×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ב) כִּ֛י בָּ֥א הַחֲל֖וֹם בְּרֹ֣ב עִנְיָ֑ן וְק֥וֹל כְּסִ֖יל בְּרֹ֥ב דְּבָרִֽים׃
For as a dream comes with a multitude of cares, so a fool's speech with a multitude of words.
תרגום כתוביםקהלת רבהרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראפסאודו-רש״יפירוש מחכמי צרפתר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״ג ביאור הפרשהעקדת יצחקר״ע ספורנומצודת דודשד״להואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
אֲרוּם הֵיכִמָא דְּאָתֵי חֶלְמָא עַל הִרְהוּרֵי לִבָּא בִּסְגִיאוּת [גַוְונָן] קָל שָׁטְיָא [כְּדֵין] בִּסְגִיאוּת פִּתְגָמִין בְּטֵילִין.

פרשה ה

כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן – כָּל חֲבָלִים וְיִסּוּרִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דּוֹר הַמַּבּוּל בְּרֹב עִנְיַן רָע שֶׁהָיָה בְּיָדָם. וְקוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים, בְּרֹב דְּבָרִים שֶׁהוֹצִיאוּ מִפִּיהֶם וְאָמְרוּ: מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וגו׳ (איוב כ״א:ט״ו).
דָּבָר אַחֵר: כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן – כָּל חֲבָלִים וְיִסּוּרִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דּוֹר הַפְלָגָה בְּרֹב עִנְיַן רָע שֶׁהָיָה בְּיָדָם. וְקוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים, שֶׁאָמְרוּ: וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם וגו׳ (בראשית י״א:ד׳).
דָּבָר אַחֵר: כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן – כָּל חֲבָלִים וְיִסּוּרִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַסְּדוֹמִיִּים בְּרֹב עִנְיַן רָע שֶׁהָיָה בְּיָדָם. וְקוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים, שֶׁאָמְרוּ נְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵינוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ (איוב ל״ט:ט״ו).
דָּבָר אַחֵר: כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן – כָּל חֲבָלִים וְיִסּוּרִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּרֹב עִנְיַן רָע שֶׁהָיָה בְּיָדָם. וְקוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים, שֶׁאָמְרוּ: מִי ה׳ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ וגו׳ (שמות ה׳:ב׳).
דָּבָר אַחֵר: כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן – כָּל חֲבָלִים וְיִסּוּרִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל סִיסְרָא בְּרֹב עִנְיַן רָע שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ. וְקוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳ (שופטים ד׳:ג׳).
דָּבָר אַחֵר: כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן – כָּל חֲבָלִים וְיִסּוּרִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל סַנְחֵרִיב בְּרֹב עִנְיַן רָע שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ. וְקוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים, שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף, שֶׁנֶּאֱמַר: מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם וגו׳ (ישעיהו ל״ו:כ׳).
דָּבָר אַחֵר: כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן – כָּל חֲבָלִים וְיִסּוּרִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין בְּרֹב עִנְיַן רָע שֶׁבְּיָדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּחֲשׁוּ בַּה׳ (ירמיהו ה׳:י״ב).
דָּבָר אַחֵר: כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן – כָּל חֲבָלִים וְיִסּוּרִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל נְבוּכַדְנֶצַר עַל שֶׁאָמַר: וּמַן הוּא אֱלָהּ דִּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָי (דניאל ג׳:ט״ו).
דָּבָר אַחֵר: כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן – כָּל חֲבָלִים וְיִסּוּרִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בֵּלְשַׁצַּר בְּרֹב עִנְיַן רָע שֶׁבְּיָדוֹ, דִּכְתִיב: אִשְׁתִּיו חַמְרָא וְשַׁבַּחוּ לֵאלָהֵי דַהֲבָא וְכַסְפָּא וגו׳ (דניאל ה׳:ד׳), וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּפַרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וגו׳ (בראשית מ״א:א׳), אָמַר פַּרְעֹה מִי מִתְקַיֵּם עַל מִי, אֲנִי עַל אֱלֹהַי אוֹ אֱלֹהַי עָלַי, לָא אֲנָא מִתְקַיֵּם עַל אֱלֹהַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בַּאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן, כָּל הַלַּיְלָה הָיָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ רוֹאֶה הָמָן עַל גַּבָּיו עוֹמֵד וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וּמַעֲבִיר פּוּרְפְּרִין מֵעָלָיו, וְכִתְרוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ, וּמְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, וַהֲוָה מִתְעַר וַאֲמַר מָה חֶלְמָאָה דֵּין חֶיזְוָוא הוּא דֵין, עַד הֵיכָן עַד דַּאֲתָא צַפְרָא, אָמַר הַמֶּלֶךְ: מִי בֶחָצֵר (אסתר ו׳:ד׳), אָמְרוּ לוֹ: הִנֵּה הָמָן עֹמֵד בֶּחָצֵר, אֲמַר הָא חֶילְמָא. כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן. וְהָמָן בָּא לַחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה לֵאמֹר לַמֶּלֶךְ לִתְלוֹת אֶת מָרְדְּכַי עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ, וְלַחֲבֵרָיו כְּתִיב: וְלוֹ הֵכִין כְּלֵי מָוֶת חִצָּיו לְדֹלְקִים יִפְעָל (תהלים ז׳:י״ד), מַהוּ לְדֹלְקִים, אָמַר רַבִּי אֵלּוּ רְשָׁעִים שֶׁמַּשְׁלִיכִין דֶּלֶק עֲלֵיהֶם. רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנָן אָמַר אֵלּוּ שֶׁהִצִּיתוּ אֶת הָאוּר בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אֵלּוּ רוֹדְפֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: עַל הֶהָרִים דְּלָקֻנוּ (איכה ד׳:י״ט). וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ (אסתר ו׳:ו׳), הָרְשָׁעִים בִּרְשׁוּת לִבָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ (בראשית כ״ז:מ״א). וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ (מלכים א י״ב:כ״ו). אֲבָל צַדִּיקִים לִבָּם בִּרְשׁוּתָם, דִּכְתִיב: וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ (שמואל א א׳:י״ג). וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל לִבּוֹ (שמואל א כ״ז:א׳). וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ (דניאל א׳:ח׳). דּוֹמִין לְבוֹרְאָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל לִבּוֹ (בראשית ח׳:כ״א). רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר הֵן חוֹשְׁבִין רָעוֹת בִּלְבָבָם וַאֲנִי טוֹבוֹת בְּלִבִּי. הֵן חוֹשְׁבִים רָעוֹת בִּלְבָבָם, וַאֲנִי דָן אוֹתָם בִּלְבָבָם, שֶׁנֶּאֱמַר: חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם (תהלים ל״ז:ט״ו). וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ (אסתר ו׳:ו׳). מִיָּד הֵשִׁיב הָמָן וְאָמַר: יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת, אָמַר לוֹ הַרְבֵּה לְבוּשִׁין יֵשׁ לְךָ, אֶלָּא לְבוּשׁ מַלְכוּת, אוֹתוֹ שֶׁלָּבַשְׁתָּ בַּיּוֹם שֶׁמָּלַכְתָּ. וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ הַרְבֵּה סוּסִים יֵשׁ לְךָ, אֶלָּא אוֹתוֹ הַסּוּס שֶׁרָכַבְתָּ בַּיּוֹם שֶׁמָּלַכְתָּ. וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר לוֹ אֶת הַכֶּתֶר נִשְׁתַּנּוּ פָּנָיו, אָמַר הָא מָטְיָא עָנְתֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן וְקוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים.
וכאנבעאת׳ אלאחלאם בכת׳רהֵ אלמעאני, כד׳אך אנבעאת׳ צות אלגאהל בכת׳רהֵ אלכלאם.
וכמו שרבויי ראיית החלומות לפי ההתענינות (במה שאדם מהרהר מזה החלומות שלו), כך הסכל ניכר ברוב שיגור דבורים מהפה שלו.
כשם שהחלומות מתרבים ברוב הענינים כך ריבוי קול הסכל ברבוי דברים.
כי בא החלום ברוב עיניין – כי דרך החלום לבא ברוב הרהורין שאדם מהרהר ומעיין ביום.
ודרך קול כסיל לבא ברוב דברים – בהרבותו דברים מוציא קול של סיכלות מפיו כי לא יחדל פשע, לכך אני אומר: יהיו דבריך מעטים.
For a dream comes with many subjects – For it is usual for a dream to come because of the many thoughts upon which a person ponders and thinks during the day, and it is usual for the speech of a fool to come with excessive words, because by increasing his words, he utters foolishness from his mouth, for transgression is inevitable; therefore I say, "let your words be few.⁠"1
1. Scripture in Mishlei [17:28] states, "even a fool who is silent will be considered wise, [and] when he seals his lips [he will be considered] understanding.⁠"
כי בא החלום לאדם מרוב ענין – מרוב הרהורי לבו בא החלום כענין שנאמר והרהורי לבך על משכבך סליקו וכשם שהחלום בא ברוב ענין של מחשבה כך קול כסיל ברוב דברים שנאמר גם אויל מחריש חכם יחשב ומתוך רוב דבריו נודע שהוא כסיל.
כי בא החלום ברוב עניין וקול כסיל ברוב דברים – דרך החלום לבוא ברוב הרהורים, שאדם מהרהר ביום, והחלומות שוא ידברו (השוו זכריה י׳:ב׳), כן קול כסיל ברוב דברים, כי ברוב דברים לא יחדל פשע (משלי י׳:י״ט).
כי בא החלום – שהרי חלום זה שאדם חולם בלילה ברוב עיניינו – ומנהגיוא שהוא מחשב ביום הוא. וזהו שנאמר: רעיונךב על משכבך סליקו (דניאל ב׳:כ״ט), והבל וריק הוא חלומו.
וכן: {ו}⁠קול כסיל ברוב {דברים}ג – דבריו הם הבלד ותוהו, שעל ידי ריבוי דבריו נודע וניכר שהוא כסיל, ויש לך למעט דבריך למען תתרחק מן הכסילות.
א. בכ״י המבורג: ומנהיגיו.
ב. כן בפסוק. בכ״י המבורג: ורעיוני לבך.
ג. כן בפסוק ואפשר שהושמט ע״י הדומות.
ד. בכ״י המבורג: והבל.
כי בא – כשיהיה החלום מעורב מעניינים רבים, ידוע שהוא מתערובת המאכלים והתגבר אחת מֵהַאַרבעה שרשים, לא יהי לו פתרון ולא יורה על טוב או רע, כי הבל הוא, כן ידמה הכסיל שירבה דברים. וכל המרבה דברים בכל מקום מביא חטא, ואף כי בַמָקום המוכן להזכיר שם הגבוה בו.
FOR A DREAM COMETH THROUGH A MULTITUDE OF BUSINESS. It is known that a dream which deals with many things1 results from a mixture of foods [eaten before the onset of sleep] and the overwhelming power of one of the four elements.⁠2 Such a dream cannot be interpreted. It does not predict anything good or evil, for it is a vain dream. A fool who issues a multitude of words is compared to such a dream.⁠3 Whoever speaks a lot, brings sin.⁠4 This is certainly so in the place set aside to always mention there the Name of the Most High.⁠5
1. Literally, it is known when a dream is mixed with many things.
2. Literally, the four roots: fire, air, water, and earth. See Ibn Ezra on 1:4. All things are made from a mixture of these four elements. When one of the four overpowers the others, there is an imbalance. This imbalance results in a dream with many elements.
3. The words of a fool who issues a multitude of words is compared to the nonsense seen in a nonsensical and uninterruptable dream.
4. Ethics of the Fathers 1:1
5. See Ibn Ezra on verse 1.
כי בא החלום – כאשר בא החלום שאין בו ממש ברוב דברים שמהרהר ביום, כן קול הכסיל ברוב דברים של שטות לפני האלהים, וכסבור שאין שומע.
כי בא החלום – כמו שבא החלום שאין בו ממש ברוב עינייני הירהורים שיש לו ביום, כןא בא קול הכסיל על ידי רוב דברים שעולים על לבבו שאין בהן ממש, לכך יחדלב החכם לנדור ולהוציא דברים שלא לצורך לפני האלהים (קהלת ה׳:א׳).
א. כן בפירוש המיוחס לרשב״ם. בכ״י: כי.
ב. כן צ״ל. בכ״י: וחדל.
כי בא החלום ברוב עניין וקול כסיל ברוב דברים זוהי השלמה למשפט הקודם שלא תרבה בדברים בעניין הכבוד האלהי והסתפק בכך שתצייר לעצמך את העניין בתוך נפשך ותחשוב בצורה נכונה במקום לדבר בגלוי שכן אתה רואה שהחלום שיש בו מסר של אמת – אם הוא ניצול מן העכירות של האדים העולים מן המזון והחומרים – אע״פ שהוא פעולת הדמיון הוא מביא מסרים אמיתיים ותמימים הנקיים מן ההבל ואתה רואה שדיבורם של הכסילים הוא דיבור מרובה [אך] חסר תוכן.
הנה כמו שבא החלום, ואעפ״י שהוא צודק, ברב ענין לפי שכבר יורכבו עמו דברים בלתי צודקים מצד ההרכבות וההפרדות אשר יעשה הדמיון בעת השינה, כמו שהתבאר בטבעיות, כן בא קול כסיל ברב דברים (שם שם, ב), כי אי אפשר ברבוי דברים שלא תהיה בהם שגגה. ולזאת הסבה הוא מבואר גם כן שהוא ראוי שיהיו דברי האדם מעטים בדברו בי״י ית׳, כי השגגה בדברים ההם היא חטא עצום.
והנה לחזק זה הזירוז ולקיימו נמשך למה שסמך באומרו כי בא החלום – יראה כי אפילו החלום עם שאינו אלא אחד מששים בנבואה (ברכות נ״ז:) בא ברוב ענין ומעט פסולת, כמו שאז״ל (נדרים ח׳:) אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. אמנם הכסיל הוא פחות מן החלום שהוא מרבה דברים שאין בהם ממש. והעיקר בהם מעט אמנם החכם הוא הממעיט דברים וספקות ומרבה לקיים עניינים מועילים לנפשו לקבל עליה עול מלכות שמים אחר שנתברר אצלו כי הוא ית׳ השליט: ולפי שראשית קבלת האלהות הוא לקבל עליו עול עבודתו בתורת נדר או שבועה כמו שאמר בראשית ממלאכתו אותו יתב׳ על האופן שנאמר לו שם בחלום של נבואה והנה אנכי עמך. וידר יעקב (בראשית כ״ח) ובמלחים (יונה א׳) ויזבחו זבח ליי׳ וידרו. ודרך כלל על הודאת מלכות שמים נאמר (תהלים ע״ו) נדרו ושלמו ליי׳ אלהיכם.
כי בא החלום ברוב ענין וקול כסיל ברוב דברים. כי כמו שיקרה ׳החלום׳ בדברים בטלים, וזה ׳ברוב ענין׳ הדמיוני בהקיץ1, כאמרם ז״ל (ברכות נו.) ׳הרהר כולי יומא ולאורתא חזא׳2, כן יקרה ב׳קול כסיל׳ בתפילתו כשתהיה ׳ברוב דברים׳, שיגבר עליו הדמיון ויסור מן הכוונה3:
1. ׳כי דרך החלום לבוא ברוב הרהורים שאדם מעיין ומהרהר ביום׳ (רש״י). ובברכות (נה.) אמרו ׳כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים׳, ונראה שרבינו מפרש כאן שהחלום בא על ידי רוב ההרהור בדברים בטלים. אך בבראשית (מא א) כתב רבינו ׳ופרעה חולם, בהיותו חולם הבלי רעיוניו, חלם גם כן שהיה עומד על שפת היאור, כאמרם ז״ל כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים׳. והיינו שמפרש שמתוך הדברים בטלים שהוא חולם עליהם, בא החלום האמיתי, וגם בחלום של נבואה, מתערב עם הנבואה הבלי רעיוניו שחשב ביום, וכדאיתא בגמרא שם שאין מראין לאדם בחלום אלא מהרהורי ליבו ביום. [וראה בהעמק שאלה (שאילתא כט אות יד) שבוודאי יש חלומות שאין בהם דברים בטלים, שהרי גם מה שנאמר ׳ומה לתבן את הבר׳, ודרשו שאין חלום בלי דברים בטלים, והרי גם הבר אחרי שניפו אותו יפה נשאר בלי תבן, אלא הכוונה שאי אפשר לחלום בלי שיקדמו לו דברים בטלים, כחלום פרעה שהיה כולו אמת, אך קדמו לו הבלי רעיונותיו]. הרי ששם נראה שמפרש ׳דברים בטלים׳ שבתוך חלומו, וכאן מפרש ׳דברים בטלים׳ – הרהורי דברים בטלים שחושב ביום.
2. ׳אמר ליה קיסר לרבי יהושע ברבי חנניא, אמריתו דחכמיתו טובא, אימא לי מאי חזינא בחלמאי, אמר ליה חזית וכו׳, הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא׳, שמתוך שהרהר בדבר כל היום, חלם על כך בלילה.
3. הכסיל המאריך בתפילתו ומרבה בדברים יבוא מתוך כך לאבד מריכוזו, ודמיונו יתגבר עליו ויחשוב על דברים שאינם מענין התפילה. [והיינו, כי האדם נתון בגוף גשמי שהוא בעל כוחות גשמיים, אשר הדמיון פועל על ידם, ובתפילתו עליו לעמוד לפני ה׳ בשכלו הרוחני, ולצורך כך עליו להגביר את שכלו על דמיונו, וכיון שבטבעו הוא ׳על הארץ׳, הדבר קשה עליו, ויש לחשוש שיתגבר הדמיון, ולכן עליו לקצר. ובתניא (פכ״ח) כתב על ההרהורים הבאים לאדם בשעת תפילתו ׳באמת לאמיתו הן שתי נפשות הנלחמות זו עם זו במוחו של אדם, כל אחת חפצה ורצונה למשול בו ולהיות המוח ממולא ממנה לבדה, וכל הרהורי תורה ויראת שמים מנפש האלהית, וכל מילי דעלמא מנפש הבהמית רק שהאלהית מלובשת בה׳].
כי בא – כי כמו שדרך החלום לבוא במי שמהרהר בהרבה ענינים, כן בא קול כסילות מתלונה ותרעומות במי שמרבה דברים.
כי הכסילים המרבים דברים בתפלתם, יש לדמות דבריהם לדברי חלומות; כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים. וחלילה לבוא אל המלך בדברי הבאי.
ברב ענין – בדברים משובשים שלא יתאמתו, כן הכסיל מרבה נדרים ואינו מקיימם.
כי בא החלום וגו׳ – כל חבלים ויסורין שהביא הקב״ה על דור המבול – ברב ענין רע שהיה בידם,⁠1 וקול כסיל ברב דברים – ברב דברים שהוציאו מפיהם ואמרו (איוב כ״א) מה שדי כי נעבדנו.⁠2 (מ״ר)
כי בא החלום וגו׳ – דבר אחר כי בא החלום ברב ענין – כל חבלים ויסורין שהביא הקדוש ברוך היא על דור הפלגה – ברב ענין רע שהיה בידם,⁠3 וקול כסיל ברב דברים – שאמרו ונעשה לנו שם.⁠4 (מ״ר)
כי בא החלום וגו׳ – דבר אחר כי בא החלום ברב ענין, כל חבלים ויסורין שהביא הקב״ה על הסדומיים – ברב ענין רע שהיה בידם,⁠5 וקול כסיל ברב דברים – שאמרו נשכח תורת הרגל מבינותינו,⁠6 הדא היא דכתיב (איוב כ״ח) פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל.⁠7 (שם)
כי בא החלום וגו׳ – דבר אחר כי בא החלום ברב ענין – כל חבלים ויסורין שהביא הקב״ה על המצרים – ברב ענין רע שהיה בידם,⁠8 וקול כסיל ברב דברים – שאמרו מי ה׳ אשר אשמע בקולו. (שם)
כי בא החלום וגו׳ – דבר אחר כי בא החלום ברב ענין – כל חבלים ויסורין שהביא הקב״ה על סיסרא – ברב ענין רע שהיה בידו,⁠9 וקול כסיל ברב דברים – שנאמר (שופטים ד׳) והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה.⁠10 (שם)
כי בא החלום וגו׳ – דבר אחר כי בא החלום ברב ענין – כל חבלים ויסורין שהביא הקב״ה על סנחריב ברב ענין רע שהיה בידו, וקול כסיל ברב דברים – שחרף וגדף, שנאמר (ישעיהו לו) מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם וגו׳.⁠11 (שם)
כי בא החלום וגו׳ – דבר אחר כי בא החלום ברב ענין – כל חבלים ויסורין שהביא הקב״ה על שבט יהודה ובנימין – ברב ענין רע שבידם, שנאמר (ירמיהו ה׳) כחשו בה׳.⁠12 (שם)
כי בא החלום וגו׳ – דבר אחר כי בא החלום ברב ענין – כל חבלים ויסורין שהביא הקב״ה על נבוכדנצר – ברב ענין רע שהיה בידו שאמר (דניאל ג׳) ומן הוא אלהא די ישיזבנכון מן ידי.⁠13 (שם)
כי בא החלום וגו׳ – דבר אחר כי בא החלום ברב ענין – בל חבלים ויסורין שהביא הקב״ה על בלשצר – ברב ענין רע שהיה בידו, דכתיב (דניאל ה׳) אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא וגו׳.⁠14 (שם)
וקול כסיל וגו׳ – בשעה שאמר המן לאחשורוש יביאו לבוש מלכות וכתר מלכות, כיון שהזכיר לו את הכתר נשתנו פניו, אמר כבר הגיע זמנו, הדא הוא דכתיב כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים.⁠15 (שם)
1. ר״ל בשביל ענין רע שהיה בידם, דהיינו עבירות שבידם. וטעם הדרשה בכלל ושייכות חבלות ויסורין ללשון פסוק זה, הוא משום דקשה ליה מה שייך לכאן ענין חלומות, ולכן דריש ע״ד רמז ואסמכתא מלת חלום בנוטריקון – חבלים ויסורים. ומה שדריש ענין רע אע״פ דבכתוב כאן לא כתיב ענין רע אלא כתיב ענין סתם, אך למד מענין דכתיב למעלה מזה, וענין רע הוא. ולאשר גם כאן איירי ברעות בני אדם כדרשה זו והבאות אחריה בלשון זה, לכן דריש גם ענין זה כמו ענין רע הקודם.
2. ר״ל בשביל דברי כסל שהוציאו מפיהם. וע׳ במ״ר ויקרא פרשה ה׳ נדרש פסוק זה מה שדי וגו׳ בדור המבול.
3. ר״ל בשביל דברי כסל שהוציאו מפיהם. וע׳ במ״ר בראשית פרשה כ״ג דריש הפסוק דכתיב שם וזה החלם לעשות. משל לאשה שאמרה לבעלה ראיתי בחלום שאתה מגרשני, אמר לה, ולמה בחלום, הא לך גיטך בעלילה [בפועל], וה״נ הכונה שחלמו במחשבתם פן נפוץ וגו׳, אמר הקב״ה, כך יהיה להם בפועל, והיינו דכתיב ויפץ ה׳ אותם, ולפי״ז יש לפרש הכונה כאן כי בא החלום – החלום ממש.
4. כמש״כ לעיל אות ד׳.
5. ר״ל בשביל ענין רע שהי׳ בידם, כמש״כ זעקת סדום ועמורה כי רבה, ואנשי סדום רעים וחטאים לה׳ מאד.
6. כלומר רגל עוברים ושבים ועניים, וכמבואר באגדות שהיו מענים אותם ביסורים עד שגרשום מארצם.
7. כלומר פרץ נחל אש וגפרית ממקום שהוא נובע וניגר מלשון מים מוגרים (מיכה א׳) הנשכחים מני רגל אלו אנשי סדום שהיו נשכחים ועזובים מני אנשים, כי לא עבר רגל אורח בתוכם, כמש״כ באות הקודם.
8. כמש״כ לעיל אות ג׳.
9. שהיה לוחץ את ישראל, וכפי הבאור לעיל אות ג׳.
10. סמך על המבואר בויק״ר ס״פ ז׳ שעם לחיצתו את ישראל היה מחרף ומגדף כלפי מעלה.
11. כמש״כ לעיל אות ג׳ וד׳.
12. דרשה זו כפי הנראה חסרה וקטועה, יען כי לפי סגנון כל הדרשות הקודמות שייך לדרוש הלשון כחשו בה׳ על וקול כסיל ברב דברים אך על ברב ענין לא דריש מאומה, אמנם כפי דמשמע במ״ר פ׳ ויקרא פרשה ה׳ צ״ל כאן, ברב ענין רע שבידם שנאמר הוי השאננים בציון, ור״ל שמרוב שלותם וטובם חטאו כמש״נ וישמן ישרון ויבעט, וקול כסיל ברב דברים שנאמר כחשו בה׳, ובזה הענין מבואר.
13. מי הוא האלהים שיצילכם מידי. ונראה לפי סגנון דרשות הקודמות חסר כאן וצ״ל ברב ענין שהיה בידו [ברב מעשים רעים שהיו בידו], וקול כסיל ברב דברים שאמר ומן הוא וגו׳, וכמש״כ באות הקודם, יעו״ש, ולעיל אות ג׳ וד׳
14. וגם דרשה זו כשתי הדרשות הקודמות לה חסרה וקטועה, וצ״ל ברב ענין רע שהיה בידו [כלומר ברב מעשים רעים שעשה] וקול כסיל ברב דברים שאמר אשתיו חמרא וגו׳, וכמש״כ באותיות הקודמות יעו״ש.
15. עיין מש״כ לעיל אות ג׳, וכאן יש לפרש לשון החלום כפשוטו – חלום ממש וע״פ מ״ש במ״ר אסתר ר״פ בלילה ההוא שכל אותו הלילה [מנידוד שנת המלך] ראה אחשורוש בחלום את המן עומד על גביו בחרב שלופה ונבהל ועל כן נדדה שנתו, וכיון שבא המן בבקר והזכיר לו יביאו כתר מלכות אמר אחשורוש בלבו אמת הדבר שראיתי בחלום שרוצה להדיחני ולנחול הכתר וכו׳, ועיי״ש לפנינו.
כִּי כמו1 שֶׁבָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן – במי שמהרהר בהרבה ענינים ביום2, כך הדבר בכסילות3, וְכך קוֹל כְּסִיל – כסילות מתלונה ותרעומות בא4 בְּרֹב – במי שמרבה5 דְּבָרִים, כי בהרבותו דברים מוציא קול של סיכלות מפיו6, לכך אני אומר שיהיו דבריך מעטים7:
1. מצודת דוד.
2. רש״י, מצודת דוד.
3. מצודת דוד.
4. מצודת דוד.
5. מצודת דוד.
6. כמו שנאמר (משלי י, יט) ״בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע״, רש״י, ר״י קרא.
7. רש״י. ובמדרש, כל חבלים ויסורין שהביא הקב״ה על דור המבול ״ברב ענין״ רע שהיה בידם, ״וקול כסיל ברב דברים״ ברוב דברים שהוציאו מפיהם ואמרו (איוב כא, טו) ״מַה שַׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ״. דבר אחר, כל חבלים ויסורין שהביא הקב״ה על דור הפלגה ״ברב ענין״ רע שהיה בידם, ״וקול כסיל ברב דברים״ שאמרו (בראשית יא, ד) ״וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם״. דבר אחר, כל חבלים ויסורין שהביא הקב״ה על הסדומיים ״ברב ענין״ רע שהיה בידם, ״וקול כסיל ברב דברים״ שאמרו נשכח תורת הרגל מבינותינו, דכתיב (איוב כח, ד) ״פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל״. דבר אחר, כל חבלים ויסורין שהביאו הקב״ה על המצרים ״ברב ענין״ רע שהיה בידם, ״וקול כסיל ברב דברים״ שאמרו (שמות ה, ב) ״מִי ה׳ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ״. דבר אחר, כל חבלים ויסורין שהביא הקב״ה על סיסרא ״ברב ענין״ רע שהיה בידו, ״וקול כסיל ברב דברים״ שנאמר (שופטים ד, ג) ״וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה״. דבר אחר, כל חבלים ויסורין שהביא הקב״ה על סנחריב ״ברב ענין״ רע שהיה בידו, ״וקול כסיל ברב דברים״ שחירף וגידף שנאמר (ישעיה לו, כ) ״מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי״, וגו׳. ועוד דרשו, בשעה שאמר המן לאחשורוש (אסתר ו, ח) ״יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת... כֶּתֶר מַלְכוּת״, כיון שהזכיר לו את הכתר נשתנו פניו, אמר כבר הגיע זמנו, הדא הוא דכתיב ״כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים״, מדרש רבה.
תרגום כתוביםקהלת רבהרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראפסאודו-רש״יפירוש מחכמי צרפתר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״ג ביאור הפרשהעקדת יצחקר״ע ספורנומצודת דודשד״להואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144