Mikhah 1 – מיכה א‏ – Mikraot Gedolot

וְכָל צַלְמָנָהָא יִדְקְרוּן וְכָל טַעֲוָתָהָא יִתּוֹקְדוּן בְּנוּרָא וְכָל בָּתֵּי דַחֲלָתָהָא אֲשַׁוֵי לְצָדוּ אֲרֵי מַאֲגַר זַנְיָתָא אִתְכְּנָשׁוּ וּלְבֵית פָּלְחֵי טַעֲוָתָהָא יִתְמַסְרוּן.

מאתנן זונה קבצה – ת״ר כשנתפש ר׳ אליעזר העלוהו (לר׳ אליעזר) לגרדום לידון, אמר לו אותו הגמון זקן שכמותך יעסוק בדברים בטלים הללו, א״ל נאמן עלי הדיין. סבור אותו שר עליו הוא אומר והוא לא אמר אלא על אביו שבשמים, אמר ליה הואיל והאמנתי עליך דימוס פטור אתה, כשנכנס לביתו נכנסו תלמידיו לנחמו ולא קבל תנחומין, א״ל ר׳ עקיבא רבי תרשני לומר לפניך מה שלמדתני א״ל אמור, אמר לו שמא דבר אפיקורסות בא לידך והנאך ועליו נתפשת, א״ל עקיבא הזכרתני פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של צפורי פגע בי אפקורוס אמר לי כתיב בתורתכם לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב וגו׳ מהו לעשות ממנו בית הכסא לכהן גדול לא אמרתי לו דבר, אמר לי כי מאתנן זונה קצבה ועד אתנן זונה ישובו, ממקום הטנופת באו למקום הטנופת ילכו. והנאני הדבר ועליו נתפשתי, ועברתי על מה שכתוב הרחק מעליה דרכך זה אפיקורסות, ואל תקרב אל פתח ביתה זה הרשות, ורבנן האי מאתנן זונה קצבה מאי עבדי. כדרב חסדא דא״ר חסדא כל זונה שנשכרת לסוף שוכרת שנאמר ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך וגו׳.

כי מאתנן זונה קבצה – כל ההון הזה.

ועד אתנן זונה ישובו – ולטמיון כשאר אתנני זונה ישובו כל קבוציה ויונתן תרגם ולבית פלחי טעותא יתמסרון כל קבוציה.

for from the hire of a harlot it gathered – all these riches.

and to the hire of a harlot shall they return – And all its [Samaria's] gatherings will be used up like other harlots' hires. Jonathan renders: And to the house of the idol worshippers shall all its gatherings be delivered.

מאתנן זונה קיבצה – אתנן שקיבצה^א בזנותה.

{ו}⁠עד אתנן זונה ישובו – מהו אתנן הזונה, זה ששורפין אותה באש.

א. כן בכ״י לוצקי 777, פריס 162. בכ״י ברסלאו 104: ״קיבצה״.

מאתנן זונה קבצה – פתרונו: לפי שהיו מתקבצים לעבודה זרה בעודם בארצם.

ועד אתנן זונה ישובו – כלומר לעבודה זרה של האומות בגלות ישובו, כמה דתימא: ועבדת^א שם אלהים אחרים וגו׳ עץ ואבן (דברים כ״ח:ס״ד).

א. כן בפסוק. במהדורת עפפנשטיין (אולי בהשפעת דברים ד׳:כ״ח): ״ועבדתם״.

וכל {פסיליה} יכתו – מפעלי הכפל כתת.

ואתנניה – שנתנו לעבודה זרה לזנות תחת השם.

אמר הנגיד: כי קבצה היה ראוי להיות קו״ף בשורק וכמוהו: ופתחו שעריך תמיד (ישעיהו ס׳:י״א), ויישם בארון (בראשית נ׳:כ״ו), על בשר אדם לא ייסך (שמות ל׳:ל״ב).

ולפי דעתי: כי קבצה שומרון ופתחו המפתחים, כמו: אשר ילדה אותה^א (במדבר כ״ו:נ״ט), ויאמר ליוסף (בראשית מ״ח:א׳), וככה: ויישם (בראשית נ׳:כ״ו) – אותו המשים, וככה: לא^ב ייסך (שמות ל׳:ל״ב) – הכהן.

וטעם: עד אתנן זונה ישובו – הזהב והכסף של עצבים לאלילי אשור.

א. כן בפסוק ובכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: אותם.

ב. כן בפסוק ובכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: ולא.

וכל אתנניה – חמודות כסף וזהב ורקמה ואבנים טובות שעשתה לפסיליה.

כי מאתנן זונה קבצה – שמרון אותם, אתנן לאליליה שזנתה עמם.

ועד אתנן זונה – כלומר וסופן ליאבד ולישרף כאתנן זונה.

וכל פסיליה יכתו – ישברו מפני הכסף והזהב שעל הפסילים.

אתנניה – הבגדים היפים שהיו בבתי הפסילים שהיו נותנים לה מפני כבוד הפסילים והם כמו אתנן הזונה שהם היו זונים אחרי הפסילים ומכבדים אותם בכסף וזהב ובבגדים נאים.

ישרפו באש – כי כאשר לכדו העיר שלחום באש לרוב קצפם על יושביה שעמדו במצור ג׳ שנים ולא רצו להשלים.

וכל עצביה אשים שממה – ר״ל בתי העצבים שהיו נכבדים בעיניהם שממה יהיו וכן תרגם יונתן וכל בתי דחלתהא.

כי מאתנן זונה קבצה – יש אומרים כי חירק הקו״ף מקום שורק כמו קובצה כמו ופתחו שעריך תמיד (ישעיהו ס׳:י״א) שהוא כמו ופותחו וכן תרגם יונתן ארי מאגר זניתא אתכנשו והנכון כי פירוש קבצה שמרון כי היו מביאים לשמרון לבתים הפסילים והעצבים משאר ערי ישראל כסף וזהב ומנחות בבואם לעבוד הפסילים והנה כל הממון הזה מאתנן זונה קבצה אותם שהם כמו אתנן זונה כמו שפירש.

ועד אתנן זונה ישובו – כי עובדי עכו״ם יקחו הכל וכן תרגם יונתן ולות פלחי טעותא יתמסרון.

קבצה – רמז לעיר שמרון, כי היא היתה מקבצת ממון מאתנן.

ומפני ששומרון שמה בטחונה בפסילים שהיתה עובדת אותם לכן אמר וכל פסיליה יוכתו שיכו אותם האויבים וישברום וכל אתנניה שהם הבגדים והכלים היפים שהיו בבית הפסילים נתונים אליהם מעובדיהם שלא היו ראויים להוליך ישרפו באש, כי מפני שאנשי שומרון לא רצו להשלים ולהכנע לפניהם היה קצפם גם כן על יושביה ולחרפם ולגדפם יכו פסיליהם וישרפו מתנותיהם וכליהם, ואומרו וגם כל עצביהם פירשו המפרשים בתי העצבים כמו שתרגם יונתן, ויהיה אשים שממה שיהיו שוממים וחרבים מאין אדם. ולי נראה שקרא עצבים העגלים אשר עשה ירבעם מזהב ושאר העגלים שעשו בצלמם כדמותם מכסף כמו שביאר עמוס אשים שממה את שומרון מהם, ויהיה אומרו וכל עצביה כמו ומכל עצביה אשים שממה את שומרון הנזכר, ואמנם אומרו כי מאתנן זונה קבצה חוזר לשומרון כי היו מביאים שם לבתי הפסילים והעגלים ההם מאתנן זונה קבצה אותם שומרון ואמר זונה לעבודה זרה שכינה כל נביא בשם זונה, ועד אתנן זונה ישובו שהאשורים יקחו הכל ויוליכוהו לבתי אליליהם וכן תרגם יונתן ולות פלחי טעוותא יתמסרון.

זונה קבצה – הקו״ף בחירק וכ״כ הראב״ע ורד״ק בפי׳ ובשרשים שרש קבץ ושרש פתח והחירק תמורת שורק ומשפטו קבצה וכן כתב החכם רבי יונה בספר הרקמה והכי גרסינן בפ״ק דעכו״ם ובקהלת רבתי על פסוק כל הדברים יגעים והוצרכתי לכתוב זה מפני שראיתי בילקוט שנכתב קיבצה וגם במקרא ישנה נדפס קבצה בשלש נקודות ובמקרא אחרת קבצה בקמ״ץ הקוף וכולם טועים.

יכתו – מלשון כתיתה ושבירה.

אתנניה – מלשון אתנן.

עצביה – העכו״ם תקרא כן על כי מעצבת לב עובדיה קורא ואינו נענה.

יכתו – העכו״ם הבאים ישברו הפסילים לקחת לעצמם ציפוי הכסף והזהב אשר עליהם.

וכל אתנניה – הדורונות שנתנו לעכו״ם מכלים ומלבושים שלא יהיו ראוי להוליך עמהם ישרפו באש (ולפי שהעכו״ם נקראה בלשון המקרא בשם זונה לכן קרא הדורונו׳ אתנן שכן נקרא מתן הזונה).

וכל עצביה – ר״ל כל בתי העצבי׳.

כי מאתנן זונה קבצה – ר״ל העושר הנמצא בבתי הפסילים הנה נתקבץ ממה שהביאו להזונה אתנן ר״ל מהדורונו׳ שהביאו לעכו״ם.

ועד אתנן זונה ישובו – וכמו כן ישובו להיות אתנן ודורון לזונה ר״ל האויב יתנוה לדורון להעכו״ם שלו.

פסיליה, עצביה – העצבים היו אצלם במדרגה למטה מן הפסילים, כמ״ש פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום (ישעיהו מ״ח ה׳), שהפסל והמסכה היו אצלם המצוה והגוזר, והעצב עומד תחתיו לעשות את צוויים ולמלאות דבריהם, ולא תמצא שם עצבים בכל התורה, כי מעשיהם הותחל בארץ כנען ופלשתים בזמן מאוחר, וכשיכתו הפסילים ממילא העצבים אשר תחתיכם יהיו שממה, ועקר האתנן היו נותנים אל הפסל שהוא למעלה מן העצבים, לכן אמר שאתנניה שנותנים לפסילים ישרפו באש.

קבצה – מפעל הכבד, שומרון קבצה עשרה מאתנן זונה.

וכל פסיליה – הפסילים היו מעץ או אבן והיו נותנים להם אתנן ומתנות, ותחתיהם היו העצבים, וכשיוכתו הפסילים ישארו העצבים שממה, כי מאתנן זונה קבצה שומרון את כל עושרה, שלדעתה היה כל הצלחתם ע״י הע״ז, כמ״ש (הושע ב׳) אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי, ולכן ישובו עד אתנן זונה – יקח אותם מלך אשור כאלו ע״ז שלו נותנות אותם לו לאתנן. ר״ל על שומרון וחורבנה איני מצטער כלל, אחר שעבדו פסילים ועצבים וזנו מאחרי.

וכל אתנניה – תכשיטין שעל הפסילים שישראל בזנותם מאחרי ה׳ הביאו להם, ישרפו באש, וישארו שממה, שוללים מתכשיטיהן, כי שומרון קבצה בתוכה עושר רב מחמת עבודת האלילים שבתוכה, ועושרה יִתֹּם ככל עושר הקנוי לא ביושר, (החכם יח״ף ז״ל), וכן בירמיה י״ז י״א, עשה עשר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו; או ממש בבוא האויבים עליה יטלו לעצמם תכשיטי האלילים ויתנום אתנן לנשים המזנות עמהם, (החכם הנ״ל בשם שד״ל); וא״כ ישרפו באש לאו דוקא והוא משל כאומר בעשן יכלו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון