×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ג) אִם⁠־יוֹלִ֣יד אִ֣ישׁ מֵאָ֡ה וְשָׁנִים֩ רַבּ֨וֹת יִֽחְיֶ֜ה וְרַ֣ב׀ שֶׁיִּהְי֣וּ יְמֵֽי⁠־שָׁנָ֗יו וְנַפְשׁוֹ֙ לֹא⁠־תִשְׂבַּ֣ע מִן⁠־הַטּוֹבָ֔ה וְגַם⁠־קְבוּרָ֖ה לֹא⁠־הָ֣יְתָה לּ֑וֹ אָמַ֕רְתִּי ט֥וֹב מִמֶּ֖נּוּ הַנָּֽפֶל׃
If a man fathers a hundred children, and lives many years, so that the days of his years are many, but his soul is not filled with good, and moreover he has no burial, I say, that a miscarriage is better than he;
תרגום כתוביםקהלת רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובר״י קראאבן עזראפסאודו-רש״יפירוש מחכמי צרפתר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתעקדת יצחקר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
אִין יוֹלִיד גְּבַר מְאָה בְּנִין וּשְׁנִין סַגִּיאִין יֵיחֵי וּבְשָׁלְטָנוּתָא וְרַבָּנוּתָא הוּא דִי יהוֹן יוֹמֵי שְׁנוֹהִי וְנַפְשֵׁיהּ לָא שָׂבְעַת מִן טַבְתָא דַּהֲוָת לֵיהּ עַל דִי רְחִים עַל עָתְרֵיהּ וְלָא קְנָא מִנֵּיהּ שְׁמָא טָבָא אַף בֵּית קְבוּרְתָא לָא הֲוָת מְזַמְּנָא לֵיהּ אֲמָרִית אֲנָא בְּמֵימְרִי דְּטָב מִנֵּיהּ שְׁלִילָא דְּלָא חֲזָא עַלְמָא הָדֵין.
אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה – זֶה קַיִן שֶׁהוֹלִיד מֵאָה בָנִים. וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה, שֶׁחָיָה שָׁנִים הַרְבֵּה. וְרַב שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי שָׁנָיו, שֶׁלֹא שָׂבַע נַפְשׁוֹ מִמָּמוֹנוֹ וְלֹא שָׂבַע מִטּוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ, שֶׁהָיָה תָּלוּי בְּרִפְיוֹן וּבָא הַמַּבּוּל וּשְׁטָפוֹ, דִּכְתִיב: וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם (בראשית ז׳:כ״ג), מַהוּ הַיְקוּם, קִיּוּמָא. רַבִּי בּוֹן אָמַר אוֹקוּמֵינֵי. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר הַיְקוּם הוּא הַמָּמוֹן שֶׁמַּעֲמִיד רַגְלָיו שֶׁל בְּעָלָיו. רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר הַיְקוּם זֶה קַיִן, שֶׁנִּשְׁטַף. טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל, זֶה הֶבֶל אָחִיו.
דָּבָר אַחֵר: אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה – זֶה אַחְאָב שֶׁהוֹלִיד מֵאָה בָּנִים.
אָמַר רַבִּי אַחָא וְהָכְתִיב: וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים בְּשֹׁמְרוֹן (מלכים ב י׳:א׳), אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא כְּשֵׁם שֶׁהָיָה לוֹ שִׁבְעִים בָּנִים בְּשׁוֹמְרוֹן כָּךְ הָיָה לוֹ שִׁבְעִים בָּנִים בְּיִזְרְעֶאל, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי פַּלְטֵרִיּוֹת, אַחַת לַקַּיִץ וְאַחַת לַחֹרֶף, דִּכְתִיב: וְהִכֵּיתִי בֵּית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ (עמוס ג׳:ט״ו). וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר תְּרֵי לְקַיְיטָא וְתַרְתֵּי אוֹחְרָנַיְיתָא לְסִיתְוָא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן (עמוס ג׳:ט״ו). רַבָּנָן אָמְרֵי שִׁשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְסָפוּ בָּתִּים רַבִּים (עמוס ג׳:ט״ו). וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה, שֶׁחָיָה שָׁנִים רַבּוֹת. וְנַפְשׁוֹ לֹא תִשְׂבַּע מִן הַטּוֹבָה מִמָּמוֹנוֹ. וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לוֹ, דִּכְתִיב: בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים וגו׳ (מלכים א כ״א:י״ט). טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל, זֶה נִפְלָהּ שֶׁל זוֹנָה.
אם יוליד איש מאה – זה קין שהוליד מאה בנים. ושנים רבות יחיה. שהיה תלוי באותה דופן של אותה תיבה ובא מבול ושטפו דכתיב וימח את כל היקום (בראשית ז׳:כ״ג). ר׳ אבא אמר קיומיה אבא אוקימנא.
אמרתי טוב ממנו [הנפל] – זה הבל.
ד״א אם יוליד איש מאה – זה אחאב שהוליד מאה בנים.
ושנים רבות יחיה – שחיה שנים הרבה.
ונפשו לא תשבע מן הטובה – שלא שבע נפשו מממונו.
גם קבורה לא היתה לו – שאכלו אותו חיה ועוף. אמרתי טוב ממנו הנפל. זו נפל של זונה.
ד״א אם יוליד איש – זה המן.
אם יוליד איש מאה – זה קין שהוליד מאה בנים.
ושנים רבות יחיה – שהיה תלוי ברפיון עד שבא מבול ושטפו.
טוב ממנו הנפל – זה הבל.
דבר אחר: אם יוליד איש מאה – זה אחאב שהוליד מאה בנים ושנים רבות שלא חיה שנים רבות.
ונפשו לא תשבע מן הטובה – שלא שבעה נפשו מממונו, וגם קבורה לא היה לו שאכלוהו חיה ועוף, טוב ממנו הנפל זה נפלה של זונה. ד״א אם יוליד איש וגו׳ זה המן.
ואן אולד אמר מאיהֵ ולדא מת׳לא, ועאש סנינא כת׳ירה, ומע כת׳רתהא לא תשבע נפסה מן אלנעמה, ולא כאנת לה מקברהֵ דפן, קלת, אן אלסקט אפצ׳ל מנה.
וגם אם יוליד איש מאה ילדים דרך משל ויחיה שנים רבות, ועם זאת שיהיו שנים רבות בחייו. (ועם כל זאת) אין נפשו שבעה מהשפע. וגם לא היתה לו קבורה שיקבר בה, אמרתי שהנפל יותר טוב ממנו.
אם יוליד איש מאה בנים — למשל, וחי שנים רבות, ועל אף רבוים לא תשבע נפשו מן הטובה.
אם יוליד איש מאה – בנים.
ורב שיהיו ימי שניוורב – לשון דיי, דֵי כל טובה יהיו לו ימי שניו.⁠א
ונפשו לא תשבע – מאותה הטובה שאינו שמח בחלקו להתקרר רוחו במה שבידו.
וגם קבורה לא היתה לו – פעמים שנהרג וכלבים אוכלין אותו.
וכל הדברים האלה נמצאו באחאב: שהוליד בנים הרבה, והיה חומד של אחרים ולא מצא קורת רוח בממונו, וכלבים אכלוהו.
טוב ממנו נפלב – של אשה.
א. כן בכ״י לוצקי 778. בכ״י לייפציג 1: ״ורב – לשון דיי, דֵי כל טובה. ורב שיהיו ימי שניו – ורב הון וכל טוב יהיו ימי שניו לו״, ובדומה בכ״י מינכן 5.
ב. כן בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, מינכן 5. בכ״י אוקספורד 165, לונדון 27298, וכן בפסוק: ״הנפל״.
If a man begets a hundred [children] – Children.⁠1
So that the days of his years are many – (and much wealth and all goodness during the days of his life) His; וְרַב is an expression meaning "sufficient,⁠" [i.e.,] a sufficient [=וְרַב degree of all goodness.⁠2
And his soul is not sated – From that goodness, for he is not happy with his portion, to be satisfied with what is his.⁠3
And moreover he has no burial – Sometimes he is slain, and dogs devour him. All these happened to Achav, he begot many children, and he had great wealth, but he coveted [the property of] others and was not satisfied with his wealth, and [after he was killed] dogs devoured him.⁠4
Better off than he is the stillborn child – [The stillborn] of a woman, for the stillborn came in vanity and went, he neither saw good nor desired it; so he does not need to be distressed.
1. "A hundred" is figuratively speaking, it is an expression used to denote "many.⁠" (Ibn Ezra)
2. Alternatively, ורב means "and honorable" (Metzudat David). Or, "the length of his life is greater [=ורב] than the average.⁠" (Ibn Ezra)
3. According to the Midrash, this phrase refers to the soul which comes from Above and is not sated with physical pleasures. Rather, its needs are spiritual, e.g., studying Torah, performing mitzvos and doing good deeds.
4. According to the Midrash, only Achav's blood was not buried, as Scripture states in I Melochim 22:38, "the dogs licked it up,⁠" but his body was buried in Shomron [Ibid. (37)]. Alternatively, he did not have a proper burial, e.g., he was buried without burial shrouds (Ibn Ezra). Or, he was involved and focused on accumulating wealth to such a degree that one might think he would live forever and need "no burial.⁠" (Ateres Shemuel)
אם יוליד איש ק׳ בנים ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו – בעושר ובכבוד ובכל זאת לא זכה לשבוע נפשו מן הטובה. וגם קבורה לא היתה לו שרצחוהו מפני הממו אמרתי טוב ממנו הנפל נוח לו שלא נברא לעול כמו אחאב שהיו לו ע׳ בנים בשמרון חוץ מירושלים ומיזרעאל וחיה הרבה שנים ועושר וכבוד היה לו. ונפשו לא תשבע מן הטובה שהרי חמד הכרם מנבות היזרעאלי וגם קבורה לא היתה לו כענין שנאמר במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבו היזרעאלי יאכלו הכלבים את דמך גם אתה.
אם יוליד איש מאה ורב שיהיו ימי שניו – עד שיאמר דיי לי ימים ושנים.
וגם קבורה לא היתה לו – שנהרג, וחיה רעה אכלתהו, או שנטבע בים.
אמרתי טוב ממנו מי שלא חיה אפילו יום אחד, כמו שמפרש: טוב ממנו הנפל.
אם יוליד – אם יוליד בנים רבים, ודרך לשון הקדש לזכור עשרה ומאה ואלף בעבור היותם כלל בחשבון. הלא תראה כי בהשלמת העשרה תחל באחד. גם יזכרו שבעה ובמקומו אפרשנו.
ושנים רבות יחיה – עד שֶיהיה ישיש.
ורב שיהיו ימי שניו – ממנהג העולם.
וגם קבורה – התכריכים שיקבר בהם המת.
והנפל – הוא נפל אשת (תהלים נ״ח:ט׳).
IF A MAN BEGET A HUNDRED CHILDREN. If a man beget many children.⁠1 It is the style of the holy tongue to employ ten, a hundred, and a thousand [to illustrate a point] because these numerals conclude a set of numbers.⁠2
Don't you see that after the number ten is reached,⁠3 we begin with one.⁠4 The same applies to the number 7 (11:2).⁠5 I will explain it in its place.
AND LIVE MANY YEARS. And reach old age.
SO THAT THE DAYS OF HIS YEARS ARE MANY. His days are more than the normal lifespan.
AND MOREOVER HE HAVE NO BURIAL. [He does not have] shrouds in which the dead are buried.⁠6
AN UNTIMELY BIRTH. Nefel (untimely birth) refers to the product of a woman's miscarriage.⁠7
1. In other words, the numbers ten, a hundred and a thousand are not always to be taken literally
2. Kohelet employs the number ten, because ten is the end of the ones. One hundred concludes the tens. One thousand concludes the hundreds. Ten may stand for many ones, a hundred for many tens, and a thousand for many hundreds.
3. Literally, completed.
4. Ten concludes the ones. Eleven is 10+1, 12 is 10+2. There are no new singular numbers.
5. It, too, is not always to be taken literally.
6. Ibn Ezra renders kevurah (burial) as "shrouds.” Ibn Ezra does so because he probably believed that an unburied body was unheard of in Jewish society and thus would not serve to illustrate his point.
7. Literally, the word nefel is related to the word nafal (fell). Nefel might have been taken to refer to someone who falls; that is, who fails. Hence, Ibn Ezra's comment that it refers to an untimely birth.
טוב ממנו הנפל – שהרי לא ראה לא טובה ולא רעה.
ונפשו לא תשבע – לא רצה ליה⁠[נו]⁠ת אלא לאסוף ולכנוס.
וגם קבור⁠[ה] – יש מהם שנוטל1 ממונם בעיניין רע שנהרגו ולא ניתנו לקבורה כמנהג ה⁠[ל]⁠יסטים שמרצחין בשביל ממון ומשליכים ההרוג ביערים סחוב וה⁠[ש]⁠לך (ירמיהו כ״ב:י״ט), טוב ממנו הנפל.⁠א
1. יש לנקד את האות נו״ן בשורוק.
א. כן בפסוק. בכ״י: הנופל.
אם יוליד איש מאה הכוונה מאה בנים, וזוהי שיטה לציון ריבוי, לא מספר מדויק.
ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ויהיה מספר שנות חייו רב ככל שיהיה.
ונפשו לא תשבע מן הטובה כלומר הוא היה עני וחסר כל ומתאווה לכל דבר.
וגם קבורה לא היתה לו הכוונה היא לקבורה טובה, כלומר הוא לא זכה לכבוד לא בחייו ולא במותו, או שבמילה ״קבורה״ הכוונה היא לתכריכים ולהספד.
אמרתי טוב ממנו הנפל כמו שאמר קודם לכן ״וטוב משניהם את אשר עדן לא היה״ (קהלת ד:ג). המילה ״רב״ במקרא יש לה ארבע משמעויות. האחת היא לשון ריבוי. השנייה היא לשון גדולה, שהרי ״רב״ הוא התרגום הארמי של המילה העברית ״גדול״, וגדול בעברית בא במשמעות של גודל הגוף ובמשמעות של רוממות המעלה ובמשמעות של מספר גדול, כמו ״גדול ורב״ (דברים ב:י). ״רב״ בא במשמעות של ריבוי גם בפסוק ״לרב תרבה את נחלתו״ (במדבר כו:נד) ובפסוק ״ורב שיהיו ימי חייו״. כשמופיעות שתי המשמעויות האלה המילה היא מגזרת הכפולים. המשמעות השלישית היא משמעות של סכסוך ״הוי רב את יוצרו״ (ישעיהו מה:ט) מעניין ריב, מגזרת עו״י. המשמעות השלישית היא מגזרת לו״י מלשון ״רבה קשת״ (בראשית כא:כ), ״וברקים רב ויהומם״ (תהלים יח:טו), שכן הוא כמו ״וישלח חצים ויפיצם״ (שם). אחרים אומרים שגם זה מגזרת הכפולים, כמו ״השמיעו אל בבל רבים״ (ירמיהו נ:כט). דוגמא למשמעות זו של גדולה ורוממות היא ״קרית מלך רב״ (תהלים מח:ג), שהכוונה בכך לדויד. ישנם גם דוגמאות בריבוי ״ורבי המלך״ (ירמיהו מא:א) ״רבים ונכבדים״ (במדבר כב:טו), ובנקבה ״רבה״, ״ורבה היא על כל האדם״ (קהלת ו:א).
אמר אם יוליד – יראה כל זה איננו שוה לי שאם יוליד איש ק׳ בנים ויחיה שנים רבות. או יראה שיוליד איש ק׳ מן השנים ואחרי הולידו כל תולדותיו יחיה שנים רבות כמו שסופר בתורה (בראשית ה׳) מן הדורות הראשונים גם כי הימים ההם יהיו רבים יראה שהעסקים אשר יתעסק בהם בשנים הללו יהיו רבים ונכבדים עד שלחשיבותם יורגשו הרבה הימים אשר בשניו ויראו הרבה לרוב. הפך מה שאמר (בראשית מ״ז) ימי שני מגורי מעט ורעים. ועכ״ז כיון שנפשו לא תשבע מן הטובה והוא החלק השכלי אשר ידובר בו גם קבורה לא היתה לו כי חלקי החמר כבר נשאר בהם דבר שיזכה לקבורה אחר המות. אבל זה החלק השכלי אם הוא בלתי משתדל להתעצם בעצמו לא ישאר ממנו דבר לא למעלה שידבק בשכלים ולא למטה שילין בקברים ולזה סיים טוב ממנו הנפל כי כבר זכה לקבורה.
אם יוליד איש מאה. ואמרתי שהתכלית המושג בזה העושר אשר לא יזכה זה העשיר ליהנות בו לא לחיי עולם ולא לחיי שעה, הוא תכלית גרוע מאד1, כי אמנם ׳אם יוליד איש מאה׳, ובכן יזכה לבנים, ושנים רבות יחיה - ועם זה יזכה לאורך ימים, ורב שיהיו ימי שניו, גם שיספיק זה בעיניו וישמח בו2, באופן שאורך ימיו עם הבנים יהיו אצלו ובעיניו ׳ימי שני חיים׳ אף על פי שיהיו חיי צער3, ונפשו לא תשבע מן הטובה - שלא תשיג בה נפשו שום תקות אישור נצחי שתשמח בה4, וגם קבורה לא היתה לו - שלא מת עדיין, ובאופן זה אינו לא מן המתים ולא מן החיים5, אבל מאריך ׳ימי צער׳ שאינם ׳ימי חיים׳6, אמרתי טוב ממנו הנפל - שלא הצטער כלל7:
1. בפסוק הקודם אמר שהוא לא רק ׳הבל׳ שהוא תכלית רע, אלא גם ׳חולי רע׳ בגלל שנאת הקרובים שהוא גורם, נמצא שתכלית העושר במקרה זה גרוע ביותר. אך כאן בא לבאר שאף כאשר יהנה האדם מהונו כפי שרצה, גם אז אין הנאה זו שווה כלום ביחס לקנייני הנצח שזנח, וכל ביאתו לעולם היתה לשווא.
2. ׳רב׳ לשון די (רש״י), ומיישב בזה את הכפילות ׳ושנים רבות יחיה – ורב שיהיו שני חייו׳, שמלבד שהגיע לזקנה, גם בעיניו שנותיו רבות, וראה אבע״ז שפירש ׳ורב שיהיו ימי שניו׳ – ממנהג העולם.
3. ׳כי הימים אשר בהם יהיה האדם בצרה לא יקראו ימי שני חיים׳ (לשון רבינו בבראשית מז ח-ט), וכמו שהזכיר רבינו לעיל (ה יט), אך לאדם זה יספיק מה שיש לו וישמח בו, למרות שבכל שנותיו עמל והצטער להשיג מותרות וקניינים גשמיים.
4. שלא השתמש כלל באותה ה׳טובה׳ גשמית להשביע אף את נפשו ולקנות עבורה קנייני נצח שתוכל לשמוח בהם בעולם הבא, וכמו שכתב רבינו לעיל (ד ח) שהטובה היחידה האמיתית היא השלמת הנפש השכלית.
5. לשון התנא דבי אליהו (סדר אליהו רבה ז׳) על החולה.
6. להלן (ט ט-י) כתב רבינו שימי הזקנה נקראו ׳ימי הרעה׳, על דרך ׳וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה׳ (להלן יב א), והיינו כי אחרי שכבר חי ׳שנים רבות׳ ולא השיג שום קניין נצחי בחייו, ועכשיו הוא זקן וכבר אינו נהנה מן החיים, רק מצטער בהם, נמצא שהרי הוא כמת הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית, אלא שגם קבורה לא ניתן לו, והוא ממשיך לסבול.
7. שכל מה שנהנה האיש הזה מן העולם הזה אינו שווה מול הצער שמצטער בו עכשיו שהוא כמת מהלך, ולכן היה עדיף שלא יהנה ושלא יסבול, כמו הנפל שלא בא לעולם, וכמו שיבאר.
ורב – גדול רוצה לומר מכובד.
הנפל – כן יקרא הנולד מת.
מאה – רוצה לומר מאה בנים המשמח לב מולידם.
ורב וגו׳ – בגודל ובכבוד אשר יהיו ימי שניו.
ונפשו – אבל נפשו לא שבעה מן הטובה, כי לא מילא תאותה בשום דבר.
לא היתה לו – כי חית השדה אכלוהו.
טוב ממנו – מי שאירע לו כאלה, נפל האשה טוב ממנו.
מאה – בנים ובני בנים הרבה.
תשבע – תהנה.
אם יוליד איש מאה – זה קין שהוליד מאה בנים,⁠1 ושנים רבות יחיה שחיה שנים הרבה2 ונפשו לא תשבע מן הטובה – שלא שבע נפשו מממונו ולא שבע מטובו של עולם3 וגם קבורה לא היתה לו – שהיה תלוי ברפיון ובא המבול ושטפו4 וטוב ממנו הנפל – זה הבל אחיו.⁠5 (מ״ר)
אם יוליד איש מאה – דבר אחר אם יוליד איש מאה – זה אחאב שהוליד מאה בנים6 ושנים רבות יהיה – שחיה שנים רבות, ונפשו לא תשבע מן הטובה – מממונו,⁠7 וגם קבורה לא היתה לו – דכתיב (מלכים א כ״א) במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבת ילקקו את דמך, טוב ממנו הנפל – זה נבת היזרעאלי,⁠8 כי בהבל בא – בלא תורה ובלא מעשים טובים. (שם)
1. ר״ל הרבה בנים מאד לפי אורך שניו שהיה חי כבסמוך.
2. כי כפי המבואר בסמוך נשטף במבול, והמבול היה בשנת אלף ותרנ״ו ליצירה, ואדם חי תתק״ל שנה, נמצא שלקין הוסיפו תשכ״ו שנה.
3. מפני שהיה נע ונד בארץ.
4. עיין במ״ר בראשית פרשה כ״ב למד זה מפסוק, והלשון תלוי ברפיון ענינו שלא נגמר דינו, וכעין הלשון בר״ה ט״ז ב׳ בינונים תלוים ועומדים.
5. כלומר זה שנפל הרוג וקבורה היתה לו.
6. ואע״פ דכתיב (מלכים ב י׳) ולאחאב שבעים בנים בשומרת, אך זהו בשומרון לבד, וכנגד זה היו לו שבעים בנים ביזרעאל, ותפס המספר מאה ע״ש הרבוי הנפרז, וכמו בהוריות ג׳ ב׳ מאה שישבו להורות.
7. שחשק גם לכרם נבת היזרעאלי.
8. שנפל הרוג ובא לקבורה.
אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה1 בנים2 המשמחים את לב מולידם3, וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה עד שיהיה יָשִׁישׁ4, וְרַב – ומרובות5 שֶׁיִּהְיוּ – יהיו6 יְמֵי שָׁנָיו – שנותיו ויזדקן יותר מהנהוג בעולם7 עד שיאמר די לי ימים ושנים8, וְלמרות זאת נַפְשׁוֹ לֹא תִשְׂבַּע מִן הַטּוֹבָה שאסף וכנס9, כי לא מילא תאוותו בשום דבר10 משום שאינו שמח בחלקו11, והוא לא זכה לכבוד בחייו12 וְגַם קְבוּרָה13 לֹא הָיְתָה היתה לּוֹ במותו ומת מיתה משונה14, אָמַרְתִּי על מי שאירע לו כאלה כי15 טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל של האישה16 אשר לא ראה אור ולא נולד חי17 ולא ראה טובה ולא נתאווה לה ואין לו על מה להצטער18:
1. לאו דוקא מאה, אלא מספר מרובה, וכן דרך לשון הקודש להשתמש במספר כולל, ר׳ תנחום הירושלמי, אבן עזרא.
2. רש״י.
3. מצודת דוד.
4. אבן עזרא.
5. רלב״ג, עקדת יצחק.
6. רלב״ג, עקדת יצחק.
7. אבן עזרא.
8. ר״י קרא.
9. רלב״ג.
10. מצודת דוד.
11. רש״י.
12. ר׳ תנחום הירושלמי.
13. אבן עזרא ביאר תכריכים.
14. כגון שחיה רעה אכלתהו, או שנטבע בים, ר״י קרא, מצודת דוד. וכל המתואר בפסוק זה הוא כמו שקרה אצל אחאב שהוליד בנים הרבה, והיה חומד של אחרים ולא מצא קורת רוח בממונו, ולא היתה לו קבורה אלא הכלבים אכלוהו, מדרש רבה, רש״י. ועוד דרשו, ״אם יוליד איש מאה״ זה קין שהוליד מאה בנים, ״ושנים רבות יחיה״ שחי שנים הרבה, ״ורב שיהיו ימי שניו״ שלא שבעה נפשו מממונו ולא שבע מטובו של עולם, ״וגם קבורה לא היתה לו״ שהיה תלוי ברפיון ובא המבול ושטפו, ״טוב ממנו הנפל״ זה הבל אחיו, מדרש רבה, ילקוט שמעוני. דבר אחר, זה המן הרשע, ילקוט שמעוני.
15. מצודת דוד.
16. רש״י, אבן עזרא, מצודת דוד.
17. רשב״ם.
18. רש״י.
תרגום כתוביםקהלת רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובר״י קראאבן עזראפסאודו-רש״יפירוש מחכמי צרפתר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתעקדת יצחקר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144