Mishlei 1 – משלי א‏ – Mikraot Gedolot

לְמִתַּן לְשַׁבְרֵי עֲרִימוּתָא וְלִטְלָאֵי יְדִיעָתָא וְתַרְעֵיתָא.

לתת לפתאים ערמה וגו׳ – אמר שלמה: אני הייתי פתי, ונתן לי הקב״ה ערמה, ונער הייתי, ונתן לי הקב״ה מזימה.

דבר אחר: לתת לפתאים ערמה – מכמה שנים ואילך צריך לו לאדם להיות לו ערמה? מבן עשרים שנה ומעלה.

לנער דעת ומזימה – עד כמה שנים נקרא אדם נער? רבי מאיר אומר: עד כ״ה שנה, רבי עקיבא אומר: עד ל׳ שנה, אמר רבי ישמעאל: לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא עד עשרים שנה, שמעשרים שנה ומעלה מחשבין לו עוונותיו, כמד״א מבן עשרים שנה ומעלה יבוא לעבוד עבודה, (מהו ״עבודת עבודה״? ריש לקיש אמר: אין עבודה אלא תפילה, שנאמר: ״עבדו את ה׳ ביראה״ (תהלים ב׳:י״א)), משעה שהוא מתחשב לעבודה – מתחשב לעבירה.

לתת לפתאים ערמה – אמר שלמה אני הייתי פתי ונתן בי הקב״ה ערמה. נער הייתי ונתן בי הקב״ה מזמה.

דבר אחר: לתת לפתאים ערמה – מן כמה שנים ולהלן צריך אדם להיות בו ערמה מבן עשרים שנה.

לנער דעת ומזמה – עד כמה שנים נקרא אדם נער, ר׳ מאיר אומר עד כ״ה שנים, ר׳ עקיבא אומר עד שלשים שנה, א״ר ישמעאל לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עד עשרים שעד עשרים שנה [אין] מחשבין לו כמה דאת אמר מבן עשרים שנה ומעלה, מהו עבודת עבודה, אמר רבן שמעון בן גמליאל אין עבודה אלא תפלה שנאמר עבדו את י״י ביראה משעה שהוא מתחשב לעבודה [מתחשב לעבירה].

ואעטא אלגפאל אלנהצ׳ה, ואלחדת׳ אלמערפה ואלהמה.

לתת לפתאים ערמה – המשלות האלה אמר לקנות הפתאים בהם ערמה.

לנער – המנוער מכל שלא למד עדיין.

מזימה – מחשבת עיצה.

To give prudence to the simple Koheleth stated these proverbs so that the simple should gain prudence. knowledge...to the youth And also to the youth, who is devoid of all [knowledge], who has not yet learned anything.

and discretion Thoughts of counsel.

לתת לפתאים ערמה^א – הלמ״ד בחרק בעבור כי אינם פתאים ידועים ולהם^ב תַּקָּנָה במעשיהם עוד.

לנער דעת ומזמה – לפתי ולנער יועילו דברי ומשלי. אמר כי פתי יחכם^ג והנער ילבב.

א. כן בכ״י אוקספורד, אלברג, קיימברידג׳. בכ״י מינכן חסרה מלת: ״ערמה״.

ב. כן בכ״י אוקספורד, אלברג, קיימברידג׳. בכ״י מינכן: ״ולהכי״.

ג. כן בכ״י קיימברידג׳. בכ״י אוקספורד, אלברג: ״יתחכם״. בכ״י מינכן: ״יחכנ״.

לתת לפתאים ערמה – כי כשילמדו אלו הדברים, יקנו לב ודקות עיון ומחשבה להביט במה שהם רוצים לעשות על הנכונה.

ערמה – כמו חכמה. כלומר דקות מחשבה וטוב עיון.

לנער דעת ומזמה – לנער שהוא נבוב ואינו מבין בדברים הדקים כפי מה שצריך להבין, וכשיקרא בספרי החכמות, יוסף דעת וחכמה. והחכם שלמד, כשיקרא בהם יתבונן יותר ויתחכם, כמו שאמר: תן לחכם ויחכם עוד (משלי ט׳:ט׳).

לתת לפתאים ערמה – הנה תחלה ידע האדם המוסר לקחתו ולקיימו בפועל ולהוכיח בו אחר כך הפתאים כמו שאמרו רבותינו ז״ל קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים (בבלי ב״מ ק״ז). עיקר מצות התוכחה לפתי ולנער. והפתי הוא מי שלא למד חכמה כמו פתיות ובל ידעה מה (משלי ט׳:י״ג) פתי יאמין לכל דבר (משלי י״ד:ט״ו). והנה כתוב: אל תוכח לץ פן ישנאך וגו׳ (משלי ט׳:ח׳) אם תכתוש את האויל וגו׳ (משלי כ״ז:כ״ב), באזני כסיל אל תדבר (משלי כ״ג:ט׳) ומוכיח לרשע מומו (משלי ט׳:ז׳) ואמרו ז״ל: כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כן מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע (בבלי יבמות ס״ה). על כן אין להוכיח הכסיל היות כי המעשים שאוחז בהם דברי עונות והרגיל נפשו ללכת אחרי תאותו ימים ושבו הדברים בנפשו לטבע, ונאמר: גם אתם תוכלו להיטיב למודי הרע (ירמיהו י״ג:כ״ג), אך מי שיחטא במקרה בהתגבר היצר עליו אף על פי שהוא מזיד ראוי להוכיחו כי אחרי שלא הרגיל נפשו בחטא ההוא ולא התמיד בו ולא נצמד אליו יתכן שישמע לקול התוכחה וגם זה בכלל הפתי כי פירשו ז״ל המתפתה ביצרו (עירובין י״ט, סנהדרין ל״ח.), והנה הוזהר על תוכחת הנער אף על פי שהוא רגיל בחטא ימים רבים מפני שהוא תחת יד האב ליסרו ולהכותו והשנית מפני שיש תקוה שימשול בתאותו וישנה את טבעו אחרי כי עודנו בימי הנערות וכן כתיב: אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו (משלי כ״ב:ט״ו).

לתת לפתאים ערמה – פתאים מטעם יפתוך (משלי א׳:י׳), והוא קל הדעת פתי מאמין, והפכו ערום, והלץ הוא הגבה לב, חכם בעיניו, ולכן ילעיג למגַנה אותו, כי יחשוב בעצמו שהוא שלם כמו החכם, ובאמת זד יהיר לץ שמו (משלי כ״א:כ״ד), והפכו: עָניו, והכסיל קשה מכלם כי הוא שונא הדעת, ולכן יגַנה את החכם, ויחשבהו חסר כל, והפכו חכם, ושלשתם בפסוק אחד. ודע, כי הדבר מתבאר הטיב בידיעת הפכו, ואתה כשתעיין בפסוקים אשר בזה הספר, תמצא דברים צודקים ורק מעט תמצא חלוף זה, מצד העברות הלשון, או מצד לקיחת הסוג תמורת המין, רצוני, כי כסיל או סכל סוג לכלם.

ומזמה – שם למחשבה בחכמה, ובחסרון מ״ם בתחלתו, בהפך.

ובהם גם כן תועלת לתת לפתאים – עומק מחשבה וקצת פלפול ישמרו בו מהפתיות ולתת לצעיר השנים הדברים אשר הם התחלות העיון והם המחשבה והמושכלות הראשונות או מה שיקרב אליהם. ואולם זכר תחלה הדעת כי הוא יותר נכבד מהמחשבות.

ערמה – הוא פלפול בדברים המדיניים.

דעת – הם מושכלות ראשונות או מה שקרוב אליהם להגלות האמת בו, ומזמה היא המחשבה שהיא התחלה לדעת ומישרת אליו וזה שכאשר ירצה האדם לעמוד על האמת בדבר יקח המחשבות הנופלות בו ויקח הצודק מהם ויניח הבלתי צודק כמו שנזכר בספר הניצוח ובספר מה שאח׳ הטבע.

לתת לפתאים – בס״ס האל״ף נחה והיו״ד נעה כמ״ש בתהלים סי׳ קי״ו.

ערמה – ענין התחכמות כמו ערום יערים הוא (שמואל א כ״ג:כ״ב).

ומזמה – ענין מחשבה כמו זממה שדה ותקחהו (משלי ל״א:ט״ז).

לתת – הדברים הנאמרים פה יועילו לתת לשוטים התחכמות להסיר הפתיות מלבם.

לנער – למי שהוא רך בשנים אשר יעשה מעשיו בבלי דעת ובלי מחשבה קדומה הדברים ההם יועילו לקנות דעת ומחשבה ר״ל מעתה יחשוב בדבר עד לא יעשנה.

פתאים – הפתי הוא כיונה פותה אין לב, וא״ל ערמה – כמ״ש (ח׳ ה׳) הבינו פתאים ערמה, (י״ט כ״ה) ופתי יערים, ואמר פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשורו (י״ד ט״ו, וע״ל ט׳ ד׳ ו׳, י״ד י״ח, כ״ז י״ב, ועי׳ בפסוק כ״א).

דעת – נופל על כל דבר שמתברר לאדם בידיעה ברורה והוא מה שיתברר ע״י החושים, או ע״י מושכלות ראשונות, כמו שהכל גדול מן החלק וכדומה, או ע״י מופת השכל, וכן תהיה לאדם ידיעה ברורה בדבר שנקבע בלבו כך ע״י ראיות רבות, או גם האמונה שנקבעה בלבו לאמת ברור, כמו אמונות התורה שנתבררה באותו המעמד הגדול בנבואה ובאותות ובמופתים, ועפ״ז יצוייר דעת גם בחקי החכמה כמו שנתבאר בס׳ זה בכ״מ.

מזימה גדרו המחשבות העמוקות, ויש המעמיק במחשבות רעות, ויש המעמיק בעומק העיון במחשבות החכמה שמזה מדבר פה, וע״ל (ג׳ כ״א ה׳ ב׳).

לתת עתה באר לאיזה כתות מן האנשים חבר זה הספר, אמר שיועיל לכל הכתות, שיתן לפתאים ערמה – הערמה הוא הפך הפתיו שהפתי מאמין לכל דבר וערום יבין לאשורו, שעם הערמה לא יפתה לבו לכל דבר ויבחין את כל דבר בשכלו, ולכן בא תמיד ערום מקביל אל פתי, לכן אמר שהמשלים האלו יועילו להפיח ערמימות בלב הפתי, שיבחן את דרכיו ותהלוכותיו ולא יהיה כיונה פותה, ומוסיף שהנער שהוא אינו פתי ויש בו ערמה אבל מתוך שהוא רך בשנים אין בו דעת ומזמה – שהדעת נקנה ע״י רוב הבחינה בחושים או השימוש במושכלות, והצעיר לימים לא בחן עדיין הענינים ולא קנה ידיעה ברורה, וכן המזימה שגדרו המחשבות העמוקות שהם אינם נמצאים עדיין בלב נער, המשלים האלה יתנו לו בין דעת לבחון כל דבר ולדעתו, בין מזימה.

לפתאים – ולמטה פסוק כ״ב ״פתים״, שם פתי משרש פתה במשקל קרה הבא לפעמים באל״ף (שמות ה׳:ג׳) וקרוב הוא לפתח, איש ששכלו ככלי פתוח לקבל כל מה שנותנים בתוכו, הן מרה הן דבש, הן דיו הן חלב, ומתפתה בנקלה.

ערמה – ממקור עֵר, או ג״כ ממקור עָר היחיד האמתי לשם ערים (ער מואב) ויושבי הערים שכלם נעור יותר משכל בני הכפרים, וכן בלשון יוני Astykos שענינו עָרום נגזר מן Asty שענינו עיר.

לנער – למי ששכלו נָעוּר ורק, או ששכלו נֵעוֹר, וזה השני נראה לי יותר, ובכ״מ מצאנו שם נער להוראת חבה, מי שמחמת שכלו הַנֵּעוֹר מצא חן בעיני אדוניו; ותהיה דעת הפסוק למי ששכלו נֵעוֹר כבר יתן דעת שהיא הבקיאות להבין דבר על בוריו או לעשות מלאכה בשלם שבפנים.

ומזמה – משרש זמם הקרוב לדמם שהוראתו שתיקה; א״כ איש זומם יושב ודומם טרם ידבר או יעשה דבר, ובא כאן שם זה על מקומו, משלים אלה לנער ששכלו נֵעוֹר ומזמין לפניו מיד דעות חיבה יורו להמתין טרם ידבר ויחרוץ משפט.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון