Kohelet 11 – קהלת יא‏ – Mikraot Gedolot

הֵיכְמָא דְּלֵיתָךְ יָדַע אֵיכְדֵין יְהַלֵּיךְ רוּחַ נִשְׁמְתָא דְּחַיֵי בְּגּוּף עוּלֵימָא שְׁלִילָא דְּשָׁרֵי בְּמַעֲיָנָא דְּאִמֵּיהּ מַעַבְּרָא וְהֵיכְמָא דְּלָא תִנְדַּע אִי דְּכַר אוֹ נוּקְבָא עַד זְמָן דְּאִתְיְלִיד הַכְדֵין לֵיתָךְ יָדַע יָת עוֹבָדָא דַּיָי דַּעֲבַד בְּחוּכְמְתָא יָת כּוֹלָא.

כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ – שִׁבְעָה דְבָרִים מְכֻסִּים מִבְּנֵי אָדָם, וְאֵלּוּ הֵם: יוֹם הַמִּיתָה, וְיוֹם הַנֶּחָמָה, וְעֹמֶק הַדִּין, וּבַמֶּה הוּא מִשְׂתַּכֵּר, וּמַה בְּלִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּמַה בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל אִשָּׁה, וּמַלְכוּת זוֹ שֶׁל אֱדוֹם אֵימָתַי נוֹפֶלֶת. יוֹם הַמִּיתָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ (קהלת ט׳:י״ב), יוֹם הַנֶּחָמָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי ה׳ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה (ישעיהו ס׳:כ״ב). וְעֹמֶק הַדִּין מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא (דברים א׳:י״ז). בַּמֶּה הוּא מִשְׂתַּכֵּר מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: זֹה מַתַּת אֱלֹהִים הִיא (קהלת ה׳:י״ח). וּמַה בְּלִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי ה׳ חֹקֵר לֵב (ירמיהו י״ז:י׳), וּמַה בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה. מַלְכוּת הָרְשָׁעָה זוֹ שֶׁל אֱדוֹם אֵימָתַי נוֹפֶלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי (ישעיהו ס״ג:ד׳).

כמא אנך לא תעלם רתבת אלריאח וטריקהא, אלתי הי כאלאגסאם אלמגהולה פי בטן אלחבלא, כד׳אלך לא תעלם סר עמל אללה, אלד׳י יעמל אלכל.

כפי שאינך יודע על הנשמות (העוברים) שבבטן האשה ההרה (נוסחא אחרת: כפי שאינך יודע מעלת הרוח ואת מהלכה, שהיא כמו העוברים שנמצאים בתוך גוף האשה ההרה). כך לא תדע את סוד מעשה ה׳, שהוא עושה הכל.

כמו שאינך יודע משטר הרוחות ומהלכם שהם כעצמים הבלתי ידועים שבבטן ההרה כך לא תדע סוד מעשה ה׳ אשר יעשה את הכל.

כאשר אינך יודע וגו׳ – הרי זה מקרא מסורס נדרש מסופו לראשו כאשר אינך יודע עצמים בבטן המלאה – דברים הנסגרים ונעצמים בבטן שהיא מלאה, ואף על פי שבולטת לחוץ, כאשר^א אינך יודע דרך הרוח. כלומר ידיעת שתי אלה שוה, לא זו גלוייה לך ולא זו גלוייה לך, פעמים אתה סבור להכיר בעבים שיבוא הרוח ואינו בא כי הולך ועובר לו אל ארץ אחרת. והרי לשון זה כמו כגן י״י כארץ מצרים (בראשית י״ג:י׳), כשפחה כגבירתה (ישעיהו כ״ד:ב׳), כקונה כמוכר (ישעיהו כ״ד:ב׳), פעמים שהוא משוה מוקדם למאוחר, פעמים שהוא משוה מאוחר למוקדם. אף כאן לָמֵד ידיעת הרוח מידיעת הבטן, כלומר אין לך לשמור את הרוח ולראות בעבים.

כעצמים – אֵינְקְלוֺשוּריש, כמו עוצם עיניו^ב (ישעיהו ל״ג:ט״ו).

ככה לא תדע וגו׳ – ואף גזירתו של מקום לעיניין עניות ועשירות כך הם עלומות ממך, ולא תמנע מן החסד לדאג ולומר שמא אחסיר נכסיי ואעני, לא אעסוק בתורה ואתבטל ממלאכתי ואעני, לא אשא אשה ויהיו לי בנים ואצטרך להוציא עליהם.

א. כן תוקן בין השיטין בכ״י לוצקי 778, וכן בכ״י לייפציג 1. במקור בכ״י לוצקי 778 היה כתוב: ״כך״.

ב. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, לונדון 27298, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 778: ״בעיניו״.

Just as you do not know, etc., nor the nature of that which is hidden in the womb of her that is with child – Things closed in and confined in the womb which is full, and even though it protrudes outward, "just as you do not know [the way of the wind].⁠" This is a transposed verse, expounded from its end to its beginning. "Just as you do not know the way of the wind,⁠" i.e., the knowledge of both these things is equal, neither is one revealed to you, nor is the other revealed to you, for sometimes you think that you know by the clouds that the wind will come, and it does not come here, but it passes and goes away to another land. This expression is similar to, "like the garden of Adonoy, like the land of Egypt,⁠"¹ [and] "as with the maidservant, so with her mistress,⁠"² [and] "as with the buyer so with the seller.⁠"³ Sometimes it [Scripture] compares the former to the latter, and sometimes it compares the latter to the former. Here too, it teaches the knowledge of the wind from the knowledge of the womb, i.e., you should not await the wind by looking at the clouds. (Gloss: This matter is transposed in Rashi's words, and it is in the opposite order. We must therefore, emend it as it is in exact editions, and then it will be understood well, and the following is the authentic version:

Nor the nature of that which is hidden – Enclosiede in Old French, as in, "and closes וְעוֹצֵם his eyes.⁠"⁴

So you will never know, etc – Also the decrees of the Omnipresent in dealing with poverty and wealth are hidden from you, and you should not refrain from [doing] kindness because you are worried, "perhaps my wealth will diminish and I will become impoverished; I will [therefore] not engage in Torah [study] and neglect my work and become poor; I will not wed and have children, because I will have to spend money to support them.⁠"

1. Bereshit 13:10.

2. Yeshayahu 24:2.

3. Ibid.

4. Yeshayahu 33:15.

אשר יעשה את הכל – שעשה ושעתיד לעשות. יום מיתה דכתי׳ כי לא ידע האדם את עתו יום נחמה כי יום נקם בלבי עומק הדין כי המשפט לאלהים הוא. ואין אדם יודע מה בלב חבירו שנאמר אני י״י חוקר לב בוחן כליות מה עוברה של אשה דכתי׳ כעצמים בבטן המליאה כמה ישתבר דכתי׳ כי מתת אלהים היא ועל מלכות הרשעה דכתי׳ כי יום נקם בלבי והואיל ואין אדם יודע את מעשה האלהים לא ישמור רוח ולא יראה בעבים.

כאשר – מפרשים אמרו כי כעצמים הוא כעצים, וזה הבל.

ועינינו גוף הילוד טרם שֶׁיִוָלֵד וקראוֹ עצמים – כי הם מוסדי הגוף כי הבשר והעור כמו מלבוש.

והמלאה – היא ההרה.

ויתכן שתהיה מלאה תואר לאשה, ותהיה מלת בטן סמוכה.

וגם יתכן שתהיה תואר לבטן, כי לעולם היא לשון נקבה בלשון הקודש, והיה ראוי להיות הבי״ת הראשון פתוח והשיני דגוש, וכמוהו: לאיש העשיר (שמואל ב י״ב:ד׳).

NOR HOW THE BONES DO GROW IN THE WOMB. There are commentators who say that atzamim (bones) means the same as otzem (shuts) (Is.33:15).⁠¹

However, this is nonsense. In reality, atzamim refers to the body of a child in its mother's womb before it is born.⁠² The unborn child is referred to as atzamim (bones) because the bones are the foundations of the body. The flesh and the skin [of the fetus, not mentioned in our verse] serve as garments for the body.

Ha-mele’ah [is a noun meaning] “she that is with child.”³ It is also possible that mele'ah is an adjective which describes the word ishah (women).⁠⁴ In this case be-veten (in the womb) is in the construct [with ha-ishah].⁠⁵

It is also possible that mele'ah is an adjective which describes beten (womb), for the word beten is feminine in the Holy Tongue.⁠⁶ The first bet in be-veten should have been vocalized with a pattach, and the second bet should have had a dagesh in it.⁠⁷ The same applies to the word le-ish (to the man) in le-ish he-ashir (to the rich man) (2 Sam. 12:4).⁠⁸

1. See Rashi’s comment on our verse: “Things that are enclosed (shut) in a full womb.”

2. According to this interpretation, atzamim means “bones.” Both interpretations agree that aztamim refers to the unborn child in the womb. They differ as to the literal meaning of the word aztamim.

3. In other words, Ibn Ezra understands mele'ah to be a noun meaning “a pregnant woman.” Our verse reads ka-atzamim be-veten ha-mele'ah. Mele'ah means “full” and would therefore appear to be an adjective. Ibn Ezra’s interpretation of mele’ah, on the other hand, renders our verse: “as the child in the womb of a pregnant women.” The interpretations that follow argue that mele’ah is an adjective.

4. The word ishah (woman) is not in the text. Ibn Ezra believes that our verse should be interpreted as if it read: ka-atzamim be-veten ha-ishah ha-mele'ah (as a child in the pregnant woman’s womb).

5. See above note.

6. Thus, ha-mele'ah, a feminine, is an adjective describing beten. According to this interpretation, there is no need to assume that the word ha-ishah is missing from our verse, for be-veten ha-mele'ah means: “in the pregnant womb.”

7. According to this interpretation, be-veten ha-mele'ah means “in the pregnant womb.” When an adjective with a heh prefixed to it describes a noun, the noun too has a heh prefixed to it. Thus, our phrase should have read ba-beten ha-mele'ah, for ba-beten is short for be-ha-beten, and the prefix ba is short for be-ha. Similarly, veten (lacking a dagesh) should have read beten (with a dagesh), for a dagesh his required after a heh indicating the direct object.

8. The word le-ish in le-ish he-ashir should have been vocalized with a kamatz; that is, it should have read la-ish, for la-ish is short for le-ha-ish.

כעצמים בבטן המליאה – כבר נסתר בתוך הבטן מלא,⁠^א כמו ״ועוצם עיניו״ (ישעיהו ל״ג:ט״ו) – סותם.

ככה לא תדע... מעשה האלהים – בכל מה שיעשיהו, הן בעבים היכן יריקו, הן ברוח היכן יפיל האילנות (ראו קהלת י״א:ג׳). לכך אל תתייאש על מלאכתך.

א. משפט זה נראה סתום, וייתכן שהוא משובש. המלה ״מלא״ יכולה להיות כמובן גם קיצור של ״מלאה״, תלוי למה היא מתייחסת; אבל גם המלה ״כבר״ היא אולי שיבוש של ״דבר״.

כאשר אינך יודע מה דרך הרוח – אם יביא הגשם כאן, או אם יעבור מכאן ויביא למקום אחר.

כעצמים – פתרונו: כדבר שהוא סתום ועצום בבטן המלאה, מלשון: עוצם עיניו מראות ברע (ישעיהו ל״ג:ט״ו).

ככה לא תדע את מעשה האלהים – על כן אני מזהירך שלא תתלה עיניך למעלה לשמור רוח ולראות עבים, אלא בין תבין את אשר לפניך.⁠¹ ואפילו בבקר ובערב כשרוח היום שולט יותר מבחצי היום, זרע זרעך כמו שמפרש והולך.

1. השוו ללשון הפסוק במשלי כ״ג:א׳.

כאשר אינך יודע מהי דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל גם זה מתייחס למה שלפניו, שהוא אמר ״שומר רוח לא יזרע״ (קהלת יא:ד) והוא אומר כך: אתה אינך יודע מה יביאו תהפוכות הזמן וייתכן שמצבך יתהפך ותעבור מעושר לעוני. הוא אומר כאן: ואם תאמר שאתה יודע משהו על כך באמצעות כל מיני ראיות וסימנים שבאמצעותם אתה יכול לקבוע מה יהיה בעתיד ולחזות את השינויים שיבואו בפרטים או באופן כללי, הרי שעליך לדעת שאינך יכול לעשות זאת, כפי שאינך יכול לדעת דברים שהם ברורים הרבה יותר וקרובים יותר וקיימים לפניך בהווה, אלא שבינך לבינם מסך כלשהו, ולכן אינך יכול לדעת את מצבם בוודאות. על אחת כמה וכמה שאינך יכול לדעת מה שאינו קיים בהווה. יש אומרים ש״עצמים״ זה ״עצים״ תוך הכפלת אחד העיצורים, כמו ״וגם דור העצמים תחתיה״ (יחזקאל כד:ה) שבודאי משמעו עצים, שכן אין אפשרות לפרש אחרת. ״המלאה״ יש מפרשים שמשמעו גורן והוא נקרא כך בגלל הזרע שאוספים בו בשעת הדיש, כמו ״[כדגן מן הגורן] וכמלאה מן היקב״ (במדבר יח:כז), ועל פי שיטה זו מפרשים את הפסוק ״כמו עץ היוצא מן הגורן״. פירוש זה אין לו משמעות במקום זה ואינו מתאים, אלא הכוונה היא להביע את חוסר יכולתו של האדם כמו שאמרנו, שהרי הוא אומר: כמו שאתה אינך יודע באיזה אופן הנשמה נכנסת בעובר כשהוא בבטן אמו, ואינך יודע בוודאות אם הוא זכר או נקבה, כך אינך יודע את סוד מעשיו של האל, שכן אם אינך מסוגל להכיר את הפרטי הרי שאתה רחוק עוד יותר מהכרת הכללי. העובר נקרא ״עצמים״, מכיוון שהעצמות הן עיקר הגוף ומשענו, והעצבים והעורקים והעור הם נספחים וכיסוי של העצמות, וכביכול העצמות הן העובר.

בבטן המלאה – ר״ל המלאה שומן כי לא יוכרו בה העצמות.

כאשר אינך יודע מה דרך הרוח אשר תעבור בו, כי אין הרוח דבר מוחש, וכמו העצמים בבטן המלאה שומן שאינם נכרים באיש ההוא, ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל (שם שם, ה).

וזה אמרו כאשר אינך יודע – יראה כי הרוח עם היותו אחד מהארבעה יסודות לא תדע דרך ואפילו בדבר היותר מורגש שהוא המורכב בארבעתם כעצמים המתילדים בבטן ההרה לא תדע דרך איך יתהוו מהליחה ההיא. ודרך החכמים לומר בענינים אלו וכיוצא בהם שנתחכם הטבע בחכמת בוראו. והודו חסרון השגתם ולא בושו. ככה לא תדע את כל הדברים אשר יעשו ע״ד ההשגחה האלהית וכמו שאמר למעלה בהתווכחו עם החלק השכלי. ואם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצוא.

אינך – אין אתה.

כעצמים – ענין סגירה וסתימה כמו ועוצם עיניו (ישעיהו ל״ג:ט״ו).

כאשר אינך יודע – כמו שאינך יודע באיזה דרך הרוח מהלך עם כי תשמע קולו, וכמו הולד הנסגר בבטן המלאה שאינך יודע אם הוא זכר או נקבה עם כי תראה בליטת הבטן, ככה לא תדע את וגו׳.

את הכל – רוצה לומר שום דבר ממעשה ה׳ לא תדע ומוסב למעלה לומר אין לך להמתין על הרוח ולפחוד מן הגשמים, כי לא תוכל לדעת מתי יהיו.

והנה כאשר אינך יודע מה דרך הרוח – כי הרואה בעבים לא יוכל לדעת אם ימטיר אם לא ימטיר, כי לא ידע דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה, שאין יודע אם זכר אם נקבה.

ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל, ואין דרך לדעת העתיד, ושוא חכמת אדם.

מה דרך הרוח – אם לימין או לשמאל.

כעצמים וגו׳ – כשוטים אלה שמאיזה סימן רוצים לנחש אם אשה מלאה כלומר הרה תלד זכר או נקבה, כך אתה לא תלמד עתידות מניחושי הבל, עשה מה שמוטל עליך ואין לך עסק בנסתרות.

כעצמים בבטן המלאה – ז׳ דברים מכוסים מבני אדם ואחד מהם שאין אדם יודע מה בעבורה של אשה.⁠¹ (מ״ר)

1. וזה אחד מן הדברים שבמכוון הוא נעלם מבני אדם, שאלו ידעו אפשר שמי שידע שהולד הוא לא לפי רצונו היה מבקש תחבולות שתפיל האשה.

אין לך להמתין על הרוח ולפחוד מן הגשמים, כי לא תוכל לדעת מתי יהיו¹, כַּאֲשֶׁר – כפי² שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה דֶּרֶךְ הָרוּחַ – באיזו דרך תהלך הרוח למרות שאתה שומע אותה³, כַּעֲצָמִים – וכמו שאינך יודע את הדברים המוסתרים⁴ בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה – של האישה המעוברת⁵ שאינך יודע אם הוא זכר או נקבה אף על פי שבולטת הבטן לחוץ⁶, כָּכָה לֹא תֵדַע אֶת מַעֲשֵׂה – שום דבר ממעשה⁷ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עשה את הכל ואשר⁸ יַעֲשֶׂה – עתיד לעשות⁹ אֶת הַכֹּל, ואף גזירותיו לעניין עניות ועשירות נעלמות ממך, לכן אל תמנע מלעשות חסד ולדאוג ולומר שמא אחסיר נכסיי ואהיה עני, לא אעסוק בתורה כי אם אתבטל ממלאכתי אהיה עני, לא אשא אשה כי אם יהיו לי בנים אצטרך להוציא עליהם ממון¹⁰:

1. מצודת דוד.

2. מצודת דוד.

3. מצודת דוד.

4. מלשון דברים הנסגרים ונעצמים בבטן, רש״י, מצודת ציון. ואבן עזרא ביאר גוף הולד וקראו ״עצמים״ כי הם מוסדי הגוף כי הבשר והעור הם כמו מלבוש.

5. אבן עזרא.

6. רש״י, מצודת דוד. ובמדרש, שבעה דברים מכוסים מבני אדם ואלו הם, יום המיתה, ויום הנחמה, ועומק הדין, ובמה הוא משתכר, ומה בליבו של חבירו, ומה בעיבורה של אשה, ומלכות זו של אדום אימתי נופלת, מדרש רבה.

7. מצודת דוד.

8. לקח טוב.

9. לקח טוב.

10. רש״י.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון