Mishlei 24 – משלי כד‏ – Mikraot Gedolot

אִין תִּתְרַפֵּי בְיוֹמָא דְעָקְתָא מִתְתְּעִיק חֵילָךְ.

התרפית ביום צרה – צר כחכה – אמר רבי אבהו: כל המרפה עצמו מדברי תורה, אין לו כוח לעמוד ביום צרה. אמר רבי יצחק: כל המרפה עצמו מדברי תורה, אינו יכול לענות ביום צרה. אמר רבי לוי: התרפית – מכל מקום.

(כג-כו)

גם אלה לחכמים, הכר פנים במשפט בל טוב – מכאן הודיע שלמה לחכמים כדי שלא יהו מכירין פנים בדין, למה? בל טוב – הא כיצד? אם היה רשע עומד בדין, והוא בעל ממון, אל תהי נושא לו פנים בדין בשביל ממונו, והכל מקללים אותו, ואומרים לו ׳אוי לו לזה שאבד את חייו, ונושא לו פנים מפני שהוא בעל ממון׳, שנאמר: ״אומר לרשע צדיק אתה – יקבוהו עמים, יזעמוהו לאומים״ (משלי כ״ד:כ״ד). אבל אם מוכיח בדין, מביא עליו ברכות טוב, שנאמר: ״ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבוא ברכת טוב״ (משלי כ״ד:כ״ה). מה כתוב אחריו – ״שפתיים ישק משיב דברים נכוחים״ (משלי כ״ד:כ״ו) – אמר רבי לוי: אלו דברי תוכחות, הה״ד: ״כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת״ (משלי ח׳:ט׳).

התרפית ביום צרה – א״ר טבי א״ר אושעיא כל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה שנאמר התרפית ביום צרה צר כחכה, רבי טובי בר מתנה אמר אפילו מצוה קלה שנאמר התרפית וגו׳ מ״מ.

אן אסתרכ׳ית פי יום שדה, צ׳אק קואך.

התרפית, אם תתרפה ביום צרה יצר כחך.

התרפית – מן התורה.

ביום צרה צר כחכה – מלאכי השרת לא יהו מאמצים כחך, זה מדרש חכמים (בבלי ברכות ס״ג.).

ולפי פשוטו: התרפית ביום צרת חביריך לעמד מנגד.

צר כחכה – אתה ביום פורענותך, כמה שנאמר: כי אם החרש תחרישי וגו׳ (אסתר ד׳:י״ד).

If you have become lax in the Torah.

on a day of trouble your strength will be weak indeed The ministering angels will not maintain your strength. This is the midrash of the Sages (Midrash Mishle ad loc., Berachoth 63a). But according to its simple meaning, you have become lax on the day of your friend's trouble, and stand from afar.

your strength will be weak indeed on the day of your punishment, as it is written: "For if you remain silent, etc.⁠" (Esther 4:14).

התרפית ביום צרה צר כחכה – ¹לפי שהזכיר כי יענש האדם על המחשבות הרעות ואמר זמת אולת חטאת (משלי כ״ד:ט׳) יאמר עתה כי גם ענש יענש על שיתרפה מן המחשבות הטובות במקום הצורך ויתכן כי הענין הזה מוסב על מה שהזכיר למעלה ואיש דעת מאמץ כח (משלי כ״ד:ה׳) הנחשלים בעת צרה ולא שמת לבך על פקוח הנפשות לחשוב מחשבות אם המצא תמצא בידו² דרך וסבה להושיעם מיד צר ולהעמיד להם ריוח והצלה במועצות. הנה צר כחך ותענש על זאת וימודו לחיקך מדה כנגד מדה. יש לאל ידך להציל ולאמץ כח בדעת אשר חננך השם ית׳ והתרפית ושמת נפשך כאיש חלש ורפה ידים על כן יצר כחך במעשיך ולא תעצור כח לעשות חיל. התרפית בא בחסרון אם וכן ועזב את אביו (בראשית מ״ד:כ״ב) ואם עזב.

1. עיין שערי תשובה לר׳ יונה ג׳:ע׳.

2. השוו ללשון הפסוק בשמות כ״ב:ג׳.

התרפית ביום צרה – ואתה לא תעזור לרעך ביום צרתו.

התרפית ביום צרה – דרך גזום ותמה, כלומר, התרפה ידך מעזוב, צר כוחך, מטעם: צר לי המקום (ישעיהו מ״ט:כ׳).

התרפית – הנה אם התרפית מהשתדלות הראוי בקנין החכמה הנה בבא יום צרה אז כחך צר וקצר מעמוד כנגד הצרה ההוא.

צר כחכה – מלא ה״א בסוף תיבה ובזוהר פרשת ויצא קנ״ג ופרשת וישלח דף קע״ד נדרש צר כח כה.

התרפית – מלשון רפיון.

כחכה – כמו כחך.

התרפית – אם היית מרפא ידך מחברך מלעזור לו ביום צרתו אזי יהיה כחך צר ודחוק מלעזור לעצמך בבוא צרה עליך.

התרפית – ביום צרת חברך, כדעת רש״י ור׳ משה קמחי.

התרפית – אם נתעצלת ונואשת מהצלה ביום צרתך לא תהיה לך עוד תקומה, ושד״ל מקיים סברת רש״י – התרפית ביום צרת רבים מעזור אותם, בצרתך יֵצַר כחך כי אין לך עוזר, ולפי דבריו מקרא שאחריו מחובר לזה הקודמו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון