×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ה) אָ֗ז תָּ֭בִין יִרְאַ֣ת יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑הוְדַ֖עַת אֱלֹהִ֣ים תִּמְצָֽא׃
then you will understand the fear of Hashem, and find the knowledge of God.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרד״קר׳ יונהר״י אבן כספי א׳מצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
הֵידֵין תִּתְבַּיֵן דְחַלְתֵּיהּ דֶאֱלָהָא וִידִיעֲתָא מִן קֳדָם אֱלָהָא תִשְׁכָּח.
אז תבין יראת ה׳ וגו׳ – אם רץ אדם אחרי מצוה ודברי תורה, הם נמצאים לפניו, לכן נאמר ״ודעת אלהים תמצא״. אמר רבי ירמיה: והלא כבר נאמר: ״ולמאן די יצבא יתננה״ (דניאל ד׳:כ״ב).
חיניד׳ תפהם תקוי אללה, ומערפהֵ אללה תג׳ד.
ודעת, וידיעת. ובספרו האמו״ד מאמר ה פ״ח כתב כי שני פסוקים הללו ד-ה מדברים במי שנוטל על עצמו לבאר את המקרא ויהיה באורו תואם את המוחש, או את המושכל, או למה שנאמר בפסוק אחר, או למה שבמסורת. ע״ש. והרעיון מבואר יותר שם במאמר השביעי פ״א שאין להוציא מקרא מפשוטו אלא כשהוא נוגד אחד הדברים הללו ע״ש.
אז תבין יראת י״י – רוצה לומר: כשהתעסקת בחכמה, אז תבין יראת י״י – שהיא דרך לסור מן המעשים הרעים, כמו שאמר: יראת י״י סור מרע (משלי ט״ז:ו׳).
ודעת אלהים תמצא – ואז תשיג לדעת מה שייטב בעיני האל לעשותו, ויערב לך לעשותו.
תמצא – תשיג, כמו ומצא די גאולתו (ויקרא כ״ה:כ״ו), שתרגומו: ותדבק ידיה.
פירוש אחר: תמצא דעת קדושי עליון לקיום המצות על הנכונה ועל הכונה שניתנו.
אז תבין יראת י״י וגו׳ – אחר שסדר המעלות שישיג האדם בהם את החכמה ידבר על פרי החכמה והתועלות הנמצאות בה כי אין מעיקר תועלת החכמה הכבוד שישיג אדם בה וחשיבות הנפש בהיותה בעלת חכמה ותבונה כחכמת התשבורת והתולדת והמזלות. והנה ביאר עיקר התועלת כי ישיג האדם מן החכמה ליראת השם ואמרו רבותינו ז״ל אין להקב״ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד (בבלי שבת ל״א).
ודעת אלהים – מן החכמה תשיג דעת אלהים הוא שלמות המדות והיראה, על כן סמך דעת אלהים ליראה כי הוא מענין היראה כאשר נפרש. והנה התורה כוללת מצות ידיעת השם ית׳ בלשון היראה, שנאמר: את י״י אלהיך תירא (דברים ו׳:י״ג) כי ענין הראשון מן היראה יראת הגמול והעונש בעולם הזה ובעולם הבא. והענין השני והוא מדרגה עליונה מאוד שתקבל הנפש ענין הרוממות השם ית׳ וגבורותיו ונפלאותיו והזכרון והענין והידיעה הזאת יהיו מקובלין בנפש ומצויין בה בכל עת ונעצרים וחרותים בלב ותקבל הנפש מזה מורא גדולא ובושה וצניעות מצויין בה בכל עת ויהי דבר נמנע לנפש לעבור את פי השם ויבוש מלפניו. ושני עקרים האלה נזכרים בפסוק אחד כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל (איוב ל״א:כ״ג). והנה תראה כי ייראת הבן את האב והעבד את אדוניו והתלמיד את רבו מצותם שלא לעבור גם כי יודע להם שלא יבאם הנזק בביטול מצותם. והנה העובד מיראת הגמול והעונש בלבד דומה לעבד המשמש את הרב על מנת לקבל פרס. ואמרו: אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס.⁠ב והנה מצאנו בענין ידיעת השם חמשה עניינים זה למעלה מזה:
הראשון מציאות השם ית׳, שנאמר: וידעת היום והשבות אל לבבך (דברים ד׳:ל״ט), ונאמר: דעו כי י״י הוא האלהים (תהלים ק׳:ג׳) והיא הקודמת לעבודה כענין שנאמר: דע את אלהי אביך ועבדהו (דברי הימים א כ״ח:ט׳), ונאמר: שפוך חמתך על הגויים וגו׳ (ירמיהו י׳:כ״ה), ונאמר: ידע שור קונהו (ישעיהו א׳:ג׳).
והשני עבודת השם ית׳ והזהירות במצותיו והיראה מעבור על דבריו ויקרא ידיעת השם כי בזה יודע בנגלה מפעולות האדם כי הוא מאמין בשם ומקבל עליו עול מלכותו, שנאמר: דן דין עני ואביון אז טוב הלא היא הדעת אותי (ירמיהו כ״ב:ט״ז).
והשלישית ידיעת דרכי השם וגבורת חסד ורב טובו והתבונן בנפלאותיו וידיעת רוממותו ותהילותיו כפי מה שדעת האדם יכול להשיג ויתבונן במעשה בראשית ומעשה מרכבה ובדברי הנבואה כענין שנאמר: הודיעני נא את דרכיך ואדעך (שמות ל״ג:י״ג) יודיע דרכיו למשה (תהלים ק״ג:ז׳) וכתיב אחריו: רחום וחנון י״י (תהלים ק״ג:ח׳), ונאמר: אשגבהו כי ידע שמי (תהלים צ״א:י״ד) ויבטחו בך יודעי שמך (תהלים ט׳:י״א), ונאמר: ושמואל טרם ידע את י״י (שמואל א ג׳:ז׳), ותקרא גם כן הידיעה הזאת מציאות, שנאמר: מי יתן ידעתי ואמצאהו (איוב כ״ג:ג׳), ונאמר: שדי לא מצאנוהו שגיא כח (איוב ל״ז:כ״ג) פירוש: מחמת שגיא כח הוא גדול כחו ומונע את הנבראים מלהשיגו והוא שגיא משפט ורב צדק לא יענה מלבו כי הוא רב צדקה ונכנס לפנים משורת הדין וכל גזרה הבאה על האדם מצד פועל האדם, ונאמר: הן אל כביר לא ימאס (איוב ל״ו:ה׳), ונאמר: ויודע דעת עליון (במדבר כ״ד:ט״ז).
והרביעית קבלת הנפש זכרון האמונה בשם ויחודו ורוממותו כפי מה שהשיג בהם הנפש ולקחה וקבלה הנפש הזכרון. והיגיעה הזאת בכל עת עד שנאצל מהם על ידי מורא עיקרית ובושה יסודית לא יסורו ממנה ותגיע מאליה אל הקריבה והדבקות. אמנם לפי גודל הידיעה בדרכי השם ית׳ ורוממותו יוכל האדם לעלות יותר במדרגה הזאת. והנה יקרא הזכרון ידיעת השם, שנאמר: בכל דרכיך דעהו (משלי ג׳:ו׳) ואמרו ז״ל כשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם מתפללים (בבלי ברכות כ״ח). ועוד אמרו דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת (משנה אבות ב׳:א׳) והוא על ענין זכירה.
והנה זאת המדרגה נקראת בפסוק הזה דעת אלהים על כן הוזכרה אחרי היראה כי היא שלמות היראה. וכן מצאנו כי שלמות ידיעת השם במדרגה הזאת, שנאמר: ונדעה נרדפה לדעת את י״י וגו׳ (הושע ו׳:ג׳) כמו השחר היא ידיעה מאירה וזכה כן נכון מוצאו בלי שום עביות וכענין שנאמר: בוקר לא עבות (שמואל ב כ״ג:ד׳) ויבא כגשם לנו (הושע ו׳:ג׳) תישר ותכשיר הידיעה את נפשנו ליראה את השם ולדבקה בו כאשר הגשם יתקן את הארץ וירוה אותה והולידה והצמיחה כענין שנאמר: כי כאשר ירד הגשם והשלג וגו׳ (ישעיהו נ״ה:י׳) כי מן האפשר שידע האדם ידיעה עליונה ולא תקבל נפשו זכרון הידיעה ולא יאצל אליה המורא על ענין המדרגה הזאת על כן אמר ויבא כגשם לנו (הושע ו׳:ג׳), ונאמר: כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו׳ (ירמיהו ט׳:כ״ג) ובאמת יקרא לזה יודע השם יותר מן הראשונים בהאצל על נפשו המורא מן הידיעה וזכרון יסודו ושפלות נפשו ורוממות השם ית׳ לעומתו כנגד עיניו בכל עת כענין שנאמר: שויתי י״י לנגדי תמיד1 (תהלים ט״ז:ח׳), ונאמר: ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו (שמות כ׳:ט״ז) והנה אם עברת לפני המלך פעם אחת ואחר כך לא ידעת צורתו אמנם כי תוסיף לראותו תזכור כי היא צורתו כי הוא המלך אשר כבר ראית ואיש אחר עבר לפני המלך וזכר צורתו אחר כך והיא נמצאת במחשבתו וקבל אותה בכח המדמה אשר בו הלא זה מכיר ויודע את המלך מן הראשון, על כן מי שקבלה נפשו ידיעת רוממות השם ויראתו על פניו מבלי שיצטרך להכין לבו ולערוך מחשבתו להביאה ברעיונו ולצייר אותה בנפשו הוא היודע את השם ית׳ ויגיע האדם אל המעלה הזאת.
1. עיין כל זה במורה נבוכים ג׳ נ״א.
א. כן בכ״י ס״פ. בדפוס ראשון: ״גדולה״.
ב. כן בכ״י ס״פ. בדפוס ראשון הושמט ע״י הדומות: ״ואמרו אל תהיו... לקבל פרס״.
אז תבין – הטעם אם תתנהג כן, אז תגיע אל האמת, ותבין הראוי להזהר ממנו ותשיג את הראוי לעשותו.
ודעת אלהים – הם רזי התורה.
אז תבין יראת ה׳ – כבר התבאר כי ראשית חכמה יראת ה׳, שאחר שחקי החכמה אין עליהם מופת והם מתנגדים ליצר הלב, א״א שיחקו חקי החכמה בלב רק ע״י יראת ה׳, וכמ״ש חז״ל אם אין יראה אין חכמה, שע״י יראת ה׳ יקבעו בלבו חקי החכמה אשר צוה ה׳ ונתנם לבני אדם, אולם אמרו עוד שאם אין חכמה אין יראה, שא״א שיבין אדם גדולת ה׳ ורוממתו עד שיירא מפניו רק ע״י החכמה, שהיא תלמדהו ללכת בדרכי ה׳ ועל ידה יבין גדולתו של יוצר בראשית, עד שיבין יראת ה׳, וכבר בארנו שע״י היראה יבוא לדעת חכמה, שהגם שהחכמה אינה נודעת ע״י החוש והמופת, ע״י היראה יקבעו בלבו אמונה אומן חקי החכמה הנתונים מאלהי עולם אשר הוא ירא מגדולתו, ויורגל בהם עד שישובו להיות אצלו כדברים הנודעים בחוש ובמושכלות, אמנם אם יוסיף בבקשת החכמה לבקשה ככסף וכמטמונים, אז יבא למדרגה למצוא דעת אלהים – והם הידיעות הנשגבות בעניני האלהות כמו מעשה בראשית ומעשה מרכבה שאין מוסרים אותם אלא לחכם ומבין מדעתו.
אז תבין יראת ה׳ – מה היא ומה תועלתה. וירא הוא מגזרת רא מקור ראה ובהיפוך אותיות אר מקור אור, וכן בהגדת הפסח אמרו ובמורא גדול זה גילוי שכינה, וגם אונקלוס (פרשת תבא) תרגמו ובחזונין רברבין, ומורא נרדף ליראה, רק שבזה נתוספה על השורש אות מ״ם הנשמעת, ובזה אות ה״א הנחה, ובאות נשמעת הוראתו תגדל בחוזק; א״כ יראת ה׳ היא להבין יכלתו והשגחתו ונרדף לדעת אלהים שאחריו, רק שזה מוסיף כי דעת מורה בקיאות בדבר כמו שכתבתי למעלה א׳:ד׳; וגם תמצא קרוב הוא להוראת ומצא להם (פרשת בהעלותך) ומוסיף על תבין, והוראתו הבין מה שהוא די לדעת האלהים.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרד״קר׳ יונהר״י אבן כספי א׳מצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144