רמז סא

י״י עמך גבור החיל – שנו רבותינו התקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם שנאמר והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים י״י עמכם, ואומר י״י עמך גבור החיל, ואומר אל תבוז כי זקנה אמך, ואומר עת לעשות לי״י הפרו תורתך, מאי ואומר וכי תימא מדעתיה דנפשיה קאמר, תא שמע מדקאמר ליה מלאך לגדעון י״י עמך גבור החיל, וכי תימא מלאך הוא דקאמר ליה לגדעון, ואומר אל תבוז כי זקנה אמך, ואומר עת לעשות לי״י הפרו תורתך. אמר רבא האי קרא מסיפה לרישה מדריש ומרישה לסיפה מדריש. מרישה לסיפה דכתיב: עת לעשות לי״י מה טעם דמשום דהפרו תורתך, ומסיפיה לרישיה הפרו תורתך מה טעם משום דעת לעשות (כתוב ברמז תתע״ח).

רמז סב

אמר ר׳ יהודה בר שלום ליל פסח היה אותו הלילה שאמר לו ואיה כל נפלאותיו היכן הם הפלאים שעשה האלהים לאבותינו בלילה הזה והכה בכוריהם של מצרים והוציא משם ישראל שמחים. וכיון שלמד סנגוריא על ישראל, אמר הקב״ה דין הוא שאגלה אני בכבודי עליו שנאמר ויפן אליו ויאמר לו לך בכחך זה, אמר לו הקב״ה יש בך כח ללמד סנגוריה על ישראל בזכותך הם נגאלים שנאמר והושעת את ישראל. התחיל מנסה בגזה שנאמר אנסה נא רק הפעם בגזה מה כתיב ויהי כן. אין הקב״ה מיחד שמו שם, אמר הקב״ה כל העולם בצרה ואני מיחד שמי והכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע. אבל בשעה שאמר יהי נא חורב אל הגזה לבדה אמר הקב״ה הואיל וטל מנשב והעולם שמחים איחד שמי שנאמר ויעש אלהים כן בלילה ההוא, וכן ירמיה בשעה שהיה מתנבא דברי נחמות היה מיחד שמו שנאמר כה אמר י״י זכרתי לך חסד נעוריך, אבל בדברי תוכחות כתיב דברי ירמיהו. וכן משה על כל דבור ודבור כתיב וידבר י״י וכשבא להוכיח כתיב אלה הדברים. זה שאמר הכתוב והיה שארית יעקב וגו׳ אותו שארית שא״ל הקב״ה לאליהו והשארתי בישראל שבעת אלפים וגו׳ והם אותם שהופרשו בימי גדעון בשעה שאמר להקב״ה אם ישך מושיע בידי את ישראל כאשר דברת הנה אנכי מציג וגו׳. א״ל הקב״ה אני הכתבתי אהיה כטל לישראל ואתה אמרת על כל הארץ חורב אני איני עושה שאין כתיב ויעש אלהים כן אלא ויהי כן מעצמו היה אבל כשאמר יהי נא חורב אל הגזה לבדה מיד ויעש אלהים כן. א״ל הקב״ה רב העם אשר אתך הורד אותם אל המים אותם שכרעו על ברכיהם מים לשתות רוצה ולא רוצה היה משתחוה לאלילים, דורו של גדעון היה משתחוה לבבואה, אמר לו הקב״ה בשלש מאות איש המלקקים אושיע את ישראל, ועליהם הוא אומר והשארתי בישראל וגו׳, ועליהם הוא אומר והיה שארית יעקב וגו׳. ר׳ אבהו אמר רבי סימון אריב״ל מצות העומר עמדה להם בימי גדעון שנאמר ויבוא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום וגו׳ והנה צליל לחם שעורים מהו צליל רבנן אמרין על שצלל עליהם אותו הדור מן הצדיקים, ובזכות מה נצולו בזכות צליל שעורים ואיזו זו מצות העומר.