Mishlei 1 – משלי א‏ – Mikraot Gedolot

יִשְׁמַע חַכִּימָא וְיוֹסִיף מַדָעָא וְסוּכְלְתָנָא מַדְבְּרָנוּתָא יִקְנֵי.

ישמע חכם ויוסף לקח – אמר רבי ירמיה: אם ראית חכם שמתחכם בתורה, מוסיפין לו תורה על תורתו, חכמה על חכמתו.

ונבון תחבולות יקנה – אם הבין אדם מעצמו, יילך וילמד תורה, יקנה לו חיי העולם הזה וחיי העולם הבא.

ישמע חכם ויוסף לקח – ר׳ יודן בש״ר יוסי זה משה שנאמר עשה לך שרף, אמר אם אני עושה אותו של כסף אין הלשון הזה נופל על הלשון, אם אני עושה אותו של זהב אין הלשון הזה נופל על הלשון, אלא הריני עושה אותו של נחשת, למה, שלשון זה נופל על הלשון שנאמר ויעש משה נחש נחשת, מכאן שנתנה תורה בלשון הקדש.

ישמע חכם ויוסף לקח – א״ר ירמיה אם ראית חכם שמתחכם בתורה מוסיפים לו תורה על תורתו וחכמה על חכמתו.

ונבון תחבולות יקנה – אם הבין אדם מעצמו וילך ללמוד תורה יקנה לו העוה״ז והעה״ב.

יסמע ד׳לך אלחכים פיזדאד בת׳א, ואלפאהם יכתסב אלחיל.

ישמע, ישמע זאת החכם.

ישמע חכם – המשלות האלה.

ויוסיף – על חכמתו.

לקח – לימוד.

חכם – זה בעל שמועה.

נבון – מוסף על חכם שיודע להבין דבר מתוך דבר ומוסיף על שמועתו.

Let the wise man hear these proverbs.

and increase to his wisdom.

learning Heb. לקח, learning.

the wise man This is the one who has heard wisdom.

The understanding man who has knowledge superior to the knowledge of the wise man, for he knows how to derive one idea from another, and he adds to what he [has] heard.

ישמע חכם ויוסף לקח – יוסיף דעת וחכמה. ולקח מענין לקיחה. ודומהו: כי לקח טוב (משלי ד׳:ב׳).

והנבון יקנה תחבולות – באלה המשלים.

לקח – למוד.

ונבון תחבולות יקנה – יהיה לו קנין להתחכם בתחבולות במה שהוא רוצה לעשות בעסקי העולם.

לקח – ידוע, לקיחת ראיה ומופת, ואמר ברב לקחה (משלי ז׳:כ״א).

תחבלות – מחשבות אם לטוב אם לרע, ותחבלות רשעים (משלי י״ב:ה׳), והראש יוכיח.

ונבון תחבולות יקנה – הכונה תחבולות בסתם ובמוחלט, רצוני תחבלות ראויות כי נמצא: ותחבולות רשעים מרמה: (משלי י״ב:ה׳).

ולא תחשוב שלא יהיה בהם תועלת כי אם לאלו שזכר שאין להם שום שלימות אבל ימצא ג״כ תועלת גם לחכמים ולנבונים וזה שכבר ישמע חכם אלו המשלים ויוסיף קנין בחכמה וישמע אותם הנבון ויקנה תחבולות להמציא ההקדמות המפורסמות אשר יובילו אל ההשגה בדרוש דרוש מאלו החקירות הפילוסופיות.

לקח – קנין.

תחבולות – דברים לקוחים בדקות מחשבה.

תחבולות – עניינו דקות העיון כמו ובתחבולות עשה מלחמה (משלי כ׳:י״ח).

יקנה – מצינו לשון קנין אף אם אין שם מוכר כמו קונה שמים וארץ (בראשית י״ד:י״ט) ורבים כמוהו.

ישמע חכם – ר״ל וגם לחכם יועילו הדברים כי כשישמעם יוסיף עוד למוד מדעתו והנבון יקנה ע״י תחבולות והם דברים עמוקים בעיון רב בדקות המחשבה.

חכם – הוא מי שקבל חקי החכמה ומתנהג עפ״ז וכבר בארנו שהחכמה היא לקוחה מאחרים וע״כ אמר יוסף לקח.

תחבלות – שרשו מענין חבל, שקושר כמה חוטין זה בזה לעשות ממנו חבלים, וכן יקשור כמה היקשים או עצות וירכיבם זה על זה, ועשות ההיקשים הוא ממעשה הבינה, ועת תרחיב הבינה את גבולה תוסיף להרכיב את מופתיה על ידי היקשים רבים משולשים זה מזה, וכן בא על מי שמזמין בלבו עצות שונות על ענין אחד, שבעת שלא תעלה בידו עצה אחת ישתמש באחרת, (וע״ל י״א י״ד, י״ב ה׳, כ׳ י״ח, כ״ד ו׳).

ישמע חכם – וגם יועילו אל החכמים והנבונים, שהחכם שגדרו מי שקבל חקי החכמה מרבותיו או ע״י העסק בתורה יוסף לקח – כי החכמה רחבה מאד ואין לה קץ ועל ידי המשלים האלה יוסיף לקח ותקח אזנו פרטים רבים שלא התבארו בתורה ובקבלת חכמים, והנבון שהוא המבין דבר מתוך דבר ומוציא מושכל ממושכל ע״י היקשים יקנה תחבולות – שגדר מלת תחבולה היא שמוציא תולדות מושכלות ע״י היקשים רבים משולשלים זה מזה, שע״י הספר הזה יקנה הקדמות רבות ויתלמד לבנות ולהוציא היקשים רבים מכח בינתו אחד מחברו וחברו מחברו להרחיב גבול בינתו.

לקח – יכולת לקבל אמרי חכמה ומוסר, או יכולת לקרב אחרים לדעתו.

תחבלות – מלשון חבל הבא ממקור גבל (פלג⁠־פלח), וזה ענינו עשות מעשה קלע (מגבלות תעשה אתם מעשה עבת, שרשת גבלת מעשה עבות, פרשת תצוה), א״כ תחבולות ענינו חכמה להשתמש באמצעיים מעוקלים לבוא עד חפצו אם הישרים לא יביאוהו; והמתרגם הארמי כתב מדברנותא, נראה שהוציא שם תחבולה מגזרת רב החובל (יונה א׳:ו׳) המנהיג הספינה, ואחריו נמשכו מוהר״ר ויטירבי ופ׳יליפפזאן ופירשוהו הנהגה טובה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון