשבות בלתי ראויות.

מה תחשבון אל ה׳ למה תחשבון ע״ז מחשבה ראה על ה׳ כאילו יצא להרע ולבלע ולהשחית שאין זה ממדתו, כי באמת אין כונתו להרע רק כלה הוא עושה צרה לא תקום פעמים – בזה יכלה את הצרה, שהיא מלכות אשור שהיא היתה צרת התבל, וע״י השטף הזה הוא מכלה את הצרה בל תקום פעמים – שהגם שאחר מפלה זו קמה פעם אחד, הלא עוד תשוב ותחרב שנית ע״י נ״נ ובפעם השני לא תקום עוד, כי רק פעם א׳ תקום צרה לא פעמים.

מה תחשבון – עם בני ישראל מדבר; מה תחשבון עליו לומר נטשנו בכף אויבינו, לא כי! הנה הוא עושה כלה בנינוה, כלה אחת ולא יִשְנֶה לה; או ר״ל אם ע״י סנחריב הייתם בצרה גדולה לא תהיה עוד כזאת לכם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון