פי צדיק מקור חיים – דרך החכמה היא דרך החיים, כי תוביל אל החיים האמתיים, והפוכה הוא דרך המות, ומי ששואב מי החכמה ושותה מהם יחיה לעולם, אולם המקור שמשם נובעים חיים האלה יהיו בשלשה פנים, אם מהשכל שישיג דרך הטוב בשכלו ועז״א (לקמן ט״ז כ״ב) מקור חיים שכל בעליו, או ע״י תורת חיים שקבל מן החכמים שלמדו דרכי החכמה בספרי התורה, ועז״א (לקמן י״ג י״ד) תורת חכם מקור חיים, ואל אמונת הקבלה צריך יראת ה׳ שהוא מוסר חכמה כמ״ש למעלה (א׳ ו׳), ועז״א יראת ה׳ מקור חיים (לקמן י״ד כ״ז), וכן ילמד פרטי דרכי החכמה ע״י שרואה הצדיק והמתנהג בדרך הצדק והוא עושה כמעשיו ולומד מפיו בכל דבר פרטי איך יתנהג שעז״א פי צדיק מקור חיים. ויש הבדל בין הצדיק ובין החכם, שהצדיק אינו מוכרח שיהיה חכם, דהיינו שלמד חקי החכמה בדרך לימוד ערוך עד שיוכל לסדר ע״ז תורת חכם, היינו תורה ערוכה על כל עניני החיים והמות הטוב והרע, ורק יוכל להפיל משפטיו על ענינים פרטים המגיעים לפניו איך יעשם, ע״י שהרגיל בטבעו על הצדק מצד השכל השמושיי בפרטים, וא״כ המקור שהחיים נובעים ממנו הוא בפיו לא בתורתו לא כן החכם שהוא יכול לתת חקים כוללים משתרעים על כל דרכי הנהגת החכמה, וזה נקרא תורת חכם, וגם יוכל לתת חקים להנצל מדרך המות ומוקשיו, ואיך ינצל ממנו ע״י יראת ה׳ לכן אצל תורת חכם ויראת ה׳ אמר להנצל ממוקשי מות, ופי רשעים לא די שא״א ללמוד ממנהגיהם, כי בהפך יכסה חמס כמש״פ למעלה פסוק ו׳.