Mishlei 24 – משלי כד‏ – Mikraot Gedolot

טָב גְבַר חַכִּימָא מִן עֲשִׁינָא וְגַבְרָא דִידִיעֲתָא מִן הוּא דְזָרֵיז בְּחֵילֵיהּ.

גבר חכם בעוז – זה בועז.

ואיש דעת מאמץ כח – שנזדרז על יצרו הרע בשבועה שנאמר חי י״י שכבי עד הבקר וכו׳ (כדכתוב ברות).

ואלרג׳ל אלחכים בעז, וד׳ו אלמערפה מאיד אלקוה.

גבר, הגבר החכם לו העוז, ובעל הדעת מאומץ הכח.

גבר חכם בַעֹז^א – גבר חכם תמיד^ב הוא בָעז.

א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 34, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בכ״י אוקספורד 142, וינה 220, ובנוסח המקרא שלנו: ״בעוז״.

ב. כן בכ״י אוקספורד 165, אוקספורד 34, אוקספורד 142, וינה 220. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״תמיד״.

A wise man is with strength A wise man is always with strength.

גבר חכם בעוז – אחרי שהזכיר כי העושר ימצא עם החכמה יזכיר כי הגבורה תמצא עמה והנה אין החכמה חסרה דבר כי הגבורה והעושר ימצאון עמה. וביאור הענין החכם גבר וראש וקצין באנשי עוז המה הגבורים כי הוא אשר יוציאם ואשר יביאם,⁠¹ ובעצתו יתגברו ויצליחו, כמו שנאמר: עיר גבורים עלה חכם (משלי כ״א:כ״ב).

גבר – מלשון אזר נא כגבר חלציך (איוב ל״ח:ג׳), מי גבר כאיוב (איוב ל״ד:ז׳).

בעוז – באנשי עוז, כמו ואני תפלה (תהלים ק״ט:ד׳) – איש תפלה.

ואיש דעת מאמץ כח – הנה החכם יהיה לראש ולקצין לאנשי עוז אבל איש דעת גדול ממנו כי הוא מאמץ כח האנשים ואם אינם בעלי כח וגבורה. ודע כי איש דעת הכולל את דעות בני אדם רוב המשכילים ישכיל כל איש מהם על דבר מחשבה אחת ודרך אחד כל הפנים אשר יראו בו משכילים רבים ויחשוב כענין אחד כל אשר יחשבו בו שבעה משיבי טעם. ואחר שיצפה בדבר אחד כמה דרכים יברור מהם הדרך הנכונה. ואחרי הגלות כל הדרכים בענין תעלה ותצלח בידו הברירה. וכאשר ידרשו עצה מן האיש הזה יעמוד במקום יועצים רבים והוא מאמץ כח הכושלים במועצותיו ותבוא תשועה על ידו בעת צרה כי יחשוב בדרכי הצלה עד שיגלה לו הדרך הישר אשר יצלח לפועל ויוכיח על זה מה שאמר בפסוק השני ותשועה ברוב יועץ (משלי כ״ד:ו׳) כאשר אפרש.

1. השוו ללשון הפסוק בבמדבר כ״ז:י״ז.

גבר – בעז – נשוא המשפט, והיה ראוי לפי דעת מדקדקי הערב, הוא בעז, והטעם בעל כח גדול, כמו שפירש אחריו.

גבר חכם בעז – הוא בעז.

גבר – הגבר יקנה החכמה בעוז שיהיה לשכלו לכבוש תאוות החומר ולנצח אותו.

ואיש דעת – הוא מחזק ומאמץ ידי הכח אשר לשכל להכניע שאר הכחו׳ לעבודתו וזה כי למעלת הידיע׳ והחשק הנפלא אשר לבעליה לשקוד בה תהיה כל השתדלותו בה ובזה האופן יכנעו שאר הכחו׳ אל זאת הדריש׳.

בעוז – הבי״ת קמוצה ברוב הספרים ועיין מ״ש במלאכי ב׳ אצל ומה האחד.

מאמץ – מחזק.

בעוז – עומד בחזקו בדבר יראת ה׳.

ואיש דעת – בעל דעת העדיף מחכם הוא מאמץ כח בהוראה ומוסיף והולך.

גבר חכם בעוז – מי שקבל חקי החכמה ומתנהג על פיהם שזה גדר החכם, הוא גבר בעוז – כבר י״ל עוז במה יגבר על אויבי הנפש שהם התאות ויצרי הלב. כי יכניע אותם בכח החכמה אשר קבל, אולם בכ״ז לא יאמץ כחו, שהאימוץ הוא שישאר בחזקתו תמיד בלי השתנות, זה א״א ע״י החכמה לבדה, כי היצר נלחם תמיד עם הלב. באשר אין חקי החכמה מובנים כמו המוחשות, ולפעמים יגבר היצר ויעור עיני הלב, אבל מי שהוא איש דעת – שהגיע למדרגה שיודע חקי החכמה כדברים הידועים במופת או במוחש, הוא יאמץ כח תמיד, ולא יתגברו אויבי הנפש בשום פעם.

בעוז – מזוין תמיד בעוז ואומץ רוח באופן שלא יפול לבבו מחמת המונעים אותו מהגיע אל מטרתו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון