Mikhah 1 – מיכה א‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲשַׁוֵי שֹׁמְרוֹן לְיַגְרֵי חַקְלָן בֵּית צָדוּת מַצְבַת כְּרַם וְאֶרְמֵי לְחֵילָתָא אַבְנָהָא וְאַיְשָׁהָא אֶגְלֵי.

לעי השדה – ליגרי חקלן, לשון גלים, כמו יגר שהדותא (בראשית ל״א:מ״ז).

והגרתי לגי אבניה – והסחבתי, כמו המוגרים במורד (מיכה א׳:ד׳).

into a heap in the field Heb. לְעִי הַשָּׂדֶה. Jonathan renders: לִדְגוֹרִין דְּחַקְלָא, an expression of heaps. Cf. "יְגַר שַׂהֲדוּתָא, the heap of the testimony" (Bereshit 31:47).

and I will cast its stones down into the valley Heb. וְהִגַּרְתִּי, and I will drag, similar to "poured down (מֻגָּרִים) a steep place" (verse 4).

ושמתי שומרון לעי השדה למטעי כרם^א – וכן הוא אומר: כשנתקללה שומרון^ב נתברכו שכיניה (בבלי ברכות נ״ח.), שהשכנים היו נוטעין בשומרון כרמים. זהו לפי מדרשו. אבל לפי פשוטו אינו אלא^ג לשון קללה ממש, שלא נתיישבה עוד, והיתה חריבה, לכך נוטעים בה כרמים. אבל אם סבורין ליישבה ולשבת בה לא יניחו לשום אדם לנטוע בה כרמים.

והגרתי לגי אבניה – כל בניינה אסחוב לגיא, לעמק.

ויסודיה אגלה – שתהא חריבה.

א. כן בכ״י פירנצה III.8, פריס 162 בגיליון. בכ״י ברסלאו 104, לוצקי 777 חסר: ״ושמתי... למטעי כרם״

ב. כן בכ״י לוצקי 777, פריס 162, פרמא 2994. בכ״י ברסלאו 104: ״צור״.

ג. כן בכ״י פריס 162. בכ״י ברסלאו 104, לוצקי 777, פרמא 2994, מודינה 6, פירנצה II.24, פירנצה III.8 חסר: ״אלא״.

והגרתי – תרגומו: ואירמי, כמו: מוגרים (מיכה א׳:ד׳) שאמר למעלה.

ושמתי – על יד אשור.

לעי – כמו: לעיים (תהלים ע״ט:א׳), חפירות.

למטעי כרם – שלא תשב.

והגרתי – לארץ אבני חומותיה, שלא יראו עוד כי הבניין יהרס.

ויסודיה^א אגלה – עד שלא יהיה ניכר מקום שומרון.

א. כן בדפוסים. בכ״י לונדון 24896, וטיקן 75: ויסודותיה.

לעי השדה – לגריפת כיבוד שדה שאין בה ישוב.

והגרתי לגיא אבניה – כמים מגרים.

ושמתי – ומה שאמר בספר מלכים כי מלך אשור לכד את ארץ ישראל והושיב בה העם אשר הביא מתוכה לא אמר אלא וישב אותם בערי שמרון לא (מלכים ב י״ז:כ״ד) אמר בשמרון כי שמרון החריבה מלך אשור והפיל חומותיה וכל בנין אשר בה כמו שנבא זה הנביא ואמר ושמתי שמרון לעי השדה ושמתי והגרתי ע״י מלך אשור שהוא יעשה זה ברצוני שאני אעורר רוחו בזה כמו שאמר ויער י״י אלהי ישראל את רוח פול מלך אשור וגו׳ (דברי הימים א ה׳:כ״ו).

לעי השדה – לגלי השדה כתרגום ליגרי חקלא וכן תרגום והיתה בבל לגלים (ירמיהו נ״א:ל״ז) ליגרים כי הבנין החרב הוא גל אבנים.

למטעי כרם – לפי ששמרון הוא הר והכרמים בהרים טובים אמר שלא תהיה בנוייה עוד שמרון אלא יטעו בה כרמים.

והגרתי לגי אבניה – כי היתה הר וכשיהרסו בנינה יגירו אבני הבנין מן ההר אל הגי.

ויסודיה אגלה – שיעורו הבנין עד היסוד.

ויסדיה אגלה – כי היסודות מן הקיר לעולם נסתרים תחת הקרקע, וכאשר ישחיתו הקיר יוציאו היסודות מתחת הקרקע להפלגת ההשחתה.

וזכר שלהיות שומרון התחלת הפשע בכל יעקב לכן הקב״ה מעניש ראשונה לשומרון ועליו אמר ושמתי שומרון לעי השדה למטעי כרם שיבא מלך אשור ויחריבה ויהרוס בתיה וחומותיה באופן שלא תושב עוד אבל תשאר לעי השדה ולנטוע כרמים, כי להיות שומרון הר יטעו בה כרמים מפני שהכרמים הטובים הם אשר יטעו בהר וכשיהרסו בניני שומרון יגירו וישליכו אבני הבנין מן ההר אל הגי ואף היסודות יגלו ויסירו משם האבנים כי יערו הבנין כולו עד היסוד בה, והנה יחס הש״י כל זה לעצמו ושמתי והגרתי אגלה עם היות שהאשורים עשוהו לפי שהיה הכל בגזרתו, ואל תקשה על זה ממה שאמר בספר מלכים כי מלך אשור כשלכד את ארץ ישראל הוציא עמים מארצו והושיב אותם בערי שומרון כי הנה לא אמר הכתוב שהושיבם בשומרון כ״א בערי שמרון לפי ששומרון המדינה החריבה והפיל חומותיה וכל הבתים אשר בה מפני כעסו עליהם שצר אותם שלש שנים וכמו שנבא זה הנביא ושמתי שמרון לעי השדה וגו׳ ובשאר הערים הושיב את עמו.

לעי – ענין תל וגל כמו שמו את ירושלים לעיים (תהלים ע״ט:א׳).

למטעי – מלשון נטיעה.

והגרתי – ענין הזלה ושפיכה ואמר בלשון שאלה על ההפלה.

לגי – לעמק.

ושמתי שומרון – על כי היא היתה סבה לפשע יעקב לכן תחרב ותהיה מלאה גלי אבנים מהפלת הבתים כדרך השדה המלאה עיים שאין מי עוסק להשוות העיים הנעשים שם ולכן היא מלאה מהם.

למטעי כרם – תהיה מקום מוכן לטעת שם כרמים כי שומרון עמדה בהר מקום הנאות על הכרמים.

והגרתי – אפיל אבניה אל הגי וגם היסודות שבתוך הקרקע אגלה אותם כי יוציאום ממקומם מה שהיו נסתרים בתוך הקרקע.

לעי – שרשו עיה ותרגומו ליגרי חקלן, ועל והיתה בבל לגלים, תרגם ליגרון, וכן והיתה מעי מפלה (ישעיהו נ״ז).

והגרתי – דבר הנשפך למורד, כמו כמים מוגרים במורד, כי שומרון עמדה בהר ושפכו אבני החורבות אל הגיא שסביבה.

ושמתי – זה מוסב עמ״ש ויהי ה׳ בכם לעד, שה׳ מתרה בם ואומר אני בעצמי אשים שומרון לעי השדה כי יפלו הבתים ויחרבו, ואח״ז אשים אותה למטעי כרם – ואז והגרתי לגי אבניה – שנוטעי כרמים יסקלו האבנים ויפנו את העיים שנשארו ממפולת הבתים עד שגם יסודיה אגלה כי יפנו גם אבני היסודות כדי שיהיה ראוי למטעי כרמים.

לעי – תלי אבנים, וכן עיי העברים בארץ מואב (פרשת חקת).

למטעי כרם – שומרון היתה בנויה על הר (מלכים א ט״ז:כ״ד), וארץ הרים הגונה לכרמים; ואחר שנטעו על חרבותיה כרמים, לא בנקלה ישובו ויבנוה מחדש; וכן נבא מיכה גם על ירושלים (ירמיהו כ״ו:כ״ח) בימי חזקיה, והיא, היא נבואה זו שלפנינו, ונאמרה לפני גלות עשרת השבטים והתישב הכותים בערי שומרון בשנת שש לחזקיה (מלכים ב י״ח:י׳).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון