כה אמר ה׳ – על כן נגזר על נינוה שתהיה שממה ולכן בא עליהם פחד ה׳ וברחו כולם, הגם שהיו שלמים והיו רבים – שהיו עם רב ולא נחסר מהם במלחמה כי לא לחמו כלל, בכ״ז כן נגוזו וברחו מן העיר כמו שעבר המלך החושב רעה על ה׳, ולדעת האומרים שסרדנפאל שבו היה המעשה הוא אסור חדון בן סנחריב, יל״פ שהמליץ ידבר אל סנחריב בנוכח, אומר אליו אתה החושב רעה על ה׳! ממך יצא יועץ בליעל – ר״ל אסרחדון שיעץ בליעל לפרוק עול הוא יצא ממך, אתה סנחריב שהיית חושב רעה על ה׳ ושלחת מלאכים לחרף אלהים חיים, לכן כה אמר ה׳ אם (כן) נגוזו שלמים וכן רבים – לכן כן ועבר גם היועץ בליעל, ר״ל הלא במיתה זו שהיא מיתת שריפה נגוזו מן העולם שלמים ורבים ממחנה סנחריב, שהמלאך שיצא והכה במחנה אשור שרפן כולם כפי קבלת חז״ל לכן ועבר גם הוא יעבור על האש, (ותפס לשון העברה על האש, כי היה דרכם להעביר באש למולך, וסנחריב עצמו רצה לעשות כן לבניו שלכן הכוהו בחרב, כמ״ש (ישעיהו ל׳) במ״ש כי ערוך מאתמול תפתה גם היא למלך הוכן, ור״ל שמיתה זו להשרף על המוקד מוכן לו מימי אביו), ועניתיך – מסב פניו אל ישראל, מה שעניתי אותך ע״י אשור לא אענך עוד – וזה נכון מאד אם נאמר שמעשה זה היה באסרחדון, שאז חדל אשור לענות את ישראל, ואם נאמר שהיה קודם לכן, עכ״פ חדל לענותם בעת ההיא שהיה דעתו להלחם עם ישראל ולענותם, וע״י חורבן נינוה נבטל עצתו בעת ההיא.