×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יא) מִקּ֣וֹל מְחַֽצְצִ֗יםא בֵּ֚ין מַשְׁאַבִּ֔ים שָׁ֤ם יְתַנּוּ֙ צִדְק֣וֹת יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה צִדְקֹ֥ת פִּרְזוֹנ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אָ֛ז יָֽרְד֥וּ לַשְּׁעָרִ֖ים עַם⁠־יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃
Louder than the noise of archers, in the places of drawing water, there they will rehearse the righteous acts of Hashem, the righteous acts of his rule in Israel. Then the people of Hashem went down to the gates.
א. מְחַֽצְצִ֗ים א=מְחַֽצֲצִ֗ים (חטף)
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראפירוש מחכמי צרפתרד״קרי״דרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
מַאֲתַר דַהֲווֹ אָנְסִין לְהוֹן וְנַסְבִּין מַה דְבִידֵיהוֹן בֵּית מְכוּנַת לִסְטִין וּמְתוּבַת מוּכְסִין עַל גוּבִין בֵּית שַׁקְיָא דְמַיָא לַאֲתַר דַהֲוָאָה נַפְקָן בְּנָתָא דְיִשְׂרָאֵל לְמִמְלֵי מַיָא דְלָא הֲוָאָה יָכְלִין לְאַשְׁמָעָא קַל טַרְפַת פַּרְסַת רַגְלֵיהוֹן מִן קֳדָם סַנְאָה וּמְעִיקָא תַּמָן יוֹדוּן וְעַל זַכְוָתֵיהּ דַייָ וְעַל זַכְוָתֵיה דְיָתֵב קִרְוֵי פַּצְחַיָא בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל בְּכֵן נְחָתוּ מִכְּרַכֵּי תוּקְפָא לְמִתַּב בְּקִרְוֵי פַּצְחַיָא עַמֵיהּ דַיָי.
בין משאבים – שלומדים ושואבים דברי תורה.
שם יתנו צדקות י״י צדקות פרזונו בישראל – עיר קטנה היתה בישראל עמדו ובנו להם בית הכנסת ובית המדרש ושכרו להם את החזן ומלמדי תינוקות נמצאו בתי מדרשות רבים בישראל. וכל מי שמחדש דברי תורה על פיו דומה כמי שמשמיעים אותו משמים ואומרים לו כך אמר הקב״ה בנה לי בית ששכר גדול שלו הוא שנאמר יבחר אלהים חדשים וגו׳.

רמז נ

מכאן אמרו ארבעים אלף מישראל שנתקבצו ויצאו למלחמה נשענים עליהם כמי שהוא תפוס מגן ותריס, שנאמר מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף בישראל.
צדקות פרזונו בישראל – א״ר אושעיא צדקות עשה הקב״ה לישראל שפזרן בין האומות כי הא דאמר ליה ההוא אפיקורוס לר׳ יהודה נשיאה אנן עדיפנן מנייכו דבדידכו כתיב כי ששת חדשים ישב שם יואב עד הברית כל זכר באדום, והא כמה שני איתותביתו בהדן ולא קא עבדינן לכו מידי, א״ל רצונך יטפל לך תלמיד אחד, נטפל לו ר׳ אושעיא א״ל משום דלא ידעיתו היכי תעבדו תקטלינהו כולהו ליתנהו במלכותייכו תקטלו הנך דאיתנהו במלכותייכו קרו לכו מלכותא קטיעא, א״ל גפא של רומי בהא סלקינן ובהא נחתינן.
אשר מקולא המחצצים אתכם – ליסטים ומוכסין, היושבין גדודים במערכותב לארוב במשאבי המים.
שם יתנו צדקות י״י – עתה רוכבי האתונות והולכי על דרך יתנו צדקות י״י.
ומה הן הצדקות, צדקות פרזנוג בישראל – שהשקיט את ישראל, לשכון פרזון ולצאת מפוזרים, שלא באסיפת עם אלא ביחידי.
אז ירדו לשערים – חזרו לערי מושבותם שברחו מהם ליאסף אל ערי המבצר.
מחצצים – פתר מנחם: לשון עורכי מלחמה וסודרי קרב,⁠ד וחיברו עם: מלך אין לארבה ויצא חצץ כולו (משלי ל׳:כ״ז), לשון גדודים.
[דבר אחר: מקול מחצצים בין משאבים – כשהייתם הולכים בין משאבים לשאוב מים, הייתם יראים מקול אבנים, חלוקי הנחל, קיולש בלעז, שהעובר עליהם נשמע קולם, והייתם יראים שלא ירגישו בכם אויביכם, מעכשיו אין לחוש על זאת, ומש⁠{ו}⁠ם {הכי} מצוה עליכם ליתן הודיה לשמו.
מחצצים – לשון אבני חלוקי הנחל, כמו: ויגרס בחצץ שני (איכה ג׳:ט״ז).]⁠ה
א. כן בפסוק ובכ״י פריס 162, לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777: ״מכל״.
ב. כן בכ״י לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777, פריס 162 חסר: ״גדודים במערכות״.
ג. כן בפסוק ובכ״י פריס 162. בכ״י לוצקי 777: ״פיזרונו״.
ד. כן בכ״י לונדון 26879, פריס 163. בכ״י לוצקי 777 חסר: ״וסודרי קרב״.
ה. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בדפוס ונציה רפ״ה, אך הוא חסר בכ״י לוצקי 777, פריס 162, פריס 163, ברסלאו 104, לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34.
Battle formations. Menachen interprets "strategists, military tactitians.⁠"1 He relates this to "The locust has no king, yet he advances entirely 'in formation'.⁠"2 The meaning is 'battle formations.⁠" Another interpretation,⁠3
Concerning the clatter of pebbles amidst the watering places. When you would walk amidst the watering places to draw water, you were terrified by the clatter of the pebbles smoothed by the stream, "cailloux" in old French. When stepped on, they emit a noise, and you were afraid that your presence would be sensed by your enemies. Now, however, such fears are baseless, and this is why you are commanded to offer thanks to His Name.
Pebbles. This refers to pebbles smoothed by a stream, as in "He ground with pebbles.⁠"4
1. Meaning “the battle formations organized by strategists and tactitians.”
2. Mishlei, 30:27.
3. Both interpretations appear in Targum Yonatan.
4. Eikhah, 3:16.
מקול מחצצים – בני אדם שהיו מתייראין לשעבר ללכת בחצץ מחמת שהחצץ נותן קול כשדורכין עליו וזהו בין משאבים – שהחצץ מצוי שם, והיו מתייראין ללכת שם מפני קול רגליהם שלא יהא נשמע, עכשיו שיהו הולכין, שם יתנו צדקות י״י – שהולכין לבטח ואין מחריד.
צדקות פרזונו בישראל – וגם אותם שחדלו לישב בערי הפרזות בישראל ונאספו להם אל ערי המבצר1 מיראתו של סיסרא, ועתה יושבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם2 שיושבין בערי השדה, גם הם יתנו צדקות י״י וגם בני אדם שהוזכרו למעלה שהיו האויבים משיבים להם עד השער המלחמה והם סוגרים בעדם ומתייראים לצאת אפילו במקום שהיו ארבעים אלף בישראל כענין שכת׳ למעלה אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל (שופטים ה׳:ח׳).
אז – בימי דבורה וברק, ירדו לשערים – להיראות בשערים, עם י״י.
ופת׳ זה קרוב לתרגומו של יונתן שתירגם מקול מחצצים וגו׳ מאתר דהוו אנסין להון ונסבין מה דבידיהון בית מתובין מכסין ומכונת ליסטין על גובין בין שיקיא דמיא תמן יודון על זכוותא די״י ועל זכוותא דיתיב קרוי פצחיא בארעא דישראל בכן נחתו מכרכי תוקפא למיתב בקירוי פצחיא עמיה די״י, אלא שעשה מן מחצצים אנסין בעלי מחלוקת אנשי ריב כמו שתירגם אונקלוס בעלי חצים (בראשית מ״ט:כ״ג) בעלי פלוגתא.
1. השוו ללשון הפסוק בירמיהו ח׳:י״ד.
2. השוו ללשון הפסוק ביחזקאל ל״ח:י״א.
LOUDER THAN THE VOICE OF ARCHERS.⁠1 People who in the past feared to walk upon gravel because the gravel emits a sound2 when people walk on it [shall rehearse the righteous acts of the Lord, for they can now walk upon the gravel paths securely].
The meaning of ben mishabim (by the watering troughs)⁠3 is that they were afraid to go by the watering troughs because they wanted to avoid the sound that their feet would make (when walking upon the gravel). Now that they can go there and rehearse the righteous acts of the Lord, they can walk securely.
EVEN THE RIGHTEOUS ACTS OF HIS RULERS IN ISRAEL. Also, those who ceased to dwell in unwalled cities and gathered in fortified cities because they feared Sisera, and now sit in unwalled cities that do not have a bolt or doors and dwell in cities that are located the field, they too shall rehearse the righteous acts of the Lord.
Also, the earlier mentioned men that the enemies of Israel fought against and chased back to the city gate (verse 8) and who then closed the doors of the city because the Israelites were afraid to confront their enemies even in places where the Hebrews numbered 40, 000 as earlier noted viz., Was there a shield or spear seen [among forty thousand in Israel ?(v. 8) [shall rehearse the righteous acts of the Lord].
THEN. In the days of Deborah and Barak.
THE PEOPLE OF THE LORD WENT DOWN TO THE GATES. [The people of the Lord went down to be seen at the gates.]⁠4
This interpretation is close to that of Targum Jonathan who interpreted mi-kol me-chatzetzim (Louder than the voice of archers) … (as meaning) in the place of their antagonists who attacked them and took that which was in their hands, in the place of the tax collectors and the residence of bandits, in the back of the water throughs, there they will give thanks for the righteousness of the Lord, for the righteousness of him who was dwelling in unwalled cities in the land of Israel.⁠5 Then the people of God went down from fortified cities to dwell in open cities.⁠6
It is to be noted that Targum Jonathan renders mechatzetzim (archers) by the term anasim which means rivals and antagonists. This is the way Onkelos renders ba'alei chitzim (archers) (Gen. 49:23). Onkelos renders ba'alei chitzim, his adversaries.
1. Rabbi Yosef Kara renders this as follows: "From the sound of the gravel" i.e. because they feared the sound of the gravel. Hence his interpretations.
2. And therby reveal themselves to the enemy.
3. "When [they] went to the river to draw water, [they] feared the sound of the pebbles smoothened by the river, Kiesels in German (cailloux in French is of Celtic origin), for their sound is heard when one passes over them, and [they] feared being detected by the heathens. However, now you do not have to worry about this. Therefore, it is incumbent upon you to give thanks to His name. Mechatzitzim is … an expression of “pebbles smoothened by the river,” as in (Lam. 3:16) “and he broke with the stones my teeth.” Rashi, Chabad translation.
4. La-she'arim (to the gates) is to be rendered ba-shearim (at the gates). Israel fought their enemies at the gate of their cities. They no longer hid behind walls.
5. When it was safe to do so.
6. See Targum Jonathan of the Former Prophets: Translation and Notes by Harrington, Daniel J.; Saldarini, Anthony J. Publisher: Michael Glazier. Publication Date: 1987, p. 67.
מקול מחצצים – פתרון מחצצים: משמיעים קול כחצץ, והוא: ויגרס בחצץ שיני (איכה ג׳:ט״ז), חול שבשפת נהרות, וכשהולכים בו בני אדם, אז מקשקש ומוציא קול. ובתחלה היו הולכים לשאוב מים מן המעיין בלט, שלא ישמע הקול בחצץ, ועכשיו מקול מחצצים משום שהן משמיעים קולם בחצץ.
בין משאבים שם יתנו – ומספרים צדקותיו של הקב״ה.
א[וכן פתר׳: אותם שהם שואבים מים ומשמיעים קול החול כשהולכיםב הם יתנו צדקות י״י כי עד עכשיו לא היו רשאין לשאוב מים כי אם דרך גניבה ובשתיקה שלא ישמעו האויבים קול לכתם ויהרגום, אבל עכשיו יהיו מחצצין ומשמיעין קול לכתם כרצונם.
אמנם מחברת חיברו עם ויצא חצץ כולו (משלי ל׳:כ״ז), ופירשם לשון מערכת המלחמה, וזה לשונו: מקול מחצצים ויצא חצץ כולו – פתרונו לפי עניינו: סדרים ומערכות. וכה פתרונו: מקול מחצצים – במקום מערכות המלחמה ומסדר קרב מקום המורא שם יתנו צדקות י״י (מחברת מנחם ״חץ״).]
צדקות פרזונו – צדקות שעשה שיושבים בפרזות,
לפי שאז ירדו לשערים – והם ערי הפרזי, עם י״י.
פרזונו – כך פתרונו: הוא עשה שיושבים בפרזות.
א. ד״ה ״מקול״, ו״בין״ הם הנוסח בכ״י סינסינטי 1 וברסלאו 11. בכ״י פראג F6 מופיע במקומם מה שבסוגריים המרובעים.
ב. בכ״י פראג: כשהוליכם.
מקול מחצצים – מקול יורה החצים לא היו יכולין לשאוב מים, ועתה יתנו שם צדקות י״י.
וטעם: צדקות פרזונו – שיוכלו לשבת בערי הפרזות בבטחה.
וטעם: מקול – כי הפרשים ויורי החצים נותנים קול ומריעים להפחיד העם, כמו שאמר: מקול פרש ורומי קשת בורחת כל העיר (ירמיהו ד׳:כ״ט).
ופי׳ יתנו – לשון למוד ושנון, תרגום ושננתם לבניך (דברים ו׳:ז׳) – ותתנינון לבניך.
מקול מחצצים בין משאבים – פירוש זה: תשיחו קול החיילות שבאו להלחם על ישראל בין משאבי המים, דהיינו על הנחל. שם באותה המלחמה יתנו ישראל צדקות י״י – צדקות ממשלתו שעשה בישראל או הפרזות שהושיב בישראל.
אז ירדו לשערים עם י״י – פירוש: לשבת בשערים כי מתחילה היו נחבאים. ומחצצים הוא חיילות, כמו ויצא חצץ כולו.
מקול מחצצים – וכל זה הפחד היה להם מקול האויבים מורי החצים שהיו בין המעינות שהיו שואבין מהן המים להצר להם לישראל שלא יוכלו לשאוב משם והיה זה המקום בדרך הישר שהיו רגילים ללכת בו הסוחרים ומפני זה היו הולכים ארחות עקלקלות והנה במקום ההוא שלא היו יכולין לבא שם שם יתנו ויגידו צדקות י״י שהכרית את אויביהם המצירים להם שם ויתנו ג״כ צדקות פרזונו בישראל עתה שיוכלו בני ישראל לשבת בערי הפרזות אשר הניחום ועזבום מפחד אויב.
אז ירדו לשערים עם י״י – רוצה לומר: שישבו בכל שעריהם לפי ששבו לערי הפרזות לשבת, או יהיה הרצון בזה אז ירדו עם י״י לשערים ללמוד תורה מה שלא היו יכולין בו קודם זה כי הדרך היה סגור לפניהם מפני האויבים וכובד השעבוד ג״כ היה מונעם מזה.
עוד אמרה: מקול מחצצים וגו׳, ומ״ם מקול מחצצים הוא (כמו שפי׳ האפוד) מ״ם התמורה, תאמר שתמורת הקול שהיו נותנים המחצצים (והם המורים בחצים) בין המשאבים, לאנשים שהיו הולכים לשאוב מים, תמורת זה יתנו עתה שם צדקות ה׳ ותשבחות לשמו, וגם כן יתנו צדקות פרזונו בישראל, הצדקה שעשה עם ערי הפרזות, לפי שעתה ירדו לשערים עם ה׳, רוצה לומר בערי הפרזות ההם שברחו מהם לערי המבצר, עם ה׳ עתה ישובו לאותם השערים ולא יפחדו עוד מהאויבים. או יהיה פירוש אז ירדו לשערים, שילכו עתה אורחותיהם מעיר אל עיר:
מחצצים – החי״ת במאריך והצד״י רפה ובשוא לבדו כמנהגנו בשתי אותיות דומות.
מחצצים – מלשון חצים.
משאבים – מלשון שאיבת המים.
יתנו – ענין דבור, כי: ושננתם (דברים ו׳:ז׳), תרגומו: ותתנון, וכן: לתנות לבת יפתח (שופטים י״א:מ׳).
פרזונו – מלשון פרזון.
מקול מחצצים – רצה לומר, תמורת מה שהיה נשמע קול מורים חצים אשר יורו בין ההולכים לשאוב מים, תמורת הקול הזה ישמע עתה שם קול מספרים צדקות ה׳, והם הצדקות שעשה להערים הפרזים שבישראל אשר היו שוממים, כי אז בהיות התשועה חזרו וירדו עם ה׳ לעריהם הפרזים.
מקול – מפני שבין משאבי המים בנחל קישון השמיע ה׳ קול מחצצים שנדמה לסיסרא קול חצץ (כמו ויצא חוצץ כולו) רצה לומר קול מחנות רבות, על כן יתנו צדקות ה׳ אשר עשה עם ישראל. צדקות פרזונו, ימליץ כי בעת ירדו לשערים עם ה׳, פי׳ שישראל ירדו אל שערי מבצריהם להסתתר מאויב, אז בעת ירדו לשערים בעת ההיא ישב ה׳ בערי הפרזות בלא חומה דלתים ובריח, רצה לומר אז חשף זרוע קדשו.
מחצצים – פירשו שד״ל (כדבר Schultens, Resonmüller מלשון ויצא חצץ כלו, משלי ל׳:כ״ז) רועים מעבירים הצאן ע״י מונה.
אז ירדו לשערים – יתנו צדקות ה׳ ויאמרו אז ירדו לשערים עם ה׳ שהתחבאו לשעבר בערי המבצר מפני אויב (שד״ל).
אותם אשר היו מתייראים1 מִקּ֣וֹל מְחַֽצְצִ֗ים2 בֵּ֚ין מַשְׁאַבִּ֔ים משאבי המים3, שכאשר הלכו לשאוב מים פחדו מקול החיצים שירו האויבים4, עתה5, הם שָׁ֤ם יְתַנּוּ֙ ידברו6 צִדְק֣וֹת יְהוָ֔ה, שהן צִדְקֹ֥ת פִּרְזֹנ֖וֹ שהשקיט את ישראל, לשכון בערי פרזות ולצאת מפוזרים, שלא באסיפת עם אלא ביחידי7 בְּיִשְׂרָאֵ֑ל, כי אָ֛ז בימי דבורה וברק8 יָרְד֥וּ לַשְּׁעָרִ֖ים חזרו לערי מושבותם הפרזות שברחו מהן9, עַם יְהוָֽה חזרו לשערים ללמוד תורה, מה שלא יכלו לעשות קודם בהיות הדרכים סגורות, ומפני כובד השעבוד10:
1. רש״י, ר״י קרא. ורלב״ג ומצודת דוד ביארו שבאותו מקום שהיה נשמע קול המחצצים.
2. רש״י ביאר שמחצצים הם אבנים וחלוקי הנחל. ומנחם פירש (מובא ברש״י) שהם גדודי המלחמה, וכן ביאר מלבי״ם. ורד״ק רלב״ג ומצודת ציון מבארים שהוא לשון חיצים.
3. מלשון שאיבת מים, רש״י, רד״ק, רלב״ג, מצודת ציון, מצודת דוד, מלבי״ם.
4. רד״ק, רלב״ג, מצודת דוד. ורש״י ביאר שהיו מפחדים מקול האבנים, שהעובר עליהם היה נשמע קולו ופחדו שירגישו בהם האויבים. ומלבי״ם ביאר שבין משאבי המים בנחל קישון השמיע ה׳ לסיסרא קולות של גדודים רבים.
5. רש״י.
6. מצודת ציון.
7. רש״י.
8. ר״י קרא.
9. רש״י, רלב״ג, מצודת דוד.
10. רלב״ג.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראפירוש מחכמי צרפתרד״קרי״דרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144