Kohelet 5 – קהלת ה‏ – Mikraot Gedolot

אִית בִּישׁוּתָא מַרְעִיתָא חֲמִית בְּעָלְמָא הָדֵין תְּחוֹת שִׁמְשָׁא וְלֵית לֵיה אָסוּ גְּבַר דְּיִכְנוֹשׁ עָתְרָא וְלָא עֲבִיד מִנֵּיהּ טָב לְסוֹף יוֹמַיָּא הַהוּא עָתְרָא נְטִיר לֵיהּ לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי.

יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ – יֵשׁ רָעָה חוֹלָה, וְכִי יֵשׁ רָעָה חוֹלָה וְיֵשׁ רָעָה טוֹבָה, אֶלָּא אֵיזוֹ רָעָה חוֹלָה, כְּגוֹן דְּגָלוּם, פְּטַרְגוּס, מִסְכֵּין, תְּשִׁישׁ, עַרְטֵיל, וְכָפֵין. עשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ זֶה קֹרַח, וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר זֶה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר זֶה הָמָן. רַבִּי יִצְחָק אָמַר אֵלּוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד. וְרַבָּנָן אָמְרֵי זֶה אִיּוֹב דַּהֲוָה עַתִּיר וּמִתְמַסְכֵּן וְחָזַר לְמַה דַּהֲוָה. רַבִּי גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי חֲנִינָא בְּעָא קוֹמֵי רַבִּי מוֹנָא אֲמַר לֵיהּ מַהוּ דֵין דִּכְתִיב: עשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ, אָמַר לוֹ כָּל סַמָּא דְמִילְּתָא הוּא קָטָאדִיקֵי דִידֵיהּ, כְּשֶׁבָּא עָלָיו קְטַאדִיקֵי דְמַלְכוּת יִתֵּן לָהּ מַה דְּיִתֵּן.

עושר שמור לבעליו לרעתו – אמר ריש לקיש זה עשרו של קרח, א״ר לוי משאוי שלש מאות פרדות לבנות היו מפתחות בית גנזיו של קרח וכלהו אקלידי וקולפי דגילדא, ואמר רבי חמא בר חנינא שלש מטמוניות הטמין יוסף במצרים. אחת נתגלתה לקרח ואחת נתגלתה לאנטונינוס בן אסוירוס ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבא. רבי יהושע בן לוי אמר זה לוט, רבי יהודה בר סימון אמר זה נבות, רבי לוי אמר זה המן, רבי יצחק אמר זה שבט ראובן וגד, רבנן אמרי זה איוב דהוה מתמסכן וחזר למאי דהוה.

ראית תחת אלשמס בלייה חאלה, יסארא מחרוסא לצאחבה ליבתלי בה.

ראיתי תחת השמש אסון שורה (על מקצת אנשים). עושר שמור (נ״א: מלא וגדוש) לבעליו, כדי שיפגע מהעושר שלו.

רעה חולה – רעה חלה (כמו יחולו על ראש יואב).

לרעתו – שיתיסר בו.

עשר שמור לרעה – כעשרו של קרח, שעל ידו נתגאה וירד לשאול.

Wealth preserved by its owner to his own detriment – Like the wealth of Korach, because of which he became haughty and descended into the grave.⁠¹

1. Alternatively, a person's wealth jeopardizes his personal safety by exposing him to robbery, kidnap, or even death. (Seforno). Or, "wealth stored by its owner,⁠" i.e., he stores his wealth and does not spend it to aid the needy, "to his own detriment,⁠" i.e., resulting in the visitation of punishment upon him.

יש רעה חולה – כלומר רעה משונה ראיתי תחת השמש.

עושר שמור לבעליו לרעתו – כגון שמצאוהו ליסטים ונרצח עליו.

יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו – כיצד? אדם קיבץ ממון הרבה, ולא שבע ממנו מימיו,⁠^א ומחר מת^ב או מלכות נוטלו, או ליסטים מקפחין אותו, או אש שורפתו, או ספינתו טובעת בים, כמו שמפרש:

א. כן בכ״י פריס 162. בכ״י לונדון 22413: בימיו. בכ״י פרמא 2203 חסרה מלת: ״מימיו״.

ב. כן בכ״י פריס 162, פירנצה III.8. בכ״י פרמא 2203, לונדון 22413 חסרה מלת: ״מת״.

יש רעה – יתכן היות חוֹלָה מן נחלה מכתי (ירמיהו י׳:י״ט), מהפעלים שהלמד שלהם איננו שלם. והעינין רעה כחלי רע, כענין וחלי רע הוא (קהלת ו׳:ב׳). או תהיה מלת חולה – על משקל טובה, מהפעלים שהעין שלהם איננו שלם מן על ראש רשעים יחול (ירמיהו כ״ג:י״ט).⁠^א

א. בכ״י מונטיפיורי 40 נוסף כאן: עודנו בעניין הראשון שעבודת הארץ טובה מכל ממון. המלים חסרות בכ״י לונדון 27298, לונדון 24896.

THERE IS A GRIEVOUS EVIL. The word cholah (grievous) is most probably related to the word nachlah (grievous) in My wound is grievous (Jer. 10:19).⁠¹ The word cholah comes from a root² that drops its third letter.⁠³

The meaning of ra'ah [cholah] is “a grievous evil.”⁴ It is similar to va-choli ra'ah hu (and it is an evil disease) (Kohelet 6:2).

The word cholah might also follow the form of tovah (good) (Gen.15:15). In this case, it comes from a root whose middle letter is a vav.⁠⁵ It is related to the word yachul (whirl) in [Behold, a storm of the Lord is gone forth in fury, yea, a whirling storm;] it shall whirl upon the head of the wicked (Jer. 23:19).⁠⁶

[RICHES KEPT BY THE OWNER THEREOF TO HIS HURT.] Kohelet is still speaking about what he earlier mentioned—that is, working the land is more valuable than silver.⁠⁷

1. Nachalah comes from the root chet, lamed, heh.

2. Literally, a verb.

3. Literally, comes from a verb whose third letter is not whole.

4. Ra'ah cholah is to be interpreted as if written be-choleh ra'ah. Ibn Ezra interprets our verse as follows: There is a grievous evil which I have seen under the sun: riches kept by the owner thereof to his hurt.

5. It comes from the root chet, vav, lamed and means "whirl,” or “rest upon.”

6. According to this interpretation, ra'ah cholah means “whirling evil.” This interpretation renders our verse: There is a whirling evil which I have seen under the sun; that is, I have seen a whirling evil befall people.

7. For the riches spoken of in our verse relate to silver and the like.

רעה חולה – כמו ״רעה גדולה״ (ירמיהו כ״ו:י״ט).

יש רעה חולה תחת השמש [״חולה״ כלומר] ״חלה, נופלת״, כמו ״על ראש רשעים יחול״ (ירמיהו כג:יט). [פירוש אחר] יש אומרים שהמשמעות היא ״מכאיבה, מייסרת״ כמו ״חיל אחז״ (שמות טו:יד) ״בטרם תחיל ילדה״ (ישעיהו סו:ז). [פירוש אחר] ״גורמת לחורבן ומחלה״ כמו ״ורגזו וחלו מפניך״ (דברים ב:כה) לפי חלק מהדעות [בפירוש הפסוק שם] ובאופן כללי מעניין מחלה ״חלה ויחזק״ (ישעיהו לט:א). לפי הפירוש הראשון והשני זוהי מילה משורש בגזרת עו״י על משקל ״טובה״ ולפי הפירוש השלישי מגזרת לו״י כמו ״חלה״ ״נחלה מכתך״ (ירמיהו ל:יב). הפירוש הראשון טוב יותר מבחינת ההיקש הלשוני ומבחינת העניין כאחד שכן זה סביר יותר שזהו שם תואר הגזור מפועל עומד שכן המילה נגזרת מפועל בבניין קל וגם ״חלה״ [מלשון ״מחלה״] שהוא בבניין קל איננו פועל יוצא [ולכן אין זה סביר שמשמעו ״לגרום מחלה״].

עשר שמור לבעליו לרעתו או שיילקח ממנו לאחר שיתלוננו נגדו ויענישו אותו או שייגנב או יישדד או שהוא יהרג בגללו ולכן אמר

חולה – הוא מענין ׳ולא חלו בה ידים׳ (איכה ד׳:ו׳).

יש רעה חולה ראיתי תחת השמש בענין אהבת העושר ורוב ההשתדלות לאסוף ולכנוס, וזה שכבר ימצא אדם שישמור עושרו ולא יאכל ממנו לרעתו (שם שם, יב), ר״ל שעושרו יהיה סבה שיתחדש לו דבר רע יאבד בו העושר ההוא, וזה דבר כבר ימצא הרבה. כי העשיר יש לו מקנאים רבים מצד עושרו.

ובלעדי זאת¹ יש רעה חולה - מגזרת ׳על ראש רשעים יחול׳ (ירמיה כג יט), על משקל ׳טובה׳², ואמר שזאת הרעה היא חלה פתאום על האדם³: עושר שמור לבעליו לרעתו. שיעלילו התקיפים עליו עלילות כדי לגזול אותו הממון, ולפעמים לְצַדֵּק את עצמם יזיקוהו גם בגופו⁴:

1. מלבד שהעושר גונב לעשיר את מנוחתו עד שאינו יכול לישון, לפעמים היא גורמת לרעה יותר גרועה.

2. באבן עזרא כתב: ׳או תהיה מלת ׳חולה׳ על משקל ׳טובה׳, מן הפעלים שהעי״ן שלהם איננו שלם, מן ׳על ראש רשעים יחול׳. וכ״כ ריב״ג (שורש ׳חול׳) שפירוש ׳חולה׳ – נופלת.

3. ׳חולה׳ פירושו שנופלת וחלה בפתאומיות, והיינו שמלבד החיסרון של הדאגה הקיימת תמיד, יש רעה גרועה מזו שלפעמים נופלת עליו פתאום בגלל עושרו.

4. שיהרגו אותו או יפצעו אותו כדי שלא יוכל לגלות את העלילה, נמצא שהעושר לא רק שאינו מתקיים, אלא גם גורם לו להינזק בגופו.

יש רעה חולה – נמצא רעה כאובה ביותר אשר ראיתי בעולם.

עושר וגו׳ – העושר היה שמור לבעליו ולא יצא מתחת ידו, אולם לא לטובתו היה שמור ליהנות ממנו באחרית הימים ולרשת לבניו אחריו, כי אם לרעתו היה שמור, על כי בעבור רוב העושר העלילו עליו המלשינים והיה מיוסר ביסורים.

חולה – שד״ל תרגמו רעה הגורמת צער הרבה, ויהיה חולה מגזרת חֳלִי; ויש עוד לפרשו כדברי רמבמ״ן מלשון יחולו על ראש יואב (שמואל ב׳ ג׳:כ״ט), רעה שורה על בני אדם.

יש רעה חולה – וכי יש רעה חולה ורעה טובה, אלא איזו היא רעה חולה, כגון עני חלוש ערום ורעב.⁠¹ (מ״ר)

עשר שמור וגו׳ – שאל רבן גמליאל ב״ר חנינא לרבי מונא, מהו זה דכתיב יש עושר שמור לבעליו לרעתו, אמר ליה, כל עקרה של עושר הוא עונשי׳, כשבא עליו עונש המלכות הוא נותן כל מה שיש לו.⁠² (שם)

עשר שמור וגו׳ – רבי יהושע אומר, עושר שמור לבעליו לרעתו – זה קרח,⁠³ ורבי שמואל אומר, זה נבות היזרעאלי,⁠⁴ רבי יהודה אומר, זה המן⁵ רבי יצחק אומר, אלו בני גד ובני ראובן,⁠⁶ רבנן אמרי, זה איוב, שהיה עשיר והעני והעשיר.⁠⁷ (שם)

1. דבכזה הרעה היא כפולה, מעניות ומחולשה ומרעבון ועירום.

2. אפשר לומר דהלשון מסורס קצת, והכונה היא דלפעמים יקרה שבשביל העושר יעללו עליו עלילות כדי להחרים את רכושו, כאשר כן ידוע בקורות ימי עולם בגזירות שונות.

3. כמבואר בפ׳ חלק ג׳ מטמוניות הטמין יוסף ואחד מהם נתגלה לקרח, ובשביל עשרו נתגאה והתחיל לחרחר ריב ולחלוק על משה, ונאבד הוא ועשרו בענין רע, כמש״כ וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה.

4. שבסבת כרמו נהרג ע״י אחאב וגם לוקח כרמו, כמבואר במלכים.

5. שלסבת עשרו גדלו המלך, ועם כח עשרו חפץ לקנות את כל ישראל להריגה, ויצא לו מזה מה שיצא, וביתו ניתן לאסתר.

6. שלסבת רוב מקניהם בחרו בארץ סיחן ועוג ולכן גלו תחלה.

7. והוי פי׳ הכתוב יש עושר שמור לבעליו, שאע״פ שהלך ממנו בכ״ז עוד נשמר לו וחוזר לבסוף. ומה שאמר לרעתו – מכוין למ״ש בסוף פ״ק דב״ב שנתן לו ה׳ שכרו בעוה״ז וטרדו מן העוה״ב.

יֵשׁ רָעָה חוֹלָה – משונה¹ וכאובה ביותר אשר² רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ – בעולם³ והיא עֹשֶׁר אשר שָׁמוּר לִבְעָלָיו ולא יצא מתחת ידו⁴, אולם לא לטובתו היה שמור עושרו להנות ממנו באחרית הימים ולרשת לבניו אחריו, כי אם⁵ לְרָעָתוֹ היה שמור, כגון שנתגאה בעושרו ומשום כך ירד לשאול⁶, או שנתייסר ממנו בייסורים אחרים⁷, או אף שנרצח בגינו⁸:

1. לקח טוב.

2. מצודת דוד.

3. מצודת דוד. וכן ראה ביאור לעיל בפרק א׳ פס׳ ג׳.

4. מצודת דוד.

5. מצודת דוד.

6. כמו קורח, רש״י.

7. כגון שהעלילו עליו המלשינים והיה מיוסר ביסורים, מצודת דוד. או שהמלכות נוטלת את עושרו, או ליסטים מקפחין אותו, או אש שורפתו, או ספינתו טובעת בים, ר״י קרא.

8. לקח טוב.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון