Mishlei 10 – משלי י‏ – Mikraot Gedolot

פּוּמֵיהּ דְצַדִיקָא מַבְעָא חָכְמְתָא וְלִישְׁנָא דַהֲפִיכוּ נִתְפְּסַק.

פם אלצאלח ינמו אלחכמה, ואללסאן אלמתקלב ינקטע.

ינוב נגזר מן תנובה ותנובות שהוא הפוריות. והנה הצדיק כיון שדבריו על יסוד ולפי סדר הרי הוא ינוב ויסתעף, ואיש השוא כיון שדבריו אין להם יסוד יכרת ולא יתקיים במעמד האמת.

ינוב יתצרף מן תנובה ותנובות אלד׳י הו אלנמו. פאלצאלח אד׳ כלאמה באצל ועלי קאנון פהו ינמו וירתפע, וד׳ו אלבאטל אד׳ כלאמה לא אצל לה ינקטע ולא ית׳בת בחצ׳רהֵ אלחק.

ינוב – ידבר לשון ניב שפתים (ישעיהו נ״ז:י״ט).

The mouth of the righteous man speaks wisdom Heb. ינוב, speaks, an expression of: "the speech (ניב) of the lips" (Yeshayahu 57:9).

פי צדיק ידבר חכמה – רוצה לומר: תנובת הצדיק היא לדבר דברי חכמה והכל מקבלים מהם תועלת.

ולשון תהפוכות תכרת^א – זה אומר דרך קללה, שיכרית האל לשונו, כי מדבר דברים שיזיקו לבני אדם.

א. כן צ״ל. בכ״י וטיקן 89: ״יכרת״.

פי צדיק ינוב חכמה – ינוב לשון דבור,⁠¹ וכן בורא ניב שפתים (ישעיהו נ״ז:י״ט) או יהיה לשון פרי וכן ומלאו פני תבל תנובה (ישעיהו כ״ז:ו׳) מתנובות² שדי (איכה ד׳:ט׳) חיל כי ינוב (תהלים ס״ב:י״א) שפרושו יפרה כתנובה. והענין פי צדיק יפרה חכמה שהרגיל שפתיו בחכמה עד שהיא להם כפרי לעץ שלא ידברו בלתי דברי חכמה.

ולשון תהפוכות תכרת – שמדברת הפך האמת אומרת לטוב רע ולרע טוב ומחזקת השקר ומראה פנים לשוא וחלוף האמת הוא הפך החכמה על כן בא לשון תהפוכות על הפך מדת הצדיק שינוב חכמה.

ולשון תהפוכות תכרת – הזכיר הקללה על המדה ההיא כי היא מגונה עד מאוד ולמטה יזכור פירוש פי רשעים נוהג עליה בהפך ממדת הצדיק אשר פיו ינוב חכמה, ולגודל רעת המדה הקדים קללתה להזכרת מדת הרשע עליה.

1. עיין פרושו לפסוק כ״ח ור׳ בחיי פרשת האזינו.

2. עיין ס׳ השרשים ערך נוב.

פי צדיק – זה התחלת ענין.

ינוב – כטעם תנובה, כי הדבור פרי הלשון, וענינו, יתגלה, לכן יהיה בהפכו חסרון, כי היה ראוי: ולשון רשע תהפוכות, והיה אמרו א״כ: תכרת ביאור תכליתו, ואם לא זכר תכלית הפכו.

ולשון תהפוכות תכרת – להורות כי הפכו יהיה לצדיק, אם כן זה הפסוק כמין הפסוק שקדם: חכמים יצפנו דעת וג׳ (משלי י׳:י״ד), וכן נכון לומר, כי החלק הראשון מן הפסוק שקדם: חכמים יצפנו דעת וג׳, וכן נכון לומר, כי החלק הראשון מן הפסוק נשאר בענינו, והשני חסר הענין, רצוני, שיהיה אמרו: ולשון תהפוכות תכרת, להורות, כי ינוב סכלות וכן אמרו: ופי אויל מחתה קרובה (משלי י׳:י״ד), להורות כי לא יצפנו דעת (משלי י׳:י״ד), והכל נכון להניח יחד.

פי צדיק – פי האיש הצדיק בדעותיו ידבר חכמה שהיא דבר קיים ונצחי ולא יפס׳ עמה הדבור כי האמת מעיד לעצמו מסכים מכל צד ולשון איש תהפוכות והוא הטועה ואומר כזב בהתחלות הנה תפסק לשונו אם לא יסכים לדבריו מה שנמצא מזה אחר ההתחלות.

ינוב – ענין דבור כמו בורא ניב שפתים (ישעיהו נ״ז:י״ט).

ינוב וגו׳ – ר״ל באמרי פיו יוכלל חכמה ומוסר ומרמז לומר שפי תהפוכות תכרת ר״ל המהפך חכמת התורה יוכרת.

פי צדיק ינוב חכמה – כבר התבאר (פסוק י״א) עמ״ש פי צדיק מקור חיים שהצדיק לא אסף חוקי החכמה בקבלה כמו החכם, רק שהתרגל ללכת בהם ע״י צדקתו, ועי״ז יוכל ללמד על כל פרט איך יהיה המנהג בחכמה הגם שאין לו ע״ז תורה ושטה כללית כמו החכם, ולפ״ז מקור החכמה הוא בפיו, ששם תעשה פרי ותנובה, שבעת ישאלהו איש על פרט א׳ איך יתנהג, תצמח החכמה ותוליד תנובה בפיו התשובה הנכונה כפי החכמה, וגם י״ל יתרון מן החכם, במה שלשון תהפוכות תכרת – שהלשון מציין דרכי הבינה שאם יבא בלשון תהפוכות, היינו שיביא מופתים תבונים בדרכי המחקר הפך מדרכי החכמה, שע״ז לא יוכל החכם לעמוד כנגדו כי החכם אינו נבון, והחכמה היא רק מקובלת ולא ידע לבררה בראיות ובמופתים נגד החוקר המכחיש פנותיה, אבל הצדיק יעמיד כנגדו מופתי הנסיון והבחינה, שהוא כבר נסה כל ענין פרטי עד שהשיג ממנו ידיעה ברורה כמופתי המוחשות, ועל ידי כן תכרת לשון תהפוכות וזרועות תבונתו לא תעמודנה לפניו.

ינוב – יעשה פרי תנובה, יביא אחרים לרצונו שהוא עשות צדק.

תהפוכות – הרוצה להפך הסדר המדיני, לא בלבל לא תעשה פרי כי גם תכרת באבדן בעליה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון