Kohelet 12 – קהלת יב‏ – Mikraot Gedolot

וְיַתֵּיר מִנְּהוֹן בְּנִי הִזָהֵר לְמֶעֱבַּד סִפְרֵי חוּכְמְתָא סַגִּי עַד לֵית סוֹף וּלְמֶעֱסַק בְּפִתְגָמֵי אוֹרָיְתָא וּלְאִסְתַּכָּלָא בְּלֵיאוֹת בִּשְׂרָא.

וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר – מְהוּמָה, שֶׁכָּל הַמַּכְנִיס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים, מְהוּמָה הוּא מַכְנִיס בְּבֵיתוֹ, כְּגוֹן סֵפֶר בֶּן סִירָא וְסֵפֶר בֶּן תִּגְלָא. וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִיעַת בָּשָׂר, לַהֲגוֹת נִתְּנוּ וְלֹא לִיגִיעַת בָּשָׂר נִתְּנוּ.

ויותר מהמה בני הזהר – יותר מדברי תורה הוי זהיר בדברי סופרים למה שאלו באת לכתוב דבריהם לא היה קץ לסופרים.

עשות ספרים הרבה אין קץ – מהו ויותר מהמה בני הזהר שלא תקרא בספרים חיצונים יותר מהמה, משמרות נטועים כשם שמשמרות כהונה כ״ד כך כ״ד ספרים.

דבר אחר דברי חכמים כדרבונות, למה נמשלו דברי תורה לדרבן, לומר לך מה הדרבן הזה מכוין את הפרה לתלמיה [להוציא] חיים לעולם אף דברי תורה מכוונת את לב לומדיה מדרכי מיתה לדרכי חיים, אי מה דרבן זה מיטלטל אף דברי תורה מיטלטלין, תלמוד לומר וכמשמרות נטועים, אי מה מסמר זה חסר ולא יתר אף דברי תורה מחסרין ולא מיתרין, תלמוד לומר נטועים מה נטיעה פרה ורבה אף דברי תורה פרים ורבים.

ויותר מהמה בני הזהר – הזהר מדברי סופרים יותר מדברי תורה, שדברי תורה יש בהם עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר עליהם חייב מיתה, ושמא תאמר הואיל ויש בהם ממש מפני מה לא נכתבו, עשות ספרים אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר, מתקיף לה רבא מי כתיב לעג להג כתיב, אלא כל ההוגה בהם טועם טעם בשר.

ואלפצ׳ילה יא אבני לתסתפיד מנהא אכתסאב דיאוין כת׳ירה דון חד, ואללהג אלכת׳יר אלמתעב לאלגסם.

ובני! ויותר טוב שתהיה לך תועלת מהם. רכישת (או השגת) ספרים הרבה ללא גבול. וגם להרבות הגיית (דבור) המרובה המעייפת את גוף האדם (כל זה יועיל לך בדברי חכמים).

היתרון בני שיהא לך תועלת מהם לרכוש ספרים רבים בלי גבול וללמוד הרבה אף שמיגע הגוף.

ויותר מהמה בני הזהר – ויותר מיושר דברי אמת הכתובים בספר הנזכרים למעלה.

בני הזהר – לשמור דברי פי חכמים. ואם תאמר אם יש צורך בהם למה לא נכתבו?

עשות ספרים הרבה אין קץ – אם באנו לכתוב לא הספקנו.

ולהג הרבה יגיעת בשר – ואף לתת לב לגירסא חבילות חבילות יותר ממה שאין הלב משיג יגיעה היא לביריות^א שאין להשיג. ואל יאמר הואיל ולא אוכל לגמור המלאכה למה אתחיל.

להג – לשון דיבור ואין לו דמיון במקרא. [כך השיב דונש.]⁠^ב

א. כן בכ״י לוצקי 778, ועיין לעיל קהלת ח׳:י׳ בהערה שם.

ב. המלים בסוגריים המרובעים מופיעות בכ״י מינכן 5, ונוספו בין השיטין בכ״י לוצקי 778. הן חסרות בכ״י לייפציג 1, לונדון 27298. בכ״י אוקספורד 165 חסר כל הביאור של ״להג לשון דיבור... כך השיב דונש״. בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, מינכן 5, הביאור מופיע לאחר הביאור לפסוק י״ג.

And furthermore my son be admonished – More than the uprightness of the words of truth, the words written in the aforementioned books.

My son be admonished – To observe the words of the Sages. Now if you ask, "If they are necessary, why were they not written down?⁠"

Of making many books there is no end – If we would attempt to write, we would be unable to do so.⁠¹

And much study wears away the flesh – And if he attempts to meditate² in large amounts [of Torah study], more than the heart can grasp, that is weariness to mankind that is not attainable, but let one not say, "Since I cannot complete the work, why should I begin?⁠" But –

{See Hebrew text.}

1. See Rashi in Maseches Eiruvin 21b. The sages did not write in the books all that one should be observing, because "there is no end,⁠" i.e., it would be impossible to write everything in books.

2. Rashi understands that ולהג is like ולהגות, i.e., to meditate, from the root הגה, and the lamed is not part of the root. (Sifsei Chachomim)

ויותר מהמה בני הזהר – יותר ממה שכתבתי לך בני הזהר להבין מדעתך ולהרבות חכמה עשות ספרים הרבה אין קץ שאם בא שלמה לכתוב כל טעמי התורה ופירושי החכמה עשות ספרים אין קץ לא היה להם קץ ולהג הרבה בעולם יגיעת בשר ולא היו בני אדם יכולין לסבול לפיכ׳ פתח להם דרך והם מבינים מדעתם כל אחד ואחד לפי כחו. ורז״ל אמרו בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה ופירושו שדברי תורה יש בהם טעמים נעלמים ושמא תאמר שוגג אני הנה דברי חכמים שביררו לך טעמו של דבר והתורה אמרה שאל אביך ויגדך לא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך ימין ושמאל. ואם אתה עובר על דברי תורה במזיד ולא בשוגג הרי ויותר מהמה בני הזהר.

עשות ספרים הרבה אין קץ – ושמא תאמר למה לא נכתבו על ידי משה תשובתך כי (הם) ספרים הרבה ולא נתן למשה רבי׳ ע״ה כי אם התורה כאשר היא ואתה תדרוש ותחקור ותמצא כל דבר ממנה. ולהג הרבה כל הלועג על דברי חכמים דינו הרבה קשה ומשונה ביגיעת בשר שנאמר תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה.

ויותר – הזהר מעשות ספרים – כמו: השמרו לכם עלות בהר (שמות י״ט:י״ב).

וענין עשות – קנות.

או: כתיבה, כי אין קץ להם.

ולמ״ד להג שורש כְלַמֶ״ד לִמֵד דעת (קהלת י״ב:ט׳), כמשקל להט החרב (בראשית ג׳:כ״ד), ואין לה דומה. ובלשון ישמעאל: הוא כמו קריאה.

AND FURTHERMORE, MY SON. Hi-zaher asot sefarim (be admonished: making... books)⁠¹ should be read as if written: hi-zaher me-asot sefarim (be admonished of making many books). Compare: hi shameru lakhem alot ba-har (take heed to yourselves, that ye go up into the mount)⁠² (Ex. 19:12) [which is to be read as if written: hishameru lakhem me-alot ba-har (take heed to yourselves from going up into the mount].

The word asot (making) means “buying” or “writing.” [Kohelet admonishes not to make or buy many books] because there is no end [to writing or buying books.]

The lamed of lahag (study) is a root letter. It is like the lamed of limmad (taught)⁠³ in limmad da'at (taught knowledge) (Kohelet 12:9). Lahag is vocalized like lahat (flaming)⁠⁴ in lahat ha-cherev (the flaming sword) (Gen. 3:24). The word does not appear again in Scripture.⁠⁵ In Arabic, the word lahag means "reading.⁠"⁶

1. Translated literally. Hence, Ibn Ezra's comment.

2. Translated literally. Hence, Ibn Ezra's comment.

3. The lamed of limmad is a root letter.

4. It is vocalized pattach, pattach.

5. Literally, there is nothing similar to it. Hence, we can only guess its meaning.

6. Our verse would then be understood to mean: And much reading is a weariness of the flesh.

ויותר מהמה – יותר מ״דברי חכמים״ (קהלת י״ב:י״א), לעשות סייג לתורה, ולהתרחק מן הדומה לדומה. למה? שאם באת לעשות^א ספרים, ולכתוב כל הראוי להרהר בו, הלא אין קץ. לכך אני אומר: יותר מן הנכתבים הזהר.

א. בכתב היד: לעשותם, כשהמ״ם מסומנת למחיקה.

ויותר מהמה בני הזהר בך עשות ספרים הרבה אין קץ – על כן לא יכלו חכמים לכתוב לך כל הצורך. אבל אתה מעצמך שים אמריהם בלבבך, והזהר כל מה שצריך להזהר.

ואם תאמר: שלא יכלו לכתוב לי בכתב ככל הצורך, למה לא אמרו לי על פה ככל הצורך. תשובה לדבריך: לפי שהוא יגיעת בשר.

ולהג – פירושו: לדבר וללמוד, כמו: והגית בו יומם ולילה (יהושע א׳:ח׳).

ולהג – שם מן הגה, כמו קו מן קוה וצו מן צוה, וענינו להגיה, וכן הבינוהו רז״ל אמרו: ״להגיון נתנו ולא ליגיעה״.

והשאר, והוא החקירה בענינים האישיים במה שהם אישיים, הזהר בני מהם, כי לא תשלם בזה ידיעה ולא תגיע בזה הצלחה לנפש. כי זה יביא לעשות ספרים הרבה אין קץ (שם שם, יב) ולדבר הרבה, וייגע עצמו במה שאין בו תועלת להיות האישים הווים נפסדים. ועוד כי גם בהיותם קיימים ישתנו אלו המקרים בהם עד שלובן ראובן עתה הוא זולת לובנו אמש, כמו שהתבאר ב״ספר השמע״. ובכאן טעו הקודמים וחשבו מפני זה שלא תהיה בכאן ידיעה.

ויותר מהמה – יראה לכן בני הזהר הרבה מהם ומדבריהם ותתיישר בהם יותר מהמה רצוני יותר מהבהמות ההמה המתיישרות בדרבונות כמו שחוייב לפי ערך המיישר והמיושר. כי זה ולא זולת תכלית כונתם בחבוריהם. שאם לא כן עשות ספרים הרבה מזולת שיושגח הכתוב בהם ויעשהו אין קץ לשום תכלית לו שיועיל. אדרבה הוא להג הרבה יגיעת בשר לא לעזר ולא להועיל. וכבר כתב הפילוסוף בא׳ מספר המדות הרודף אחר התאוות לריק ישמע ולבלתי הועיל כי אין התכלית כי אם המעשה וערבים עלינו דברי דודים שאמר (משנה אבות א׳) לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה.

ויותר מהמה. ׳יותר׳ מאותם החכמים שאמרתי, בני הזהר להבין ולהורות¹: עשות ספרים הרבה אין קץ. והטעם שלא פירש הרועה² את דבריו³ הוא כי היו צריכים לזה ספרים אין קץ ולהג הרבה, והנה להגות בהם הרבה יגיעת בשר, היו הכוחות החומריות נלאות, ולא יספיק זמן כל חיי האדם לעשות כל זה⁴:

1. היזהר והשתדל להבין בעצמך וללמד לאחרים, ואל תסתפק במה שתקבל מאותם החכמים הנזכרים, אף שהאריכו יותר מהכתוב בתורה, אלא תשתדל להוסיף על דבריהם ולהבין יותר מזה ולהורות לאחרים.

2. ה׳ שנקרא ׳רועה׳ בפסוק הקודם, ׳כולם מרועה אחד ניתנו׳.

3. והוצרכו החכמים להאריך בביאור דבריו.

4. כלומר, אם בתורה היה הכל כתוב באריכות כפי שחכמים פירשו, היתה התורה כלולה מספרים בלי סוף. ולכן לא האריך ה׳ בתורתו, וגם החכמים הנזכרים לא פירשו את הכל, כי היה צורך לספרים הרבה עד שילאה האדם מלעסוק בהם, לכן נכתב הכל בקיצור, ועל האדם לעיין ולהתבונן להוסיף על מה שלמד. וקרוב לזה כתב הלקח טוב: ׳ויותר מהמה בני הזהר - יותר ממה שכתבתי לך בני היזהר להבין מדעתך ולהרבות חכמה, עשות ספרים הרבה אין קץ – שאם בא שלמה לכתוב כל טעמי התורה ופירושי החכמה, עשות ספרים אין קץ, לא היה להם קץ וכו׳, ולא היו בני אדם יכולים לסבול, לפיכך פתח להם דרך והם מבינים מדעתם כל אחד ואחד לפי כוחו׳. ולכן אף החכמים שהאריכו יותר משל תורה לא האריכו כל הצורך, ועל האדם לעיין ולהוסיף עוד על דבריהם.

ולהג – אין לו דומה, ולפי ענינו פתרונו ענין התעסקות הלמוד וכן תרגומו ולמעסק בפתגמי אורייתא. ובפייט של ראש השנה בלהג מלהגים ובלשון ישמעאל הוא כמו קריאה.

בשר – כן יקרא האדם וכמו שנאמר יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ה׳ (ישעיהו ס״ו:כ״ג).

ויותר מהמה בני הזהר – אמר דרך חיבה, אתה בני הזהר עוד יותר במעשיך, ממה שנאמר בספרים האלה המלמדים להזהר.

עשות וגו׳ – כאומר אם תשאל מפני מה לא כתבו בספרים מכל מה שראוי להזהר, ואמר לעשות ספרים הרבה להזהיר בהם מכל מה שיש להזהר, לא יהיה קץ אל הספרים ההם, כי מדברים הרבה מאד יש להזהר ואי אפשר לכתוב הכל בספרים.

ולהג הרבה – ועוד לקרוא הרבה בספרים מרובים יגיעה היא לבני האדם הקריאה והזכירה, ולכן משכלו יזהר האדם ממה שראוי להזהר.

ואפילו בדבר הזה לא יועילו דברי החכמים, כי אי אפשר להזהיר על כל דבר ודבר ויותר מהמה בני הזהר – יותר ממה שיזהירוך ראוי לך שתהיה נזהר מעצמך,

שהרי עשות ספרים הרבה אין קץ וגם על הקורא תכבד העבודה,

ולהג – וקריאה הרבה יגיעת בשר.

ויתר וגו׳ – בני הזהר ביותר במה שהם מזהירים לך שֶׁתִּשָּׁמֵר ממנו, כי בדבריהם יש לעשות ספרים הרבה עד אין סוף, ויהיה בספרים אלה כדאי להגות בהם הרבה (להג קרוב ללעג וגעל, קריאה בלתי נכונה מביאה עלינו לעג שומעינו הגועלים בנו, וכאן ר״ל קריאה המארכת ביותר המוכנת להעשות בלי הכוונה הצריכה).

יגיעת בשר – קריאה כזו תְּיַגֵּעַ ולא תועיל.

ויתר מהמה וגו׳ – דרש רבא, מאי דכתיב ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ, בני הזהר בדברי סופרים יותר מבדברי תורה, שדברי תורה יש בהם עשה ול״ת, ודברי סופרים כל העובר על ד״ס חייב מיתה,⁠¹ שמא תאמר אם יש בהם ממש מפני מה לא נכתבו – עשות ספרים הרבה אין קץ, ולהג הרבה יגיעת בשר – כל ההוגה בהן טועם טעם בשר.⁠² (עירובין כ״א:)

ויתר מהמה וגו׳ – אל תקרא מהמה אלא מהומה, שכל המכניס בתוך ביתו יותר מכ״ד ספרים, כגון ספר בן סירא וספר בן תגלא,⁠³ מהומה הוא מכניס בביתו,⁠⁴ ולהג הרבה יגיעת בשר – להגות נתנו ולא ליגיעת בשר נתנו.⁠⁵ (מ״ר)

1. ר״ל שבדברי תורה יש בהם לבד מצות ואיסורים שהם במיתה גם מצות שהם רק עשה לבד או ל״ת לבד, משא״כ בדברי חכמים לא פלוג בעונשם, אלא אמרו סתם שעל כל דברי חכמים העובר עליהם חייב מיתה, וא״כ יש להזהר בהם יותר. וטעם הדבר בזה משום דדברי סופרים מעמידים ומחזקים בכלל את מעמד התורה וכמבואר לעיל בפסוק ט׳ בדרשה ואזן וחקר וגו׳ יעו״ש, לכן עונש ההעברה עליהם גדול.

2. עיין ב״ק ע״ב א׳ דלא אכלי בשרא דתורא, ופירש״י לא דקדקתי טעמו של דבר, עכ״ל, ומבואר דמליצת הלשון אכילת בשר דתורא הוא משל לדקדוק ועיון בעומק ההלכה, כמו אכילת בשרא דתורא שהיא אכילת קבע ושובע, ועם זה יתבאר ענין דרשה זו, וצריך לגרוס כל ההוגה בהם הרבה, כלשון הכתוב ולהג הרבה, ור״ל כל ההוגה הרבה בדברי תורה ומדייק בם הוא טועם טעם נאמן ומתקבל כזה הקובע סעודה על אכילת בשר וכמש״כ.

3. ספרי משל ומליצה בסגנון לשון כתבי הקודש והוא כוללם ביחד עם ספרי הקודש.

4. מפני שאסור להוסיף על כ״ד ספרי הקודש.

5. ר״ל לדבר בם בארעי ולא ללמוד קבע. ומ״ש בפ״י דסנהדרין ק׳ ב׳ דאסור למקרי בספר בן סירא, צ״ל דאיירי בענין דאיירי כאן שמדמה אותן לכ״ד ספרי קודש וקובע בהן למודו ביחד עם אלה בקביעות.

וְיֹתֵר מֵהֵמָּה – ממה שנאמר בספרים האלה המלמדים להיזהר¹, בְּנִי² הִזָּהֵר לשמור דברי פי חכמים³, ואם תשאל מדוע אם כן לא נכתבו הדברים בספרים?⁴, דע לך כי לא נכתב בספרים כל הדרוש זהירות, כי אי אפשר⁵ עֲשׂוֹת – לעשות⁶ סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ על כל הדברים המרובים הדורשים זהירות⁷, וְעוד שֶׁלַהַג – שההתעסקות בלימוד⁸ הַרְבֵּה – בצורה מרובה, גורמת יְגִעַת בָּשָׂר – יגיעה לבני האדם⁹ כאשר הם קוראים וצריכים לזכור דברים מרובים, לכן צריך כי מִשִּׂכְלוֹ יזהר האדם ממה שראוי להזהר¹⁰:

1. מצודת דוד.

2. אמר דרך חיבה, אתה בני הזהר עוד יותר במעשיך, מצודת דוד.

3. רש״י.

4. ולקח טוב ביאר למה לא נכתבו בתורה עצמה.

5. מצודת דוד.

6. מצודת דוד.

7. מצודת דוד.

8. מצודת ציון.

9. מצודת ציון.

10. מצודת דוד. ובתלמוד (עירובין כא:), דרש רבא, מאי דכתיב ״ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ״? בני הזהר בדברי סופרים יותר מבדברי תורה, שדברי תורה יש בהם עשה ולא תעשה, ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה, ״ולהג הרבה יגיעת בשר״ כל ההוגה בהן טועם טעם בשר. ובמדרש, ״ויותר מהמה״ מהומה, שכל המכניס בתוך ביתו יותר מכ״ד ספרים מהומה הוא מכניס בביתו, כגון ספר בן סירא וספר בן תגלא, מדרש רבה. ״ולהג הרבה״ כל הלועג על דברי חכמים דינו הרבה קשה ומשונה ביגיעת בשר, שנאמר (ישעיה סו, כד) ״תולעתם לא תמות ואישם לא תכבה״, לקח טוב.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון