Kohelet 11 – קהלת יא‏ – Mikraot Gedolot

וּבַסִים נְהוֹרָא דְּאוֹרָיְתָא וְטָב לְאַנְהָרָא עַיְנִין חַשִּׁיכִין לְמֶחֱזֵי יְקָר אַפֵּי שְׁכִינְתָא דַּעֲתִיד לְאַנְהָרָא אַפֵּי צַדִּיקַיָּא מִן זִיו שְׁכִינְתָא וּלְמֶהֱוֵי שׁוּפְרֵיהוֹן כְּשִׁמְשָׁא.

וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם – מָתוֹק אוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְטוֹב לָעֵינַיִם, אַשְׁרֵי שֶׁתַּלְמוּדוֹ מֵאִיר לוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ. רַבִּי אַחָא אוֹמֵר מָתוֹק אוֹר הָעוֹלָם הַבָּא, אַשְׁרֵי שֶׁיִּזְכֶּה לִרְאוֹת הָאוֹר הַהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וגו׳ (ישעיהו ל׳:כ״ו).

ואלנור לד׳יד׳, ומסתחסן לאלאבצאר רויהֵ אלשמס.

והאור ערב, וראיית השמש נחשבת טובה לעיניים.

ומתוק האור – מתוק הוא אורה של תורה.

וטוב לעיניים לראות את^א השמש – ואשריהם לעיניים שרואים הלכה מלובנת ומחוורת על בורייה. כך נדרש באגדת תלים (מדרש תהלים מ״ט:ב׳).

א. כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, לונדון 27298. בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165 חסר: ״את״.

And the light is sweet – The light of Torah is sweet.⁠¹

And it is good [pleasant] for the eyes to behold the sun – And fortunate are the students whose eyes see a legal opinion whitened and clarified thoroughly. So is it expounded in Aggadas Tehillim.

1. In Tehillim 19:11, Dovid describes the Torah as "sweeter than honey and drippings from the combs.⁠"

ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש – ומתוק יהיה לו לאדם לעולם הבא אם יסתכל באור הזה ויתבונן מעשה השם. וטוב לעינים הוא שיראה האדם את השמש שהוא המאור הגדל שהוא עולה ויורד ופעמים מחשיך ויאמר בן אדם בדעתו מיכן הוא דרך בני האדם פעמים יהיו בשמחתה פעמים יהיו בעצבון וישית אל לבו ויודה לבוראו על כל מה שבאין עליו אם טוב אם רע. ס״א ומתוק האור שעתיד הקב״ה להאיר לצדיקים אשרי מי שיזכה לאותו אור לאור באור החיים.

את השמש – נתן הקב״ה השמש דוגמא בעולם הזה להתבונן אורו של הקב״ה לעתיד לבא.

ומתוק – זה הפסוק דבק עם הבא אחריו.

ואמר על האור מתוק, ואיננו דבר שֶׁיֵאָכֵל. ועיקר זה בעבור התחברות ההרגשות^א במקום שעל המצח, והוא מקום אחד, יאמרו מלה שהיא ידועה לזו הרגשה, להרגשה אחרת. וכמוהו: ראה ריח בני (בראשית כ״ז:כ״ז), וכל העם רואים את הקלות (שמות כ׳:י״ד).

וענין הִדָּבֵק זה הפסוק בראשון, שיתעסק תמיד לעשות טוב, ולא יתעסק בשמחה אחרת.

א. כן בכ״י לונדון 27298, מונטיפיורי 40. בכ״י לונדון 24896: ההרגש.

AND THE LIGHT IS SWEET. This verse is connected in meaning to the verse that follows.⁠¹

Kohelet describes the light as sweet. However, light is not something that can be eaten.⁠²

The basic way to understand the term the light is sweet is: “Since all of the senses come together in one place above the forehead, people substitute a word which is employed for one sense and apply it to a different sense.” Compare: See, the smell of my son (Gen. 27:27),⁠³ and: all the people saw⁴ the thunderings (Ex. 20:14).

This verse is connected in meaning to the verse that precedes it, to teach that one should always be occupied in doing good. He should not be engaged in any other joy.⁠⁵

1. The next verse states that the boons described in our verse will not last forever.

2. This being the case, what does “the light is sweet” mean?

3. See is here used for smell.

4. Literal translation. Saw is used in place of heard.

5. Verse 6 states: In the morning sow thy seed. Our verse tells us to properly utilize the light of the day.

ומתוק^א האור וטוב לעינים – כיון שהזהרתיך לקצור ולזרוע בעת העבים והרוח, כל שכן בשעה שהיום צלול, כי מתוק האור וטוב לעינים, ומתוך שמחה אתה יכול לעבוד עבודתך.

א. בכתב היד: ומתוך.

לאחר מכן כותב הספר הודיע שדבר זה נובע מכך שהאדם באמצעות עיסוקו בחסדים ובמעלות הטובות ובחוכמות הוא מתקשר אל האור האמיתי ואל הזריחה השכלית, וכך נפשו מוארת, ועל כך הוא אומר ומתוק האור וטוב לעיניים לראות את השמש המתוק שייך להשגת חוש הטעם ואילו האור שייך להשגת חוש הראייה, אך מכיוון שכל החושים יש להם תכונה משותפת מבחינה זו שהם חלק מכוח התפיסה של החיה, שכן כל מה שהחושים משיגים הם דברים גופניים ומקרים, וגם יש לחושים בקדמת המוח כוח אחד המכונה החוש המשותף, שכן הוא משתתף בהשגה של כל אחד מן החושים וקולט הכול, ולכן המשילו אותו לברכת מים שהמים נשפכים אליה מחמישה צינורות, והמים האלה שונים בכל אחד מן הצינורות בצבעם וטעמם וריחם והרכבם, והברכה הזו קולטת את כל התכונות השונות האלה¹. מכיוון שלחושים יש תכונות משותפות, לפיכך השפה העברית נוהגת לתאר את ההשגה של חוש אחד באמצעות השגה של חוש אחר, ולכן נאמר ״וכל העם רואים את הקולות״ (שמות כ:יד), ״הדור אתם ראו דבר ה׳⁠ ⁠⁠״ (ירמיהו ב:לא), ״ראה ריח בני״ (בראשית כז:כז), ״ומתוק האור״, בכל המקרים הכוונה להשגת הדבר וקליטתו בחוש ולהנאת הנפש ממנו. ״לראות את השמש״ הכוונה היא שאת האור אפשר לקלוט רק באמצעות אור, שכן אם אור השמש לא היה מתחבר אל האור שבעין אז העין לא הייתה מסוגלת לקלוט שום דבר, ואם כך את האור אפשר לקלוט רק באמצעות אור, וכל אור הנקלט בחוש מקורו באור השמש.

1. רעיון זו משתקף בספרות השיעית, ראו: كمال الحيدري, الراسخون في العلم, بغداد 1429 هج., ص. 271

ומתוק האור – ר״ל וערב האור ותאר אותו במתיקות, כמו שתאר הקול והריח בראות, כאמרו ׳רואים את הקולות׳ (שמות כ׳:י״ד), ׳ראה ריח בני׳ (בראשית כ״ז:כ״ז). וסבת זה כלו כי החושים כולם יכללם החוש המשותף, ולזה ישותפו בצד מה השגותיהם בלשוננו, עם שענין המתיקות נאות בזה לפי הנמשל.

והנה ערב אור החכמה וטוב לעינים (שם שם, ז) כי בו ישיגו מי שהוא התחלת זה האור והוא י״י ית׳, כמו שישיגו השמש באמצעות אורו.

וכמה מתקו דבריו למי שלא חשכו מאוריו והוא אשר אמר ומתוק האור. כי האור מן ההיישרה הזאת הוא מתוק וטוב מאד לראות ולהשיג מה שיש בכח ההנהגה השמשיית רצוני הטבעיית ועד היכן ידה מגעת וכמה שאמר למעלה אל החלק השכלי טובה חכמה עם נחלה וכמ״ש.

ומתוק האור. וזה¹ כי המושג לך במציאות בנים הגונים הוא דבר נחשב, כי אמנם ה׳אור׳ הנצחי המושג ב׳צלם אלהים׳ אשר בהם², הוא דבר ׳מתוק׳ ומעולה³: וטוב לעיניים לראות את השמש. ולעיני זה הצלם⁴, שהוא שכל כוחיי, ׳טוב לראות את השמש׳ ולחיות חיי שעה⁵, כי בם⁶ יקנה בפועל שלימות נצחי⁷, כאמרם ז״ל (אבות פ״ד מי״ז) ׳יפה שעה אחת של תורה⁸ ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא׳⁹:

1. הטעם למה שאמר שעליך להשתדל להוליד ילדים כי אולי יהיו הגונים, אף שיתכן שיהיו רשעים.

2. בבנים ההגונים.

3. ׳מתוק האור׳, האור הרוחני שישיגו הבנים ההגונים על ידי שכלם שהיא ׳צלם אלקים׳ שבהם, הוא מתוק וחשוב, וכדאי להשתדל להשיגו.

4. ה׳צלם אלהים׳ של הבנים הטובים.

5. כי השמש מרמז לחיי העולם הזה, שהם חיים זמניים, כפי שהתבאר לעיל (א ג) שכל המציאות הגשמיית שבעולם הזה מכונה ׳תחת השמש׳.

6. בחיי שעה.

7. טוב הוא לבנים ההגונים שיבואו לעולם, כי רק כאן יוכלו להשיג שלימות ב׳צלם אלהים׳ שיהיה בהם בחייהם, ורק כך יוציאו את השכל שהוא קיים לפני כן רק ׳בכח׳, אל הפועל, ורק אז יהפוך שכלם, שהוא ה׳צלם אלהים׳ שבהם, להיות קיים לנצח.

8. לפנינו במשנה: ׳בתשובה׳.

9. במשנה הקודמת ׳רבי יעקב אומר, העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לתרקלין׳. ופירש רבינו שם: ׳העולם הזה דומה לפרוזדור, שאין העמידה שם מכוונת בעצמה כלל, אבל היא להשיג בה אופן להיכנס ולמצוא חן, שהוא התכלית המכוון, ומי שלא ישיג זה היתה עמידתו שם לריק, וכן הענין בחיי שעה, שמי שלא ישיג בם חיי עולם, הנה חיי שעה היו לו לריק׳, וסמך לזה התנא משנה זו המדברת במעלת חי שעה בעולם בעולם הזה, ועל זה פירש רבינו ׳אף על פי שאמרתי [במשנה הקודמת] שחיי העולם הזה אינם מכוונים בעצמן כלל, אין ראוי לצדיק למאוס בם ולקצר ימיו, אבל ראוי לו להשתדל להאריכם כפי האפשר, כי אמנם בהם יוכל לקנות אישור לחיי העולם הבא אשר לא יקנהו אחרי כן, אבל אמרתי שאינם מכוונים בעצמם, כי גם שהיה בהם כל הצלחה אפשרית בעולם הזה, אין אותה ההצלחה נחשבת בערך אל חיי העולם הבא׳.

וטוב לעינים. במקצת ספרים הלמ״ד בפתח וכן ראוי על פי המסורת עיין במ״ג סדר בראשית ומשלי סימן י׳ וכן כתב המכלל יופי.

ומתוק האור – יפה הוא האור יאמר בלשון שאלה, כי האור אינו דבר הנאכל שיומתק, ורוצה לומר יפה חיי האדם עוד נהנה מאור היום.

וטוב – דבר טוב הוא לעינים עודם יכולים לראות את השמש והוא כפל ענין במלות שונות.

ומתוק האור – כלומר, טובים החיים מן המות,

וטוב לעינים לראות את השמש – ולשבת תחת השמש בארצות החיים.

ומתוק האור – אל תקוץ בחייך גם כי קשה יום אתה, שלכל אדם יש איזה דבר לשמוח בו, לכל הפחות לשמוח ביפעת אור השמש.

ומתוק האור וגו׳ – ומתוק האור – מתוקה אורה של תורה,⁠¹ וטוב לעינים לראות את השמש – אשרי למי שתלמודו מאיר לו כשמש.⁠² (שם)

ומתוק האור וגו׳ – רבי אחא אומר, מתוקה אורה של עולם הבא, וטוב לעינים לראות את השמש – אשרי מי שיזכה לראות האור ההוא שנאמר (ישעיהו ל׳) והיה אור הלבנה כאור החמה וגו׳.⁠³ (שם)

1. דבפשטות קשה לומר על האור התואר מתוק אלא מאיר, אבל על התורה יונח לשון מתוק האור ע״ש הכתוב, ומתוקים מדבש ונופת צופים, נר לרגלי דבריך.

2. שאין לו בה ספיקות, והוא ע״ד מ״ש אם ברור לך הדבר כשמש.

3. נראה דהאי שנאמר אינו כמו שרגיל בעלמא לפרש כראיה לדבר, דהא אין כל ראיה מן הפסוק דאשרי מי שיזכה וכו׳, אלא הוא סמך לתאר את ערך האור ההוא, והוי המשך הלשון אשרי מי שיזכה לראות האור ההוא שנאמר בו והיה אור הלבנה וגו׳.

וכאשר האדם באמצעות עיסוקו בחסדים ובמעלות הטובות ובחכמות מתקשר אל האור האמיתי, משיג הוא כי עָרֵב¹ וּמָתוֹק² הָאוֹר של התורה³, ויפים חיי האדם בעודו נהנה מאור היום⁴, וְדבר⁵ טוֹב הוא⁶ לַעֵינַיִם כשהן יכולות⁷ לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ, לכן יתעסק תמיד האדם בלעשות טוב⁸, ולא יתעסק בשמחה אחרת⁹:

1. ר׳ תנחום הירושלמי.

2. מכיוון שלחושים יש תכונות משותפות, לפיכך לשון הקודש נוהגת לתאר את ההשגה של חוש אחד באמצעות השגה של חוש אחר, ולכן נאמר (שמות כ, טו) ״וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת״, (ירמיהו ב, לא) ״הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר ה׳⁠ ⁠⁠״, (בראשית כז, כז) ״רְאֵה רֵיחַ בְּנִי״, ר׳ תנחום הירושלמי, אבן עזרא.

3. רש״י. ורלב״ג ביאר של החכמה.

4. מצודת דוד.

5. מצודת דוד.

6. מצודת דוד.

7. והוא כפל ענין במלות שונות, מצודת דוד. ורש״י ביאר אשריהם של תלמידים שעיניהם רואים הלכה מלובנת ומחוורת על בוריה.

8. כמו שאמר לעיל בפס׳ א׳ ״שלח לחמך על פני המים״, אבן עזרא.

9. אבן עזרא. ובמדרש, ״ומתוק האור״ מתוק האור לעולם הבא, ואשרי מי שיזכה לראות האור ההוא, ״וטוב לעינים לראות את השמש״ אשרי למי שתלמודו מאיר לו כשמש, מדרש רבה. ועוד במדרש, ״ומתוק האור״ שעתיד הקב״ה להאיר לצדיקים, אשרי מי שיזכה לאותו אור לאור באור החיים, ״את השמש״ נתן הקב״ה דוגמא בעולם הזה להתבונן באורו של הקב״ה לעתיד לבוא, לקח טוב.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון