×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ה) הָרִים֙ רָעֲשׁ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ וְהַגְּבָע֖וֹת הִתְמֹגָ֑גוּ וַתִּשָּׂ֤א הָאָ֙רֶץ֙ מִפָּנָ֔יו וְתֵבֵ֖ל וְכׇל⁠־י֥וֹשְׁבֵי בָֽהּ׃
The mountains quake before Him, and the hills melt away. The earth is upheaved by His presence, yes, the world, and all who dwell in it.
תרגום יונתןרש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודר׳ אברהם בן הגר״אמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
טוּרַיָא זָעוּ מִן קֳדָמוֹהִי וְרָמָתָא אִתְפְּרָקָא וַחֲרוֹכַת אַרְעָא מִן קֳדָמוֹהִי וְתֵבֵל וְכָל דְיָתְבִין בָּהּ.
הרים רעשו ממנו – המלכים והשרים מהכשדים יפחדו מגזירתו.
ותשא הארץ – משאת עשן.
Mountains quaked because of Him – The kings and the princes (of the heathens) shall fear His decree.
raised up Heb. וַתִּשָׂא; i.e., raised up a pillar of smoke.
ותשא הארץ מפניו – שמעלה שריפת אש משאת הארץ לשמים.
ותשא – לשון שריפה, כמו: וישאם דוד ואנשיו (שמואל ב ה׳:כ״א), שפתרונו וישרפם דוד.
הרים – אמר ר׳ מרינוס: ותשא הארץ מפניו – אימה, כמוא נשאתי אימיך אפונה (תהלים פ״ח:ט״ז).
והנכון בעיני: ותשא – משאת שרפה שנשרפה הארץ, וככה: וישאם דודב ואנשיו (שמואל ב ה׳:כ״א), והטעם: וישרפם.
והטעם בעבור שאמר בתחילה: ובעל חמה (נחום א׳:ב׳) – שתשרף הארץ בחומו,⁠ג כדרך: וחמתו בערה בו (אסתר א׳:י״ב).
א. כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: כאשר.
ב. כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896 נוספה כאן מלת: הוא.
ג. כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: בחמו.
ותשא {הארץ מפניו} – גבהה ועמדה, כמו מפני שיבה תקום (ויקרא י״ט:ל״ב).
הרים – אפילו ההרים שהם העמודים שביסוד העפר רעשו ממנו כשירצה ירעשו ויפלו וזהו כשיהיה רעש הארץ והכל ברצונו.
התמוגגו – נמסו.
ותשא הארץ – ותשרף כמו וישאם דוד ואנשיו (שמואל ב ה׳:כ״א) אלא שזה פעל עמד והענין חרבן הארץ כמו שאמר גפרית ומלח שרפה כל ארצה וגו׳ (דברים כ״ט:כ״ב) כאלו היא שרופה שלא יעלה בה כל עשב (דברים כ״ט:כ״ב) או שתהיה ממש כסדום ועמורה.
ותשא הארץ – כמו ותרם התבה (בראשית ז׳:י״ז), הפך תנועתה שהיא למטה, וכן ענין הארץ שתגבה בעת הרעש.
אמנם בעניני הענן ראינו ג״כ שבסבתו עם רוב המים ושטיפתם הרים רעשו ממנו והגבעות התמוגגו כי בהכנס לחות המים בקרב הארץ ירעשו אפילו ההרים הגבוהים ויתמוגגו הגבעות, ואומרו ותשא הארץ מפניו פי׳ הראב״ע שענינו נשרפה הארץ כמו וישאם דוד ואנשיו שפירושו וישרפם, והענין שגם פעמים מהענן ירד אש ואבני אלגביש שתשרף בהם הארץ תבל וכל יושבי בה ואפשר לפרש ותשא הארץ מלשון נשא כפשוטו רוצה לומר שאם הקדוש ברוך עושה כן בים ובנהרות בהרים ובגבעות כל שכן שתשא הארץ מפניו רוצה לומר שהארץ עם היותה מרכז נח בלתי מתנועעת מעצמה היא מפניו תשא את עצמה ולא תעמוד, וכן תשא תבל וכל יושבי בה שתשאם ותשליכם מפניו, וכל זה משל לנבוכדנצר אשר יקום בסופה ובסערה ובענן המחשיך ויהיה גוער בים ויבשהו ולנהרות שהם רמז אל האומות שנמשלו לימים גם כן לאומים כהמון מים כבירים ישאון וירעשו ההרים והם המלכים והגבעות שהם המדינות הגדולות תבל וכל יושבי בה.
התמוגגו – מלשון המגה והמסה.
ותשא – ענין שרפה כמו שאו משאת (ירמיהו ו׳:א׳).
הרים רעשו – מפחדו ירעשו ההרים וימסו הגבעות גם הוא משל על שרי נינוה וכפל הדבר במ״ש.
ותשא הארץ מפניו – הארץ תשרף מפני אש חמתו והוא משל על גודל הרעדה והכליון.
ותבל – הוא החלק מן הארץ המיושבת מבני אדם.
הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל יושבי בה – ההבדל שבין הרים לגבעות הוא שהרים המה רמים מששת ימי בראשית והגבעות המה עשוים ונשאות מבני אדם לכן אמר על ההרים הרמים והגבעות הנשאות וכן דרשו חז״ל (בראש השנה פ״א) מדלג על ההרים בזכות אבות ומקפץ על הגבעות בזכות אמהות הוא מפני שבאברהם אמר לא יקרא כו׳ והיה אברהם שמך, ובשרה נאמר לא תקרא כו׳ כי שרה שמה, ולא אמר והיה שרה שמה פירש הרב יצחק עראמה ז״ל כי בהקרא שמו אברהם אב לכל העולם נעשה היא מעצמה בשבילו וגדולתו שרה לכל העולם כי היא עולה עמו לכן אמר כי שרה שמה מיום שקראתיך אברהם. לכן דרשו ההרים שהם רמים מעצמם על האבות וגבעות שהם נשאות מאחרים על אמהות שנתנשאו מהאבות וזה אמרו הרים מששת ימי בראשית גדולות ובצורות בשמים רעשו מן סופה ושערה והגבעות הם קטנות נעשים בידי אדם והם התמוגגו ונשפכו על פני הארץ בעבור קלותם וכבדות השערה והסופה. ותשא הארץ מפניו מלשון וישאם דוד או על פי פשוטו לשון התנשאות ממקומה כי ברעידת הארץ יתנשא חלקי הארץ למעלה. וגם תבל וכל יושבי בה. תבל הוא מקום שכלול מיושבי הארץ מאדם בהמה וחיה ורמש וצפור כנף כולם נזדעזו ממקומם.
הרים גבעות – גבעות קטנים מהרים ואין הר בלא גבעה כמ״ש בכ״מ.
ותשא – מענין הרמה, תתנשא ממקומה.
ארץ, תבל – תבל פורט מקום המיושב כמ״ש בכמה מקומות.
הרים (המדרגה השניה), עת הגיע בדרכו על ראשי ההרים הרמים שאז הוא קרוב אל הארץ, ובזה יצייר המשחית השלישי שיצא לפעלו והוא יסוד העפר, שבעמדו על ראשי ההרים אז ירעשו ממנו, וגם הגבעות שהם למטה מן ההרים התמוגגו ר״ל שאז ירעש יסוד העפר ויתהוה רעש הארץ ויתחיל בהרים שבהם מצוי הרעש לרוב ואח״כ יתפשט אל הגבעות, ומוסיף כי תשא הארץ מפניו כאילו כלל הארץ תתנשא ממקומה לקום מפניו כמי שמתנשא לקום לפני מלך גדול, ועמה תתנשא תבל ויושבי בה – ימליץ שאז תרעש הארץ בכללה ועמודיה יתפלצון, והוא ציור חורבן כללי ע״י רעש יסוד העפר.
ותשא – יש לפרשו פעל עומד ע״ד ותשא כל העדה (פרשת שלח) ע״י הרעש שפלה כאן והתנשאה שם; וגם מליצת והגבעות התמגגו יש לפרשו ע״י רעש הקיאו ממעיהן חומר בוער ונתך כמו מים; ומהר״ר אברהם מיינסטער מתלמידי שד״ל תרגמו כאלו כתוב ותשא את קולה; וגם שם יש לפרש כמו כן שתיבת קולם היא פעול שני הפעלים ותשא ויתנו; ויש עוד לפרש שחסרה כאן ה״א בסוף התיבה מפני ה״א של תיבת הארץ שאחריה, והראוי ותשאה ע״ד תשאה שממה (ישעיהו ו׳:י״א), ועיין מה שכתבתי בהושע י״ג:א׳.
תרגום יונתןרש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודר׳ אברהם בן הגר״אמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144