Kohelet 2 – קהלת ב‏ – Mikraot Gedolot

אֲרוּם לֵית דָכְרָנָא לְחַכִּימָא עִם שָׁטְיָא לְעַלְמָא דְּאָתֵי וּבָתַר מִיתַת גַבְרָא מָה דַּהֲוָה כְּבָר בְּיוֹמוֹהִי כַּד יֵיתוּן יוֹמַיָּא דַּעֲתִידִין לְמֶהֱוֵי בַתְרוֹהִי כּוֹלָא אִשְׁתַּכַּח וְאֵיכְדֵין יֵימְרוּן בְּנֵי אֱנָשָׁא דְהִיא סוֹפָא דְּצַדִּיקַיָּא כְּסוֹפָא דְחַיָיבָא.

וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים – אִימִיקַנְטָרוֹן הָיָה כּוֹתֵב לְאַדְרִיָּאנוֹס קֵיסָר, אָמַר לוֹ אִם לַמּוּלִים אַתְּ שׂוֹנֵא, אֵלּוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים. אִם לִמְשַׁמְּרֵי שַׁבָּת אַתְּ שׂוֹנֵא, אֵלּוּ הַכּוּתִים. הֲרֵי אֵין אַתְּ שׂוֹנֵא אֶלָּא הָאֻמָּה הַזֹּאת בִּלְבָד, אֱלֹהֶיהָ יִפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ. גָּזַר אַדְרִיָּאנוֹס דְּכָל דִּי עֲבַד כֵּן יְפַרְסֵם גַּרְמֵיהּ לְמַלְכָּא, דְּמַלְכָּא בָּעֵי יִתֵּן לֵיהּ מִלָּה, אֲזַל חַד וּפַרְסֵים יַת גַּרְמֵיהּ, אֲמַר אֲרֵימִין רֵישֵׁיהּ. אֲמַר לֵיהּ לָמָּה אֲמַרְתְּ כֵּן, אֲמַר לֵיהּ דְּאַתְּ פָּנֵי לְהַהוּא גַּבְרָא מִן תְּלַת נְסִיסִין בִּישִׁין, אֲמַר לֵיהּ מָה אִינוּן, אֲמַר לֵיהּ נַפְשֵׁיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא בָּעְיָא מֵיגַס גַּבֵּיהּ בְּצַפְרָא וּבְרַמְשָׁא וְלֵית לֵיהּ מַה דְּיִתֵּן לַהּ וְכֵן אִנְתְּתֵיהּ וְכֵן בְּנוֹי. אֲמַר אַדְרִיָּאנוֹס הוֹאִיל וְהוּא חָיֵי חַיִּין בִּישִׁין שְׁבוֹקוּ לֵיהּ, וְקָרָא אֲנַפְשֵׁיהּ: וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים. מַעֲשֶׂה בְּגַרְגְּרָן אֶחָד שֶׁהָיָה עָמֵל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְשַׁבָּת לֹא הָיָה לוֹ מַה יֹּאכַל, מֶה עָשָׂה, פַּעַם אַחַת נִתְעַטֵּף בִּכְלֵי קוּרְיָיס שֶׁלּוֹ וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וָמֵת, וּקְּרָא אֲנַפְשֵׁיהּ: וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אֲתוֹן אָמְרִין לֵיהּ דַּיָּינָיךְ שָׁתְיִין חַמְרָא בְּשׁוּקָא וְלָא חֲמֵי לְהוֹן, חַד זְמַן נָפַק וְאַשְׁכַּח דַּיָּינוֹי שָׁתָן חַמְרָא בְּשׁוּקָא, וּקְרָא עַל נַפְשֵׁיהּ: וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת הַחַיִּים, וּדְמַךְ לֵיהּ בִּשְׁלָמָא. רַבִּי הוּנָא אָמַר: וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה (בראשית ב׳:ז׳), וַעֲשָׂאוֹ מְכוּרָן עֶבֶד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, דְּאִין לָא לָעֵי לָא אָכֵיל, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי הוּנָא, דְּאָמַר רַבִּי הוּנָא: נְתָנַנִי ה׳ בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם (איכה א׳:י״ד), דְּאִין לָא לָעֵי בִּימָמָא לָא קָאֵים בְּלֵילְיָא.

לאן לא ד׳כר לאלעאלם מע אלגאהל אבדא, פי מא סלף, ומא יסתאנף מן אלאייאם אלאתיה אלד׳י ינסא אלכל, פכיף אד׳י ימות אלעאלם מע אלגאהל.

בגלל שאין מצב שוה לחכם ולכסיל (לאדם בור) בכלל. בזמן הקדום ובזמן העתיד, מהימים הבאים שהכל יהיה נשכח. ואם כך איך זה כאשר ימות החכם עם הבור (הסכל).

לפי שאין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם, במה שעבר, ובמה שיבוא מן הימים הבאים שישתכח הכל, וכל שכן עתה במות החכם עם הכסיל.

כי אין זכרון לחכם והכסיל – שוין אחר מותם לא יזכרו שניהם יחד שזה זכרונו לברכה וזה זכרונו לקללה.

בשכבר הימים הבאים הכל נשכח – בשביל אשר אני רואה את הרשעים שהיו כבר והצליחו מאד ובימים הבאים אחריהם נשכחה כל גבורתם והצלחתם.

ואיך ימות החכם עם הכסיל – אני רואה הצדיקים מצליחים במיתתם ומועילים לבניהם כגון וזכרתי את בריתי יעקב (ויקרא כ״ו:מ״ב), זכרתי לך חסד נעוריך (ירמיהו ב׳:ב׳).

Since in the days to come all will be forgotten – Because I see the wicked who already lived, and who were very successful, and in the days that came after them, all their power and their success were forgotten.

And how can the death of the wise man be [like the death] of the fool – I observe the righteous succeeding in their deaths and availing their children, for example, "And I will remember My covenant with Yaakov, etc.,⁠"¹ [and] "I remember for you the kindness of your youth.⁠"²

1. Vayikra 26:42.

2. Yirmeyahu 2:2.

כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם – רוח הקודש מבשרת ואומרת אל תאמר כמקרה הכסיל גם אני יקרני כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם שהרי זכותו של אברהם אבינו עומד לעולם אבל נמרוד כלה והלך לו. זכותו של יעקב ג״כ אבל עשו אין לו זכרון. תורתו של משה מתקיימה לעד על שמו ופרעה הלך לדראון עולם. זכותו של דוד קיימת לנצח ואחיתפל נשכח זכרו.

הרי בשכבר הימים הבאים הכל נשכח – כל רשעת הרשעים נשכח. ואיך תאמר כי ימות החכם עם הכסיל. אעפ״י שזה נקרא ר׳ וזה נקרא ר׳ בזמן שיכנסו שניהם למקום אחד זה שואלים לו ועונה וזה יושב ודומם.

לחכם עם הכסיל – שהרי אין זכרון לא לזה ולא לזה, שכבר הכל נשכח בימים הבאים.

ואיך ימות – הפסד גדול הוא זה שימות החכם עם הכסיל.

בכל מקום שנאמר: איך – הוא דבר המתקיים, כמו איך היתה לשמה (ירמיהו נ׳:כ״ג), {ו}⁠איך נהפכת לי סורי הגפן נכרייה (ירמיהו ב׳:כ״א).

כי בעבור שהכל יסור גם יִשָׁכַח, והוא שאמר שגם זה הבל (קהלת ב׳:ט״ו) בעבור שאין זכרון לחכם עם הכסיל, ואם היה לו זֵכר ימים או שנים מעטים בימים הבאים הכל נשכח, והרעה הקשה שימות החכם עם הכסיל.

ומלת כבר – בעיניינה איננה נמצאה בכל המקרא רק בַספר הזה.

ואמר אחד מהמפרשים: שהיא תורה על דבר עבר. וכאשר עמד בפניו בשכבר הימים הבאים, אמר: היה ראוי להיות ׳כשכבר׳, ועינין כי הכל יהי נשכח בימים הבאים כמו בזמן שעבר. ויותר נכון היות פירושו כמו: הן.⁠^א

א. כן בכ״י פרמא 2393, מונטיפיורי 40. בכ״י לונדון 27298: ״כמוהן״ אך אולי גם שם תוקן ל״כמו הן״. בכ״י וטיקן 49: ״כמוהן״.

FOR OF THE WISE MAN. For everything will cease to exist and will also be forgotten.

Kohelet says that this [pursuit of] wisdom also is vanity (Kohelet 2:15) because of the wise man, even as of the fool, there is no remembrance. Now even though a person might be remembered for some days or a few years [following his death], in the coming days all will be forgotten.⁠¹ The most severe evil is: the wise man will die even as the fool!

The word kevar (seeing that) with the meaning that it has in this book² is not found in all of Scripture with this import.⁠³ It is only so found in this book.

One of the commentators says that the word kevar (seeing that) indicates something that happened in the past.⁠⁴ When he came across the word be-she-kevar (seeing that) in seeing that in the days to come,⁵ he said that the text should have read ke-she-kevar (as was in past time). He maintains that our clause is to be understood as follows: everything will be forgotten in the days to come as it was in past time. However, in reality the proper meaning of kevar is "behold.⁠"⁶

1. Now even though a person might be remembered for some days or a few years (following his death) he will ultimately be forgotten.

2. Ibn Ezra will soon discuss the meaning of kevar in Kohelet.

3. Literally, the word kevar with this meaning is not found in all of Scripture. It is only so found in this book.

4. It has the meaning of “already occurred” or the like.

5. Seeing that (be-she-kevar) in the days to come indicates that be-she-kevar (seeing that) refers to something that will happen in the future. It does not refer to something which happened in the past.

6. According to Ibn Ezra, our verse is to be understood as follows: For of the wise man, even as of the fool, there is no remembrance forever; for behold, in the days to come all will long ago have been forgotten.

כי אין זכרון לחכם עם הכסיל – כלומר שניהם אין להם זכרון לאחר מיתתם.

כשכבר הימים הבאים הכל נשכח – כלומר^א היאך אין זכרון לא לחכם ולא לכסיל כשימותו? מה שעשו כבר בחייהם הכל נשכח.

ואיך^ב ימות החכם עם הכסיל – חבל על דא שימות החכם כמו הכסיל ושניהם נשכחים, כמו ״איכה היתה לזונה״ (ישעיהו א׳:כ״א), ״כי קול נהי נשמע מציון איך שודדנו״ (ירמיהו ט׳:י״ח), ״איכה ישבה בדד״ (איכה א׳:א׳). כך הוא מפגין^ג ומצטער איך בא פורענות גדול כזה שהחכם נשכח כמו הכסיל.

א. ממלה זו עד סוף הדיבור הוכפל בכתב היד ללא סימון – חזרה מחמת הדומות (״הכל נשכח״).

ב. בכתב היד: ואין.

ג. בכתב היד: מפרגין. ל״מפגין״ במשמעות ״צועק״, ראו בבלי ר״ה י״ט. תודה ליוסף עופר שהעמיד אותי על נקודה זו.

כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל השין ב״שכבר״ היא במשמעות ״אשר״, כמו ״שקמתי דבורה״ (שופטים ה:ז) ״שה׳ אלהיו״ (תהלים קמד:טו) ״שלמה אהיה כעטיה״ (שיר השירים א:ז) ויש רבים בדומה לכך, וה-ה׳ ב״הימים״ היא במקום ב׳, כלומר בחלוף השנים השם של כולם נשכח, וזה נראה לי מוזר ופסול כיצד האדם הידען והחכם מת יחד עם הטיפש חסר הערך. המילה ״כבר״ במשמעות זו ובמשמעויות אחרות אינה נמצאת במקרא מלבד בספר הזה, אך בדברי חז״ל היא מרבה להופיע ומשמעותה בלשונם כמו ״קד״ בערבית [מילה לציון עבר רחוק יותר] והם אומרים ״כבר נעשה״ (בבלי ערובין מד ב) ״כבר אמרנו״ (ירושלמי פסחים פרק ו הלכה א) וכדומה, וזו משמעותה של המילה בהרבה מן ההקרויות שלה בספר הזה, למשל ״כבר היה לעולמים״, אך בפסוק זה אין פירוש זה מתאים, אלא הכוונה היא שבימים הבאים ישכח זכרם של כולם, שכן משמעותן של מילות השימוש מתחלפות בהקרויות השונות שלהן, כפי שהסברנו פעמים רבות בתחילת הספר ובכל מקום [מתאים] מקטעי הפירוש כמו ״אולי נטתה מפני״ (במדבר כב:לג) שמשמעותו ״לולי נטתה״ ומקומות אחרים.

וגם הזכרון שיהיה לאדם אחר המות לא ישוו בו החכם והכסיל זמן ארוך, כי בימים הבאים ישכחו אלו הדברים החולפים וגם ישכח מות החכם עם הכסיל במקרה אחד. ואפשר שנאמר שהרצון בזה, שהוא מרחיק שימותו החכם והכסיל במדרגה אחת, כי החכם יותר נשמר מהפגעים, מצד חכמתו, מהכסיל. או נאמר שהרצון בזה שזכרון החכם יותר ארוך מזכרון הכסיל, עד שלא יתכן שיפסק זכרונם יחד.

כי אין זכרון – אפילו אחר המיתה בא תועלת, כי עד עולם לא יזכרו שניהם יחד בדמיון אחד, שזה זכרונו לשבח וזה לגנאי.

בשכבר הימים הבאים – תחסר מלת חלפו ומאליו יובן החסרון והשי״ן של בשכבר הוא במקום אשר, ורוצה לומר באשר אף כי כבר חלפו הימים הבאים אחרי מות החכם והכסיל, וכי הכל נשכח בתמיה, הלא עדיין זכורים בפי הבריות מעשיו של זה ומעשיו של זה, ולפיהן נזכר זה לשבח וזה לגנאי.

ואיך ימות וגו׳ – רוצה לומר ואיך אפשר להדמות מיתת החכם עם מיתת הכסיל הואיל וזכרון מיתתו של זה היא סיבה אל השבח ושל זה אל הגנאי.

עם – אין זכרון לא לזה ולא לזה.

לעולם – לזמן ארוך.

ואיך – ע״ד איכה ישבה בדד, דבר הנראה כבלתי אפשר, ועכ״ז כן הוא.

ואף לאחר המיתה יש יתרון לחכם על הכסיל¹ כִּי אֵין זִכְרוֹן שווה² לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם, שהרי זה זכרונו לשבח וזה זכרונו לגנאי³, בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים – כאשר כבר חלפו הימים אחרי מות החכם והכסיל, האם⁴ הַכֹּל נִשְׁכָּח?! הלא עדיין זכורים בפי הבריות מעשיו של זה ומעשיו של זה, ולפיהם נזכר זה לשבח וזה לגנאי⁵, וְאֵיךְ אם כן יָמוּת – נשווה את מיתתם של⁶ הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל?! הרי זכרון מיתתו של זה היא סיבה לשבח ושל זה סיבה לגנאי⁷:

1. מצודת דוד.

2. מצודת דוד.

3. מצודת דוד.

4. מצודת דוד.

5. מצודת דוד. ורש״י ביאר שלמרות הצלחת הרשעים ברבות הימים נשכחה כל גבורתם והצלחתם, ואילו הצדיקים מצליחים במיתתם ומועילים לבניהם כגון (ויקרא כו, מב) ״וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב״ וגו׳ (ירמיה ב, ב) ״זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ״.

6. מצודת דוד.

7. מצודת דוד. ובמדרש, רוח הקודש מבשרת ואומרת אל תאמר כמקרה הכסיל גם אני יקרני ״כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם״, שהרי זכותו של אברהם אבינו עומדת לעולם, אבל נמרוד כלה והלך לו, זכותו של יעקב ג״כ אבל עשיו אין לו זכרון, תורתו של משה מתקיימת לעד על שמו ופרעה הלך לדראון עולם, זכותו של דוד קיימת לנצח ואחיתופל נשכח זכרו, לקח טוב.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון