Shofetim 5 – שופטים ה‏ – Mikraot Gedolot

שַׁבָּחִי שַׁבָּחִי דְבוֹרָה שַׁבָּחִי וְאוֹדִי מַלִילִי תּוּשְׁבְּחָא קוּם בָּרָק וּשְׁבִי שִׁבְיָךְ בַּר אֲבִינוֹעַם.

קום ברק ושבה שביך – המלחמה של הקב״ה והנצחון לנו וכו׳ (כתוב ברמז תשכ״ד).

עורי עורי – כפשוטו לשון שבח,⁠^א כלומר התגברי בשירתך.

ורבותינו אמרו (בבלי פסחים ס״ו:): מפני שנתהללה ואמרה עד שקמתי (שופטים ה׳:ז׳), נסתלקה הימנה שכינה והוצרכה לומר עורי עורי ברוח הקודש, כלומר שתשוב אליה.⁠^ב

א. כן בכ״י פריס 162, לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777 חסר: ״לשון שבח״.

ב. כן בכ״י לוצקי 777, פריס 162, ברסלאו 104. בכ״י לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34 חסר: ״והוצרכה לומר... שתשוב אליה״.

Awaken, awaken. The inference is, "awaken to praise,⁠" as plainly indicated. "Intensify your singing.⁠" However, the Rabbis remark,⁠¹ because she was self lauditory and said, "Until I rose, Devorah,⁠"² the Divine spirit departed from her.⁠³

1. Pesachim, 66:b.

2. Thereby favoring herself over the leaders who preceded her. (Rashi to Pesachim, ibid.)

3. Silencing her song (Rashi to Pesachim, ibid). It was now necessary for her to reinvoke the prophetic spirit by saying, “Awake, awake.”

עורי עורי דבורה – כמו התעוררי התעוררי (ישעיהו נ״א:י״ז), ולצורך מה לדבר שיר, הה״ד עורי עורי דברי שיר, כך אמר ברק לדבורה.

ודבורה משיבתו: קום ברק ושבה שביך – כלו׳ אני לאומנתי וברק לאומנתו, אני לשורר שיר ואתה לשבות שבי, שדרכו של איש להלחם ודרך אשה לשיר.

AWAKE, AWAKE, DEBORAH. Compare, Awake, awake (Is. 51:17).⁠¹ Why should Deborah awake? She should awake to utter a song. This is what Scripture means by Awake, awake, utter a song. This is what Barak told Deborah.

Deborah responded: ARISE, BARAK, AND LEAD THY CAPTIVITY CAPTIVE. In other words, I will turn to my expertise, namely, I will compose a poem and you will turn to your expertise which is to "lead thy captivity captive,⁠" for it is the way [of the world] for a man to fight and for a woman to compose poems.

1. Here too the verb is repeted for emphasis.

קום ברק ושבה שביך – מיבין מלך כנען עד הכריתך אותו. מן שבי – יאמר שביך. מן כלי – כליך. ומן פרי – פריך.

עורי עורי – שנים הראשונים מלרע, והאחרונים מלעיל.

שֶבְיך בן אבינועם – נשתנה החרק לפתח קטן.

עורי עורי דבורה – יחס לדבורה דברי השיר ולברק יחס שבית השבי שהוא פועל המלחמה.

עורי עורי דבורה וגומר, עד סוף הפסוק. אחז״ל (פסחים ס״ו ע״ב) על שנתהללה באמרה עד שקמתי דבורה נסתלקה ממנה רוח הקדש ולא יכלה לומר כלום, והיו אומרים לה עורי עורי דבורה, כיון שראו שאינה אומרת כלום אמרו לברק קום ברק ושבה ושרה עליו רוח הקדש והחל לשיר. וכפי הפשט אמרו המפרשים שפי׳ עורי עורי התחזק בשירתך. אני חושב שלמה שדבורה אמרה בתחלת אמריה שמעו מלכים האזינו רוזנים אנכי לה׳ אנכי אשירה וברק מפני זה שתק ולא אמר שירה, הנה כאשר ראה שהיא נתפשטה בדברים אחרים שאינם מעצם השיר אמר אליה עורי עורי דבורה, רוצה לומר ראה דבריך עורי דברי שיר ואל תטפל בדברים שאינם מהשיר, הוא השיבתו קום ברק ושבה שביך, רוצה לומר מה לך להוכיח אותי על מלאכת השיר הראוי והמיוחד אלי? עשה אתה מלאכתך ושבה שביך, כי לבן אבינועם איש חי גבור החיל כמוך יאות להלחם ולשבות שבי, והנחתי עם השיר כי אנכי לה׳ אשירה כראוי ונכון:

עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר – שנים הראשונים מלרע והאחרונים מלעיל וכן במכלול דף קל״ז.

ושבה שביך – כתב בעל לוית חן בשער ד׳ פ׳ ט״ו שהשין בחטף פתח וכן הובא במכלול דף ס״ג עם דומים אחרים שהם בשוא ופתח וזהו מה שכתב שם והעמידו הוא״ו במאריך ונקדו התי״ו בשוא ופתח לתפארת המלה וּתֲבֻקְשִי ולא תמצאי עוד (יחזקאל כ״ו) וכן אמרו וּשֲבֵה שביך וכן קום בלק וּשֲמָע שניהם הוא״ו מועמדת בגעיא והשין בשוא ופתח עכ״ל. ובדף פ״ז הובא עם דומים אחרים שהם בשוא לבדו וכתב בלשון הזה ועם אות גרונית מאריך התנועה הקטנה וישתתף פתח עם השוא כמו ומכחכם שִחֲדוּ בעדי (איוב ו׳) ופעמים גם בלא אות גרונית תאריך התנועה הקטנה וישתתף פתח עם השוא כמו רֻטַפַש בשרו מנוער (איוב ל״ב) או בבוא מאריך עם החירק כמו ונקף סִבֲכֵי היער (ישעיהו י׳) ואע״פ שאין נקוד פתח עם השוא אתה קורא השוא כמו שוא ופתח וכן בְּשִקְתוֹת המים (פרשה ויצא) והיה בִּקְרָב איש (שמואל ב ט״ו) כִּקְסָום שוא. וכן אם תהיה הואו תחלת המלה כמו וּשְבֵה שביךָ (שופטים ה׳) וּסְגוֹר דלתך (ישעיהו כ״ו) וּשְתֵה בלב טוב (קהלת ט) אבל אם המלה שבראשיתה וא״ו נקשרת עם המלה שבצדה אע״פ שהוא״ו במאריך השוא נח ולא יקרא כמו שוא ופתח כמו וּשְלַח לי עצי ארזים (דברי הימים ב ב׳) והוסיף עוד ר׳ אליה המדקדק דוקא וא״ו בשורק ותנועה אחריה עמה שיקראו המשוררים יחד ולא באופן אחר ועיין מ״ש (באסתר סימן א׳) על מלת רצפת וסימן ב׳ על ובהקבץ וכבר הארכתי בענין זה במאמר מיוחד ואין כאן מקום להאריך יותר.

עורי – מלשון הערה והתעוררות.

ושבה שביך – מלשון שביה.

עורי עורי – רצה לומר, התחזקי לדבר בשיר, וכפלה אמריה כדרך השיר ולרוב הזרוז.

ושבה שביך – רצה לומר, בהתחזק השיר תתגבר התשועה.

עורי עורי – בזכר גודל הנס הזה.

קום ברק ושבה – כי לא הוצרך להלחם רק לשלול שלל האויב, רצה לומר דבורה וברק לא עשו מאומה, רק דבורה בשיר וברק לשבי ולשלל.

עוּרִ֤י התעוררי¹ עוּרִי֙ התעוררי דְּבוֹרָ֔ה, ע֥וּרִי ע֖וּרִי דַּבְּרִי והתחזקי לדבר² שִׁ֑יר, ק֥וּם בָּרָ֛ק וּֽשֲׁבֵ֥ה שֶׁבְיְךָ֖ את השביה שלך³ בֶּן אֲבִינֹֽעַם, כי בהתחזק השיר תתגבר התשועה⁴:

1. ר״י קרא, מצודת ציון.

2. וכפלה דבורה אמריה לדרך השיר ולרוב הזירוז, מצודת דוד. ורבותינו אמרו (פסחים סו:), מפני שנתהללה דבורה ואמרה ״עד שקמתי״ (פסוק ז לעיל), נסתלקה הימנה שכינה והוצרכה לומר ״עורי עורי״ ברוח הקודש, כלומר שתשוב אליה, רש״י.

3. מצודת ציון. ולא אמרה לברק להילחם כי לא הוצרך ברק לכך אלא רק לשלול שלל האויב, מלבי״ם.

4. מצודת דוד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון