[א] כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב – הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַיִם כַּאֲבָנִים (מלכים א י׳:כ״ז). אֶפְשָׁר כַּאֲבָנִים בַּדְּרָכִים וּבַחֲצֵרוֹת וְלֹא הָיוּ נִגְנָבוֹת, אֶלָּא הָיוּ גְדוֹלוֹת אַבְנֵי שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְאַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת.

תָּנָא אֲפִלּוּ מִשְׁקָלוֹת שֶׁהָיוּ בִּימֵי שְׁלֹמֹה שֶׁל זָהָב הָיוּ, וְהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בִּכְלֵי מִשְׁקָלוֹת שֶׁל זָהָב קַנְטָרִין, וְכָל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל גָּדוֹל וְקָטָן שֶׁל זָהָב הָיוּ. וּסְגֻלַּת מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָֹל מַלְכֵי הָאָרֶץ מְבַקְּשִׁים אֶת שְׁלֹמֹה (דברי הימים ב ט׳:כ״ג). וְהַמְדִינוֹת, זוֹ מַלְכַּת שְׁבָא, שֶׁהָיְתָה מְדַיֶּנֶת עִמּוֹ בְּחָכְמָתָהּ וּבִשְׁאֵלוֹתֶיהָ וְלֹא יָכְלָה לְנַצְּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּבֹא אֵלָיו לְנַסּוֹתוֹ בְּחִידוֹת וַיִּתֵּן לָהּ הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל שְׁאֵלָתָהּ אֲשֶׁר שָׁאֲלָה (מלכים א י׳:א׳, דברי הימים ב ט׳:א׳). עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת. זַמָּרִין וְזַמָּרָתָא. וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם. דִּימוֹסִיּוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת. שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת. שֵׁידָא וְשֵׁידְתָּא דַּהֲווֹן אַזְיִין בְּהוֹן.

אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר נְחֶמְיָה וְכִי אֵין הַכָּתוּב מוֹדִיעֵנוּ אֶלָּא עָשְׁרוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, הָא אֵין מְדַבֵּר אֶלָּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה, הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה (שמות ל״ב:ט״ז). בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים, אֵלּוּ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵם יוֹשְׁבִין שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּכֶרֶם, כְּדִתְנַן זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה, וְכִי כֶּרֶם הָיָה, אֶלָּא אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִין שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּכֶרֶם. עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, אֵלּוּ מִשְׁנָיוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּגוֹן מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא רַבָּה וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל בַּר קַפָּרָא. וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי, זֶה הַתַּלְמוּד שֶׁכָּלוּל בָּהֶם. עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם, רַבִּי חִיָּא רַבָּה אָמַר אֵלּוּ הַדְּרָשׁוֹת. לְהַשְׁקוֹת מֵהֶן יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים, אֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁהֵם לְמֵדִים. רַבִּי נַחְמָן אָמַר זֶה הַתַּלְמוּד. לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵם לְמֵדִים. קָנִיתִי לִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, אֵלּוּ הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם עַל הָעֲבָדִים וְעַל הַשְּׁפָחוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָה אֶשְׁפֹּךְ אֶת רוּחִי (יואל ג׳:ב׳), [והאמות לעתיד לבוא יהיו עבדים לישראל], כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּישַׁעְיָה: וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וגו׳ (ישעיהו ס״א:ה׳). וּבְנֵי בַיִת הָיָה לִי, זֶה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ (ויקרא א׳:ב׳). כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב (תהלים י״ט:י״א). וּסְגֻלַּת מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ (משלי ח׳:ט״ו), בִּי שָׂרִים יָשׂרוּ (משלי ח׳:ט״ז). וְהַמְּדִינוֹת, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּדַיְּנִין בַּהֲלָכָה. עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, אֵלּוּ הַתּוֹסֶפְתּוֹת [משוררים זכרים משוררות נקבות]. וְתַעֲנֻגּוֹת, אֵלּוּ הָאַגָּדוֹת, שֶׁהֵן עִנּוּגֵי שֶׁל מִקְרָא. שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת, דַּיָּנִין זְכָרִים וְדַיָּנוֹת נְקֵבוֹת.

[ב] רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָיָיה בְּיִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה׳ (במדבר ט״ו:ב׳-ג׳). בָּנִיתִי לִי בָּתִּים: וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב (דברים ו׳:י״א). נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים: כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ (דברים ו׳:י״א). עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. אַדְרִיָּאנוֹס שְׁחִיק טְמַיָּא שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא, כְּתִיב בַּתּוֹרָה: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת וגו׳ (דברים ח׳:ט׳), יָכוֹל אַתְּ מַיְיתֵי לִי תְּלַת מִילִין דַּאֲנָא שָׁאֵיל, אֲמַר לֵיהּ וּמָה אִינוּן, אֲמַר לֵיהּ פִּלְפְּלִין וּפוּסְיָאנִין וּמְטַקְסָא. אַיְיתֵי פִּלְפְּלִין מִן נִצְחָנָה, וּפוּסְיָאנִין מִן צַיְידָן וּמַאן דְּאָמַר מִן עַכְבְּרִין, וּמְטַקְסָא מִן גּוּשׁ חָלָב. עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם (דברים ח׳:ז׳). לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים, אָמַר רַבִּי לֵוִי אֲפִלּוּ קָנִים שֶׁל חִצִּים לֹא חָסְרָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת: וְגַם עֵרֶב רַב וגו׳ (שמות י״ב:ל״ח). וּבְנֵי בַיִת הָיָה לִי, אֵלּוּ הַגִּבְעוֹנִים שֶׁעֲשָׂאָן יְהוֹשֻׁעַ חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם (יהושע ט׳:כ״ז). גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי, וּמִקְנֶה רַב הָיָה וגו׳ (במדבר ל״ב:א׳). כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב (תהלים ק״ה:ל״ז). וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת, זוֹ בִּזַּת עוֹג וּבִזַּת מִדְיָן. עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, מְשׁוֹרְרִים זְכָרִים וּמְשׁוֹרְרוֹת נְקֵבוֹת. וְתַעֲנֻגּוֹת בְּנֵי הָאָדָם, זֶה עִנּוּגָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת, תַּפְנוּקִין וְתַפְנוּקְיָין.