Mishlei 16 – משלי טז‏ – Mikraot Gedolot

כֻּלְהוֹן עוֹבָדִין דֵאלָהָא לְאִלֵין דְמִשְׁתַּמְעִין לֵיהּ וְרַשִׁיעָא לְיוֹמָא בִישָׁא.

כל פעל ה׳ למענהו – אלו פועלי תורה;

וגם רשע ליום רעה – שאם אינו עושה תשובה, מוכן הוא לדינה של גיהנם.

כל פעל י״י למענהו – לקלוסו שנאמר ענו לי״י בתודה.

דבר אחר לעדותו שנאמר לא תענה ברעך פעולתו וכל מעשיו מקלסין אותו, רבי ברכיה בש״ר שמעון בן לוי מי שאין לו ראש בפני הבריות וכו׳ (כתוב בתהלים במזמור השמים מספרים ברמז תרע״ב).

שנו רבותינו ארבעה עשר שחל להיות בשבת מפשיטין את הפסח עד החזה דברי ר׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקא וחכ״א מפשיטין את כלו, בשלמא רבי ישמעאל דהא איתעביד ליה צורך גבוה, אלא רבנן מאי טעמא. אמר רבה בר בר חנה א״ר יוחנן דאמר קרא כל פעל י״י למענהו, והכא מאי למענהו איכא, רב יוסף אמר שלא יסריח, רבה אמר שלא יהו קדשי שמים מוטלים כנבלה, ורבי ישמעאל האי כל פעל מאי עביד ליה, מיבעי ליה שלא יוציא את האמורין קודם הפשטת העור, מאי טעמא, א״ר הונא בריה דרבי נתן משום נימין.

דבר אחר: כל פעל י״י למענהו – רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונהו שנאמר כל פעל י״י למענהו וכו׳ (כתוב בתרי עשר בפסוק והיה כל אשר יקרא בשם י״י ימלט ברמז תקל״ז). תנו רבנן בית אבטינס היו בקיאין במעשה הקטרת ולא רצו ללמד, שלחו חכמים והביאו אומנים מאלכסנדריא של מצרים והיו יודעים לפטם כמותם ולא היו יודעין להעלות עשן כמותן אלא שהללו מתמר ועולה כמקל והללו מפציע לכאן ולכאן, וכששמעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקב״ה בעולמו למענהו ברא שנאמר כל פעל י״י למענהו, חזרו לומר יחזרו בית אבטינס למקומן שלחו להם ולא באו כפלו להם שכרן ובאו.

כל פעל י״י למענהו – אלו בעלי תורה, וגם רשע ליום רעה שאם אינו עושה תשובה מוכן לדינה של גיהנם.

כל פעל אללה לסבבה, ואלט׳אלם איצ׳א ליום סו.

למענהו, מוסב על פעל ה׳, כלומר שכל דבר נברא לצורך מסויים. וראה גם רמב״ם במו״נ ח״ג פי״ג.

רוצה לומר שאין דבר שאין לו ענין שחייבה אותו חכמת הבורא יתהדר ויתרומם ואפילו היום הרע והענשים הם לרשע, ויש בזה טובה לו למרק ממנו עונותיו, ולבני אדם לקחת מוסר בכך, וזה דבור הפוך ויום רעה לרשע.

יעני אן מא מן שי אלא ולה מעני אוג׳בתה חכמהֵ אלבארי עז וג׳ל חתי אליום אלסו ואלעקובאת פהי ללט׳אלם, ופי ד׳לך צלאח לה לימחץ מנה אלכ׳טא, וללעבאד ליעתברו בה. והד׳א קול מעכוס ויום רעה לרשע.

כל פעל י״י למענהו – את הכל עשה הקב״ה בשביל קילוסו, כמו ענו לי״י בתודה (תהלים קמ״ז:ז׳).

דבר אחר: להעיד עליו, פעלו מעיד על גבורותיו. שניהם באגדת תלים (מדרש תהלים י״ט:א׳-ב׳).

וגם רשע – עשה להניחו ליום רעה, וכל זה לקילוסו.

The Lord made everything for His praise Heb. למענהו. He made everything for His praise, as in: "Praise (ענו) the Lord with thanksgiving" (Tehillim 147:7). Another explanation: To testify concerning Him. That is to say that His work testifies concerning Him, about His mighty acts. Both are in the Aggadah of Tehillim (Midrash Tehillim 19:1).

even the wicked man He made, to leave him for the day of evil. All this is for His praise.

כל פעל י״י למענהו – כל העולם ברא השם בשביל הצדיקים שיקלסו על מעשיו וישבחוהו על חסדיו שגמל להם.

ופירוש למענהו – לשבחו, מן עלי באר ענו לה (במדבר כ״א:י״ז) שתרגומו: שבחו.

וגם רשע – וגם עשה הרשע להכינו ליום רעה – כדי שיהיה למופת ולתוכחה לבני אדם וכל אחד יכין דרכיו. כי אילמלא הרע לא היה ניכר הטוב. רוצה לומר: האל ברא הטוב לטובים והרע לרעים, כמו שנאמר: עושה שלום ובורא רע (ישעיהו מ״ה:ז׳). והכל הוא בבחירת האדם, כי הבוחר בדרך החיים ימצא חיים, וההפך, כמו שאמר: נתתי לפניך היום את החיים וגו׳ (דברים ל׳:ט״ו).

כל פעל י״י למענהו – ¹בא בפתח במקום שבא. וכן זבח וצלמונע בקרקר (שפטים ח׳:י׳) והענין שברא את האדם לעבדו. את הכל ברא לכבודו וכמו שנאמר: כל הנקרא בשמי וגו׳ (ישעיהו מ״ג:ז׳).

וגם רשע ליום רעה^א – גם הרשע שאינו עובד את השם ית׳ ומבקש להשבית הכוונה בבריאתו. הלא נכון הוא ליום רעה. נמצא שגם בבריאתו יגלה כבוד השם כמו שנאמר: ושבתם וראיתם בין צדיק וגו׳ (מלאכי ג׳:י״ח) ואמרו ז״ל: כשהקב״ה עושה דין ברשעים מתעלה ומתקדש שמו,⁠² שנאמר: והתגדלתי והתקדשתי וגו׳ (יחזקאל ל״ח:כ״ג), ונאמר: הנה עבדי יאכל וגו׳ (ישעיהו ס״ה:י״ג).

1. עיין שערי תשובה לר׳ יונה ב׳:י״ב, ג׳:י״ט.

2. עיין ילקוט שמעוני שמות רמז ר״ל: כשיבוא הקב״ה לפרוע מן האומה שמו מתגדל בעולם.

א. כן בכ״י ס״פ. בדפוסים: ״רע״.

כל פעל י״י למענהו – פירוש המדקדק הגדול כל מה שפעל השם הוא בכונה לענין רצהו, לא במקרה, וכן הארכתו לרשע, איננו על דרך הנחה, אבל להגיע ליום רעה. ויפה אמר.

כל פעל י״י למענהו וג׳ – הנה כל פעל, אין הרכבתם הרכבת תנאי וקשור, רק הרכבת הגדה וספור, כי פרושו, הכל י״י פעלו למענהו, כלומר, לצרכו וחפצו, וגם רשע הנה י״י פעלו והמציאהו למענהו, והוא יום רעה, כלומר, ליום שייעד האל לעשות רעה למי ומי, ויהיה הרשע בידו כחרב וכחצים ביד גבור, כמו שאמר על נבוכדנצר, כי מפץ אתה לי וג׳ (ירמיהו נ״א:כ׳) ואחר פעל האל כורש ודריוש, ושחתו מלכות נבוכדנצר, וכל זה ידוע ענינו לחכמים, וזה הוא אחת מהסבות במציאות הרעים בעולם, וכבר האריך על זה רבינו משה בפתיחת פירוש המשנה.

כל פעל י״י למענהו – הנה כל אשר פעל הש״י הוא לתכלית ולתועלת וגם מה שתראה שיוזק הרשע ליום רעה הוא לתועלת כי בזה תועלת ללקיחת המוסר.

כל – הכל ברא ה׳ למען קלוסו וגם טובת הרשע וכח הזרוע שנתן בו הוא להיות מוכן לרצועת מרדות ביום בוא הרעה להיות שבט אפו ואם כן גם זה הוא למענהו.

למענהו – למענו ובעבורו.

כל פעל ה׳ למענהו – מפרש באיזה דרך יגול מעשיו אל ה׳, מפני שהכל פעל ה׳ למענהו, וכל הנברא - לכבודו ברא, ורוצה שכל מעשי האדם יהיו מכוונים לכבודו ושיתקדש שמו בברואיו.

וגם אם תראה הרשע, שמחלל כבוד ה׳ ועושה נגד רצונו, והוא מצליח ומתקיים, גם זה לכבוד ה׳, כי הוא מוכן ליום רעה, שיש יום מיועד שיקבל עונשו ואז יתקדש שמו, כמו שנאמר: כשעושה משפט ברשעים, שמו מתגדל בעולם.

למענהו – מַעַן הוא שם מַעֲנֶה בחסרון ה״א, ומזה כל למען שבתנ״ך, להפיק מענה ושכר לפֹעַל מה, וכן Corrispondenza בלשון איטלקי; ובאה כאן זרות דגש להוראת ה״א הידיעה בשם עם כנוי מחובר, ע״ד האהלי (יהושע ז׳:כ״א) והחציו (שם ח׳:ל״ג), ההרותיה (מלכים ב׳ ט״ו:ט״ז).

וגם רשע – האריך אפו עליו ולא המיתו בחטאותיו למען יהיה שבט מוסר ביד האל ביום רעה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון