Kohelet 10 – קהלת י‏ – Mikraot Gedolot

וְאַף בְּאוֹרְחָא סָרִיכָא בְּעִדָּן דְּשָׁטְיָא אָזִיל לִבֵּיהּ חַסִּיר מִן חוּכְמְתָא וְעָבַיד מִלִּין דְּלָא תָקְנִין לְאִתְעוֹבָדָא וְכוֹלָא אָמְרִין דְּשָׁטְיָא הוּא.

וְגַם בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁהַסָּכָל הוֹלֵךְ וגו׳ – טִפְּשָׁא סָבַר דְּכָל עַמָּא טִפְּשִׁין כְּוָותֵיהּ, וְהוּא לָא יָדַע דְּהוּא טִפְּשָׁא וְכָל עַמָּא חַכִּימִין.

ופי אלטריק, אלד׳י יסיר עליה אלגאהל ינקץ עקלה, אלי אן יעלן בגהלה עלי גמיע אלנאס.

וגם בסגנון שהוא לומד גורם לאבד את חכמתו (דרך משל בלמודו: שאינו חוזר ולא משנן). עד שהוא מפרסם (על ידי מעשיו והתנהגותו) את הטפשות שלו לכל בני האדם.

ובדרך שהסכל הולך בו דעתו חסרה עד שכאלו מכריז בסכלותו לפני כל אדם.

ואמר לכל סכל הוא – בהליכתו ודיבורו הכל מכירין בו שהוא שוטה.

And proclaims to all that he is a fool – By his walk and with his speech, everyone recognizes that he is a fool.⁠¹

1. His actions make it so obvious, that it is as if he proclaims to all that he is a fool. (Ibn Ezra)

וגם בדרך כשסכל הולך לבו חסר – שהוא סבור שהכל שוטים כמותו. ואמ׳ לכל כי סכל הוא מודיע שטותו וטפשותו לכל.

וגם בדרך שהסכל הולך לבו חסר – פתרונו: חסר הוא מן הלב. כל האברים יש בו, אבל הלב אין לו. וכן הוא אומר: למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין (משלי י״ז:ט״ז).

ואמר לכל סכל הוא – פתרונו: ואמר לכל סכל אני, וכי איפשר שיאמר אדם לבריות סכל אני?⁠^א אלא במעשיו שהוא עושה כאילו אומר לכל סכל אני.

א. כן בכ״י לונדון 7621, פריס 162, ס״פ II.263, דפוס ברסלאו. בכ״י פרמא 2203, לונדון 22413 הושמט ע״י הדומות: ״וכי איפשר... סכל אני״.

וגם בדרך – ואף כשהסכל בדרך, לבו חסר ומשתומם ומשתטה.

ואמר לכל – מתוך נבלותו ושטותו שהוא עושה, הרי הוא כאומר לכל שהוא סכל וכסי, לפי שבני אדם מכירים בכסילות מעשיו. כך הולך ומספר המקרא חשיבותו של חכם וגנותו של הכסיל.

וגם – והסכל בכל עסקיו ודבריו יַרְאֵה חוסר שכלו ודעתו ואפלו כשהוא הולך בדרך, וכאלו הוא קורא על נפשו ומראה קלונו ומודיע חסרונו לכל. וזה ענין ואמר לכל סכל הוא – כאילו בפיו יאמר לכל שהוא סכל.⁠^א

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י לונדון 27298 הושמט ע״י הדומות: ״כאילו בפיו... שהוא סכל״.

YEA ALSO, WHEN A FOOL WALKETH BY THE WAY. The fool shows his lack of wisdom and intelligence in all of his affairs, in all that he does. Even when he walks by the way, he, as it were, calls out what he is. He shows his shame and lets everyone know his deficiencies.

The meaning of and he saith to everyone that he is a fool is: “It is as if his mouth announces to everyone that he is a fool.”¹

1. The fool does not actually announce, "I am a fool.⁠" However, this is clear by what he says and does.

וגם בדרך – רואים בני אדם בהילוכן ובעניינן, שלבן חסר, וְיֹאמַר לַכֹּל סכל הוא – דבריו^א מוכיחין שהוא סכל, שהרי ״אויל מחריש חכם ייחשב״ (משלי י״ז:כ״ח), אבל כשהוא מדבר, שטותו נכרת לכל.

א. בכתב היד נוסף לפני מלה זו: דברין, עם סימן למחיקה.

וגם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא בכל פעולותיו והתנהגותו הוא חסר יכולת המשגה ועיון ומחשבה וידיעה, ולכן הוא כביכול מכריז על עצמו שהוא טיפש, אף שאינו אומר זאת. צורת הכתיב ״כשהסכל״ עם ה׳ הידיעה רומזת אל הכסיל שהוזכר קודם במשפט ״ולב כסיל לשמאלו״ (קהלת י:ב). באשר לצורת הקרי בלי ה׳, הריהי רומזת לכל כסיל באופן כללי בלי הגבלה.

ואפילו בדרך ההוא שידרוך בו לפי מחשבתו אל התכלית שיכוין אליו, ימצא לב הכסיל חסר. כי הוא לא יתישר כלו נוכח תכלית אחד אבל יתישר פעם לתכלית אחד ופעם אל הפכו. ולזה, להעדר הסדור בפעולותיו יתבאר לכל שהוא סכל.

וגם בדרך – הנה לפי שכונת הכסיל בכל מעשיו היא אל השמאל שהוא העשר והכבוד הזמניים וזה דרכו כסל לו נחשב לחכמה גדולה ויהי לסכל בעיניו אשר לא ילך אחריו לזה אמר כי כאשר ילך בדרך עולם לא לבו הולך עמו להוליכו ולהודיעו כי הולך הוא בדרך לא טוב והוא בחוסר לב ימות ואמר לכל שאינו הולך אחריו סכל הוא. או יראה שחסר לב במה שהוא רודף אחרי תכליות שלא יועילו לו יעיד לפני הכל על סכלותו ועל כל זה כלם רודפים זה אחר זה ולא ניצל איש ממנו.

ואחר שכלה לספר בגנות זה החוטא המאבד טובה הרבה הבאה לאדם מפאת השכל ועצותיו נעתק אל עצם התשובה על מה שהקשה אליו באומרו שבתי וראה כי לא לקלים.

וגם בדרך כשהסכל הולך. להשיג איזה דבר בלתי נאות, [לבו חסר, בתגבורת תאוותיו¹, ובזה יקרה לו שעם זה שיתאווה הבלתי ניאות, יאחז דרך בלתי נאות]⁠² להשיגו³, ואמר לכל סכל הוא⁴, ובזה יתקוממו עליו רבים להפר מחשבתו, כענין אחשוורוש⁵:

1. כלומר, שכלו של הכסיל תמיד חסר ופגום, כי התאווה שולטת עליו.

2. חסר בדפו״ר [כנראה מטעות הדומות], נוסף ע״פ כת״י.

3. כלומר, לא זו בלבד שהתכלית רע, אלא גם האמצעים שמשתמש בהם להשיג תאוותו הם רעים. ויש כת״י הגורס ׳שעם זה שיתאווה תכלית ניאות׳, ולפי זה הכוונה שגם כשלפעמים ירצה להשיג איזה דבר טוב וראוי, הדרך שיעשה זאת לא תהיה דרך נכונה.

4. ׳בהליכתו ובדבורו הכל מכירין שהוא שוטה׳ (רש״י), ׳הסכל בכל עסקיו ודבריו יַרְאה חוסר שכלו ודעתו, ואפילו כשהוא הולך בדרך, וכאילו הוא קורא על נפשו ומראה קלונו ומודיע חסרונו לכל, וזה ענין ואמר לכל סכל הוא, כאילו בפיו יאמר לכל שהוא סכל׳ (אבע״ז).

5. נראה שכוונתו למה שאמרו במגילה (יב:) ׳אמר רב, מאי דכתיב (משלי יג) כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת, כל ערום יעשה בדעת - זה דוד, דכתיב ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה, כל מאן דהוה ליה ברתא אייתה ניהליה, וכסיל יפרש אולת - זה אחשורוש, דכתיב ויפקד המלך פקידים, כל מאן דהוה ליה ברתא איטמרה מיניה׳. ויש לפרש הן לפי הגירסא בהוספה שמדובר ב׳תכלית נאות׳, והיינו כי היה התכלית ראוי, למצוא אשה למלך, אך הדרך שעשה זאת לא היתה ראויה כלל, ולכן היו מסתירים כולם את בנותיהם, והן לפי הגירסא ׳בלתי נאות׳, שאינו מבקש אשה אלא ליופי. וגם לפי נוסח דפו״ר יש ליישב שהכוונה לזה שביקש להביא את ושתי לפניו, שהיתה תכלית שאינה ראויה, וושתי לא הסכימה לכך.

וגם בדרך – אפילו בהיותו בדרך שלא במקום מושבו אפילו כשהוא הולך ואינו מתעכב נראה לכל שהוא חסר שכל.

ואמר לכל – רוצה לומר מעשיו ועניניו לא בהשכל, וכאילו בפיו יאמר לכל שהוא סכל.

וגם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר, ואמר לכל – מודיע לכל על ידי כי בשגעון ינהג סכל הוא.

לבו חסר – סכלותו תֵּרָאֶה בפניו.

ואמר – היה ראוי להנקד וְאֹמֵר כמו הֹלֵךְ שלפניו, הכרת פניו ענתה בו כי סכל הוא; ויש מפרשים אין כאדם סכל מוכן לומר לאחרים כי סכלים הם, רק אם היתה זאת כונת המקרא היה כותב סכל אתה לנוכח.

ואמר לכל סכל הוא – הטפש סבר דכל עמא טפשין הן, והיא לא ידע דהיא טפשא וכל עמא חכימין.⁠¹ (מ״ר)

1. דריש ואמר לכל – שאומר על הכל שסכלים הם ושוב דורש שסכל היא לבדו.

וְהַסָּכָל בכל עסקיו ודבריו יַרְאֵה חוסר שכלו ודעתו¹, גַם – אפילו בהיותו² בַּדֶּרֶךְ שלא במקום מושבו כשהוא הולך ואינו מתעכב³, כְּשֶׁסָּכָל (כשהסכל כתיב) – כאשר השוטה⁴ הֹלֵךְ כל האיברים יש בו, אבל⁵ לִבּוֹ חָסֵר, וְכאילו בהליכתו ודיבורו⁶ אָמַר – אומר הוא בפיו⁷ לַכֹּל – לכולם כי⁸ סָכָל – שוטה⁹ הוּא, וכולם מכירין בו כְּכָזֶה¹⁰:

1. אבן עזרא.

2. אבן עזרא, מצודת דוד.

3. מצודת דוד.

4. תרגום.

5. ר״י קרא.

6. רש״י.

7. אבן עזרא, מצודת דוד.

8. מצודת דוד.

9. תרגום.

10. רש״י. כי הטיפש חושב כי כל הסובבים אותו טיפשים והוא חכם בעוד המציאות הפוכה שהוא טיפש וכולם חכמים, מדרש רבה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון