×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ג) אִם⁠־יִמָּלְא֨וּ הֶעָבִ֥ים גֶּ֙שֶׁם֙ עַל⁠־הָאָ֣רֶץ יָרִ֔יקוּ וְאִם⁠־יִפּ֥וֹל עֵ֛ץ בַּדָּר֖וֹם וְאִ֣ם בַּצָּפ֑וֹן מְק֛וֹם שֶׁיִּפּ֥וֹלא הָעֵ֖ץ שָׁ֥ם יְהֽוּא׃
If the clouds are full of rain, they empty themselves on the earth; and if a tree falls toward the south, or toward the north, in the place where the tree falls, there shall it be.
א. שֶׁיִּפּ֥וֹל =ק-מ?,ב1 ובדפוסים, וכן אצל ברויאר ומג״ה
• ל!,ש1=שֶׁיִפּ֥וֹל (חסר דגש באות יו״ד)
• הערת ברויאר
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
תרגום כתוביםקהלת רבהרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזראפירוש מחכמי צרפת ב׳ר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״ג ביאור המילותרלב״ג ביאור הפרשהעקדת יצחקר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״להואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
אִין מִתְמַלְיָן עֲנָנַיָּא מִטְרָא עַל אַרְעָא מְעַרָן יָת מַיֵיהוֹן בְּגִין זְכוּתָא דְּצַדִּיקַיָּא וְאִין לֵית זְכוּ בְּדָרָא הַהוּא בְּיַמָּא וּבְמַדְבְּרָא נָחֲתָן דְּלָא יִתְהֲנוּן מִנְּהוֹן בְּנֵי אֱנָשָׁא וְאִי אִתְגְּזַר מִן שְׁמַיָּא לְמִנְפַּל מַלְכָּא וְיָעֲטוֹהִי מִן שְׂרָרוּתְהוֹן מִן קֳדָם מֵימְרָא דִּשְׁמַיָּא הַוֵי וְאִי סוֹבְעָא וְכַפְנָא בִדְרוֹמָא אוֹ בְּצִיפוּנָא אַתֲר דְּאִתְגְּזַר לְמִתְקַיְימָא הַהִיא עֵיטָא תַּמָּן מִשְׁתַּלְחָא לְמֶהֱוֵי.
אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ יָרִיקוּ וגו׳ – אִם יִמָּלְאוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים תּוֹרָה, עַל יִשְׂרָאֵל יָרִיקוּ, שֶׁנִּקְרְאוּ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ (מלאכי ג׳:י״ב). אִם יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן, אִם הִגִּיעַ קִירְסוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם לְהוֹרוֹת, אִם בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן, כָּל יִשְׂרָאֵל מִתְכַּנְסִין שָׁמָּה וּמַעֲמִידִין חָכְמָתוֹ וְשׁוֹמְעִין מִמֶּנּוּ וְלוֹמְדִין מִמֶּנּוּ.
דָּבָר אַחֵר: אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם – אִם הַנְּבִיאִים יִמָּלְאוּ נְבוּאָה, עַל הָאָרֶץ יָרִיקוּ, עַל יִשְׂרָאֵל מִתְנַבְּאִין שֶׁנִּקְרְאוּ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ (מלאכי ג׳:י״ב). תִּרְגֵּם עֲקִילַת הַגֵּר: וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר (ישעיהו ה׳:ו׳), וְעַל נְבִיָּיָא אֲפַקֵּיד דְּלָא יִתְנַבְּאוּן לְהוֹן נְבוּאָתָה. אִם יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן, אִם הִגִּיעַ קִירְסָן שֶׁל נְבִיאִים לְהִתְנַבּאוֹת. אִם בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן, שָׁמָּה יִהְיוּ כָל יִשְׂרָאֵל מִתְכַּנְּסִין וְשׁוֹמְעִין נְבוּאָתָן וּלְמֵדִין מִמֶּנּוּ.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק אִם רָאִיתָ צָרוֹת שֶׁהֵם מְשַׁמְשׁוֹת וּבָאוֹת עַל הָאָרֶץ, בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ (מלאכי ג׳:י״ב). אִם הִגִּיעַ קִירְסוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, כְּגוֹן רַבִּי מוֹנָא בְּצִפּוֹרִין וְרַבִּי בּוֹן בִּטְבֶרְיָה. אִם בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא, שָׁמָּה יִהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל גּוֹמְלִין אוֹתוֹ חֶסֶד. שֹׁמֵר רוּחַ לֹא יִזְרָע, שׁוֹמֵר רוּחָן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת, לֹא יִזְרַע מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּמִי רוֹאֶה בֶּעָבִים שֶׁל מַלְכֻיּוֹת, לֹא יִקְצוֹר מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
אן אמתלת אלסחאב מטרא, אנמא אראקתהא וצבתהא עלי אלארץ׳, ואן סקטת ת׳מרה פי אלגנוב או פי אלשמאל, מוצ׳ע אנצבאבהא יכון סקוטהא.
אם ימלאו העננים גשם, אינם אלא בשביל שישפכו ויריקו את הגשם על הארץ. (נימוק לפסוק א-ב). ואם פרי עץ נפל בין בדרום או בצפון, הפרי יפול רק במקום שלו (מקום צמיחתו).
אם ימלאו העבים גשם וגו׳ – אם ראית העבים מלאים גשמים, ידעת שסופן יריקו גשמיהם על הארץ, במקום שהטובה צומחת וניכרת שם סופה לנוח.
אף כן דע שאם יפול עץ וגו׳ – אם ישכון חכם וצדיק בעיר או במדינה, מקום שישכון החכם שם יהו נראין אחרי מותו חכמותיו ומדות תרומותיו, ותשלום טובה ליושבי המקום על מנהג הטוב שהדריכם בדרך ישרה.
יפול – ישכון, כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה:י״ח).
עץ – תלמיד חכמים שמגיןא כעץ המיסך על הארץ.
א. כן בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, אוקספורד 165, לונדון 27298. בכ״י מינכן 5 נוסף כאן: ״על דורו״. בדפוסים נוסף כאן: ״בזכותו״.
When the clouds are filled with rain – If you have seen clouds full of rain, you know that they will ultimately empty their rains upon the earth. In the place where the benefit grows and is discernible, there it is destined [for the rains] to come to rest. Likewise, you should know that "if a tree falls, etc.,⁠" [i.e.,] if a wise and righteous man1 resides in a city or in a province, the place where he resides, there his deeds will be discernible after his death, and his words of wisdom, exemplary traits and bestowal of goodness upon the inhabitants of that place by his good custom that he guided them on a straight road.⁠2
Falls – Will reside, as in, "over all his brothers did he reside נָפָל.⁠"3
A tree – [Symbolic of] a Torah scholar, who with his merit protects like a tree, which serves as a covering over the earth.
1. In Bemidbar 13:20, Rashi explains that a tree [עץ] is symbolizes a righteous man. See also the last Rashi on this verse below.
2. Alternatively, this verse is connected to the previous verse, i.e., a person blessed with wealth must share his fortune with the less fortunate in the same manner as clouds that are full of rain do not keep it for themselves but empty their rains upon the earth. (Metzudat David)
3. Bereshit 25:18.
שכשם שאם ימלאו העבים גשם שהן יריקו וישפכו על הארץ, וכשם שאם יפול עץ בדרום או בצפון, מקום שיפול שם יהיה הוא – כך אי איפשר שלא תיהנה מאותן שתתן להם חלקים משלך.
יְהוא – יהא הוא.
אם – דרך משל לעושר, שלא ניתן לעשיר כי אם לעשות טוב לכל מצטרך אליו.
מלת יהוא – לשון רבים, והאלף נוסף כאלף ההלכוא אתו (יהושע י׳:כ״ד), ולא אבוא שמוע (ישעיהו כ״ח:י״ב). כי בתחלה הוא יהי לשון יחיד, ואין לו דומה במשקלו במקרא.
והענין אל המקום שיפול פרי העץ בצפון או בדרום שם יהיו האוספים, והענין על העשיר.
ויש אומרים: כי על העץ בעצמו יאמר, וחצי הפסוק הזה הוא כנגד חצי הפסוק הראשון, וחציו האחרון כנגד חציו האחרון. ואמר זה המפרש: כי יו״ד יהוא לעתיד, ממלת הוא, והוא לשון יחיד. והענין כי העץ בעבור שיתן פרי ישקוהו ויעבדוהו, ובשעהא שיפול וידעו שלא יתן פרי לעולם, יעזבוהו במקום שנפל.
ואמר מפרש אחד: כי זה העץ הוא מן עצה. והאומר כזה לא אכל מעץ הדעת.
א. כך בכ״י לונדון 24896, מונטיפורי 40. בכ״י לונדון 27298: ״ובשעת״
IF THE CLOUDS BE FULL OF RAIN. This is a parable regarding wealth. Money was given to the rich only for them to do good, to help those in need.
[THERE SHALL IT BE.] Yehu (shall it be) is a plural.⁠1 The alef in yehu2 is superfluous. It is like the alef in he-halekhu3 (that went) in: that went with him (Joshua 10:24), and the alef in avu4 (would in: yet they would not hear (Is. 28:12).
[Yehu is a plural] because the basic word [for “it shall be”] in the masculine [singular] is yehi.⁠5 There is no form that is similar to yehu in Scripture.⁠6
The meaning of: in the place where the tree falleth, there shall they be is: “In the place where the fruit of the tree falls,⁠7 be it north or south, there shall the gatherers be.”8 The reference is to the wealthy.⁠9
Others say that the reference is to the tree itself,⁠10 and that [the first] half of our verse corresponds to [the first] half of the previous verse, and the final half of our verse stands in contrast to the final half of the previous verse.⁠11
This commentator says that the yod in the word yehu is a third person imperfect prefix. It is related to the word hu (it) (Gen. 2:11).⁠12Yehu is a singular.⁠13
[According to this interpretation,] the meaning of our verse is: “The tree is watered and worked because it gives fruit. However, when it14 falls down, and the owners know that it will never again bear fruit, they leave it in the place that it fell.”
There is commentator who says that etz (tree) is related to the word etzah (counsel) (2 Sam.16:20).⁠15 Whoever says this has not eaten from the tree of knowledge.
1. According to this interpretation, yehu means “shall they be.” See next note.
2. Yehu is spelled yod, heh, vav, alef. It comes from the root heh, yod, heh. It should have been spelled yod, heh, vav (yehu). Hence its alef is superfluous.
According to Ibn Ezra our verse which should be understood as follows: “In the place where the fruit of the tree falleth, shall they (the gatherers) be.”
3. Halekhu is spelled heh, lamed, kaf, vav, alef. It comes from the root heh, lamed, kaf. Halekhu is normally spelled without an alef.
4. Spelled alef, bet, vav, alef.
5. Hence, yehu cannot be a singular.
6. The word yehu is not found again in Scripture.
7. Tree is short for “fruit of the tree.”
8. Yehu (shall they be) refers to the gatherers of the fruit.
9. The maxim is directed at the wealthy: “Gather the fruit that God gives you and share it with the needy” (Meijler).
10. In other words, where the tree falleth refers to the tree, not to its fruit. According to this interpretation yehu is a singular and does not come from the root heh, yod, heh. On the contrary it is related to the word hu (he or it), spelled heh, vav, alef. Yehu means "it shall be.⁠" According to this interpretation, the alef in yehu is not superfluous and the verse reads, “In the place where the tree falleth, there shall it be (yehu).
11. Divide a portion into seven, yea, even into eight (first half of verse 2) and If the clouds be full of rain, they [should] empty themselves upon the earth (first half of verse 3) deal with giving charity.
For thou knowest not what evil shall be upon the earth;(second half of verse 2); If a tree fall in the south, or in the north, in the place where the tree falleth, there shall it be (second half of verse 3) deal with what is destined to be.
12. Literal translation of hu.
13. Yehu is a singular, meaning “it (the tree) shall be.” According to this interpretation, yehu does not come from the root heh, yod, heh, and its shuruk does not indicate that it is a plural.
14. The tree.
15. This commentator interprets our verse as follows: “If counsel falls on the south, or on the north—that is, if God issues a decree on the inhabitants of the north or south—upon the place that the decree falls, there shall it come to be.”
אאם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו – פתרונו: כשמתמלאים העבים גשם ועוברים, שאין מריקין בהן, תמיהים העולם: מה נעשה מן הגשם שבהם. ובא הכתוב והודיעך שלא תתמה על החפץ, כי בברור על הארץ יריקו.
ואם תאבה לדעת היכן, לך בצפון או בדרום מקום שיפול העץ – האילנות שהפיל המטר, שם יהו הגשמים והעבים. וכן דרך העבים כשמתראין כאן ועוברין במקום אחר, הם באין בחזקה ומפילים האילנות.
א. פירוש ר׳ ברוך בר שמואל – מהדורת אריאלה נובצקי, ברשותה האדיבה של המהדירה (כל הזכויות שמורות למהדירה), על פי כתב יד לונדון 22413. בכ״י לונדון 22413 מופיע לאחר פירוש ר״י קרא לקהלת י״א:ב׳: ״עד כאן מצאתי. מכאן ואילך אני ברוך הבא לפר׳ לפי הפשט הנר׳ לי, וכאשר קבלתי קצת מ״ר.⁠״
אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא זהו משל למה שנאמר קודם בעניין המרצת האדם לנהוג בנדיבות, הוא אומר שמטרת הרכוש – אם אדם זוכה לו – היא לנהוג בו בנדיבות ולהעניק למי שיש לו פחות, כמו שמטרתם של העננים כאשר הם נושאים מים היא לשפוך אותם על הארץ וכך העולם שמתחת לשמים ייהנה מן המים, ואילולי היה הדבר כך הרי שקיומם של העננים ועליית האדים היו דבר מיותר וחסר תועלת. כל זה משל לאדם הנדיב והנבון. לעומת זאת האדם הבור והבזוי והקמצן הוא שווה ערך לעץ יבש אשר אינו יכול להתנועע, ובמקום שבו הוא נופל על הארץ שם הוא נשאר מושלך במקומו ואין בו תועלת. כך גם הקמצן הזה אסף רכוש וקבר אותו באדמה והחביא אותו ואיש אינו נהנה ממנו.
שם יהוא – שם יהיו.
והנה אמר זה שראוי לאדם שישתדל בכל זמנו לקנין השלמות ולא יתרשל מזה, אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו וישחית שטף המים קצת הזרעים והם אשר נקצרו בעת ההוא. או ישחית ברד ירד מהעבים הזרעים אשר קניהם קשים וישאר השאר. ואם יפול עץ בצפון או בדרום מחוזק הרוח הדרומית או הצפונית, מקום שיפול העץ, שם (שם שם, ג) יהיו קצת הזרעים ההם ויפסדו.
והשלים הענין ואמר אם ימלאו – יישירהו שהוא צריך להכין עצמו בכל הדברים הכנה טבעית והשגחיית לפי שהגשם לא יבא על הרוב זולתי כי בתחילה ימלאו עבים מים ממקומות שאיבתם. אמנם לא יצוייר שהעבים יכוונו להמטיר על המקומות המיוחדים אשר המטר צריך להם אם בצפון ואם בדרום. אבל אמנם יחוייב שיהיה זה בהשגחת הנותן מטר על פני ארץ יתברך שמו כי הוא המכוין בזה תכלית מכוון שאם יהיה עץ בדרום או בצפון מקום שיהיה שם יהיו הגשמים. והזכיר זה הענין יותר מזולתו להמשכו אחר דרכי התורה האלהית אשר יחדה אותו בשכר ועונש על מצוותיה על הרוב ונתתי גשמיכם (ויקרא כ״ו). ונתתי מטר ארצכם (דברים י״א). כמבואר במקומות הרבה.
אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו. כי אמנם יקרה בזה כמו שיקרה כאשר ׳ימלאו העבים גשם׳1, שהם ׳יריקו על הארץ׳ אפילו במקום שמקבל היזק בהם2: ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון, מקום שיפול העץ שם יהוא. באופן שאף על פי שבגללם3 ׳יפול עץ בדרום או בצפון׳, לא ימנעו מי הגשם מהיות באותו המקום עצמו שיפול שם בגללם העץ4. וכן המערכת לפעמים תנַשא אנשי רשע במצוַת בוראה להרע לרשעים ולהיפרע מהם, אף על פי שתזיק גם לקצת בלתי ראויים לכך5:
1. ׳אם׳ משמש בלשון ׳כאשר׳. כלומר, מלכות הכסיל המזיקה למדינה נמשלת לאותם הגשמים הנופלים מן העננים על הארץ.
2. שהעננים מורידים את הגשם ללא הבחנה בין מקום הצריך לגשמים למקום שהגשמים רק יזיקו, אף הוא נעשה למלך כדי להביא תועלת אף אם יש אחרים הניזוקים מכך.
3. בגלל הגשמים שבעבים.
4. ׳שם יהוא׳ הוא לשון רבים, ומוסב על הגשמים, לא על העץ. וראה אבע״ז. והיינו שהגשמים יהיו גם במקום שיגרמו לעץ ליפול, בין שיהיה בצפון או בדרום.
5. הגשם הוא דבר טוב, אך במקומות מועטים הוא גורם לנזק, וכן הדבר ברשעים שזוכים למלכות ושלטון, שזה קורה לסיבה טובה, להיפרע מאנשי הדור הרעים, אף שבגלל זה יינזקו גם קצת אנשים שלא חטאו.
העבים – עננים.
יריקו – ענין הזלה ושפיכה כמו שמן תורק שמך (שה״ש א׳:ג׳).
יהוא – כמו יהיה או היו״ד מורה על העתיד וכאלו אמר יהיה הוא.
אם ימלאו וגו׳ – אם העבים נתמלאו גשם הנה לא יחזיקו לעצמם רק יריקו וישפכו על פני האדמה ומוסב למעלה לומר שראוי הוא לחלק מתן לזולת, כמו שהעבים אינם מחזיקים הגשם לעצמם ויריקו על הארץ, ובזה תעלה הארץ אדים למעלה ונתמלא גשמים פעם בפעם, כן מי שנתמלא בעושר אין מהראוי לו להחזיקו לעצמו לבד רק ישפיע ויתן לאחרים ואז כאשר יצטרך הוא יהיה נשפע מאחרים.
ואם יפול עץ – עץ פרי עודו נטוע ותקוע בארץ בעבור שיתן פרי ישקוהו ויעבדוהו, ובשעה שיפול העץ בכל מקום שהוא בין בפאת הדרום בין בפאת הצפון בכל מקום שיפול שם יהיה כי מעתה עזבוהו במקומו ואין מי מטפל עמו עוד הואיל ואינו נותן פרי וכאומר כן מי שאינו משפיע לזולת כשיבא עת שיצטרך הוא לאחרים לא יפנו אליו.
אל תאמין בהבלי העוננים החוזים בעננים, שהרי אם⁠־ימלא֧ו העב֛ים ג֖שם על⁠־הא֣רץ יר֑יקו – זהו תכלית מה שתוכל להבין ממראה העבים. שאם יהיו מלאים יורידו מטר על הארץ, לא שתוכל להבין כלל על ידם התצליח במלאכתך, אם לא.
וכן אל תאמין בהבלי הקוסמים המסתכלים בנפילת המקל, שהרי ואם⁠־יפ֨ול ע֤ץ בדר֙ום וא֣ם בצפ֔ון1 מקום שיפול העץ שם יהוא – שם יהיה הוא ושם יעמוד העץ, בלי שיורה על דבר אחר כלל.
1. {שד״ל מציע להטעים אחרת מבעל הטעמים.}
אם ימלאו וגו׳ – אל תאמן לדברי הקוסמים והמעוננים לדעת ע״י צורת העננים או נפילת עץ המושלך באויר (כמו שנאמר בנבוכדראצר בימינו היה הקסם, יחזקאל כ״א:כ״ז) אם תצליח כי העננים אינם עשוים להגיד עתידות רק להריק גשם על הארץ, ובמקום שיפול המקל (שהוא עץ ולא בעל שכל ורצון) שם יהוא, יהיה הוא, שם ישאר בלי תנועה ולא יודיע דבר.
אם ימלאו העבים וגו׳ – אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו, אם ימלאו ת״ח תורה על ישראל יריקו,⁠1 שכן נקראו ישראל ארץ, שנאמר (מלאכי ג׳) כי תהיו אתם ארץ חפץ, אם יפול עץ בדרום ואם בצפון שם יהוא, אם הגיע זמנו של ת״ח להורות אם בדרום אם בצפון שמה ישראל מתכנסין ולומדין ממנו.⁠2 (מ״ר)
אם ימלאו העבים וגו׳ – דבר אחר אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו, אם ימלאו הנביאים נבואה על ישראל יריקו, שכן נקראו ישראל ארץ, שנאמר (מלאכי ג׳) כי תהיו אתם ארץ חפץ, אם יפול עץ בדרום ואם בצפון שם יהוא, אם הגיע זמנם של נביאים להתנבאות אם בדרום אם בצפון שמה ישראל מתכנסין ושומעין נבואתם.⁠3 (שם)
אם ימלאו העבים וגו׳ – א״ר יצחק, אם ראית צרות שהן ממשמשות ובאות על הארץ – בשביל ישראל שנקראו ארץ, שנאמר (מלאכי ג׳) כי תהיו אתם ארץ חפץ,⁠4 ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון, מקום שיפול העץ שם יהוא – אם הגיע זמנו של תלמיד חכם להסתלק מן העולם שם ישראל גומלין אתו חסד. (שם)
מקום שיפול וגו׳ – מקום שיפול העץ שם יהוא – שם יהיו סלקא דעתך – אלא שם יהיו פירותיו.⁠5 (ע״ז ל״א.)
1. כלומר לא יכבשו את תורתם בקרבם אלא ילמדום לישראל.
2. ודריש עץ בכנוי לת״ח ע״ש הכתוב בפ׳ שלח היש בה עץ וכפירש״י שם. ויתכן דכלל המאמר הזה איירי בזמן הגלות אשר אין מרכז התורה לישראל, ויתחלף המרכז ממקום למקום, ולכן לאיזה מקום שהתורה תמצא לה קן שם ימצאו להם ישראל מקום ללמוד מבלי לבקר את ערך המקום, יען דהתורה מכבדת אותו לעשותו מקור נפתח להרביץ תורה.
3. ומצינו שעבים הוי כנוי לנבואה, כמו (ישעיהו ה׳) ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר תרגומו ועל נביאיא אפקיד דלא יתנבאון להון נבואתא, וע״ד הנה אנכי בא אליך בעב הענן (יתרו י״ט) הרי דהתגלות הקב״ה לאדון הנביאים בעת נתינת התורה היה ע״י עב הענן לכן תרגם בדרך המליצה את מלת עבים על הנבואה.
4. עיין ביבמות ס״ב א׳ אין פורעניות בא לעולם אלא בשביל ישראל, ופירש״י כדי לעוררם שיעשו תשובה, וה״נ הכונה כן, והגרי״ב בגה״ש שם ציין מאמר זה לשבת קל״ט א׳ ששם נמצא מאמר אין פורעניות באה לעולם אלא בשביל דייני ישראל, ולב״ב י״א א׳ ששם הגירסא אלא בשביל עמי הארץ, וכפי הנראה מסתפק באמתת הגירסא שביבמות – בשביל ישראל, אבל מדרשה זו שלפנינו מבואר מפורש כי אמתה ונכונה היא, שהרי כאן דריש מפורש בשביל ישראל שנקראו ארץ וכו׳.
5. ר״ל דא״א לפרש על העץ עצמו, דמה החדוש בזה, וגם הול״ל יהיה, בלשון יחיד, ולכן קאי זה על הפירות, ור״ל שהפירות נופלים לא רחוק מן העץ, ובגמ׳ מפרש דהמשל הוא לת״ת ובניו, דערך הבנים לא רחוק מערך האב, וכמ״ש ברא כרעא דאבוהא, וכן כמ״ש בעדיות האב זוכה לבן בנוי בחכמה וכו׳, ומפרש עץ בכנוי לת״ח כמש״כ לעיל אות י״ז.
אִם יִמָּלְאוּ – יתמלאו1 הֶעָבִים – העננים2 גֶּשֶׁם, הנה לא יחזיקו לעצמם את מי הגשמים אלא3 עַל הָאָרֶץ יָרִיקוּ – ישפכו אותם4, ובזה תעלה הארץ אדים ויתמלא הענן גשמים פעם בפעם5, וְאִם יִפּוֹל עֵץ פְּרִי בעודו נטוע ותקוע בארץ, כיוון שהוא עתיד ליתן פרי ישקוהו ויעבדוהו6, ואולם בשעה שיפול העץ לגמרי באופן שלא יוכל לתת עוד פירות, אזי היכן שיפול אם7 בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן בכל8 מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא – ישאר9, כי מעתה יעזבוהו במקומו ולא יטפלו בו הואיל ואינו נותן פרי, כך מי שאינו משפיע לזולת כשתבוא עת שיצטרך הוא לאחרים לא יפנו אליו10:
1. מצודת דוד.
2. מצודת דוד.
3. מצודת דוד.
4. מצודת ציון.
5. מוסב למעלה לומר שראוי הוא לחלק מתן לזולת, כמו שהעבים אינם מחזיקים הגשם לעצמם ויריקו על הארץ, כך מי שנתמלא בעושר אין מן הראוי שיחזיקו לעצמו לבד אלא ישפיע ויתן לאחרים, ואז כאשר יצטרך הוא יהיה נשפע מאחרים, מצודת דוד. ורש״י ביאר, אם ראית עבים מלאים גשם ידעת שסופם יריקו גשמיהם על הארץ במקום שהטובה צומחת וניכרת שם.
6. אבן עזרא, מצודת דוד.
7. מצודת דוד.
8. מצודת דוד.
9. מצודת ציון.
10. מצודת דוד. ורש״י ביאר שעץ הכונה לתלמיד חכם שמגן בזכותו כעץ המיסך על הארץ, ״ואם יפול עץ״ אם ישכון אדם חכם וצדיק בעיר או במדינה, בכל מקום שישכון שם, יהיו נראים מעשיו וחכמותיו ומידותיו הטובות אחרי מותו, ויהיה בכך טובה ליושבי המקום על מנהג הטוב שהדריכם בדרך ישרה. ובמדרש, ״אם ימלאו העבים״ אם ימלאו ת״ח תורה, על ישראל יריקו, שכן נקראו ישראל ארץ, שנאמר (מלאכי ג, יב) ״כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ״, ״אם יפול עץ בדרום ואם בצפון שם יהוא״ אם הגיע זמנו של ת״ח להורות, אם בדרום אם בצפון שמה ישראל מתכנסין ולומדין ממנו. דבר אחר, ״אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו״, אם ימלאו הנביאים נבואה על ישראל יריקו, ״אם יפול עץ בדרום ואם בצפון שם יהוא״ אם הגיע זמנם של נביאים להתנבאות אם בדרום אם בצפון שמה ישראל מתכנסין ושומעין נבואתם. דבר אחר, אמר ר׳ יצחק, אם ראית צרות שהן ממשמשות ובאות על הארץ, בשביל ישראל שנקראו ארץ, ״ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא״ אם הגיע זמנו של תלמיד חכם להסתלק מן העולם שם ישראל גומלין איתו חסד, מדרש רבה.
תרגום כתוביםקהלת רבהרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזראפירוש מחכמי צרפת ב׳ר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״ג ביאור המילותרלב״ג ביאור הפרשהעקדת יצחקר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״להואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144