Shofetim 5 – שופטים ה‏ – Mikraot Gedolot

כַּד מְרָדוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּאוֹרַיְתָא אֲתוֹ עֲלֵיהוֹן עַמְמַיָא וּטְרָדוּנוּן מִקְרְוֵיהוֹן וְכַד תָּבוּ לְמֶעְבַד אוֹרַיְתָא אִתְגַבָּרוּ אִנוּן עַל בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן תָּרִכוּנוּן מִכָּל תְּחוּם אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל בְּכֵין עַל פּוּרְעָנוּת תְּבַר סִיסְרָא וְכָל מַשִׁרְיָתֵהּ וְעַל נִסָא וּפוּרְקָנָא דְאִתְעֲבֵיד לְהוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּכֵן תָּבוּ חַכִּימַיָא לְמֵתַב בְּבָתֵּי כְנִשְׁתָּא בְּרֵישׁ גְלֵי וּלְאַלְפָא יַת עַמָא פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא בְּכֵן בָּרִיכוּ וְאוֹדוּ קֳדָם יְיָ.

בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם – א״ר יהושע בן לוי כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו קורעין לו גזר דינו, בפרוע פרעות מה טעם בפרוע פרעות משום דברכו י״י. אמר ר׳ חייא בר אבא א״ר יוחנן אפילו יש בו שמץ ע״ז מוחלים לו, כתיב הכא בפרוע פרעות וכתיב התם כי פרוע הוא.

בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם – כשבאו^א בהם פרעות בישראל שפרעו בהם^ב אויביהם על עזבם את י״י, והתנדב העם לחזור בתשובה.

מעתה ברכו את י״י – על התשועה שעשה.

א. כן בכ״י לונדון 26879, פרמא 3260. בכ״י לוצקי 777, פריס 162, פריס 163: ״שיבאו״.

ב. כן בכ״י לונדון 26879, פרמא 3260, פריס 162. בכ״י לוצקי 777, פריס 163 חסרה מלת: ״בהם״.

When Yisroel was inundated with breaches. When breaches befell Yisroel; when their enemies invaded them because they deserted Adonoy, and yet the people volunteered to repent – at this point, bless Adonoy for bringing deliverance.

בפרוע פרעות בישראל – כשפרעו בישראל מדרכי המקום והלכו להם אחרי אלהים אחרים אירעו פרעות בישראל.

בהתנדב עם ברכו י״י – בהתנדבם להיות עם י״י נעשו להם נסים וברכו על הנס את י״י.

WHEN MEN LET GROW THEIR HAIR IN ISRAEL.⁠¹ When Israel broke away from God's path and followed foreign gods breeches broke out in Israel.⁠²

WHEN THE PEOPLE OFFER THEMSELVES WILLINGLY, BLESS YE THE LORD. When they willingly offered themselves to be the people of God then they were saved by miracles and they blessed God for the miracles.

1. Hebrew, befero'a pera'ot be-yisra'el. Rabbi Yosef Kara renders this as: When ourbreaks broke out in Israel. See Rashi When breaches come upon Israel, for their enemies made breaches in them because they forsook their God. Chabad translation.

2. Hebrew be-froa pera'ot be-yisra'el. Rabbi Yosef Kara renders the latter, When breaches are made in Israel, when the people offer themselves willingly. Rashi eplains: When breaches came upon Israel, for their enemies made breaches in them because they forsook their God and the masses felt motivated to repent…, it is proper to bless God (out of thankfulness) for the salvation He has wrought. Chabad translation, with some changes. Rabbi Yosef Kara explains similarly.

בפרוע פרעות בישראל – כך פתרונו: אמרה דבורה כך אירע מעשה בימי, בפרע פרעות – כאשר לחץ סיסרא את ישראל ועשה בהם פרעות, ובני זבולון ונפתלי נדבו להלחם עמו, והממו לפניהם, אז ברכו י״י.

וכן מליצתו, בהתנדב עם – להלחם עם סיסרא, בפרוע פרעות בישראל, ואז ברכו י״י.

פרעות – כמו ופרע את ראש האשה (במדבר ה׳:י״ח), כלומר: לחצם בגלוי ואין מחריד.

בפרוע פרעות – בנקום נקמות, תרגום: נקום נקמת (במדבר ל״א:ב׳) – איתפרע פורענותא.

בהתנדב עם – כשישראל מתנדבים ומתגברים לצאת למלחמה כלומר על הרע ועל הטוב ברכו י״י.

ותירגם יונתן הפסוק כן: כד מרדו בית ישראל באוריתא אתו עליהון עממיא וטרדינון מקרויהון וכד תבו למעבד אוריתא איתגברו אינון על בעלי דבביהון ותרכינון מכל תחום ארעא דישראל, בכן על פורענות ניסא תבר סיסרא ומשיריתיה, ועל ניסא ופורקנא דאיתעביד לישראל דתבו חכימיא למיתב בבתי כנישתא בריש גלי לאלפא ית עמא פתגמי אוריתא בכן בריכו ואודו קדם י״י.⁠^א

א. ״אתו עליהון... קדם י״י״ חסר בדפוס ונציה והושלם מכ״י.

בפרוע פרעות בישראל – פירוש: כשחטאו ישראל ופרעו על דברי התורה כמו כי פרוע הוא.

עכשיו בהתנדב עם ישראל לשוב לבורא, ברכו את י״י – על התשועה שעשה לכם, כלומר, הזכירו בשבחכם השפלות שהיתה לכם בהיותכם רשעים והתשועה שעשה לכם כששבתם אליו.

בפרוע פרעות – הוא מענין השבתה וביטול והרצון בזה כי עם היות ישראל מושבתים ומבוטלים מהגבורה מפני לחץ סיסרא ויבין והיו מפני זה בתכלית החולשה ראוי מפני זה לברך הש״י כשהתנדבו עם ישראל לעלות עליהם למלחמה עם ראותם חולשתם וגבורת סיסרא וחילו כי זה היה נפלא מאד.

והשירה שהיו אומרים היא: בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה׳. ואתה ראית פירושי המפרשים בפסוק הזה. ואני אחשוב שפרעות הם נקמות, ושכוונת זה המאמר הוא שעל שני דברים ראוי שיברכו שם ה׳ ויהללו אותו. אחד בפרוע פרעות בישראל, רוצה לומר במה שנקם הקב״ה נקמותיו על יד ישראל, באופן שנשאר לישראל כבוד גדול מהנצחון עם היות שלה׳ הישועה. השני בהתנדב עם, רוצה לומר שהתנדב עם ישראל לעלות למלחמה עם ראותם חולשתם וגבורת סיסרא, הנה על שניהם, רוצה לומר על פרוע האל יתברך פרעות ונקמות על ידי ישראל ובאמצעותם, ועל שהתנדב העם לעלות למלחמה על שניהם ברכו ה׳. או יאמר בפרוע פרעות ונקמות בישראל, רוצה לומר על ידו, בעבור זה עם ישראל בנדבה ורוח ישר ברכו ה׳, ויהיה אם כן בזה סבה אחת להוראה, והפירוש הראשון יותר נכון כפי לשון הכתוב:

בפרע פרעות – ענין נקמה, כי: נקום נקמת (במדבר ל״א:ב׳), תרגמו: אתפרע פרענותא.

בפרע פרעות – רצה לומר, במה שנקם הקדוש ברוך הוא נקמותיו על ידי ישראל להיות נראה שבכח ידם נעשתה, והיא להם לכבוד.

בהתנדב עם – רצה לומר, בעבור מה שנתן ה׳ בלב העם להתנדב ללכת למלחמה, עם כי ראו חולשתם וגבורת סיסרא.

ברכו ה׳ – בעבור שתי אלה, ברכו ה׳.

בפרוע – אמרה בעת שישראל פרוע, אם מצד שפרעו מוסר, אם מצד חולשתם (כמו שאמר כי פרוע העם) עד שהוא פרוע פרעות הרבה, אז בהתנדב עם. אם ימצא עם מתנדבים לעשות חיל, אין זה ענין טבעי רק אלהי, ולכן ברכו ה׳ כי מידו היתה זאת.

בפרע פרעות – לשון כי פרוע הוא לפי דברי שד״ל (משתדל, כי תשא) וכן ופרע את ראש האשה (נשא) ותפרעו כל עצתי (משלי א׳:כ״ה), ופירושו בהיות מקצת בני ישראל עצלים מלהלחם ומקצתם התנדבו לצאת למלחמה וחרפו נפשם למות, דבורה וברק שרו השיר הזה; ומלות ברכו ה׳ היו נכפלות בסוף כל פסוק ופסוק (ועיין במשתדל על שירת בשלח).

בִּפְרֹ֤עַ כאשר פרעו בישראל מדרכי המקום, והלכו להם אחרי אלהים אחרים, אירעו¹ פְּרָעוֹת֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל שפרעו בהם אויביהם על עזבם את ה׳², ואולם עתה³, בשוב ישראל לבורא⁴, בְּהִתְנַדֵּ֖ב עָ֑ם ישראל ללכת למלחמה⁵, נעשו להם נסים⁶ והצליחו לגבור על סיסרא⁷, ובעבור זה⁸ בָּרֲכ֖וּ את יְהוָֽה⁹:

1. ר״י קרא, רי״ד.

2. רש״י.

3. רי״ד.

4. תרגום יונתן, רש״י, רי״ד.

5. מצודת דוד.

6. רי״ד.

7. תרגום יונתן.

8. אברבנאל, מצודת דוד. לדעת רש״י הברכה היא על התשועות שה׳ עשה. ולדעת המצודת דוד הברכה היא על הנקמה שנקם ה׳ ע״י ישראל שהתכבדו בכך, וגם על מה שנתן ה׳ בלב העם להתנדב לצאת למלחמה. ולדעת מלבי״ם הברכה היא על הנס שנמצאו מתנדבים בעם.

9. מלבי״ם מבאר את הפס׳ כך: בעת שישראל פרוע, אם מצד שפרעו מוסר, או מצד חולשתם כמ״ש (שמות לב, כה) ״כי פרוע אהרן״, עד שהוא פרוע פרעות הרבה, אז בהתנדב עם, אם ימצאו בעם מתנדבים לעשות חיל, אין זה ענין טבעי אלא נס, ולכן ברכו ה׳ כי מידו היתה זאת.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון