×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יב) אָסֹ֨ף אֶאֱסֹ֜ף יַעֲקֹ֣ב כֻּלָּ֗ךְ קַבֵּ֤ץ אֲקַבֵּץ֙ שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥חַד אֲשִׂימֶ֖נּוּ כְּצֹ֣אן בׇּצְרָ֑ה כְּעֵ֙דֶר֙ בְּת֣וֹךְ הַדׇּֽבְר֔וֹא תְּהִימֶ֖נָה מֵאָדָֽם׃
I will surely assemble, Jacob, all of you; I will surely gather the remnant of Israel; I will put them together as the sheep of Bozrah, as a flock in the midst of their pasture; they will swarm with people.
א. הַדׇּֽבְר֔וֹ ראו רד״ק בספר השרשים <והדלי״ת מעמדת בגעיא; ומשפטה להחטף כמו ״וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם״ (ישעיהו ה,יז)> ודבריו הובאו במ״ש. הקמץ קטן גם לפי ויינברג (3.1.1) ובמילונו של דוידזון, אך לא בתנ״ך קורן החדש.
תרגום יונתןמבית מדרשו של רס״גרש״יר״י קרא א׳ר״י קרא ג׳אבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משהעודהכל
בְּסוֹפָא כַנָשָׁא אֲכְנִישְׁכוֹן דְבֵית יַעֲקֹב כּוּלְכוֹן קְרָבָא אֲקָרֵיב גָלוּתְכוֹן שְׁאָרָא דְיִשְׂרָאֵל כַּחֲדָא אֲשַׁוִינוּן כְּעָנָא בְגוֹ חִטְרָא כְּעֶדְרָא בְּגוֹ דִירָא תַּמָן מִסְגֵי אֱנָשָׁא.
אָסֹף אֶאֱסֹף יַעֲקֹב כֻּלָּךְ וג׳ – נאמר חיתום הפרק בנחמה. ואמר אסוף אאסוף מהגלות יעקב, משמעותו עשרת השבטים, ויורה בו על זמן עתיד. קַבֵּץ אֲקַבֵּץ – משמעותו יהודה.
ואמרו יַחַד אֲשִׂימֶנּוּ כְּצֹאן בָּצְרָה – משמעותו יהודה וישראל יחד יהיו רבים, וגם יתקבצו כולם כהתקבצות צאן בצרה תחת יד רועה אחד.
ויש אומרים שבצרה היא בסרי.
ואמרו כְּעֵדֶר בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ – במשמעות שיהיו מרוחמים. כך תְּהִימֶנָה הערים מֵאָדָם – משמעותו רגשה בקול.
אסוף אאסוף – עוד ימים באים ואקבץ אתכם.
כצאן בצרה – כצאן רבה הנתונה במבצרי גדרות צאן.
בתוך הדברו – ת״י כעדרא בגו דירא מקום שהוא מתנהג שם וכן ורעו כבשים כדברם (ישעיהו ה׳:י״ז).
תהימנה מאדם – תהיינה הערים הומיות מרוב אדם אשר בקרבה.
I will surely assemble – Days will yet come when I will assemble you.
as sheep in a fold – Like many sheep placed in the fortresses of the sheep folds.
within its stall Heb. הַדָּבְרוֹ. Jonathan renders: And as a flock within a stall, the place where they are led; and likewise: "And lambs shall graze as their wont (כְּדָבְרָם)" (Yeshayahu 5:17).
shall stir with people – The cities shall be noisy because of the large number of people in their midst.
אסף אאסף יעקב כולך – כנגד שאמר למעלה כי באה עד יהודה {נגע} עד שער עמי עד ירושלם (מיכה א׳:ט׳), חזר ואמר כאן אסף אאסוףא יעקב כולך קבץ אקבץ שארית ישראל כצאן בצרה – שהיו שם צאן הרבה.
כעדר בתוך הדברו – ויהי כעדר שהרועה המנהגו הולך בתווך ואינם נפוצין.
הדברו – לשון מנהג, ומתרגמינן מדבר.
כמו כן ישראל תהימינהמרוב המון אדם.
א. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״אסוף״.
אסוף אאסוף יעקב כולך – ולבסוף לאחר שקבלו כל הפורענות האמור למעלה. וכן תירגם יונתן: בסופא כנשא אכנשכון דבית יעקב כולכון.
יחד אשימנו – מרובין כצאן בצרה – שהן מרובין לאין מספר.
כעדר בתוך הדברו כן תהימנה מאדם – פתרונו: וכעדר לפני המנהיגו, כך ישראל יהיו נמנין לפני כל האומות, שמישראל יהיו באין מספר. כך פתר ר׳ מנחם הזקן.
ויונתן פתר: כעדר בתוך דיר שלו, כן תהיינה הערים הומות מרוב אדם אשר בקרבם.
אסףכצאן בצרה – אולי יש בעיר הזאת.
בתוך הדברו – למקום שנהגו העדר, כמו:⁠א דוברות בים (מלכים א ה׳:כ״ג). לשון: וינהג את הצאן (שמות ג׳:א׳) וככה הקורות היו נוהגות או נהוגות.⁠ב
ככה תהימנה מרוב אדם – כמו המון אדם.
א. כן בכ״י וטיקן 75 ובדפוסים. בכ״י לונדון 24896 חסרה מלת: כמו.
ב. כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: נוהגות.
שהרי אסף אאסף יעקב כלך – ממצרים
וקבצתים לפני כצאן בצרה – כצאן מבצר, בהשקט. והרי בצרה כמו עמק עכור (הושע ב׳:י״ז) ועמק יהושפט (יואל ד׳:ב׳).
כרועה עדרו כעדר בתוך {הדברו} – מקום מנוחתו והרבצתו. כמו ידבר עמים תחתנו (תהלים מ״ז:ד׳) יניח וירביץ.
כן תהימנה – עריכם מרוב אדם.
אסף אאסף יעקב כלך – י״מ שני אלה הפסוקים פורענות כמו שאמר לפניהם ואחריהם, ופי׳ אסף אאסף שיכנסו במצור בערים הבצורות מפחד האויב.
כצאן בצרה – עיר גדולה מאדום והיא ארץ מקנה ומקנה רב בה אמר שידמו ישראל בברחם אל הערים והאספם בהם מפחד האויב לצאן שיכניסו אותם אל הערים והאספם מפני האויבים כלומר שלא יהיה בהם כח לעמוד לפני האויב כמו הצאן ותהימנה בתוך הערים כמו הצאן בתוך הדברו בתוך מקום מנהגו והוא מכלא הצאן שמכניסים שם הצאן ובאה מלת הדברו בשתי ידיעות כמו בתוך האהלי (יהושע ז׳:כ״א) והדל״ת מעמדת בגעיא ונקראת בקמץ רחב תחת קמץ חטף.
תהימנה מאדם – מרוב אדם שיתקבצו ביחד בו תהימנה מפני האויב יהמו.
אסף אאסף – כאילו אמר אבל אחר כך אסף אאסף, כי הטעם על בנין בית שני. אבל נהגו הנביאים בכמה מקומות לומר מלות זרות סתומות ולא יבארו שנוי הזמן או שנוי הנושא, וזה כלל גדול בסבות.
כצאן בצרה – כי היה מפורסם שהיה שם לפנים מקנה רב, כי הרים רבים שם מאד.
הדברו – מכלא צאן, כי שם ינהגו הצאן.
כדי שלא יתיאשו מתשועת השם דיבר על לבם ונחמם באומרו אסוף אאסוף יעקב כולך קבץ אקבץ שארית ישראל ועם היותכם עתה עם מפוזר ומפורד בין העמים יחד אשימנו כצאן בצרה כי לא יהיה גלותכם נצחיי, וכבר כתבתי שבצרה היא רומי הכרך הגדול בקבלת חכמים ז״ל, ומה גדלו דברי הנביא באומרו כצאן בצרה כי הנה כתוב בספר דברי הימים אשר לרומיים שארץ רומי קודם בנינה היתה למרעה צאן מובחר מאד והיתה מושב לרועים והיו קורין אותה באלינסיא״ה, ועל זה באמת נאמר כאן כצאן בצרה שהיו מתקבצים בבצרה צאן הרבה לרוב, וזכר בצרה כי היה ידוע אצל הקדמונים והנביאים שבצרה קודם בנינה היתה מקום נאות למרעה צאן וכן אמר כעדר בתוך הדברו כלומר בתוך מקום מרעהו כן תהימנה מאדם רוצה לומר כן תהימנה הערים בהמיה רבה מרוב אדם. ואפשר לפרש עוד שאמר קבץ אקבץ שארית ישראל על מלכות אפרים אותם שישארו מהם בגלותם, ושאמר יחד אשימנו כצאן בצרה כצאן שנגלת לבצרה והוא גלות בית שני יגלה אדום שבבצרה שיתאחדו יחד ישראל ויהודה אשר בבצרה שניהם כעדר אחד בתוך הדברו, לפי שעם היות שעלה הפורץ לפניהם שהוא סנחריב מלך אשור ונבוכדנצר והם פרצו ויעברו שער בלכתם לארץ אויביהם בגלות הנה לא זזה ולא נסתלקה מהם ההשגחה האלהית כי תמיד עבר מלכם לפניהם וה׳ בראשם שהוא מלכם האמיתי, או שאז בימי גאולתם יעבור מלכם מבית דוד עליהם וה׳ בראשם על דרך מה שאמר עוד (הושע ג, ה) ישובו בני ישראל ובקשו את ה׳ אלהיהם ואת דוד מלכם וגו׳. ויש מפרשים שני הכתובים האחרונים האלה בדרך פורענות כמו אשר לפניהם שאסוף יאסף אותם במצור מפחד האויב כמו הצאן שמכניסין אותם בגדרות ושיעלה הפורץ לפניהם שהוא מה שנאמר בצדקיהו שיצא בין החומותים שפרצו לפניו החומה כמו שאמר בנבואת יחזקאל (יחזקאל יב, יב) בקיר יחתרו להוציא בו, ועל צדקיהו יפרשו ויעבור מלכם לפניהם שיצא לפניהם לברוח, ויהיה ענין וה׳ בראשם שקודם זה נסתלקה מהם השכינה, וכפי דרכם זה יותר נכון לפרש שמפני שבאו על קצת השבטים גליות פרטיים לכן על גלות שומרון הכולל אמר אסוף אאסוף יעקב כולך קבץ אקבץ שארית ישראל ללכת בגלות אשור יחד אשימנו כצאן בצרה שהם מקובצות שמה ולא יהיה בהם כח להלחם אבל יהיו כצאן וכעדר בתוך הדברו, וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ככה תהימנה מאדם רוצה לומר שיעשו נהי ונהמה מעקת האדם הגובר בם.
הדברו – בספרים כ״י מדוייקים וגם באיזה דפוס ישן יש מאריך בדלי״ת ואף רד״ק כתב בפירוש ובשרשים שהדלי״ת מעמדת בגעיא ונקראת בקמץ רחב ומשפטה להחטף כמו ורעו כבשים כדברם ישעיה ה׳.
תהימנה – בספרים כ״י הנו״ן בלא דגש וכן נכון כמשפט נו״ן הרבות להרפא כמ״ש בסוף מיכה על תראינה בה.
בצרה – בלשון שאלה אמר על דיר הצאן שהיא להם למבצר.
הדברו – ענין הנהגה וכן ורעו כבשים כדברם (ישעיהו ה׳:י״ז).
תהימנה – מלשון המייה ושאון.
אסוף אאסוף – עתה חזר לנחמם ואמר אולם לא לעולם אקצוף כי באחרית הימים אאסוף כל בית יעקב ממקום גלותם.
קבץ וגו׳ – כפל הדבר במ״ש.
יחד – את כולם יחד אשים אותם בארצי כצאן הנתונה בגדרות הצאן שהוא להם למבצר ולמעוז.
כעדר – כמו העדר הנתונה במקום מנהגו הוא דיר הצאן כן יהיו כל ישראל נאספים בארצם.
תהימנה – קול המייה תהיה נשמע בארצם מרוב בני אדם.
אסף אאסף יעקב, קבץ אקבץ ישראל – כבר התבאר (ישעיהו י״א) בפסוק ואסף נדחי ישראל והנפיצות יהודה יקבץ, שיהודה נפוצו ונפזרו וצריכים קיבוץ, וישראל שהם עשרת השבטים אינם נפזרים רק נדחים חוץ למקומם ואין צריכים קיבוץ רק אסיפה מן החוץ אל הפנים, ונוסח זה שהיה מקובל להם מפי הנביא שקדם למיכה שם בפי המטיף שגם הוא יטיף כן, (כי במקום שיבואו יחד שם יעקב וישראל יכוין ביעקב על עשרת השבטים ובשם ישראל על שבט יהודה כנ״ל א׳ ה׳) רק שיוסיף שיהיה כצאן בצרה לא כצאן ירושלים.
הדברו – מקום שמנהיגים אותו לשם, כמו ורעו כבשים כדברם, והוא בתוך המכלא שלו, ובא ה׳ הידיעה עם הכינוי כמו בתוך האהלי (יהושע ז׳ כ״א) והחציו (שם ח׳ כ״ג).
תהימנה – ענין המיה מרוב אדם, ובא לשון נקבה כפי משל הצאן.
אסף וגו׳ – אולי מחובר לשלפניו, זאת תהיה נבואה מרוצה לעם הזה אם תחת איומים על עונותיהם ינבא נחמות; ומזכיר מיכיהו בן ימלה שאמר עליו אחאב (מלכים א׳ כ״ב:ה׳) ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע; ונבואה זאת המחוברת לבאה אחריה (ציון שדה תחרש) בימי חזקיהו נאמרה (ירמיהו כ״ו:י״ח) טרם גלות עשרת השבטים, ותצדק לעת ההיא.
בצרה – אולי היה שם שוק ויריד של צאן (החכם יח״ף בשם שד״ל).
הדברו – הנפרד ממנו דֹבֶר וכן כְּדָבְרָם (ישעיהו ה׳:י״ז), וה״א הידיעה זָרוּת בו כמו בתיבת הָאׇהֳלִי (יהושע ז׳:כ״א); ואף על פי שלפי בעל מנחת שי בספרים מדויקים הוא במתג אחר הקמץ, ראויה התיבה להיות בלתו, והוראתה מקום מרעה שאליו מַדְבִּרִים ונוהגים הצאן ומשימים רשת סביבותן להצילן מזאבים, ובכן הן בטוחות בו.
תהימנה – הערים שהם לאדם כדֹבֶר לצאן.
תרגום יונתןמבית מדרשו של רס״גרש״יר״י קרא א׳ר״י קרא ג׳אבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144