Mishlei 13 – משלי יג‏ – Mikraot Gedolot

לְחוֹד בִּזְדָנוּתָא אָתְיָא מַצוּתָא וְאִלֵין דְמִתְמַלְכִין חַכִּימֵי אִנוּן.

עדא אן באלקחה תצנע אלמנאצאה, ומע אלמתשאורין אלחכמה.

רק, רק בעזות תיעשה המריבה. תרגם זדון ״קחה״ והוא העושה נגד חברו מעשה זדוני ללא כל בושה.

כוונתו בזה להתנפלויות אוהבי הריבות והנצחון וויכוחיהם, והזהיר מכך¹.

1. אפשר: ומנע מכך. כלומר שלא ילך האדם בדרכי אנשי הזדון.

יריד בד׳לך בהתה אלמשגבין פי אלנצר ומכאברתהם, וימנע מן ד׳לך.

מצה – מחלוקת.

ואת נועצים – ועם העושים בעצה תלין חכמה.

Only with wickedness does one cause quarrels Heb. מצה, controversy.

but there is wisdom with those who take counsel But wisdom lies with those who behave with counsel.

רק בזדון – האדם שהוא בעל זדון יתן בקטטה וברוע פנים. ויש אנשים שהם יועצים בחכמה ונותנים בשלום ובסבר פנים יפות.

רק בזדון יתן מצה – הרשע רק בזדון יתן מצה כי לא יכלה זדונו ולא ימשול ברוחו וביצרו.

גם יש לבאר מי שהוא תמיד בזדון יתן מצה – שהמריבה מתולדת הזדון וכן כתיב: בא זדון ויבא קלון (משלי י״א:ב׳).

ואת נועצים חכמה – מכירים בטבע הזדון הנמצא בם ולא יפעלו על פי רצון לבם בהיות מחלוקת בינם ובין חביריהם כי יאמרו אולי הזדון מטה עצת לבם וחפצם ומתיעצים עם זולתם איך יעזרו ועל איזה דרך ממריבת חביריהם.

רק בזדון יתן – הרשע בראותו כי רב חילו יגבה לבו להשחית, ולא יחשב כי ידעך נרו.

ואת נועצים – עִם, לכן לא יריבו.

רק בזדון וג׳ – הטעם אשר בזדון, כלומר האיש שהוא בזדון הנה הוא יתן מצה, כלומר, יגרה מדון.

וטעם ואת נועצים – ועם נועצים יש חכמה, וטעם נועצים תאר לאנשים דרכם להועץ מאד.

רק בזדון – האיש ההוא מתחבר באנשי זדון הנה יקנה מהם תכונה לחרחר ריב עם האנשים ומי שימצא תמיד את האנשים הנועצים יקנה מהם חכמה, או ירצה בזה מי שתכונתו לחרחר ריב לא ימצא רק באנשי זדון כי זאת התכונה ממה שתישירהו אל הזדון ומי שהוא איש חכמה ימצא את נועצים כי דרך החכמה לקחת עצה בדברי׳ מזולתם כדי שישלם להם העצה.

מצה – ענין מריבה כמו הן לריב ומצה תצומו (ישעיהו נ״ח:ד׳).

רק בזדון – מי שמעשיו רק בזדון והרשע הוא יתן מריבה בין בני אדם, ועם אנשים העושים מעשיהם בעצה ובמתון עמהם תמצא החכמה כי לא תבוא מריבה על ידם.

זדון – ע״ל (י״א ב׳).

מצה – היא המריבה שבא לידי הכאה, וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה (שמות כ״א י״ב).

רק בזדון יתן מצה – כבר בארתי כי שם זדון בא על המזיד לחלוק על חקי החכמה ועל האמת בפרהסיא ולא יכנע לדברי חכמים, כמו שכתוב והנפש אשר תעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן, ויש הבדל בין מצה ומריבה, שמצה היא המריבה הגדולה הקרובה אל ההכאה והמלחמה, והנה כשתעמוד מריבה וחלוקי דעות בין העם לא יבאו לידי מצה אם הם נועצים, היינו שיתקבצו ויתיעצו בדרך עצה איזה דרך הטוב, וכל אחד אומר דעתו, וההכרעה בין הדעות יהיה על פי חקי החכמה שקבלו מרבותיהם, שאחר העצה יראו דברי מי מיוסדים לפי החכמה ויקבלו העצה ההיא, וז״ש ואת נועצים חכמה – אם נועצים ילכו בחקי החכמה וכן יעשו, ולא יבא הדבר לידי מצה רק אם יש זדון החולק בעזות על חקי החכמה והאמת, שאז אין הכרעה ולא תועיל עצה ואז יבא לידי מצה, כמו בקרח שהזיד וחלק על חקי החכמה והצה על ה׳ בעדת קרח.

רק בזדון – הרוצה להגיע אל מגמתו רק בזדון, בחמימות לב (ויזד יעקב נזיד, פרשת תולדות) ובנמהרות, יגרום לעצמו לבוא לידי מצה ומריבה.

ואת נועצים – השואלים מה בפי רעיהם טרם עשות דבר, עמם תשכון החכמה האמתית.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון