Mishlei 20 – משלי כ‏ – Mikraot Gedolot

נָהָם הֵיךְ אַרְיָא אֵימְתָא דְמַלְכָּא וּמַן דְמַחֲמֵית לֵיהּ חָטֵי עַל נַפְשֵׁיהּ.

נהם ככפיר אימת מלך – אמר רבי יהודה ב״ר סימון: מה הרעמים הללו, כשהם יוצאים לעולם הן מרעישין כל העולם, אם הרעמים כך, נקמתושל הקב״ה על אחת כמה וכמה.

דבר אחר: נהם ככפיר – אמר רבי חמא בר חנינא: מה הכפיר הזה, כיוון שהוא צווח בקולו, אדם השומע קולו מתיירא, אם הכפיר כך, נהמתו של הקב״ה על אחת כמה וכמה. אמר רבי לוי: שבעה שמות נקראו לאריה, ואלו הן: ארי, כפיר, לביא, ליש, שחל, שחץ: ארי – כמשמעו, שהכל מתייראין ממנו. כפיר – שכל מי שרואה אותו כופר בחייו. לביא – שהוא חוטף לבבות בני אדם. ליש – שבשרן של בני אדם כלא יש בשיניו. שחל – שהכל שוחל מלפניו. שחץ – שהוא משחיץ בשיניו.

דבר אחר: נהם ככפיר – אמר רבי יוחנן: בוא וראה, שאפילו הנביאים עשו סייג לדבריהם, שנאמר: ״אריה שאג מי לא יירא״ (עמוס ג׳:ח׳), יכול שלא היה קולו אלא כקול הארי בלבד? אמרת: מי נתן קול בארי, לא הוא?! וכל כך למה מכנין אותו לבריותיו, כדי שתכרע קול אוזן ותהא יכולה לשמוע. וכן הוא אומר: ״והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים, וקולו כקול מים רבים וגו׳⁠ ⁠⁠״ (יחזקאל מ״ג:ב׳), יכול שלא היה קולו אלא כקול מים רבים? אמרת: מי נתן קול במים, לא הוא?! וכל כך למה מכנין אותו לבריותיו, כדי שתכרע האוזן ותהא יכולה לשמוע. וכן הוא אומר: ״והר סיני עשן כולו״ (שמות י״ט:י״ח), יכול כעשן הכבשן בלבד? והלא נאמר: ״וההר בוער באש עד לב השמיים חושך ענן וערפל״ (דברים ד׳:י״א), וכל כך למה מכנין אותו לבריותיו, כדי שתכרע אוזן ותהא יכולה לשמוע.

דבר אחר: נהם ככפיר – אמר רבי ישמעאל: בוא וראה כוחו וגבורתו של הקב״ה, שכל מה שברא הקב״ה בעולמו קבעו בכיסא כבודו: ברא את האדם ואת הנשר ואת השור ואת האריה, וקבען בכיסא כבודו, וכיוון שהמקום נוהם כיסא כבודו מזדעזע, מפני מה? מפני שדמות אריה קבועה בו, לכך נאמר ״נהם ככפיר אימת מלך״.

נהם ככפיר אימת מלך – אמר רבי יהודה בר סימון הרעמים הללו כשהם יוצאין הם מרעישין כל העולם, אימתו של הקב״ה על אחת כמה וכמה.

דבר אחר א״ר חמא בר חנינא מה הכפיר הזה כשהוא צווח בקולו אדם השומע אותו מתירא, נהמתו של הקב״ה עאכ״ו. א״ר לוי שבעה שמות יש לו לארי ואלו הם, ארי, שחל, כפיר, לביא, ליש, שחץ, גור אריה. ארי כמשמעו שהכל מתיראין ממנו, כפיר שכל מי שרואהו כופר בחייו, לביא שהוא חוטף לבבות של בני אדם. ליש שבשרו של אדם לש בשיניו. שחל שחלים לפניו. שחץ שהוא (משחץ) [חץ] בשיניו. ד״א הנביאים עשו סייג לדבריהם השמיעו את האזן מה שהיא יכולה לשמוע ודמו אותו לכפיר.

דבר אחר א״ר ישמעאל בוא וראה כחו וגבורתו של הקב״ה שמה שברא בעולמו קבע בכסא הכבוד, ברא אדם ונשר ואריה ושור וקבען בכסא הכבוד, וכיון שהקב״ה נוהם כסא הכבוד מזדעזע, מפני מה שדמות אריה קבוע בו, לכך נאמר נהם ככפיר אימת מלך.

היבהֵ אלמלך איצ׳א כנהים אלצ׳רגאם, מן תג׳אוזהא פקד אכ׳טא עלי נפסה.

נהם, גם אימת המלך כנהמת הכפיר, כל העובר עליה הרי זה חוטא לנפשו.

הפליג בפסוק הזה השני יותר מן הראשון¹, לפי שאמר בראשון זעף מלך, דמה את כעסו לשאגת האריה, וכאן אמר אימת מלך, דמה את אימתו בו ואף על פי שאינו כועס, כל שכן אימת ה׳ יתהדר ויתרומם שהוא מלך המלכים ואדון האדונים, וכבר ידעת מה שנאמר אריה שאג מי לא יירא².

1. לעיל יט יב.

2. עמוס ג ח.

באלג פי הד׳א אלפסוק אלת׳אני אכת׳ר מן אלאול, לאנה קאל פי אלאול זעף מלך, שבה סכ׳טה בזיאר אלאסד, וההנא קאל אימת מלך מת׳ל היבתה בה ולו לם יסכ׳ט, פכיף היבהֵ אללה עז וג׳ל אלד׳י הו מלך אלמלוך וסייד אלסאדה, וקד עלמת מא קאל אריה שאג מי לא יירא.

מתעברו – מכעיסו.

חוטא נפשו – מתחייב בנפשו, גורם מיתה לעצמו.

Fear of a king is like a lion's roar; he who provokes him Who angers him.

נהם ככפיר – מבואר.

מתעברו חוטא נפשו – ומי שמתעבר בו חוטא בנפשו, כלומר מי שיעשה דבר שיקצוף המלך הוא חוטא בנפשו, כלומר הוא גורם לנפשו המות.

נהם ככפיר אימת מלך – יש לאדם לירא מאימת מלך אף על פי שלא יגער באדם כמו מנהם האריה.

מתעברו חוטא נפשו – מי שמתעבר עמו המלך פושע וחוטא בנפשו ואל יאמר בלבבו כי הוא אנוס לא עלתה על לב שיתקצף המלך ויתעבר על דבר כזה אך פושע קורא לו. כי ראוי לאדם שיחיל לאימת המלך ולא ידבר לפניו זולתי דבר ברור כשמש שלא יקשה בעיני המלך. ונסמך המקרא הזה לענין לץ היין כי אין ראוי לאדם לדבר לפני המלך אחרי שתה בטרם יצא היין ממנו. ואמרו ז״ל: איזהו שתוי כל שיכול לדבר לפני המלך (בבלי עירובין ס״ד).

מתעברו – מתעבר עמו, כמו וילחמוני^א חנם (תהלים ק״ט:ג׳) כמו נלחמו בי, ר״ל האיש אשר יתעבר עמו המלך.

ולא יתכן לפרש האיש המתעבר עם המלך חוטא נפשו, כי זה כדבר שאין צריך החכם להשמיעו כי הכל ידעוהו.

א. כן בכ״י לוצקי, וכן בפסוק. בדפוס ראשון: ״ויחלמוני״.

נהם ככפיר – מתעברו – עובר על מצותו.

נהם ככפיר אימת מלך – הנה אימת המלך המושל באדם והוא השכל האנושי שהוא ראוי שימשול בשאר כחות הנפש וכן סודר מהשם יתברך ביום הבראם ראוי שתהיה כל כך חזקה כאילו ינהם לטרוף ככפיר כי באמת מי שיסו׳ מעבודתו ידרך אל ההפסד וההשחת ומי שהוא מתחבר עמו ואינו רוצה לשמוע הוא חוטא נפשו ומפסידה ויהי׳ סופו לאין והנה המתעבר עמו הוא בעל התאוה כי הכח המתעורר ההוא יריב עם הכח המתעורר השכלי ויובילהו זה אל הכליון וההפסד.

נהם – כן נקרא שאגת האריה.

אימת – מלשון אימה ופחד.

מתעברו – מלשון עברה וכעס.

חוטא – ענין חסרון כמו קולע באבן אל השערה ולא יחטיא (שופטים כ׳:ט״ז).

נהם – כנהמת הכפיר כן מאוים פחד המלך על מי אשר יכעס עליו והמכעיסו מחסר נפשו כי יסתכן בעצמו ועובר על ירא את ה׳ בני ומלך.

מתעברו – מענין עברה וקצף, והתבאר אצלי ששם עברה נגזר משורש עבר שעובר הגבול לקצוף על מי שלא חטא, ובא פה על עובר גבול אימת מלך ועי״כ יתעבר בו.

נהם ככפיר אימת מלך – כבר אמר (י״ט י״ב) נהם ככפיר זעף מלך, שבעת הזעף אין לקרב אליו כמו אל הכפיר במעונתו בעת רעבונו שאז טורף בודאי, ופה אמר שגם בעת רצון, שיכול להתקרב אליו, צריך ליזהר באימת מלך, גדר האימה הוא דבר המאויים מצד רוממותו ומעלתו הגדולה, וצריך שלא לעבור חקי האימה, שהאימה תזהיר שלא יקל ראשו, ולא ישמש בשרביטו, ושיזהר במוראו, ומי שעובר חקים האלה חייב מיתה וחוטא נפשו – והמתקרב אל האימה הזאת בלתי חש לה, כמתקרב אל הכפיר במעונתו.

אימת מלך – חמת מלך תטיל אימה כנהם כפיר (עיין מה שכתבתי למעלה י״ט:י״ב).

מתעברו – הגורם שהמלך יתעבר ויקצוף, ויש לו הוראת התפעל והפעיל בבת אחת, לפי שבהתפעל יש לו הוראת בנין קל, קָצֹף, א״כ בבואנו להגיד הביא אחרים לידי קצף אין לנו בנין אחר להשתמש בו כי אם ההתפעל עצמו; וכן הפעלים המשמשים בבנין הפעיל להוראת בנין הקל אם נרצה שיגידו הוראת הפעיל אין לנו דרך אחרת כי אם להשתמש בבנין הפעיל עצמו, עד״מ ויביאו אל אביהם (פרשת וישב) כונתו עשו באופן שאחרים יביאו הכתנת ליעקב שכן כתוב בראש הפסוק ״וישלחו״.

חוטא – מזיק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון