Kohelet 12 – קהלת יב‏ – Mikraot Gedolot

עַד דִי לָא יִתְאֲלֵם לִישְׁנָךְ מִלְּמַלָּלָא וּתְהִי רְעִיעָא מוֹקְרָא דְּרֵישָׁךְ וְתִתְּבַר מְרִירָתָךְ עַל כַּבְדָּךְ וְיִרְהַט גּוּפָךְ בְּגוֹ קִבְרָךְ.

עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף – זֶה הוּא חוּט שֶׁל שִׁדְרָה. וְתָרוּץ גֻּלַּת הַזָּהָב, זוֹ גֻּלְגֹּלֶת. רַבִּי חִיָּא בַּר נְחֶמְיָה אָמַר זוֹ גַּרְגֶּרֶת שֶׁהִיא מְגַלָּה אֶת הַזָּהָב וּמְרִיצָה אֶת הַכֶּסֶף. וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ, זוֹ כְּרֵסוֹ שֶׁל אָדָם, לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים כְּרֵסוֹ שֶׁל אָדָם נִבְקַעַת וּמוֹסֶרֶת לַפֶּה וְאוֹמֶרֶת לוֹ, הֵא לְךָ מַה שֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ וְנָתַתָּ בִּי. רַבִּי חַגַּי מַיְיתֵי לָהּ מֵהָדֵין קְרָיָיא: וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם (מלאכי ב׳:ג׳). בַּר קַפָּרָא אָמַר עַד שְׁלשָׁה יָמִים תָּקְפּוֹ שֶׁל אֵבֶל, שֶׁעֲדַיִן צוּרַת הַפָּנִים נִכֶּרֶת. תְּנִינָא אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם וכו׳. וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר, תְּרֵין אָמוֹרִין, חַד אָמַר כְּאִילֵּין גַּלְגְּלַיָא דְּצִיפּוֹרִין, וְאוֹחֲרָנָא אָמַר כְּאִלֵּין רִגְבַיָּיה דִטְבֶרְיָה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: מָתְקוּ לוֹ רִגְבֵי נָחַל (איוב כ״א:ל״ג).

עד אשר לא ירתק חבל הכסף – זו שלשלת יוחסין.

ותרוץ גלת הזהב – אלו דברי תורה שכתוב הנחמדים מזהב ומפז רב (תהלים י״ט:י״א).

ותשבר כד על המבוע – [תרין אמוראין] חד אמר כדו של ברוך על (כדו) [מבועו] של ירמיה וחד אמר כדו של ירמיה על (כדו) [מבועו] של ברוך שנאמר מפיו יקרא אלי כל הדברים האלה וגו׳ (ירמיהו ל״ו:י״ח).

ונרוץ הגלגל אל הבור – זו בבל שהיא זוטא של עולם. אמר ר׳ יוחנן האומר לצולה חרבי (ישעיהו מ״ד:כ״ז) זו בבל ולמה נקרא שמה צולה ששם צללו מתי דור המבול דכתיב גם לבבל נפלו חללי כל הארץ (ירמיהו נ״א:מ״ט). א״ר שמעון בן לקיש כתיב וימצאו בקעה בארץ שנער (בראשית י״א:ב׳) [למה נקראת שמה שנער] שהם מנוערין מכל [המצות מצות] תרומות ומעשרות.

ד״א שנער שהן מתים בתשנק בלא נר ובלא מרחץ.

ד״א שנער שהעמידה שונא וער להקב״ה זה נבוכדנצר.

ד״א שנער [עיר] ששריה נערים הם ומבעטים בתורה.

עד אמר לא ירחק חבל הכסף – זה חוט השדרה.

ותרץ גולת הזהב – זו האמה.

ותשבר כד על המבוע – זה כרס.

ונרוץ הגלגל אל – הכור זה פרש שנאמר וזריתי פרש על פניכם.

עד אשר לא ירתק חבל הכסף – זה שלשלת של יוחסין.

ותרוץ גולת הזהב – אלו דברי תורה הנחמדים מזהב ומפז.

ותשבר כד על המבוע – תרי אמוראי, חד אמר כדו של ברוך על מבועו של ירמיהו, וחד אמר כדו של ירמיהו על מבועו של ברוך מפיו יקרא אלי, ונרוץ הגלגל אל הבור זה בבל שהוא זוטו של עולם.

קבל אן ינחל חבל אלפצ׳ה, ותרצ׳ץ׳ סאקיהֵ אלד׳הב, ותנכסר אלקלה ענד אלמנבע, ותגרי אלבכרה אלי אלגב.

לפני שחבל הכסף [חוט השדרה (השושלת)] יהיה רפוי. ודרכי השתן [כינה את השתן זהב בלשון נקיה] יבריחו נוזליהם. ותשבר הכד ליד המעיין [הכל חוזר למקומו (אל העפר שבא ממנו)]. וגלגל המים יחזור אל הבור.

ירתק – ינתק.

ותרץ גלת – ותתרצץ תעלת הזהב (כמו גולות מים).

על – אצל,

אשר לא ירתק חבל הכסף – זה חוט השדרה שהוא לבן ככסף, ובמותו חסר ומתרוקן מוחו ויבש ומתעקם בתוך החליות ונעשה כשלשלת. ירתק – לשון רתוקות כסף (ישעיהו מ׳:י״ט).

ותרוץ גלת הזהב – זו אמה שהיא מקלחת מים^א ונובעת כמעיין, כמו גלות עליות (יהושע ט״ו:י״ט). ותרוץ – לשון רציצה.

ותשבר כד על המבוע – זה הכרס שהוא צבה ונבקע במותו.

ונרוץ הגלגל אל הבור – יתרוצץ גלגל העין בתוך גומתו ולפי פשוטו גלגל שדולין בו מים מן הבור כך נדרש כל העיניין במסכת שבת (שבת קנ״א:-קנ״ב.).

א. במקור בכ״י לוצקי 778 נוספה כאן מלת: ״כמו״, והועבר קולמוס על המלה.

Before the snapping of the silver cord – This refers to the spinal cord, which is as white as silver, and when he dies, its marrow diminishes and empties out and dries, and it becomes crooked within the vertebrae, becoming like a chain. יֵרָתֵק is an expression of "silver chains"¹ רְתֻקוֹת.

And the golden bowl is shattered – This is the male member, that emits a flow of water and flows like a fountain,⁠² as in, "the upper springs גֻלוֹת.⁠"³ 'וְתָרֻץ' is an expression of shattering.⁠⁴

And the pitcher is broken at the fountain – This refers to the stomach,⁠⁵ which is thick and cracks upon his death.

And the wheel is shattered into the pit – The eyeball will be shattered within its socket. But according to its simple interpretation, this is a wheel with which they draw water from the cistern. So is this entire matter expounded in Maseches Shabbos.⁠⁶

1. Yeshayahu 40:19.

2. Alternatively, "the golden bowl" refers to the brain. (Metzudat David)

3. Yehoshua 15:19.

4. As in "They broke and cursed [וירצצו],⁠" in Shofetim 10:8. (Metzudat David)

5. Alternatively, "the pitcher" refers to the gall bladder. (Metzudat David)

6. 151b-152a.

עד אשר לא ירתק חבל הכסף – אמ״ר יוחנן בשם ר׳ שמעון בן יהוצדק זה חוט של שיזרה. ירתק ינתק רי״ש במקום נו״ן כמו ראצר נאצר. ויתכן להיות מגזרת ורתוקות כסף. הרתוק ואמ׳ רתק כלי ע״ז שהוא שבר והכה. חבל הכסף הוא המוח שבשדרה שהוא לבן ככסף ותרץ גולות הזהב זה הראש שלאחר שנזקן אין בו כוח לסבול ראשו כי אם רותת. ותרוץ כמו לא יכרה ולא ירוץ ותריץ את גולגלתו אך עשוק ורצוץ.

ותשבר כד על המבוע – שלאחר ג׳ ימים כריסו (של אדם) נבקעת והפרש נופל על פניו. ס״א ותשבר כד על המבוע זה הלשון שנפסק מלדבר בתוך הפה. מבוע במשקל מבול ומצאנו נחל נובע א״כ יסוד מבול נובל. ומזה היסוד יביע אמר יבאיש יביע תבענה שפתי תהלה. ונרוץ הגלגל אל הבור זה הגוף שהוא נעשה גלל גלל והוא מתגלגל אל הקבר.

עד – זה משל נכבד, והגולה היא בראש הגלגל המתגלגל בחבל, וראש החבל קשור בגולה.

וירתק מן עשה הרתוק (יחזקאל ז׳:כ״ג), כשיתקשר החבל כאילו ישתלשל, לא ישיג אל המבוע.

גם כן ענין ירחק שהוא כתוב.

ומלת ותרץ – מן ותרץ את^א גלגלתו (שופטים ט׳:נ״ג), מענין וירוצצו (שופטים ט׳:י״ח).

כאשר תִשָׁבֵר הגולה וירוץ הגלגל אל הבור, יִשָׁבֵר הכד. ואין מים עולים.

ומלת ונרוץ – בנין נפעל, כמו נכון, פועל עבר יחיד, מן נכונו ללצים שפטים (משלי י״ט:כ״ט).

וחבל הכסף – הוא חוט של שיזרה, וקראו כסף בעבור היותו לבן.

וגולת הזהב – הוא המוח, ודמהו לזהב בעבור הקרום שיש עליו שהוא אדום.

והכד – היא המררה, ונקרא כד בעבור ששם תתחבר המרה האדומה.

והמבוע – הוא הכבד.

ונרוץ הגלגל – גלגלת הראש שהיתה למעלה לעולם, ירדה אל הבור מתחת לארץ.

א. כן בפסוק ובכ״י לונדון 24896, מונטיפיורי 40. בכ״י לונדון 27298 חסרה מלת: את.

BEFORE THE SILVER CORD IS SNAPPED ASUNDER. This is a very esteemed parable.

[AND THE GOLDEN BOWL IS SHATTERED] The bowl is at the head of the wheel¹ which is turned by the rope.⁠²The head of the rope is tied to the bowl.⁠³

Ve-yeratek (is snapped asunder) is related to ha-rattok (the chain) in: make the chain (Ezek. 7:23).⁠⁴

[BEFORE THE SILVER CORD IS SNAPPED ASUNDER] When the rope, which is compared to a chain [by Kohelet], is tied [to the pulley] and is lowered [into the well], it will not reach the fountain of water.⁠⁵

The same interpretation applies to the tradition which reads yerachek (it will be distanced) in place of yeratek.⁠⁶

The word ve-tarutz (shattered) is related to the word ve-taritz (and broke) in: and broke his skull (Judges 9:53). It is related in meaning to va-yerotzetzu (and crushed) (ibid 10:8).

[The meaning of ve-tarutz gullat ha-zahav, ve-tishaver kad al ha-mabu'a, ve-narotz ha-galgal el ha-bor (and the golden bowl is shattered, and the pitcher is broken at the fountain, and the wheel⁷ falleth, shattered into the pit) is:] When the bowel is shattered, and the pulley is smashed in the pit, the pitcher is broken and water is not brought up.

Ve-narotz (broken) is a nifal.⁠⁸ It is similar to nakhon (established) (Gen. 41:32), which is a singular in the perfect.⁠⁹ Nakhon is related to the word nakhonu (prepared) in: Judgments are prepared for scorners (Prov. 19:29).⁠¹⁰

The silver cord refers to the spinal cord. It is called the silver cord because it is white.

The golden bowl refers to the brain. The brain is compared to gold because the membrane that covers it is red.

The pitcher symbolizes the gall. It is referred to as the pitcher because the red bile is gathered there.

The fountain stands for the liver.

The wheel¹¹ stands for the skull,⁠¹² which was always above.⁠¹³ It falls shattered into the pit below the earth.⁠¹⁴

1. Ibn Ezra understands “wheel” as referring to a pulley placed over a well. The pulley draws up water in a bowl that is attached to it by means of a rope. The wheel breaks and falls into the well. The bowl is dashed to pieces, and no water can be drawn.

2. When the rope is lowered or raised it turns the wheel/pulley.

3. The bowl is lowered and raised by the rope which is attached to the pulley.

4. The rope to which the bowl is attached is compared to a chain.

5. That is, before the rope, which is compared to a chain [by Kohelet], is tied [to the pulley] and is lowered [into the well], the attached bowl does not reach the fountain of water.

6. The keri (the traditional oral version) reads: ad asher lo yeratek chevel ha-kesef. The ketiv (the traditional written version) reads: ad asher lo yerachek chevel ha-kesef, meaning: “before the silver rope is distanced.” According to Ibn Ezra, the keri and ketiv express the same idea. Both speak of the rope with the bowl attached to it being lowered and failing to reach the water.

7. The pulley.

8. From the root resh, tzadi, tzadi.

9. Narotz (broken), like nakhon, is a singular nifal in the perfect.

10. Nakhonu, like enakhon, comes from the root kaf, vav, nun.

11. Hebrew, galgal.

12. Hebrew, gulgolet. Galgal alludes to gulgolet.

13. Above the earth.

14. The grave.

עד אשר לא ירתק – כמו ״ורתוקות כסף״ (ישעיהו מ׳:י״ט), שנכווצת,⁠^א כגון שרשרות כל שמנתקת.

חבל הכסף^ב – חלל השדרה, שהוא לבן ככסף.

ותרוץ גולת הזהב – זו האמה, כמו^ג ״גל נעול מעין״ (שיר השירים ד׳:י״ב).

ותשבר כד על המבוע – זה כרס שנבקע לאחר ג׳ ימים, כדמפורש במסכת שבת (בבלי שבת קנ״א:).

ונרוץ^ד הגלגל – זה הפרש, כדכתיב ״וזריתי פרש על פניכם״ (מלאכי ב׳:ג׳), שפרש של כריס נשבר^ה על פניו לאחר ג׳ ימים (בבלי שבת קנ״א:).

א. בכתב היד: שנכווצכות.

ב. בכתב היד: הכל כסף.

ג. בכתב היד נוסף לפני מלה זו: כגון, עם סימן למחיקה.

ד. בכתב היד: ונרוש.

ה. בכתב היד: ונשביר.

עד אשר לא ירתק חבל הכסף – פירושו: דרך בחורים בבחרותם: מי שהוא עשיר והולך בדרכי לבו, משתמש בכלי כסף וכלי זהב, ועושה דלי של זהב, ותולהו על הבור בחבל, ושלשלת של כסף, ברתוקות כסף צורף.⁠^א וכשאדם מת, הכל בטל וכלי תשמישו משתברין.

וזהו שמזהירך שתזכור את בוראך עד שלא יתבטל חבל הכסף, כי ירתק הוא מלשון עיקר ועיקור, כמו: וכל^ב תבואתי תשרש (איוב ל״א:י״ב), מסעף פורה (ישעיהו י׳:ל״ג), וכאלה רבות. ובלעז: אַנְין בְנְא דַש אַנְרְיִיִנְטְ לַא קוֹרָדָא.

ותרוץ גולת הזהב – לשון שבירה. כמו: ותרץ את גולגלתו (שופטים ט׳:נ״ג).

ונרוץ הגלגל אל הבור – זהו האופן שמשימין למעלה על הבור, ונותנין עליו החבל כדי שיהא נוח לדלות.

א. בכ״י: עורף.

ב. כן בכ״י, וכן בכמה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ובכל.

עד אשר לא ירתק חבל הכסף ״עשה הרתוק״ (יחזקאל ז:כג) משמעו שלשלת ונגזר ממנו פועל ״ירתק״ שמשמעו התפרקות השלשלת כמו ״ושרשך״ (תהלים נב:ז) הגזור מ״שורש״, ״כי תזמור״¹ הגזור מ״זמורה״ וכך שאר הפעלים הנגזרים משמות עצם. לפי פירוש זה [הכתוב] אומר: ״לפני שתתפרק השלשלת״ וכוונתו בכך לחוליות עמוד השדרה הקשורות זו בזו כמו שלשלת, ו״חבל הכסף״ הוא חוט השדרה הדומה לכסף בצבעו ובתכונותיו בגלל קרבת ההרכב הכימי, ונאמר על השלשלאות ״ורתוקות כסף״ (ישעיהו מ:יט). נוסח הכתיב הוא ״ירחק״ ומשמעו התרחקות החוליות זו מזו וזוהי בדיוק אותה משמעות כמו ״ירתק״ [שבנוסח הקרי].

ותרוץ גולת הזהב תתנפץ גולגולת הראש, [״גולת״] כמו ״גלגולת״ ״ותרוץ את גולגלתו״ (שופטים ט:נג), וצריך היה להיות מנוקד בחולם אך הוא מנוקד בשורק כמו ״ירוּן ושמח״ (משלי כט:ו), והתופעה ההפוכה ״ירדו במצוֹלות״ (שמות טו:ה) לעומת ״ותשליכני מצוּלה״ (יונה ב:ד). הוא השתמש במילה ״זהב״ כדי לתאר את הגולגולת בגלל הרוח של הנפש העולה אל המח מאדי הדם וטהרתה [של הרוח, כמו זהב]. יש אומרים ש״גולה״ היא תעלת השקיה, כמו ״גולות מים״ (יהושע טו:יט) ״גל נעול״ (שיר השירים ד:יב) וכוונתו לעורק החלול שבכבד שממנו מתפצל הדם וזורם אל שאר הגוף ומקור נביעתה של התעלה הזו היא הכבד שכן ממנו זורם הדם אל שאר האיברים כמו שהמים מתפצלים וזורמים מתעלת ההשקיה לכל המטע. ובדומה לכך אמר: ותשבר כד על המבוע ״כד״ הוא כיס המרה ו״מבוע״ – הנ׳ התמזגה ב-מ׳ – הוא הכבד כמו שאמרנו. לפי זה הוא אמר שכיס המרה יתבקע על המבוע שהוא הכבד שממנו נובע הדם שהוא בצבע זהב ודומה לו מבחינת חשיבותו לגוף החיה.

ונרוץ הגלגל אל הבור ירידת הגוף כולו אל הקבר והתפוררותו בו והעלמותו.

1. אין במקרא.

ירתק – ישבר ויחתך.

חבל הכסף – משל לעורקים הבלתי דופקים אשר בהם ישולח הדם מהכבד אל האיברים.

ותרוץ – וישבר ויפסק.

גלת הזהב – הוא מענין ׳גלות המים׳ (יהושע ט״ו:י״ט) והם הברכות המשולחות אל האיברים מהלב שבהם דם ורוח והם העורקים הדופקים.

עד אשר לא ירתק חבל הכסף, והם העורקים הבלתי דופקים אשר ידלו האברים באמצעותם מהכבד והלב - הדם. ועמו מעט מהרוח החיוני ותשבר הגולה אשר באמצעותה ידלו האברים הדם והרוח והם העורקים הדופקים, ותשבר הכד אשר ירצו למלאת על המבוע אשר ימלאוהו ממנו, וירוץ הגלגל אל הבור (שם שם, ו), והוא הפך התנועה אשר תצטרך לאדם ממנו, כי האברים לא די שלא ידלו ממנו אבל יותך מהם.

עד אשר – אחר שהזכיר כל הרעות המתרגשות לבוא עליו יום יום בעצמיותו שאין המלט לו מהנה עד הביאו אל בית עולמו שעליהם אמר עד אשר לא יבאו וגו׳ כמ״ש. התחיל שטה אחרת מצד נפלו בימים ההם מהפעולות הרצוניות והבחיריות בכל פעולותיו האנושיות שעליהם אמר שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ. והסב המאמר אל מה שאמר ראשונה וזכור את בוראך עד אשר לא ירתק כאשר אמר בתחילה עד אשר לא תחשך השמש. דמה העסק הזמניי עודנו בחזקו אל דליית המון זהובים בחבל הכסף מגולת הזהב עם כד של חרס ע״י גלגל הסבוב כמו שימשך פירושו ולזה אמר שיזכור את בוראו עד אשר לא ירתק חבל הכסף ורתוק חבל הכסף או ריחוקו לפי המסורת הוא ניתוק או בטול כח המשך התשוקות הנכספות לו והוא מסתפק בהם בבחרותו כאילו משבר בחבל עבות העגלה. ומשל מפורסם הוא בעוד שהחבל בידך משוך פרתך. ונרוץ גולת הזהב. הוא משל אל ברכת ההצלחה מן העניינים הזמניים הנחמדים מזהב ומפז שהיה רגיל לשאוב ממנה בחבל הכסף הנזכר. ועתה נתבקעה ויצאו מימיה ובא עדיה ויחפור כי בקש ולא מצא.

ותשבר כד וגו׳ – היא משל אל הכלים אשר ישאב בהם בחבל מן גולת הזהב כמו הכח והשכל והממון והאהובים שהם חזקים בידו והולך ושואב מהם כל ימי חייו. אמנם בבוא קצו אין עוזר לו מהם. ומשל מורגל הוא בהתמיד כד על המבוע לא ימלט מהשבירה ואמר על המבוע כי אחר שעשה כל השתדלותו עד שהיה קרוב לשאוב נשבר הכלי ולא עלה בידו. וכמו שאמרו ז״ל (רבה קהלת פ׳ א׳) אין אדם נפטר מן העולם וחצי תאותו בידו. כי לעולם הוא רואה עצמו קרוב להצליח אלא שאין ספק בידו וזהו דבר של עגמת נפש.

ונרוץ הגלגל – הוא הגלגל הכללי המניע כל דברי העולם וקורותיו וכל סבותיו וגלגליו ונתגלגלו לו להביאו אל הבור הוא הקבר אשר אליו יביאוהו הסופדים אשר זכר ראשונה,

עד - בעוד אשר לא ירתק חבל הכסף. גם בעת זקנה השתדל להשיג שלימות נצחי כפי מה שתוכל קודם שתתפרק השדרה אשר בה חוט הלבן ככסף¹: ותרוץ גולת הזהב. הכבד שהוא מעיין הדם²: ותשבר כד - המרה³, על המבוע, הכבד⁴ שהוא ׳מבוע׳⁵ כל הליחות⁶: ונרוץ הגלגל. הכרס: אל הבור. המעיים התחתונים⁷:

1. ׳חבל הכסף׳ הוא חוט השדרה, וקראו ׳כסף׳ בעבור היותו לבן, וכ״כ רש״י ואבע״ז, וכן מפורש בקה״ר. וכתב רש״י ש׳במותו חסר מוחו ומתרוקן ויבש ומתעקם בתוך החוליות ונעשה כשלשלת, ירתק לשון רתוקות כסף׳. הרי שדיבר כאן על מותו של אדם, ובא לעורר שאף אחרי שנחלש והזקין כפי המתואר בפסוקים הקודמים, יוסיף להשתדל לקנות שלימות רוחנית, כל עוד לא מת. וסדר העניין לפירוש רבינו, התחיל לעורר לנצל את ימי חייו עד שלא יבואו ימי הרעה בזקנותו, ותיאר את ימי הרעה, ושוב עורר לנצל אף את ימי הרעה כמה שיכול, ואחרי זה תיאר את המיתה עצמה.

2. על המשך הפסוק פירש אבע״ז ׳מילת ונרוץ מן ותרץ את גלגלתו, מענין וירוצצו כאשר תשבר הגולה׳, ואילו ׳גולת הזהב׳ פירש אבע״ז שהוא המוח, ודימה אותו לזהב בגלל הקרום האדום שעליו. ובדומה לזה פירש רבינו שהכוונה לכבד שדרכו נובע הדם לכל הגוף, וגם הוא אדום.

3. ׳ונקרא כד בעבור ששם תתחבר המרה האדומה׳ (אבע״ז).

4. כ״כ אבע״ז.

5. בדפו״ר: רבוע.

6. הכבד נקרא ׳מבוע׳, כי הוא המעיין שממנו יוצאים כל הליחות שבגוף. כלומר, משל הוא, שבשעה שימות האדם תבקע כיס המרה שלו לתוך הכבד שהוא מבוע של דם והוא מפרה כל הגוף, כי משגר הדם בגידיו לכל האברים (מחברת הערוך לרבי שלמה פרחון). וכ״כ ריב״ג בשרשיו (שורש כ״ד), ש׳כד׳ הוא הכבד שהוא מבוע הדם, ו׳המבוע׳ הוא שם מושאל לכיס המרה הדבק לכבד, שמקבל את המרה האדומה כשפולט אותה הכבד מן הדם.

7. יתכן ש׳כרס׳ האמור כאן הכוונה ל׳מסס׳, והוא הסמוך לבית הכוסות עשוי סגלגל כמין כדור (רש״י בשבת לו.), והוא הנקרא אצטומכא, והוא הנופל לתוך המעיים התחתונים שמתחתיו. והרי״ד כתב ש׳הגלגל׳ הוא הוושט שישבר ויפול אל חלל הגוף העשוי כבור.

ירחק. ירתק ק׳ ועיין מ״ש במלכים ב י״א על מלת הממותים.

ותרץ גלת. ברוב ספרים הרי״ש בשלש נקודות ובקצתן בשורק ובס״א נמצא בחולם.

ירתק – ענינו כמו שלשלת כמו ורתוקות כסף צורף (ישעיהו מ׳:י״ט).

ותרוץ – מלשון רציצה ושבירה כמו וירעצו וירצוצו (שופטים י׳:ח׳).

גולת – מעין כמו גולות מים (שופטים א׳:ט״ו).

כד – שם כלי כמו וכדה על שכמה (בראשית כ״ד:מ״ה).

המבוע – מעין הנובע.

ונרוץ – מלשון ריצה ורדיפה.

הגלגל – גלגולת הראש.

עד אשר וגו׳ – מוסב על המקרא שלמעלה בראשית הענין שאמר וזכור וגו׳, לומר זכור בוראך טרם שיהיה נעשה חבל הכסף כמו שלשלת ועל חוט השדרה יאמר שהוא לבן ככסף, ובמות האדם חסר מוחו ומתרוקן וייבש ומתעקם בתוך החוליות ונעשה כשלשלת.

ותרוץ גולת הזהב – על מוח הראש יאמר על שהוא כמעין הנובע ללחלח ולהשקות את חוט השדרה, ולפי שהקרום שעליו הוא אדום קראו זהב, כי מראה הזהב היא אדום, ורוצה לומר אז ירוצץ מוח הראש ולא ישקה עוד את חוט השדרה.

ותשבר כד – על כיס המרה יאמר שנקרע אז, ומי המרה נשפך על הכבד במקום מושבו ואחז במשל מכד מלא מים הנשבר על המעין, והמים שבכד יורדים אל המעין מקום שאין צורך אל המים, וכן היא שפיכת מי המרה על הכבד. כי בהיות האדם חי אמרו רז״ל כבד כועס והמרה זורקת בו טפה ונח מכעסו אבל אז אין הכבד כועס ואין צורך אל טפת המרה.

ונרוץ הגלגל – גלגולת הראש שהיתה למעלה, מריצים אז להורידה אל בור הקבר מתחת לארץ.

ירתק – נו״ן של שרש נתק נחלפה ברי״ש (בן⁠־בר), ומצאנו גם שם רתוקות (מלכים א׳ ו׳:כ״א) להוראת שלשלאות, וירתק ר״ל יחדל מהיות רַתּוק, ורתק בהיפוך וחילוף אותיות (פשר⁠־פתר) קשר; והמשל לקוח מבור מים שיש בו מוכני ע״י חבלים וגלגלים, ומאלה אחד גדול (גלגל) והאחרים קטנים (גֻּלּוֹת), וקרא לחבל בשם כסף ולגלה בשם זהב, כי החיים שהם כוונת המשל יקרים ככסף וזהב.

ותרץ – היה ראוי להנקד וְתֵרֹץ לעשותו נפעל משרש רצץ כמו ונרץ שאחריו; וע״י מוכנים שואבים מן הבור, ושופכים למבוע שהוא בית קיבול של עץ או של אבן ובו חורין מכל צדדיו, ומחורין אלה נובעים המים ומשקים כל השדה; ואולי הניעו מוכני זה ע״י דריכת הרגל, ונמצאת המצאה זו במצרים, וזו כוונת הפסוק והשקית ברגלך כגן הירק (פרשת עקב), ור״ל כאן שכל האיברים אינם עושים עוד שמושם ואינם שואבים ליחות מבריאות מן האצטומכא שהוא אשר על הבית בגוף האדם.

עד אשר וגו׳ – עד אשר לא ירתק חבל הכסף – זה חוט של שדרה,⁠¹ ותרץ גלת הזהב – זו גלגלת,⁠² רבי חייא ב״ר נחמיה אמר זו גרגרת שהיא מגלה את הזהב ומריצה את הכסף,⁠³ ותשבר כד על המבוע – זו כריסו של אדם, שלאחר שלשה ימים למיתתו של אדם כרסו נבקעת ומוסרת לפה ואומרת לו, הא לך מה שגזלת וחמסת ונתת בי, ונרץ הגלגל אל הבור, יש אומרים כאלין גלגלין דצפורי, ויש אומרים כאילין רגבייה דטבריה, כמש״נ (איוב ב״א) מתקו לו רגבי נחל.⁠⁴ (שם)

עד אשר וגו׳ – רבי יהושע בן לוי פתר קראי במקדש, עד אשר לא ירתק חבל הכסף – זו שלשלת יוחסין⁵ ותרץ גלת הזהב – אלו דברי תורה, כמש״נ הנחמדים מזהב, ותשבר כד על המבוע – יש אומרים כדו של ברוך על מבועו של ירמיהו, וחד אמר כדו של ירמיהו על מבועו של ברוך,⁠⁶ ונרוץ הגלגל אל הבור – מבבל היו כמש״נ ויאמר ה׳ אל אברם לך לך מארצך⁷ ולבבל חזרו כמש״נ (עזרא ה׳) ועמא הגלי לבבל. (שם)

1. שהוא לבן ככסף וארוך כחבל.

2. דריש גולת כמו גלגלת, ולפי שהוא הדבר היותר חשוב באדם [דכל הגוף בתר רישא אזיל] קרי ליה זהב.

3. דריש גולת מלשון גלוי, ובויק״ר ר״פ י״ח גריס שהיא מכלה, והיא היא בחלוף אותיות גיכ״ק. ותירוץ – הרצאת מעות, וחבל מלשון חבלה וכליון, והכונה שכל עמל האדם לפיהו, והגרגרת היא מוציאה ומחבלת כסף וזהב לאכילה ולהנאת הגרון.

4. ר״ל גלגלים העשוים על פי הבארות ובהם חבל ארוך שמגלגלים ומושכים מים, ומפני כי העיר צפורי יושבת בהר ובארותיהם עמוקים היו צריכים לאותן הגלגלים, ויתפרש הגלגל אל הבור כפשוטו. והיש אומרים מפורשים הגלגל מלשון אבן גלל שהוא אבן קשה, וכך היה רגבי טבריא, והכונה – השלכת אברים לקבר המת, והראיה מפסוק מתקו לו רגבי נחל הוא ע״ד משל שאחר מותו הוא עומד בין רגבי אברים כאלו מתוקים הם לו.

5. הוא ע״ד הכתוב (מלאכי ג׳) וישב מצרף וטהר את בני לוי.

6. שניהם היו משכחים תורתם בעוני הדרך וכפירש״י כאן בפרשה, ופליגי בזה מי מהם גלה באחרונה ושנשבר גם כדו על גבי מבוע תורתו של ראשון, וזה ידוע שאין שוברים את הכד אלא א״כ יבש המבוע, אלא דפליגי מי נקרא המבוע, אם ירמיה שהיה רבו של ברוך ויבש מקור תורתו תחלה ואח״כ נשבר גם כדו של ברוך או דברוך נקרא מבוע ע״ד שאמרו הרבה למדתי מרבותי ומחברי יותר מכולם ויבש מקור תורתו שלו תחלה ואח״כ נשבר גם כדו של ירמיה.

7. טעם הראיה שהיו מבבל משום דמארצך דכתיב באברהם היא אור כשדים ונמרוד הוא שהשליכו שמה, והוא היה מלך שנער שהיא בבל כמבואר בתורה פ׳ נח.

לכן זכור את בוראך¹ עַד אֲשֶׁר – בטרם² לֹא יֵרָתֵק (ירחק כתיב) – יהפך לשלשלת³ חֶבֶל הַכֶּסֶף – חוט השדרה שמתקשה במותו של אדם⁴, וְתָרֻץ וּתְרֻצַּץ⁵ גֻּלַּת הַזָּהָב – מוח הראש ולא ישקה עוד את חוט השדרה⁶, וְתִשָּׁבֶר – וישבר כַּד מלא מים⁷ עַל הַמַּבּוּעַ – על המעיין הנובע, דהיינו ישפכו מי המרה על הכבד⁸, וְנָרֹץ – ויתרוצץ⁹ הַגַּלְגַּל בו דולים את המים¹⁰ אֶל הַבּוֹר¹¹:

1. מצודת דוד.

2. מצודת דוד.

3. רש״י, מצודת דוד. ורלב״ג ולקח טוב ביארו ינתק.

4. שהוא לבן ככסף, ובמותו חסר ומתרוקן מוחו ויבש ומתעקם בתוך החוליות ונעשה כשלשלת, רש״י, מצודת דוד. ורלב״ג ביאר כי זהו משל לעורקים הבלתי דופקים אשר בהם ישולח הדם מהכבד אל האיברים.

5. מצודת ציון.

6. שהמוח הוא כמעין הנובע ללחלח ולהשקות את חוט השדרה, ולפי שהקרום שעליו הוא אדום קראו זהב, כי מראה הזהב הוא אדום, מצודת דוד. ורש״י ביאר שהיא האמה שהיתה מקלחת מים ונובעת כמעיין כמו גולות עליות. ולקח טוב ביאר שגולת הזהב זה הראש, שלאחר שנזקן אין בו כוח לסבול ראשו כי אם רותת.

7. מצודת דוד.

8. ואחז במשל מכד מלא מים הנשבר על המעיין, והמים שבכד יורדים אל המעיין מקום שאין צורך אל המים, וכן היא שפיכת מי המרה על הכבד, כי בהיות האדם חי אמרו רז״ל כבד כועס והמרה זורקת בו טיפה ונח מכעסו, אבל אז אין הכבד כועס ואין צורך אל טיפת המרה, מצודת דוד. ורש״י ביאר כי זה הכרס שהיא צבה ונבקעת במותו, שלאחר שלשה ימים למיתתו של אדם כרסו נבקעת ומוסרת לפה ואומרת לו, הא לך מה שגזלת וחמסת ונתת בי, מדרש רבה. ולקח טוב ביאר ״ותשבר כד על המבוע״ זה הלשון שמפסיקה מלדבר בתוך הפה.

9. רש״י. ומצודת ציון ביאר מלשון ריצה ורדיפה, שמריצים את גולגולת הראש.

10. רש״י. ורש״י ביאר גם לפי הדרש שיתרוצץ גלגל העין בתוך גומתו. ומצודת דוד ביאר גלגולת הראש שהיתה למעלה, מריצים אז להורידה אל בור הקבר מתחת לארץ. ולקח טוב ביאר שזה הגוף שהוא נעשה גלל גלל והוא מתגלגל אל הקבר.

11. הוא הקבר, מצודת דוד. ובמדרש, רבי יהושע בן לוי ביאר את הפסוק במקדש, ״עד אשר לא ירתק חבל הכסף״ זו שלשלת יוחסין, ״ותרץ גלת הזהב״ אלו דברי תורה כמו שנאמר (תהלים יט, א) ״הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב״, ״ותשבר כד על המבוע״ יש אומרים כדו של ברוך על מבועו של ירמיהו, ויש מי שאמר כדו של ירמיהו על מבועו של ברוך, ״ונרוץ הגלגל אל הבור״ מבבל היו כמו שנאמר (בראשית יב, א) ״וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ״, ולבבל חזרו כמו שנאמר (עזרא ה, יב) ״וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל״, מדרש רבה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון