Mishlei 18 – משלי יח‏ – Mikraot Gedolot

מַזָלֵיהּ דְעַתִּירָא קִרְיְתָא דְעוּשְׁנֵיהּ וּכְשׁוּרָא יְרוּם מִשְׁרֵיהּ.

כמא אן מאל אלגני קריהֵ עזה, וכחצן מניע פי זכ׳רפתה.

הון, כמו שהון העשיר קרית עזו. והוא המשך הפסוק הקודם שם ה׳ מגדל עז לצדיק כמו שההון מגדל עוז לעשיר.

פסוק זה משוך עם הראשון, אמר כי שם ה׳ הון עשיר¹. והוא נאמר גם על העולם הזה בדרך החיוב, שיהו בני אדם עושים רכושם ואוצרותיהם משמעתם לה׳, וכפי גמר שני הפסוקים שאמרו חברי איוב לו וכצור גחלים אופיר, וכסף תועפות לך², אמר שים זהב אופיר בעיניך כצרורות הנחלים ושים שדי הוא רכושך הגלוי, נמצא כי שני החצאים הראשונים של הפסוקים מקבילים וחצאיהם האחרונים שקולים. ועל העולם הבא בגמול באושר התמידי שנאמר הנה שכרו אתו³, ואמר עוד מה רב טובך אשר צפנת ליראיך⁴.

1. אולי צ״ל כהון עשיר.

2. איוב כב כד-כה. והנוס׳ בכ״י ק, וכצור. וכ״ה בכל כ״י העתיקים באיוב, ראה שם מהדורתי.

3. ישעיה מ י.

4. תהלים לא כ.

הד׳א עאטף עלי אלפסוק אלאול יקול אן שם ה׳ הון עשיר.

והו איצ׳א יקאל עלי אלדניא באלאיג׳אב, אן יכון אלעבאד יג׳עלון מאלהם וכנוזהם טאעהֵ רבהם. ועלי תמאם אלפסוקין אלד׳ין קאלו אצחאב איוב לה וכצור נחלים אופיר, וכסף תועפות לך, קאל אג׳על ד׳הב אופיר ענדך כצואן אלאודיה ואג׳על אלכאפי הו מאלך אלט׳אהר, פנצפא אלפסוקאן אלאולאן מתקאבלאן ונצפאהמא אלאכ׳יראן מתואזנאן. ועלי אלאכ׳רה באלג׳זא באלסעאדה אלדאימה כקולה הנה שכרו אתו, וקאל איצ׳א מה רב טובך אשר צפנת ליראיך.

וכחומה נשגבה – עשרו לו בחדרי משכיתו על שם שהבית נרצף ברצפה של אבנים הסוככין על הארץ קרוי אבן משכית.

and like a strong wall his wealth is to him in his chambers. Since the house is paved with a floor of stones that cover the earth, it is called אבן משכית, a covering stone.

הון עשיר קרית עזו – הממון הקנוי ביושר וביראת האל, כלומר שלא גזל ולא הטעה שום אדם במשאו ומתנו והתנהג עם הבריות ביושר, אותו העשר הוא לו כקרית עז לפני קורות הזמן, והוא שיבטח עם כל זה באל.

וכחומה – הוא כפל ענין במלות שונות.

במשכיתו – בחדרו. וקראו כן לפי שהבית הוא רצוף באבנים לנואי.

הון עשיר קרית עזו וכחומה וגו׳ – ¹הנה הצדיק בוטח בשם ית׳ והעשיר בוטח בעשרו והונו בעיניו כחומה נשגבה בחדרי משכיתו אשר שם אוצר כספו וזהבו. או יהיה במשכיתו כמו במחשבתו מלשון משכיות לבב (תהלים ע״ג:ז׳). והנה הבטחון בשם ית׳ תשועה מן הצרה והבטחון בעושר סבת נפילה מן השלוה על כן כתוב אחריו: לפני שבר יגבה לב איש (משלי י״ח:י״ב). וכן כתיב: בוטח בעשרו הוא יפול (משלי י״א:כ״ח).

1. תחלת הפסוק הזה גם למעלה י׳:ט״ו.

הון עשיר קרית עֻזו – אחר שזכר מה שהוא מגדל עֺז על דרך האמת, יזכור עתה מה שהוא מגדל עֺז להמון הסכלים, ואם הוא משענת קנה רצוץ, כי תכליתו האבוד והשבר כאשר יבאר אחריו.

הון עשיר – הנה ההון הוא לעשיר כמו קרית עוז כי יבטח שיהיה לו לעוז לפי מחשבתו ולפי ראותו הנה ההון הוא לו כחומה נשגבה כי בהונו ירצה הבאים להזיק לו והנה ההבדל בין זה העוז והעוז הקודם הוא מבואר כי העוז הקודם הוא עוז במוחלט וזה העוז איננו עוז כי אם בדברים מה וגם בהם הוא סבת הרע כמו שזכר במה שקדם שהרש לא שמע גערה ולזה לא יהיה ההון עוז כי אם למחשבת בעל ההון לא לפי העניין בעצמו.

קרית – מלשון קריה ועיר.

במשכיתו – עניינו הרצוף ברצפת אבנים והוא מלשון סכך וכסוי כמו ואבן משכית (ויקרא כ״ו:א׳).

הון – העושר היא לו לקרית עוז כי לפעמים יתחזק בו לפדות נפשו ממות.

במשכיתו – האוצר אשר בחדרי משכיתו היא לו כחומה חזקה וכפל הדבר במ״ש.

במשכיתו – שכה, מורה על ציור הלב והדמיון, עמ״ש (ישעיהו ב׳) על שכיות החמדה.

במשכתו – במחשבתו, וישקף מתורגם ואיסתכי, יסכה ע״ש שסכתה ברוח הקודש (תלמוד בבלי מגילה י״ד).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון