Kohelet 2 – קהלת ב‏ – Mikraot Gedolot

וְאַסְגֵּיתִי טוּבָא וְאוֹסִיפִית עָתְרָא מִן כָּל דָּרַיָּא דִי הֲווּ קֳדָמַי בִּירוּשְׁלֵם בְּרַם חָכְמָתִי קָמַת לִי וְהִיא סַיְיעָא יָתִי.

וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלָיִם – וְכִי מִי הָיָה לְפָנָיו בִּירוּשָׁלַיִם, לֹא דָּוִד אָבִיו הָיָה, אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ מָנֶה בֶּן פְּרָס, אוֹן בֶּן פֶּלֶת, בְּנוֹ צִפּוֹר, בְּנוֹ בְעוֹר, וְחִזְקִיָּה. וּשְׁנַיִם נִקְרְאוּ מָנֶה בֶּן מָנֶה, בֶּן עִקֵּשׁ וּשְׁלֹמֹה. אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִי.

אָמַר רַבִּי אַחָא אָמַר שְׁלֹמֹה כָּל תּוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי בְּזִקְנָתִי פַּסְטֵירִין בְּאַף, נִתְקַיְּמָה בִּי.

אף חכמתי עמדה לי – אמר ר׳ חמא בר פפא כל תורה שלמדתי (כאן) [באף] נתקיימה לי.

אף חכמתי עמדה לי – אמר רבי חנינא בר פפא תורה שלמדתי באף נתקיימה לי, אמר ר׳ אחא על תורה שלמדתי באף נתקיימה לי, אמר ר׳ אחא על תורה שלמדתי במסטורין היא עמדה לי.

ושרפת וטפפת עלי גמיע מן כאן קבלי פי ירושלם, מע ת׳בות עלמי וחכמתי.

והתכבדתי ונוספתי (נהייתי גדוש בעושר וחכמה וכו׳) מכל מי שקדם לי בירושלים. (ועם כל זה) חכמתי התייצבה (היתה קבועה) אצלי [לא התערערה].

אף חכמתי – בגלל בסוס ידיעתי וחכמתי.

אף חכמתי עמדה לי – גם חכמתי לא הנחתי בשביל כל המעשים האלה. עמדה לי – ולא שכחתיה.

דבר אחר: עמדה לי – לעזרה בכל אלה.

Also my wisdom – Also,⁠¹ I did not forsake my wisdom because of all these affairs, and it remained with me and I did not forget it. Another explanation, it stood by me to aid me against all these.

1. Alternatively, אף means "anger" and the verse is translated as, "only the [Torah] wisdom that I acquired through exertion [אף] is what remained with me.⁠" The Gemara in Maseches Berachos 63b and in Maseches Eiruvin 54a indicates that the study of Torah during trying times is most commendable and will result in great success and will not soon be forgotten. Or, unlike some preachers who do not practice what they preach, I, says Koheles, internalized and conducted my life [עמדה לי] according to what I preached. (Yismach Moshe)

הוספתי וגדלתי מכל שהיה לפני בירושלים – הכליל גם את דוד אביו. וכן הוא אומ׳ רק אתה לא תבנה הבית כי אם בנך.

אף חכמתי עמדה לי – אמ׳ שלמה כל אף וכעס שבא עלי ללמוד החכמה היא עמדה לזקנתי. מ״א אף חכמתי עמדה לי כל דבר שחשבתי בחכמה לעשות היא עמדה לי.

וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי – פתרונו: חכמתי עמדה לי לעזרה בכל אלה לעשותם.

וגדלתי והוספתי – בעושר לעשות כל המעשים האלה ברוב עושרי וכבודי.

אף חכמתי – גם חכמה היתה לי, ושתיהן הבל בעיניי.

וכן לשון צח של פרשה כי גם אותן שלשה דברים שנתן לו הקב״ה: עושר, וחכמה, וחיים, הן לפניו להבל. ועושר וחכמה מזכיר במקרא זה שהן הבל, וגם את החיים מזכיר למטה, שנאמר: ושנאתי את החיים וג׳ (קהלת ב׳:י״ז).

וגדלתי – פועל עומד, הייתי גדול בכל דברי.

והוספתי – גדולה בדברי העולם, אף חכמתי עמדה לי.

SO I WAS GREAT. Ve-gadalti is an intransitive verb. Its meaning is: I was great in all that I did.

AND INCREASED. I increased greatness in things of this world. ALSO MY WISDOM STOOD ME IN STEAD.

אף חכמתי עמדה לי – מלבד המלכות והעושר, סייעה חכמתי לעשות הדברים האלה.

וגדלתי והוספתי פעלים עומדים, ואילו ״הגדלתי מעשי״ (קהלת ב:ד) הוא פועל היוצא אל ״מעשים״, כלומר הוא הרבה את פעולותיו והגיע לשיא מבחינת הבניין והתיקונים ורכוש ואיסוף הממון וחפצים ומטמונות. ובאשר ל״גדלתי״ הרי הוא פועל עומד, כלומר הוא הרבה להנעים לעצמו והוסיף לעצמו אושר יותר מכל מי שהיה לפניו אף חכמתי עמדה לי השמיט [ולא הזכיר] את כל מה שהזכיר [קודם לכן] שהוא השיג כגון תענוגות ורכישות ובניין ושעשועים ורכוש ונכסים ואמר: לא מצאתי בכל [הדברים דבר] שהוא קבוע לי ואינו מתפורר מבין כל מה שהזכרתי שהתעסקתי בהשגתו, מלבד החכמה, שהיא מיוחדת לי ולא תסור ממני לעולם לא בחיי העולם הזה ולא לאחר המוות.

אף חכמתי עמדה לי – כלומר עמדה עמדי תמיד ושקידה היתה אתי, כי יום יום אני מגדיל ומוסיף במספר הבנינים כלם, כי על דרך משל אם היום יהיו שמונה, למחר יהיו תשעה, וכן כל הדומה לזה כי זה מעלת זאת החכמה.

וגדלתי. בעיני הגויים: והוספתי. על המורגל¹, כאמרו (מלכים א׳ י יח-כ) ׳ויעש שלמה² כסא שן גדול [וגו׳], לא נעשה כן לכל הממלכות׳³:

[מתאר איך למרות התעסקותו בעניינים גשמיים, לא נמנע מלעסוק בכל החכמות]:

אף חכמתי עמדה לי. ועם כל אלה לא חדלתי מן העיון וההתבוננות⁴:

1. באותה הגדולה בעיני הגויים הרביתי והוספתי יותר מן המורגל אצל שאר המלכים.

2. לשה״כ ׳ויעש המלך׳.

3. הרי ששלמה גידל את עצמו בעיני הגויים על ידי בניית כסאו באופן שלא עשה כן שום מלך אחר. ובקה״ר דרשו כן עה״פ ׳הגדלתי מעשי׳, ׳הה״ד ויעש המלך כסא שן גדול׳. [והנה המלך היחיד שקדם לשלמה בירושלים הוא דוד אביו, ומש״כ ׳והוספתי מכל שהיה לפני בירושלים׳, צ״ל שהכוונה גם למלכי ירושלים מן היבוסי, ולכן ניתן לפרש בזה ׳לא נעשה כן לכל הממלכות׳, כי הכוונה אף למלכי כנען כיבוסי].

4. ׳אף׳ כאשר השקעתי בכל הדברים הנפסדים האלה, ׳חכמתי עמדה לי׳ והמשכתי לעיין ולהתבונן בדברים רוחניים, וכפי שאמר (פסוק ג) שעשה כל זאת ׳למשוך את בשרו׳ באיזה תענוג, אך בעוד שהיה ׳לבי נוהג בחכמה׳ ומתמיד בעיון, מבלי להימשך אחרי התענוגות. וכ״כ רש״י, וראה אלשיך. [במדרש דרשו על פסוק זה ׳כל תורה שלמדתי באף [כלומר מתוך קושי] היא עמדה לי׳, ומצינו לרבינו שפירש על פי זה בפירושו לאבות (פ״ה מכ״ב): ׳הפוך בתורה להבין ולהביט נפלאות ממנה..., ובה תחזי - תראה מופתים שכליים על דעות אמיתיות בענין האלוקי ובהשארות הנפש וזולתם..., ובהיות כי לא יראה לך ולא ימצא כל זה מדברי התורה זולתי אחר השתדלות ועמל, כאמרו (משלי ב ד-ה) ׳אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה׳ ודעת קדושים תמצא׳, אמר בן הא הא שלא ימנע האדם מזה העמל כלל, כי אמנם כל מה שיגדל העמל - תגדל מעלת הנפש השכלית לחיי עולם, כאמרו אף חכמתי עמדה לי׳].

עמדה – נתקיימה וכן לשמור את בריתו לעמדה (יחזקאל י״ז:י״ד).

וגדלתי – ועשיתי מעשים גדולים ומופלאים בתוספת מרובה יותר מכל המלכים שמלכו לפני בירושלים.

אף חכמתי עמדה לי – אפילו שהייתי עוסק בכל אלו הדברים, עם כל זה אף חכמתי נתקיימה בי, ולא שכחתיה בעבור מרבית הטרדות בענינים מחולפים.

וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם, אף חכמתי עמדה לי – והוא מלשון והיא שעמדה לאבותינו ולנו (שאם לא כן היה לו לומר ׳עמדה בי׳, כמו על כן עמד טעמו בו {ירמיהו מ״ח:י״א}), והטעם כי חכמתו הועילה לו, שידע למצוא יום יום תענוגים חדשים, מה שלא יהיה בלתי חכמה.

וגדלתי והוספתי – והוספתי גדוּלה.

עמדה לי – ולא סרה ממני.

מכל שהיה לפני – וכי מי היה לפניו – דוד אביו.⁠¹ (שם)

אף חכמתי עמדה לי – א״ר אחא, אמר שלמה, כל תורה שלמדתי באף נתקיימה בי בזקנותי.⁠² (שם)

1. ר״ל וא״כ הוסיף חכמה גם על דוד אביו, ואמנם מפני כבוד אב לא פירש כן מפורש.

2. יתכן דמרמז למה שלמד ביגיעה, וזהו באף – בזעת אף, ויש גירסות שונות ופירושים שונים בדרשה זו. וגם אפשר לפרש כונת הדרשה ע״פ מ״ש בסוף ברכות ס״ג ב׳ עה״פ דמשלי ומיץ אף יוציא דם, כל תלמיד שרבו כועס עליו והוא שותק זוכה להבחין בין טמא לטהור, וזהו שאמר תורה שלמדתי באף, באפו של רבי, ובזכות שתיקתי נתקיימה תורתי בי.

וְגָדַלְתִּי – ועשיתי מעשים גדולים ומופלאים¹, וְהוֹסַפְתִּי בהם יותר² מִכֹּל מלך³ שֶׁהָיָה – שמלך⁴ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם⁵, ואפילו שהייתי עוסק בכל אלו הדברים, עם כל זה⁶ אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי – נתקיימה בי⁷, ולא שכחתיה⁸ בשל העיסוק במעשים הללו⁹:

1. מצודת דוד.

2. מצודת דוד.

3. מצודת דוד.

4. מצודת דוד.

5. ראה הערה לעיל פס׳ ז׳. ולקח טוב ביאר כי הכליל בזה גם את דוד אביו כמו שנאמר (מלכים א׳ ח, יט) ״רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי אִם בִּנְךָ״.

6. מצודת דוד.

7. מצודת ציון.

8. רש״י, מצודת דוד.

9. מצודת דוד. ויש מפרשים שחכמתי עמדה לי לעזרה בכל אלה לעשותם, רש״י בפי׳ השני, ר״י קרא. ובמדרש, אמר ר׳ אחא כל תורה שלמדתי באף נתקיימה לי בזקנותי, מדרש רבה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון