Mishlei 12 – משלי יב‏ – Mikraot Gedolot

אִתְּתָא כְשַׁרְתָּא כְּלִילָא לְבַעֲלָהּ וְאִנְתְּתָא בִּישְׁתָּא הֵיךְ מַלְטִיתָא בְּקַיְסָא הֵיכְנָא מֵיבְדָא גַרְמוֹי דְגַבְרָהּ.

אשת חיל עטרת בעלה – א״ר אחא בעלה נתעטר בה והיא לא נתעטרה בבעלה. רבנן אמרין מרתה דבעלה, בכל מקום האיש גוזר ברם הכא כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה. א״ר יהושע בן קרחה יו״ד שנטל הקב״ה משרי נחלק חציו לשרה וחציו לאברהם, ארשב״י יו״ד שנטל הקב״ה משרי היה טס ופורח לפני כסאו של הקב״ה אמר לפניו רבש״ע מפני שהייתי קטן של אותיות הוצאתני משמה של אותה צדקת, א״ל בתחלה היית בשמה של נקבה ובסוף אותיות עכשו אני נותנך בשמו של זכר ובראש אותיות שנאמר ויקרא משה להושע בן נון יהושע.

מרה דאת חיל תאג בעלהא, וכאלעפן פי עטאמה אלמסיה.

אשת, אשה בעלת חיל.

וכך כל שני חברים המתחברים כגון שותפים ושכנים וכיוצא באלה, והמשיל באשה מפני שהיא ראשית החברים כלומר חוה.

וכדלך כל עשירין יתעאשראן מן אשראך וגיראן וגיר דלך, ואנמא מתל באלזוגה אד הי אול עשיר אעני חוה.

וכרקב – תולעת הטוחן את העצמות.

וכרקב בעצמותיו – כן אשה מבישה ורעה שמעשיה בושים.

is like rot A worm that penetrates the bones and grinds them. So is an embarrassing, bad wife, whose deeds are shameful.

אשת חיל – מבואר.

ויש מפרשים: על מי שנפשו טובה.

אשת חיל עטרת בעלה – קונה תפארת במעלתה כי היא קנינו כעטרה שיתעטר ויתפאר בה בעל העטרה.

וכרקב בעצמותיו מבישה – אשה מבישה כרקב בעצמות בעלה שהוא חלי שאין לו רפואה כי העצם הנרקב לא יחליף, גם אשה מבישה^א אין לבעלה רפואת תעלה מחליה כל זמן שהיא תחתיו כי הנה בעל כרחו צריך לדור בביתו ולא יוכל להכיל דבריה ומעשיה. וגם יש לשמוע מן המשל הזה כי מפני שהאיש דבק באשתו נמשלת כעצמו, כדבר שנאמר: עצם מעצמי (בראשית ב׳:כ״ג) וכאשר אשתו מבישה כאלו רקב באחת מעצמותיו כי הוא נכלם מדרכיה ולוקח לו קלון במעשיה והבושה נוגעת עד נפשו כאשר יכלם האדם מאשמיו ומומיו. ובא להזהירך לחקור היטב ולהשמר כפי יכולתך מקחת אשה מבישה ולא תחמוד כסף וזהב עליה ולקחת לך.⁠¹

מבישה – הפך אשה משכלת כאשר תראה בספר הזה כי בן מביש (משלי י׳:ה׳) הפך משכיל.

1. השוו ללשון הפסוק בדברים ז׳:כ״ה.

א. כן בכ״י ס״פ. בדפוס ראשון הושמט ע״י הדומות: ״כרקב בעצמות... גם אשה מבישה״.

אשת חיל עטרת בעלה – הטעם תעמוד בעלה בכבוד האמתי, והפך זה האשה המבישה, כמו בן מביש, המתנגד למשכיל, כי היא כרקב בעצמות בעלה.

מבישה – אשה מבישה. כטעם: בן מביש (משלי י׳:ה׳). וכל אלה תארים.

אשת חיל – הנה האשה הזריזה במעשיה היא עטרת בעלה ואולם האשה המתעצלת במעשיה היא משחתת אותו והיא לו כמו הרקב בעצמותיו שיבלו אותם והנה רמז בזה אל האשה המשרתת השכל בשתכין לו מהמוחשות מה שיצטרך לו בחקירותיו ואם לא תהיה נשמעת לו אך תתרשל מזה והיא מתאחרת ובוששת הנה היא לו כרקב בעצמותיו כי היא תמנע ממנו השלימות.

בעלה – העי״ן בשוא לבדו.

מבישה – הה״א רפה.

עטרת בעלה – ר״ל בעלה מתפאר במעשיה.

מבישה – האשה שנמצא בה כל דבר בושה היא לבעלה כרקבון בעצמותיו.

אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה – העטרת הוא לבוש וחוץ מגוף האדם, וישימה על ראשו, והוא אות המעלה והכבוד, כן אשת חיל חוץ ממה שהיא מחזקת עצמותיו היא עטרה לראשו, יתהלל בה ועל ידה לפני רבים עמים כמ״ש נודע בשערים בעלה, והמבישה היא העצלה במעשיה, לא לבד שאינה לכבוד לו כי אדרבה יסתיר אותה והיא כרקב בעצמותיו, כי האשה היא עצם מעצמיו, והוא דומה כמו שחלק ממנו נרקב, כי מחצית גופו השנית שהיא אשתו מעלה רקב וירקיב גם את חלקו.

עטרת בעלה – מתכבד ומתהלל בה, בעוד שאשה מבישה, הגורמת לבעלה בושה, היא לו סבת מרירות לב תמידית כרקב עצמות הגורם מכאוב גדול ותמידי, וכן רקב עצמות קנאה (למטה י״ד:ל׳).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון