Mishlei 24 – משלי כד‏ – Mikraot Gedolot

מִתְרְעֵם שַׁטְיָא בְּחָכְמְתָא וּבְתַרְעֵי לָא פָּתֵחַ פּוּמֵיהּ.

ירא אלג׳אהל אלחכמה מרתפעה ענה, פהו פי אלמחל לא יפתח פאה.

ראמות, רואה הסכל את החכמה גבוהה ממנו לפיכך בשער לא יפתח פיו.

במצבים רבים יראה אותה רמה ממנו, תחלה בעת הלמוד יחשוב שלא יוכל להגיע אליה ולפיכך לא ישתדל בה, ואחר כך בעת השאלה, כל שכן בעת התשובה, ואפילו בעת השמוש בה שהוא הקל מכל הדברים אין לו סבלנות לכך¹, והרי הוא בין בני אדם כאלם.

1. להשתמש בחכמה ולנהל את הענינים לאטם, אלא עושה כל דבר ללא תבונה.

פי אחואל כת׳ירה יראהא מרתפעה ענה, אוולא פי וקת אלתעלים יקדר אנה לא יצל אליהא פלא יענא בהא, ת׳ם פי וקת אלמסאלה פכיף פי וקת אלג׳ואב, חתי וקת אלאסתעמאל אלד׳י הו אסהל אלאשיא לא יצבר לד׳לך, פהו בין אלנאטקין כאלאכ׳רס.

ראמות לאויל חכמות – ראמות – מין אבן יקרה שאינה מצויה, כמה דאת אמר: ראמות וגביש (איוב כ״ח:י״ח). כל חכמה דומה על אויל^א יקרה כמרגלית לקנות, איך אעסוק בתורה, מתי תעלה בידי. אבל החכם שונה היום מעט ומחר מעט.

א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 142, וינה 220. בכ״י אוקספורד 165, אוקספורד 34: ״דומה לאויל״.

Wisdom is as pearls to the fool Heb. ראמות, a type of rare precious stone, as it is stated: "Pearls (ראמות) and beryls" (Iyyov 28:18). All wisdom appears to the fool as unattainable, [as difficult] to purchase as precious stones and pearls, saying, "How will I learn Torah? When will I attain it?⁠" But the wise man studies a little today and a little tomorrow.

ראמות – הנה החכמו׳ רמות לאויל לא ישער בעצמו שיוכל להשיג ולזה לא יפתח פיהו בהיותו בשער את החכמים ובאר אחר זה הסבה ואמר מחשב להרע הנה האיש המחשב לבו להרע לו המחשבות ולחברם אליו ישתדל בזה האופן שיהי׳ בעל המחשבות הנופלות בזה בכללם הנה החכמות יקנאו אליו שיקנה אותה כי זה הוא דרך אשר יגע בה השגתה לאדם כמו שזכר הפילוסוף בספר הנצוח ובמה שאחר הטבע כי בזה יוכל לברור הצודק מהם מהבלתי צודק ותגיע לו הידיע׳ בזה בלא שום ספק כמו שהתבאר שם.

ראמות – שם אבן יקר וכן ראמות וגביש (איוב כ״ח:י״ח).

ראמות – החכמות המה להאויל כאבן יקר אשר תקשה השגתו וחדל מהם לזה לא יפתח פיו בשער מקום שבת החכמים כי לא למד מאומה.

ראמות – אבנים טובות שאמרו עליהם שבאו מלמעלה, ראמות וגביש (איוב כ״ח).

ואויל – הוא המסתפק כמ״ש בכ״מ.

ופיו – מרמז על דבור החכמה (למעלה י׳ כ׳).

ראמות לאויל חכמות – אמנם האויל שהוא הפך האיש דעת, שלא לבד שאין לו ידיעה ברורה במופתי הדעת, הוא מסתפק גם על חקי החכמה, לו דומים החכמות כראמות שהוא דבר הבא ממרומים, שאין לשכל השגה בהם. וע״כ בשער המלחמה לא יפתח פיו – כי היו רגילים ללחום בשער כמ״ש כי ידברו את אויבים בשער, כי האויב רוצה ליכנס אל המבצר דרך השער ואין מניחים אותו, ומלחמה זו היא בדבור הפה (שהפה רומז על החכמה), שבכח החכמה ינצחו את האויב בשער. והאויל לא יפתח פיו. והאויב נכנס דרך השער וכובש את העיר.

ראמות – בתוספת אל״ף, דברים רמים יותר מדאי עד שאי אפשר לו להגיע עדיהם.

בשער – כשמתאספים אנשי העיר למקום הועד להועץ מוכרח הוא לבלום פיו פן יצחקו עליו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון