Mishlei 1 – משלי א‏ – Mikraot Gedolot

מְטוּל דְמַגָן פְּרִיסָא מְצוּדְתָּא עַל פִּרְחֲתָא דְגַפָּא.

כי חנם מזורה הרשת – כנגד מי אמר שלמה מקרא זה? כנגד צרי עין. אמר רבי יהושע בן לוי: אפילו עופות ודגים מכירין בצרי עין, ואין נכנסין לבית מצודתם, לכך נאמר ״בעיני כל בעל כנף״.

כי חנם מזורה הרשת – א״ר יהושע בן לוי מנין שאפילו עופות מכירים בצרי עין שנאמר כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף.

וכמא אן אלשרך מבסוט מג׳אנא, ענד כל ד׳ו ג׳נאח.

כי, וכמו שהרשת פרושה חנם בעיני כל כעל כנף.

כי חנם מזורה הרשת וגו׳ – כי העופות הרואות חטין וקטניות מזורים על הרשת, חנם היא בעיניהם, אין מבינים על מה נזרית ויורדים ואוכלים.

For the net is scattered without cause For the fowl that see wheat and legumes spread out upon the net – it appears to them that it is without cause; they do not realize for what reason they are spread, and they go down into it and eat.

והמשל יורה על המליצה, שאמר: כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף^א – העופות. הביא משל על הלסטים ואמר^ב כי העוף כאשר יראה הרשת מזורה לא יבין כי בעבורו היא פרושה ויראה מעט מזון שהושם ברשת כדי שימהר לקחתו וילכד ברשת ויחשוב כי בחנם פרשוה.⁠^ג

א. כן בכ״י אוקספורד, אלברג, קיימברידג׳. בכ״י מינכן חסר: ״בעיני כל בעל כנף״.

ב. כן בכ״י אלברג. בכ״י אוקספורד: ״על הליסטים ואמר״. בכ״י מינכן: ״ללסטים אמר״. בכ״י קיימברידג׳: ״לליסטים אמר״.

ג. כן בכ״י אלברג, קיימברידג׳. בכ״י אוקספורד: ״פרושה״. בכ״י מינכן: ״פורשוה״.

כי חנם מזורה הרשת – אומר זה בתמיהא. כלומר: אל תחשב כי הרשת היא פרושה בארץ על לא דבר. כי הצידים פורשים הרשת בארץ ומכסים אותה ומשליכים עליה חטים ושעורים כדי שיתקבצו העופות לשם, ויגלגל הרשת עליהם ויתפשם. המשיל להם זה במשל.

כי חנם מזורה וגו׳ – ¹הדין והמשפט הנטוי על מעשה בני אדם ימשול לרשת כאשר אמרו ז״ל: ומצודה פרושה (משנה אבות ג׳:כ׳) וכתיב: ופרשתי עליו רשתי וגו׳ (יחזקאל י״ז:כ׳). והנה הרשע גם כן אף כי יאמין כי יש משפט ויש שופט בעת שיתאוה לחטוא ויחמוד לגזול ולחמוס נדמה בעיניו כאילו קו הדין ומשקולת המשפט הם נטויים חנם לבלתי ימדו פעולותיו אל חיקו כי התאוה תשכיחהו הדין. כענין בעל כנף והוא העוף יביט אל התבואה הנתונה בתוך הרשת. וכי יעשה האיש עבירה מידי עברו נתפש ברשת אף על פי שיאריכו לו פעמים ולא ישלמו לו מיד פעלו.

1. עיין כד הקמח ערך מטר.

כי חנם מזורה וג׳ – בעל כנף יחשוב כי לחנם מזורה הרשת על הגרעינים, לא להם.

כי חנם מזורה וג׳ – הכונה בזה כאלו אמר: הנה ענין אלו, אמשול לך משל, למה הדבר דומה.

וטעם בעיני כל בעל כנף, כטעם: חכם בעיניו איש עשיר (משלי כ״ח:י״א) כלומר, כי לבבו ידמה שהרשת מזורה בארץ, על הבר שיפזר בצדי הצייד, לחנם, לא לתפשו.

כי חנם מזורה הרשת – ללכוד בה כי העוף לא חטא למי שהוא צד אותה ועכ״ז.

מזרה – בספרים מדוייקים חסר וא״ו וכן נמסר עליו לית וחסר.

מזורה – ענין פזור ופרישה כמו מזרה בעיניו כל רע (משלי כ׳:ח׳).

בעלי כנף – הצפרים שיש להם כנפים.

כי חנם – ר״ל כמו שנדמה בעיני כל בעל כנף שעל חנם פרושה הרשת ואין הכוונה על הלכידה ומתוך כך יורד בתוכה לאכול מהזרעונים אשר בה.

מזרה – בא על גרעיני האוכל אשר זורים ע״פ הרשת, כי על הרשת בא פעל פרש רשת לרגלי.

כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף – העוף שרואה רשת ומיני אוכל מזורים עליו נדמה לו שנותנים לו אוכל בחנם ולא יבקשו מידו דבר עבור זה.

מזורה – שרש זרה וזרע וזרק וזרר ושם זְרוֹעַ כולם ממקור זָר באו, שדבר מתרחק נעשה זָר למרחיקו מאצלו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון