Kohelet 10 – קהלת י‏ – Mikraot Gedolot

מִלֵּי פוּם גְּבַר חַכִּים דְּאִשְׁתְּכַח בְּדָרָא כַּד אָתֵי פוּרְעָנוּתָא לְעַלְמָא מְצַלֵּי וּמַעֲדֵּי יָת פּוּרְעָנוּתָא וּמַשְׁכַּח רַחֲמִין קֳדָם יְיָ וְסִפְוָתֵיהּ דְּגַבְרָא שָׁטְיָא מִלִּין דִּנְזִיפוּתָא וּבְגִין כֵּן כּוּלֵּי עָלְמָא מִתְגַּמְרִין.

דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן – זֶה כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, שֶׁאָמַר: מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל (עזרא א׳:ג׳). שִׂפְתוֹת כְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ, שֶׁבִּלַּע דְּבָרָיו וְחָזַר בָּם.

כלאם פא אלחכים יחצ׳יה, ונטק שפתי אלגאהל יהלכה.

מאמרי פי החכם תביא לו חן (בעיני הבריות). ואילו הגיית פי הטפש תהרוג אותו.

דברי פי החכם נוסך עליו חן, ודבור שפתי הסכל יאבדנו.

דברי פי חכם חן – על שומעיהם, ונשמעים לו, וטוב לו שנוטל גדולה עליהם.

ושפתות כסיל תבלענו – זה המסית את חבירו מדרך הטובה, כגון בלעם שפרץ גדרן של אומות שגדרו עצמן מן העריות מדור המבול ואילך. והוא יעץ להם להיות מפקירים נשיהן לזנות.

The words of a wise man find favor – In the eyes of their listeners, and they listen to him, and it is good for him that he assumes greatness over them.

But lips of a fool devour him – This refers to someone who misleads his fellow man from the good way [to the bad way]; e.g., Bilam, who broke the restrictions that the nations had imposed, that they restricted themselves from immorality from the time of the generation of the flood and onwards, yet, he advised them to offer their daughters for prostitution.⁠¹

1. Alternatively, Targum renders, "the words of a wise man find favor,⁠" i.e., by his prayer he finds favor before God, Who removes the retribution destined to befall the world; "but the lips of a fool,⁠" are words of reproach and bring destruction to the world.

דברי פי חכם חן – שהכלא והבין לשמוע את דבריו שהוא מורה כשורה ואומ׳ כהלכה. ושפתות כסיל תבלענו דבריו שמדבר בסכלות ורוצה לפסוק דברי החכם ולב העם. ס״א דברי פי חכם חן זה כורש שחזר לבנות בית המקדש ושפתות כסיל תבלענו זה אחשורוש שמנע מלבנותו.

דברי פי חכם חן – דבריו שכר הם לו שנושא חן בעיני הבריות. וכשם שהחכם נוטל שכר בדבריו, כן הכסיל נענש על דבריו, כמו שמפרש: ושפתות^א כסיל תבלענו.

א. כן בפסוק ובכ״י לונדון 22413, לונדון 7621. בכ״י פרמא 2203: ״ושפתי״.

דברי פי חכם – דבריו של פי חכם שמדבר בנחת ובפייוסין כהוגן וכשורה, הן נותנין ומעניקין לו [חן] בעיני הבריות.

ושפתות כסיל – כל שפה ושפה של כסיל שהוא מדבר בגבהות לב, גאוותו תבלע אותו מן העולם, שהוא נבזה ונמאס בעיני הבריות.

דברי פי – חלִלה להיות החכם בעל לשון, רק כל דברים שיוצאים מפיו הם חן, והכסיל ישחית על נפשו בדיבורו.

ואמר תבלענו – לשון יחיד כענין זבובי מות (קהלת י׳:א׳), שמש ירח עמד זבולה (חבקוק ג׳:י״א).

THE WORDS OF A WISE MAN'S MOUTH. [The meaning of our verse is:] far be it for a wise man to be a slanderer. On the contrary, all the words that come out of his mouth are gracious. However, the fool brings destruction upon himself by his words.⁠¹

[Scripture reads ve-siftot kesil tevalle'ennu (but the lips of a fool will swallow up himself]. Tevalle'ennu (will swallow up himself) is a singular.⁠² [However, siftot (lips) is a plural.⁠³] We find the same in zevuvei mavet [yavish yab'ia shemen roke'ach] (Dead flies [makes the ointment of the perfumer fetid and putrid]) (v.1),⁠⁴ and: shemesh yare'ach amad⁵ zevulah⁶ (The sun and moon stand still in its habitation) (Hab. 3:11).⁠⁷

1. Ibn Ezra's paraphrase of: But the lips of a fool will swallow up himself.

2. The suffix of tevalle'ennu (will swallow up himself) is a singular pronoun.

3. Siftot (lips) is a plural. Hence the verb governing it should be a plural. Thus, in place of tevalle'ennu (it will swallow him up), Scripture should have read tevalle'uhu (they will swallow him up).

4. Zevuvei (flies) is a plural. However, the verbs yavish (make fetid) and yab'ia (make putrid) governing zevuvei are singular. According to Ibn Ezra, the verse is to be understood as follows: “Each dead fly makes the ointment of the perfumer fetid and putrid.” See Ibn Ezra on v. 1 plus the notes thereto. Ibn Ezra is saying that our verse should be read as follows: “But each one of the lips of a fool will swallow him up.⁠" A lip by itself does not swallow. R. Goodman says that it would be better to interpret tevalle’ennu as referring to a set of lips. In this case the word tevalle'ennu, does not present any problem.

5. Amad is a singular verb. The verb should have read in the plural, that is amedu, for amedu governs shemesh (sun) and yare'ach (moon). According to Ibn Ezra, the verse is to be understood as follows: The sun and moon each stand in its place. See Ibn Ezra's comments on Hab.3:11.

6. Zevulah (its place) should have read zevulam (their place), for the reference is to the sun and to the moon.

7. Translated literally.

דברי פי חכם מעלין עליו חן לבריות.

תבלענו – שנאמר ״פי כסיל למחיתה^א לו״ (משלי י״ח:ז׳); ואומר ״שומר פיו ולשונו שומר מצרה^ב נפשו״ (משלי כ״א:כ״ג).

א. בנוסחנו: מְחִתָּה.

ב. בנוסחנו: מצרות.

והנה כאשר השלים להתיר זה הספק בזה האופן הנפלא, שב לשבח החכמה ולגנות הסכלות ואמר בדברי פי החכם ימצא חן בעיני האנשים כי דבריו יהיו מעטים ונאותים לשומעיהם, וינצל מפני זה מהרבה מהרעות. ושפתות הכסיל (שם שם, יב) לא די שלא יצילוהו ממקומות הסכנה, אבל גם במקומות אשר הוא בוטח בהם, ישחיתוהו.

דברי פי – לפי שהוא אינו עכשיו בדרך תוכחת החלק השכלי ירצה להקל מעליו משא האשם הזה שזכין לו שלא בפניו. ולהכביד אותו על החלק המתעורר אשר עמו ידבר. ואמר שמה שיקרהו מהרע והסכלות באלו העניינים לא יהיה לחסרון החלק השכלי שהוא כבר ידבר ויגזור דברי פי חכם חן. אלא ששפתות הכסיל השומע יסתירנו כל דבריו בטענותיו הפחותות והמשובשות המיוסדות על הקדמות כוזבות ובדויות. ומלת תבלענו חוזרת אל הטענה הנזכרת הנסתרת כלומר וטענת שפתות כסיל תבלע.

תבלענו – ענין השחתה כמו בלע ה׳ (איכה ב׳:ב׳).

דברי פי חכם חן – הדברים היוצאים מפי חכם מעלים חן בעיני הבריות, ולכן כולם אוהבים אותו וחפצים בטובתו.

ושפתות כסיל – הדברים היוצאים משפתות הכסיל הם משחיתים אותו, כי לא בדעת ידבר, ועל ידי זה מוכן הוא אל ההשחתה.

הן אמת כי דברי פי חכם חן ועם כל זה אין יתרון לבעל הלשון, שהרי ושפתות כסיל תבלענו – דברי הכסיל ישחיתו את החכם, ולא תועיל לו חכמתו.

חן – ימציאו לו חן כל אדם.

תבלענו – הַפֹּעַל בלשון יחיד והשם בלשון רבים לנקבות כנהוג בלשון ערבי.

תבלענו – מלשון פן יבלע למלך (שמואל ב׳ י״ז:ט״ז), תגרום לו נזק.

דברי פי חכם חן – זה כורש מלך פרס שאמר (עזרא א׳) מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל,⁠¹ ושפתות כסיל תבלענו – שבילע דבריו וחזר בם, תחלת דברי פיהו סכלות שאמר הוא האלהים אשר בירושלים,⁠² ואחרית פיהו הוללות רעה – שחזר ובטל גזירותיו ואמר מאן דעבר פרת עבר ומאן דלא עבר לא יעבור.⁠³ (שם)

1. שנתן רשות לכל הרוצים לעלות מבבל לירושלים שיעלם.

2. והסכלות בזה שהגביל וצמצם אלהותו של הקב״ה בירושלים, בעוד שמלא כל העולם כבודו.

3. נהר פרת עובר באמצע עיר בבל, ובעת שיצאו ישראל מבבל לא״י גזר אומר, דמאן דעבר פרת ההוא יצא מבבל ומאן דלא עבר לא יעבור עוד, ועיין לפנינו בבאור לשה״ש בפסוק קמתי אני לפתוח לדודי (ה׳ ה׳).

דִּבְרֵי – הדברים היוצאים¹ פִי – מפיו של² חָכָם מעלים³ חֵן בעיני הבריות ולכן כולם אוהבים אותו וחפצים בטובתו⁴, וטוב לו שנוטל גדולה עליהם⁵, וְלעומת זאת הדברים היוצאים⁶ מִשִׂפְתוֹת הַכְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ – הם משחיתים אותו⁷, כי לא בדעת ידבר, ועל ידי זה מוכן הוא אל ההשחתה⁸, וכך כשם שהחכם נוטל שכר בדבריו כך הכסיל נענש על דברי כסילותו⁹:

1. מצודת דוד.

2. מצודת דוד.

3. מצודת דוד.

4. מצודת דוד.

5. רש״י.

6. מצודת דוד.

7. מצודת ציון.

8. מצודת דוד. ורש״י ביאר כי זה המסית את חבירו מדרך הטובה, כגון בלעם שפרץ גדרן של אומות שגדרו עצמן מן העריות מדור המבול ואילך, והוא יעץ להם להיות מפקירים נשותיהן לזנות.

9. ר״י קרא. ובמדרש, ״דברי פי חכם חן״ זה כורש מלך פרס שאמר (עזרא א, ג) ״מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל״, ״שפתות כסיל תבלענו״ שבילע דבריו וחזר בם, מדרש רבה. ועוד דרשו, ״דברי פי חכם חן״ זה כורש שחזר לבנות בית המקדש, ״ושפתות כסיל תבלענו״ זה אחשורוש שמנע מלבנותו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון