Mishlei 31 – משלי לא‏ – Mikraot Gedolot

מִלוֹהִי דִלְמוּאֵל מַלְכָּא נְבִיוּתָא וּמַרְדוּתָא דִרְדָתֵיהּ אִמֵיהּ וַאֲמַרַת לֵיהּ.

דבר אחר: משא אשר יסרתו אמו – אמר רבי ישמעאל: באותו הלילה שהשלים שלמה בית המקדש נטל בת פרעה, והיתה צהלה ושמחה בבית המקדש, ועלתה צהלת בת פרעה מצהלת בית המקדש, דין הוא דאמר מתלא ״כוליה עלמא מחניפין למלכא״, באותה שעה עלתה מחשבה לפני הקב״ה להחריבה, שנאמר: ״כי על אפי ועל חמתי היתה וגו׳⁠ ⁠⁠״ (ירמיהו ל״ב:ל״א). ואמר רבי לוי: על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות. כיצד עשתה בת פרעה? כמין פרוכת [שטחה לו למעלה ממטתו], וקבעה בה כמין כוכבים ומזלות, כל זמן שהיה רוצה שלמה לעמוד – היה רואה את הכוכבים ואת המזלות, והיה ישן לו עד ארבע שעות, אמר רבי לוי: באותו היום נתקרב התמיד בארבע שעות. [ועל אותה שעה שנינו: מעשה היה ונתקרב תמיד של שחר בארבע שעות, והיו ישראל עצבים, שהיה יום חנוכת בית המקדש, ולא היו יכולין לעשות מפני שהיה ישן שלמה, והיו מתיראים להקיצו מפני אימת המלכות, הלכו והודיעו לבת שבע אמו, והלכה היא והקיצתו והוכיחתו, הה״ד ״משא אשר יסרתו אמו״].

דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו – אמר רבי יוחנן משום רשב״י מלמד שכפתו אמו על העמוד אמרה ליה מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי, מה ברי הכל יודעים שאביך ירא שמים הוא, עכשו יאמרו אמו גרמה לו, ומה בר בטני כל נשים של בית אביך כיון שמתעברות שוב אינן רואות פני המלך ואני דחקתי ונכנסתי כדי שיהא לי בן זריז וממולא בתורה והגון לנביאות, ומה בר נדרי כל נשים של בית אביך היו נודרות ואומרות יהא לי בן הגון וראוי למלכות ואני נדרתי ואמרתי יהא לי בן מלובן ומזוקק והגון לנביאות.

דברי למואל מלך – למה נקרא שלמה למואל, א״ר ישמעאל באותו הלילה שהשלים שלמה מלאכת בית המקדש נשא בתיה בת פרעה והיה שם צהלת שמחת בית המקדש וצהלת בת פרעה ועלתה צהלת שמחת בת פרעה יותר מצהלת בית המקדש, הוא דקאמר מתלא, כלא מחנפים למלכא, ולכך נקרא למואל שהשליך עול מלכות שמים מעליו כלומר למה לו אל, ובאותה שעה עלתה במחשבה לפני הקב״ה להחריב את ירושלים הה״ד כי על אפי ועל חמתי וגו׳ (כדכתוב בירמיה ברמז ש״כ). אמר רבי לוי אותו היום נתקרב תמיד בארבע שעות והיו ישראל עצבים שהיה יום חנוכת בהמ״ק ולא היו יכולין לעשות מפני שהיה שלמה ישן והיו מתיראים להקיצו מפני אימת המלכות, הלכו והודיעו לבת שבע אמו והלכה היא והקיצתו והוכיחתו הה״ד משא אשר יסרתו אמו – אמר ר׳ יוחנן מלמד שכפפתו אמו על העמוד וכו׳ (כדלעיל).

דבר אחר: דברי למואל מלך משא וגו׳ – זו היתה תורה שיסרתו לשלמה שנקרא אם לומדיה, כמה דאת אמר כי אם לבינה תקרא, אם כתיב, ולמה נקרא הדבר משא, לפי שדבר קשה בא לו לכל מי שיעשה כמעשה שלמה.

כלאם למואל אלמלך, צ׳רב מת׳ל מא אדבתה אמה.

דברי, דברי למואל המלך, נשיאת משל אשר יסרתו בו אמו.

דברי למואל מלך – דברי שלמה מלך^א שאמר לְמוֹ הקב״ה, כלומר בשביל שהעוה כנגד המקום.

למואל – לאל, כמו למופי^ב (איוב מ׳:ד׳), דברים לשמו של מקום שאמר המלך.

המשא אשר יסרתו אמו – כשנתחתן עם פרעה^ג ביום חנכת בית המקדש, והכניסה לו כמה מיני זמר, וניעור כל הלילה וישן לו למחרת עד ארבע שעות, כמו שמפורש בפסיקתא. והיו מפתחות של בית המקדש תחת מראשותיו, ועל אותה שעה שנינו על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות, ונכנסה אמו והוכיחתו כל המשא הזה.

משא אשר יסרתו אמו – משא של משל שיסרתו אמו.

א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165. בכ״י אוקספורד 34, וינה 220: ״המלך״.

ב. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 34, אוקספורד 142, וינה 220, וכן בהרבה כ״י של המקרא, וכן גם להלן בפסוק ג׳. בנוסח המקרא שלנו: ״למו פי״.

ג. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 34, וינה 220. בכ״י אוקספורד 142, וטיקן 94: ״בת פרעה״.

The words of Lemuel the king The words of King Solomon, that he said for the Holy One, blessed be He, because he sinned against the Holy One, blessed be He. Lemuel for God, like: "to (למו) my mouth" (Iyyov 40:4). The words that the king said for the sake of the Holy One, blessed be He.

a prophecy that his mother chastised him When he married the daughter of Pharaoh on the day of the dedication of the Temple, she brought in for him many kinds of musical instruments, and he was awake all night and slept on the next day until four hours [after dawn], as is related in Pesikta (unknown, but found in Midrash Mishle and in Bemidbar Rabbah 10:8), and the keys of the Temple were under his head. Regarding that time, we learned (Mishna Eduyot 6:1): "Concerning the daily morning burnt-offering, that it was offered up at [the conclusion of] four hours. Then his mother entered and chastised him with all this prophecy.⁠"

a prophecy that his mother chastised him An allegorical prophecy with which his mother chastised him.

מלך משא – כטעם: ממשא מלך שרים (הושע ח׳:י׳), כלומר, מלך גדול רם ונשא.

דברי למואל – הנה קרא שלמה עצמו למואל מלך כדרך אמרו בתורה והוא כהן לאל עליון ר״ל שהוא הי׳ לאל מלך כי י״י משחו ודברי׳ מישרים לאל בתכלית מה שאפשר ואמר כי אלו הם הדברים אשר אמרה לו אמו במוסרה והנה זכרם בזה הספר להיותם רבי התועלת וידמה שכבר אמר לה שלמה שתשאל ממנו ויעשה חפצה והיא אמרה.

אשר יסרתו – האל״ף בגעיא.

למואל – המלה ההיא מורכבת משנים למו אל ר״ל אל ה׳ כמו וידמו למו עצתי (איוב כ״ט:כ״א).

משא – נבואה.

יסרתו – מלשון מוסר.

דברי למואל מלך – ר״ל אלה דברי המלך אשר הוא אל ה׳ ומשיחו.

משא וגו׳ – ר״ל בזה יספר את דברי המוסר אשר יסרתו אמו אשר נחשב בעיניו כמשא דבר ה׳ וארז״ל כשהתחתן שלמה עם בת פרעה ביום חנוכת בית המקדש הכניסה לו כמה מיני כלי זמר והיה נעור כל הלילה והיה ישן למחרתו עד ד׳ שעות על היום ומפתחות העזרה היו מראשותיו ולא יכלו להקריב התמיד ונכנסה אמו אצלו והיתה מייסרתו בדברים האלה.

דברי למואל – ספר המוסר שיסרה אמו ללמואל מלך משא.

למואל – בנקודת שורק, ולמטה (פסוק ד׳) בחולם; על אגור ויתר השמות בראש סימן ל׳ נמנעתי מכתוב ביאורים דחוקים לקיים שהם כולם שם חניכה לשלמה כדעת רבים; רק למואל אולי הוא שם שלמה בגרעון שי״ן ובתוספת תיבת אל, כמו שיש ג״כ בלשונותינו להוראת חן וחבה; וכל הנכתב בסימן זה יתכן שיצא מפי אם שלמה בראותה כי עלול הוא לנטות אחר תאות נשים ויין; יהיה איך שיהיה ציור נפלא הניתן לנו מה היא אשת חיל יצא מלב אשה אוהבת את בנה.

יסרתו – למדתו מוסר.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון