Kohelet 10 – קהלת י‏ – Mikraot Gedolot

יְהַב יְיָ יָת מַלְכָּא רַשִּׁיעָא וְשָׁטְיָא לְמֶהֱוֵי בְּרִיא בְּמַזָּלֵיהּ וּמְשַׁמֵּישׁ בְּאַצְלָחוּתָא מִן שְׁמֵיה מְרוֹמָא וַחֲיָלוּתוֹהִי גֵּיוְתָנִין וְסַגִּיאִין וְעַמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּעְבְּדִין תְּחוֹתוֹהִי בְּגָלוּתָא וּמִן סְגִיאוּת חוֹבֵיהוֹן עַתִּירֵי נִכְסִין מִתְמַסְכְּנִין וּבְמַכִּיכוּתָא יַתְבִין בֵּינֵי עַמְמַיָּא.

נִתַּן הַסֶּכֶל בַּמְּרוֹמִים רַבִּים – אֵלּוּ הַכַּשְׂדִים, דִּכְתִיב: וַיָּבֹאוּ כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ (ירמיהו ל״ט:ג׳). מַהוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ, מָקוֹם שֶׁמְחַתְּכִין בּוֹ אֶת הַהֲלָכוֹת. וַעֲשִׁירִים בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ, זֶה סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ (איכה ב׳:י׳).

ולקד צאר אלעקל פי ארפע אלמנאזל, ואלאג׳ניא דונה פי אלספל גאלסין.

וגם כבר נתקיים שמעלת החכמה במעלות הכי גבוהות. ואילו מעלת העשירים בלעדיו (בלי השכל), למטה (אם הם בלי חכמה).

כבר נעשה השכל ברום המעלות והעשירים למטה ממנו בשפל ישבו.

נתן הסכל במרומים רבים – זו היא הרעה שהיא כשגגה שיוצאה מלפני השליט שניתן השטות והרשע במרומי גובה שהגביה הקב״ה את הכסילים והרשעים שאני רואה ברוח הקדש שהם עתידים לפשוט יד בהיכלו ולשום אותותם אותות.

ועשירים בשפל ישבו – ישראל שכל הגדולה והכבוד עכשיו בימיי, שלהם, עתידין לישב בשפל, שנאמר: ישבו לארץ ידמו (איכה ב׳:י׳).

Folly is set upon great heights – This is the evil that is like an error which goes forth from before the ruler, that foolishness and wickedness are placed on the loftiest heights, for the Holy One, Blessed Is He, elevated the fools and the wicked, for I see with the Holy Spirit, that they are destined to extend their hand upon His Temple and to make "their signs for signs.⁠"¹

But the rich sit in low places – Yisroel, for despite all the greatness and honor that they have now in my days,⁠² they are destined to sit in a low place, as it is stated, "they sit on the ground, they are silent.⁠"³

1. Tehillim 74:4. See also Maseches Gittin 56b.

2. Alternatively, this verse describes the evil that Koheles observes in the previous verse. The rich who are deserving of honor are ignored, while fools and slaves are elevated to high positions that they do not deserve. (Metzudat David)

3. Eikhah 2:10.

ניתן השכל במרומים – בעולם הזה ובעולם הבא ועשירים שאין בהם דעת יהיו מבוזים ויהיו בשפל כמו עניים.

נתן הסכל^א – מפרשים אמרו שהיה ראוי להיות בשי״ן, והענין שֶבַעלי השׂכל ראוים לשבת במרומים רבים והעשירים בהפך. והענין בעצמו נכון, לכן איננו מענין הפסוק שהוא לפניו ואחריו. וכן פירושו: נִתן איש הסכל – שהוא הכסיל להיות במרומים – ויתכן היות סכל שם התואר כמו יֶלֶד והֶלך.

ופירוש רבים – כמו גדולים ועשירים שיש להם מעלה בעולם, כמו שאמר בספר משלי עשיר ברשים ימשל (משלי כ״ב:ז׳), יושבים בשפל.

א. כן בפסוק ובכ״י לונדון 24896. בכ״י לונדון 27298 חסרה מלת: הסכל.

FOLLY IS SET ON GREAT HEIGHTS. The commentaries say that the word sekhel (folly) should have been spelled with a sin [in which case the word would mean “the wise”]. They say that the meaning of our verse is: “It is fitting for those who possess wisdom to sit on great heights. The reverse is the case with the rich.”¹ The aforementioned is true in and of itself. However, it does not fit in with the verses that come before and after it.⁠²

The following is the meaning of our verse. The sekhel—that is, the fool—is placed on great heights.

The word sekhel (folly) is probably an adjective,⁠³ like yeled (child) (4:13)⁠⁴ and helekh (a traveler) (2 Sam. 12:4).⁠⁵

The word rabbim means “great.”⁶

Ashirim (rich) refers to people of great status.⁠⁷ We thus find in the Book of Proverbs: The rich ruleth over the poor (Prov. 22:7). [Our verse says that the reverse is the case:] The rich sit in a low place.

1. It is fitting for the rich to sit in a low place. It is worthy of note that Ibn Ezra was a wise man and a poor man.

2. The interpretation does not fit the context of the verses in which it is found.

3. Modifying the word ish, even though the word ish is not in the text. Thus, sekhel should be understood as ish ha-sekhel; that is, "the foolish man.”

4. According to Ibn Ezra, yeled is an adjective modifying adam or ish, which is unstated in the verse. It is short for "yeled adam,⁠" a young man.

5. According to Ibn Ezra, an adjective modifying the elliptical subject “man.” It is short for ish helekh, a travelling man.

6. Its usual meaning is “many.” Hence, Ibn Ezra's comment.

7. Rich people possess great status.

ניתן הסכל במרומים – יש דור שההדיוטות והריקים עולים למעלה, והחכמים והעשירים יורדים למטה, כדכתיב ״והגר^א אשר בקרבך יעלה עליך״ (דברים כ״ח:מ״ג).

א. בנוסחנו: הגר.

נתן הסכל – הוא חסר הנושא, והרצון בו נתן איש הסכל והוא איש הסכלות.

ועשירים – הם עשירי החכמה כי הוא מקביל לסכלות.

נתן הסֶכֶל במרומים רבים. שניתן המלכות ביד איזה ׳סכל׳ מקלקל המדינות¹, ובזה² עשירים בשפל ישבו, שירדו מנכסיהם בסכלות המלך הסכל³:

1. ׳נתן איש הסכל, שהוא הכסיל, להיות במרומים׳ (אבע״ז). ורוב המפרשים פירשו ׳הסכל׳ – הסכלות. ופירוש ׳רבים׳ כמו גדולים (אבע״ז).

2. ובגלל זה.

3. מתוך שהשלטון ניתן ביד מלך סכל שאינו יודע איך להנהיג את המדינה, העשירים יורדים מנכסיהם ויושבים בשפל.

נתן הסכל. חד מחמשה בשש נקודות על פי המסורת וסימנם וביאורם במ״ג שמואל א׳ כ״ה וטען האפודי על רד״ק ואמר שטעה בסימן זה ושם בכלל זה יתן ה׳ לך שכל ולא חשב נתן הסכל ובעל מגן דוד בסימן מ״א השיב עליו שלא טעה רק האפודי כי במכלול משקל פֶעֶל כתב רד״ק בסוף דבריו ובמסורת אחרת מצאתי נתן הסכל בשש נקודות אבל יתן ה׳ לך שכל בחמש נקודות.

הסכל – הכסיל.

במרומים – מלשון מרום וגובה.

רבים – רוצה לומר גדולים.

בשפל – מקום נמוך.

נתן הסכל – רוצה לומר וזהו הכסיל ניתן במקומות גבוהים מקומות שאין ראוי לו והעשירים הראויים לכבוד ישבו במקום שפל ונמוך וזה נראה כאילו בשגגה נעשה אבל לא כן הוא.

במרומים רבים – במצב רם ורב; ומתרגום שד״ל נראה שדעתו לתת האתנח תחת תיבת במרומים, ולחבר רבים אל ועשירים שאחריו, וגדולים ועשירים ישבו בשפל; וגם בעל הנקודות שנקד בי״ת במרומים פתח להשמיע בו ה״א הידיעה שאינה בתאר רבים, נראה כי דעתו כן (סיום דברי החוקר לפי בן זאב).

נתן הסכל וגו׳ – ניתן הסכל במרומים רבים – אלו הכשרים, דכתיב (ירמיהו ל״ט) ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך – מקום שמחתכין בו את ההלכות,⁠¹ ועשירים בשפל ישבו – אלו סנהדרין, שנאמר (איכה ב׳) ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון.⁠² (שם)

1. היינו בלשכת הגזית מקום שסנהדרין יושבין ומשם יוצאת הוראה לכל ישראל, ודריש כן משום דלא נמצא בכל המקרא שער הנקרא כן בירושלים, לכן דרשו ע״ש מקום המשפט, כמו ועלתה יבמתו השערה, והתוך דרש במקום חתוך, בחלוף אות ה׳ לח׳ מפני שהן ממוצא אחד שדרכן להתחלף. וכן מצינו דרשה בחלוף כזה במגילה ט״ו א׳ ותאמר אסתר להתך, התך זה דניאל ולמה נקרא שמו התך מפני שכל דברי מלכות נחתכין על פיו, ובירושלמי שבת פ״ז ה״ב איתא מפורש לא מתמנעין רבנן לדרוש בין ה׳ לח׳. ויתכן דסמיך לדרוש הלשון במרומים רבים על ביהמ״ק מפני שכידוע היה במקום גבוה שבירושלים וירושלים גבוה מכל הארצות וא״כ יכונה מרומים רבים כמו גבוה מעל גבוה.

2. בשעת החרבן איירי.

וזהו שלעיתים¹ נִתַּן הַסֶּכֶל – הכסיל² בַּמְּרוֹמִים – בגבהים³ רַבִּים – גדולים⁴ במקומות שאינם ראויים לו⁵, וַעֲשִׁירִים הראויים לכבוד⁶ בַּשֵּׁפֶל – במקום שפל ונמוך⁷ יֵשֵׁבוּ, וזה נראה כאילו בשגגה נעשה הדבר, אבל לא כן הוא⁸:

1. מצודת דוד.

2. מצודת דוד.

3. מצודת ציון.

4. מצודת ציון.

5. מצודת דוד.

6. מצודת דוד. שיש להם מעלה בעולם, אבן עזרא.

7. מצודת דוד.

8. מצודת דוד. ורש״י ביאר את הפסוק (עפ״י מדרש רבה) על הרעה שהיא כשגגה שיוצאה מלפני השליט שניתן השטות והרשע במרומי גובה, שהגביה הקב״ה את הכסילים והרשעים, ששלמה המלך ע״ה ראה ברוח הקודש שהם עתידים לפשוט יד בהיכלו, ״ועשירים בשפל ישבו״ אלו ישראל שכל הגדולה והכבוד עכשיו בימיו, שעתידין הם לישב בשפל, שנאמר (איכה ב, י) ״יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ״. ובמדרש, ״נתן הסכל במרומים רבים״ אלו הכשדים דכתיב (ירמיה לט, ג) ״וַיָּבֹאוּ כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ״, מהו בשער התוך? מקום שמחתכין בו את ההלכות, ״ועשירים בשפל ישבו״, זה סנהדרין שנאמר (איכה ב, י) ״יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן״, מדרש רבה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון