×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יב) יָדַ֕עְתִּי כִּ֛י אֵ֥ין ט֖וֹב בָּ֑ם כִּ֣י אִם⁠־לִשְׂמ֔וֹחַ וְלַעֲשׂ֥וֹת ט֖וֹב בְּחַיָּֽיו׃
I know that there is nothing better for them than to rejoice, and to do good as long as they live.
תרגום כתוביםקהלת רבהרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתר״י אבן כספירלב״ג ביאור הפרשהר״ע ספורנומצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
אָמַר שְׁלֹמֹה מַלְכָּא בְּרוּחַ נְבִיָא יְדָעִית אֲרוּם לֵית טָב בְּהוֹן בִּבְנֵי אֱנָשָׁא אֲרוּם אֲלָהֵין לְמֶחֱדֵּי בְּחֶדְוַת אוֹרָיְתָא וּלְמֶעֱבַד טָב בְּיוֹמֵי חַיּוֹהִי.
יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּם כִּי אִם לִשְׂמוֹחַ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו – וְגַם כָּל הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וגו׳, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר רַבִּי נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן רַבִּי מְנַחֲמָא וְאַמְרֵי לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה וְרַבִּי מְיָאשָׁה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, כָּל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּמְּגִלָּה הַזֹּאת, בְּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אָמַר רַבִּי יוֹנָה בִּנְיַן אָב שֶׁבְּכֻלָּן שֶׁנֶּאֱמַר: וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ (קהלת ח׳:ט״ו), בְּעוֹלָמוֹ, בָּעוֹלָם הַזֶּה יְמֵי חַיָּיו לַקֶּבֶר, וְכִי יֵשׁ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה בַּקֶּבֶר שֶׁמְּלַוִּין אֶת הָאָדָם לְקִבְרוֹ, אֶלָּא אֵלּוּ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם.
עלמת אן לא מסתחסן מנהם, אלא מן יסתר, ויעמל כ׳ירא פי חיאתה.
ידעתי שאין בכל אלה, דבר טוב בעיני האנשים, רק מי שישמח בהם ויעשה טוב בחיים שלו.
בם – מהם (מבני אדם עלי אדמות) כי אם מי שישמח ויעשה טוב בחייו.
ידעתי – עתה הואיל ונעלם עת הפקודהא כי אין טוב בבריות כי אם לשמוח בחלקוב לעשות הטוב בעיני בוראו בעוד שהוא חי.
א. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, לונדון 27298. בכ״י לוצקי 778: ״פקודה״.
ב. בגיליון כ״י לוצקי 778 מופיעה הוספה (כנראה של המעתיק): ״בפקודים ישרים ומשמחי לב״
I know – Now, since the time of visitation [death] is concealed, that there is nothing better for man than to rejoice with his portion and to do that which is good in his Creator's eyes, while he is yet alive.
ידעתי כי אין טוב בם – במעשה האדם כי אם לשמוח בדרכי צורו ולעשות טוב בחייו ולעסוק בתורה ובמצות שהוא טוב לו בחייו שמשמת נעשה חפשי מן המצות.
ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו – פתרונו: בכל העתים הללו האמורים למעלה, אין בהם יתרון כי אם מה שהוא שמח בשעה קלה, ועושה הנאה לעצמו בחייו.
כי אין טוב – בכל העתים ובכל המעשים הללו כזה כי אם לשמוח וג׳ – זהו שנאמר: אין טוב באדם שיאכל ושתה וג׳ (קהלת ב׳:כ״ד).
ידעתי – אלה הפסוקים עד: ועוד ראיתי (קהלת ג׳:ט״ז) דבוקים. וכבר הזכיר שאין טוב לאדם רק שיאכל ושתה. ואיננו מדבר על כל אדם, כי אם על האדם הנזכר המתעסק ביום ובלילה לקבץ ממון, ואמר אין לו ממנו חוץ מה שיאכל שיתכן שהוא שומר אותו למי שייטב בעיני האלהים לקחתו. וגם הזכיר אתו פעם שנית זה העינין בעבור העתים, והענין הנה דבר העתים לכל דבר לעלות אל עושר או לרדת, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע (קהלת ג׳:י״ד). על כן אין לעמל טוב כי אם לשמוח בחלקו או בהונו.
ולעשות טוב בחייו – שיחיה חיים טובים.
או יהי פירושו שיעשה טוב בחייו – שיקבל עליו שכר טוב במותו.
I KNOW. This verse and the ones that follow1 until And moreover I saw (Kohelet 3:16) are connected.
[I KNOW THAT THERE IS NOTHING BETTER FOR HIM THAN TO REJOICE] Kohelet has already mentioned that there is nothing better for a man than that he should eat and drink (2:24).⁠2 Kohelet3 does not speak of all people. He only speaks about the man whom he has mentioned [in 2:21]; that is, the one who toils day and night to gather money. Kohelet says that such a person has only what he eats [from all the wealth that he acquires], for it is possible that he keeps what he has gathered for a person who has found favor in the eyes of God to take.⁠4 He mentions this5 a second time6 because he mentions the seasons. Kohelet's point is: there is a set season for everything; there is a time to acquire wealth, and a time lose it.⁠7 Nothing can be added to it, nor anything taken away from it (Kohelet 3:14). Therefore, there is only one thing for the toiler to do. The toiler should rejoice in his portion or in his wealth.⁠8
AND TO DO GOOD SO LONG AS THEY9 LIVE. He should live a good life.⁠10 On the other hand, its meaning might be: he should do good in his life so that he will receive a good reward upon his death.
1. Literally, these verses.
2. In other words, our verse repeats 2:24.
3. Here and in 2:24.
4. To inherit. See 2:24. Hence, he should enjoy what he has while he has it.
5. That a person should enjoy what he has gathered.
6. In our verse, after already saying this in 2:24.
7. Literally, a time to ascend to wealth and a time to descend from wealth.
8. Kohelet gives us two reasons to enjoy what we have. In Chapter 2, he tells us that a person should enjoy his wealth because it is possible that he will give what he has gathered to a person who has found favor in the eyes of God. Hence, he should enjoy what he has while he has it. In our chapter, Kohelet tells us that there is a set season for everything. Hence, the toiler should rejoice in his wealth before the time that he can to do so passes.
9. Literally, he.
10. He should enjoy life.
ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו הכינוי הרומז ״בם״ מכוון לזמנים אשר אמר ״עת...ועת״, כלומר אע״פ שהזמנים האלה שונים מבחינת ההשפעות והנגזרות כמו שנאמר קודם הרי שישנו עניין שכולל אותם שאינו בזוי ואינו שנוא באף אחד מהם, והוא שיהיה האדם שמח וטוב לב ועושה חסד כל ימיו ובמשך תקופת חייו. ״לשמוח״ ו״לעשות״ הן צורות מקור.
לכן הפסק בזה: ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו – וזהו שיעשה ההכרחי לחייו כמו שקדם, שיאכל וישתה ויראה את נפשו טוב בעמלו, כלומר: בכלל שיעמול בקנינים במעט עמל והכרחי.
ידעתי כי אין טוב באלו הענינים אשר הוגבלו לאדם לעשות אותם, כי אם לשמוח בם כשיגיעו ושישתדל האדם בכל כחו לעשות טוב בחייו (שם ג, יב), כי בזה ידרוך אל השלמות וישמר מהרבה מהרעות הנכונות לבוא עליו.
ומכל אלה1 ידעתי - הכרתי, כי אין טוב בם, במיני השתדלות האדם אשר הוא עמל וטורֵח2, כי אם לשמוח בעיון שבו תושג שמחה שכלית ורוחנית שהיא גדולה מכל שמחה חומרית3: ולעשות טוב. במעשיות להידמות לבוראו4: בחייו. שהוא יכול על זה5:
1. מכל מה שהשיג בחקירתו עד כה ששכל האדם הוא נצחי, ויכול להשיג שלימות.
2. הניקוד בכת״י.
3. מכל ההשתדלויות, היחידה שהיא טובה היא זו שהיא ׳לשמוח׳, כלומר אותה ההשתדלות שמביאה לאדם שמחה אמיתית, והיא השמחה הרוחנית שהיא גדולה מכל שמחה אחרת שמקורה בדברים גשמיים, ושמחה זו תבוא לאדם על ידי השתדלותו בעיון השכל. וכן הוא בתרגום ׳למחדי בחדות אורייתא׳. ובדרשתו ׳והיית אך שמח׳ כתב רבינו: ׳ובהיות סיבת השמחה ציור השגת איזה תכלית מכוון [הגורם לשמחה היא שהאדם השיג איזה דבר שכיוון ורצה להשיגו], הנה תהיה השמחה נאה או מגונה כפי התכלית המצוייר [כפי מעלת הדבר שדימה ורצה להשיג], כי אמנם טובת הפעולה או רעתה תהיינה כפי התכלית המכוון וכו׳ [כיון מעלת הפעולה תלוייה בכוונה שלמענה נעשתה, והשמחה היא כאשר השיג את כוונתו, נמצא שמעלת השמחה תלוייה במעלת הכוונה], ולזה בהיות תכלית משובח תהיה השמחה משובחת, כענין ׳ושבח אני את השמחה׳ (להלן ח טו), וכענין ׳וצדיקים ישמחו וגו׳ וישישו בשמחה׳ (תהלים סח ד), ובהיות התכלית מרבה הבל תהיה השמחה שמחת הבל וכו׳, ולזה תהיה מדרגת מעלת השמחה הנאותה כפי מדרגת טוב השגת תכלית או תקוותו וכו׳, ולפעמים תיפול [השמחה] על השגתו בפועל [של הדבר שרצה להשיגו] וכו׳, אם שיהיה תועלת לַשָמֵחַ, אם גשמי כענין ׳וראיתם ושש לבכם׳ (ישעיה סו יד), ואם רוחני כענין ׳אשמחה ואעלצה בך׳ (תהלים ט ג), וכאמרם ז״ל בפסחים ואלו דברים (סח:) ׳רב ששת כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה, תלי וקאי בעיברא דדשא ואמר חדאי נפשאי חדאי נפשאי, לך קראי לך תנאי׳⁠ ⁠׳. וראה לעיל (ב י).
4. השתדלות נוספת שהיא טובה, היא ההשתדלות במעשים טובים שבהם האדם קונה שלימות בכך שהוא מתדמה לבוראו.
5. כלומר, ׳בחייו׳ היינו כל זמן שהוא חי ויכול לעשות זאת, כי לאחר שימות לא יוכל לעשות כן. וכן כתב בלקח טוב: ׳ידעתי כי אין טוב בם – במעשה האדם, כי אם לשמוח – בדרכי צורו ולעשות טוב בחייו ולעסוק בתורה ובמצוות שהוא טוב לו בחייו, שמשמת נעשה חפשי מן המצוות׳.
ידעתי – ואני הנה השכלתי לדעת דרכי העולם ותועלותיו והן ידעתי שאין טוב ומאושר בבני אדם, כי אם מי שדרכו לשמוח ולעשות טוב חסד וצדקה בעוד שהוא חי.
בם – באדם, שם כולל האמור בפסוק שלפניו.
ולעשות – מענין עשה את כל הכבוד הזה (פרשת ויצא), ולהקנות לעצמו טובות והנאות העולם, והראיה וראה טוב שבפסוק שאחר זה.
עתה1 יָדַעְתִּי – השכלתי לדעת דרכי העולם ותועלותיו, וידעתי2 כִּי הואיל ונעלם עת הפקודה3, אֵין טוֹב ומאושר4 בָּם – בבני אדם5 כִּי אִם לִשְׂמוֹחַ בחלקו6 וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בעיני בוראו7, ולעשות חסד וצדקה8 בְּחַיָּיו – בעודו חי9, כי בזה ידרוך אל השלמות וישמר בהרבה מהרעות הנכונות לבוא עליו10:
1. רש״י.
2. מצודת דוד.
3. רש״י.
4. מצודת דוד.
5. רש״י, מצודת דוד. ור״י קרא ביאר בכל העתים הללו האמורים למעלה, אין בהם יתרון כי אם מה שהוא שמח בשעה קלה, ועושה הנאה לעצמו בחייו.
6. רש״י.
7. רש״י.
8. מצודת דוד.
9. רש״י, מצודת דוד.
10. רלב״ג.
תרגום כתוביםקהלת רבהרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתר״י אבן כספירלב״ג ביאור הפרשהר״ע ספורנומצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144